המון משחקים עם מחברי קופסא ותיבת קינון אחת

תלויה מחוץ לאחת המרפסות, לצד אחותה הותיקה, במידות ובמיקום של תיבת דרורים, שזה האביב השני שמקננים בה דווקא ירגזים
מידע כללי-
  • זמן השלמה: כמה שעות
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: זניח
  • ידע נדרש: נגרות (מתחיל)
חומרים+
  • דבק נגרים לתנאי חוץ
  • לוחות סנדוויץ' במידות מתאימות
  • מסמרים
כלי עבודה+
  • זוויתן קטן
  • כלי רב תכליתי
  • מברגה
  • מסור אנכי
  • מסור יד
  • מסור קשת
  • מפסלת
  • מקדח כוס
  • עיפרון
  • פטיש
  • קליבות
  • שופין

בהמשך למדריך קודם, הפך העניין למנהג, וכל מיני שאריות עץ הפכו לתיבות קינון ונמסרו לילדי חברים לתליה על עצים באזורי מגוריהם. חברים מגיעים אלינו הביתה ומיד פוזלים למרפסת לראות האם יש משהו ב"מלאי" לקחת. בדרך כלל בנוי שלד התיבה מסנדביץ' מסודר, והחזית ולפעמים גם המכסה – משאריות יותר מעניינות.

הנה תיבה שחזיתה היתה פעם חצי מושב כסא של איקאה, ולידה תיבה שחזיתה משאריות קרשים מבסיס מיטה שפורק ונבנו ממנו מדפים:

הנה תיבה שחזיתה היתה פעם חצי מושב כסא של איקאה

חציו השני של אותו מושב:

חציו השני של אותו מושב

תיבה אחרת על אותו עץ אזדרכת בחצר ביתנו, מכסה התיבה משארית אורן צבוע מכסא הגינה שבניתי, החזית ממשטח עץ לא מעובד:

מכסה התיבה משארית אורן צבוע מכסא הגינה שבניתי, החזית ממשטח עץ לא מעובד

עוד תיבה עם חזית משברי שאריות עץ:

עוד תיבה עם חזית משברי שאריות עץ

תיבה מסנדביץ' פשוט, שנוגבו עליה המברשות בהן צבעתי את הכיסאות הצהובים ממדריך קודם:

תיבה מסנדביץ' פשוט, שנוגבו עליה המברשות בהן צבעתי את הכיסאות הצהובים מפוסט קודם

תיבה שהקטנצ'יק סייע לבנות, והרצה על אופן בנייתה במסגרת מטלה שקיבל בחוג קיץ. התליה הופרעה ע"י איזה צינור מתכת ששכנינו העזתים השליכו לכיוון שלנו, לסולם ולילד שלום:

תיבה שהקטנצ'יק סייע לבנות

לא שלי, תיבה מקורית מעציץ, של תלמידי בית הספר להנדסאים באוניברסיטת ת"א:

תיבה מקורית מעציץ, של תלמידי בית הספר להנדסאים באוניברסיטת ת"א

התיבה מימין עשויה שאריות לוח אורן מודבק שהשאיר נגר בדירה של חברה שלנו, לוח החזית שימש גם כשולחן ניסור מאולתר והושאר עם סימני מסור הדיסק של הנגר:

לוח החזית שימש גם כשולחן ניסור מאולתר והושאר עם סימני מסור הדיסק של הנגר

תיבה שנתלתה במרפסת חדרה של בתי, זכתה לשני קינונים של ירגזים באביב הקודם, וכעת יש בה קינון שוב:

תיבה שנתלתה במרפסת חדרה של בתי, זכתה לשני קינונים של ירגזים באביב הקודם, וכעת יש בה קינון שוב

והפעם נתכנסנו לכבוד תיבה די מיוחדת. פיסת לוח לביד ליבנה איכותי שדווקא עליה החלטתי להתנסות בניסור ידני ובחיבורי "אצבע" (Box Joint), אחיהם הקטנים והפשוטים של מחברי הזנביונים (Dovetail Joint) הנחשבים למחברים איכותיים אך קשים לביצוע. פעם ראשונה שאני מנסר דבר כזה, ולכן מנסה עם משהו שרק הציפורים יראו. בואו נראה מה יכול לקרות בדרך. גם צורת התיבה קצת שונה מהרגיל.
לאחר ניסור ידני של הלוחות, קשה פיזית ממה שזה נשמע, הגיע זמן סימון. רוחב ה"אצבעות" שסומנו כ- 3.5 ס"מ, זה ה-מ-ו-ן, ולא מתאים למחבר רציני, אבל אני כמובן לוקח את העניין בסקרנות של מתלמד, ותיכף אסביר מדוע נבחרה מידה זו. יש להקפיד לסמן את קו הניסור גם על הקנט, ואת הקו הארוך המסמן את עומק הניסור (למעשה את עובי הלוח הניצב), לסמן גם מצידו השני של הלוח.

הגיע זמן סימון

קיבוע העובד במלחצי שולחן, וניסור במסור גב. זה מסור מדויק יחסית אך מוגבל בעומק הניסור שלו ע"י השדרה בגבו. יש לשים לב לעמק ניסור שווה משני צידי הלוח, לשם כך נעשה הסימון בגב הלוח.

קיבוע העובד במלחצי שולחן, וניסור במסור גב

קיבלתי פעם מסור קשת (Coping Saw) לא שמיש, ומשלא הצלחתי למצוא לו מסורית – השאלתי אותו לחבר, ולקח זמן עד שהצלחתי לתאם איתו. עם המסור הגיעו שתי מפסלות במצב רע, ויחד עם עוד שתיים חדשות, ממתין לקבלת שיעור בהשחזה. ראוטר אין לי, על שולחן ראוטר עם ג'יג מתאים, המחבר הזה אמור להיות מדויק וקל לביצוע. החלטתי לנסות כמה כלי ניסור חשמליים שלא ממש נועדו למטרה זו. החלטה זו עלתה בחוסר דיוק מסוים אשר לא ממש התגברתי עליו, אבל את התוצאה יראו רק הציפורים.

הנה כלי רב תכליתי עם אביזר דמוי מפסלת (עכשיו אתם מבינים מה הסיבה לרוחב ה"אצבעות"). תחתית המחבר ישרה אך עם סטיות קלות במיקום. בדרך ריח של עץ שרוף למרות שעבדתי במהירות נמוכה. חשוב כתמיד לקבע את העובד לשולחן.

הנה כלי רב תכליתי עם אביזר דמוי מפסלת (עכשיו אתם מבינים מה הסיבה לרוחב ה"אצבעות"). תחתית המחבר ישרה אך עם סטיות קלות במיקום

סימון הלוח השני נעשה רק לאחר השלמת הראשון. בנגרות מסורתית ובכלל, רצוי לראות היכן סטינו בביצוע, כדי להתאים את החלק הבא:

סימון הלוח השני נעשה רק לאחר השלמת הראשון

והתוצאה – במקום בו הלוח הימני חודר את השמאלי, ניתן לראות כי לא ניסרתי את קנט הלוח בדיוק אנכי מספיק. נגר מסורתי היה מסמן את הקו מ"מ נמוך יותר כך שהשיניים יבלטו, ומקציע לאחר ההרכבה. עוד רואים בלוח השמאלי כי השקע האמצעי אינו עמוק מספיק (רואים את סימן העיפרון). מאחת השיניים הוסר כמ"מ אחד עקב אי-התאמה, ובכלל היה צורך במכות פטיש (על קרש כמובן, לא ישר על העובד) כדי לסגור את המחבר.

והתוצאה - במקום בו הלוח הימני חודר את השמאלי, ניתן לראות כי לא ניסרתי את קנט הלוח בדיוק אנכי מספיק

המחבר הבא מופרך עוד יותר. לאחר ניסור אנכי במסור ידני, פיניתי את השיניים בעזרת מסור אנכי. ראו המסורית הדקה המשמשת לעקומות, יחסית למסורית רגילה. העובד מקובע לשולחן בכליבה רגילה ובכליבת מסגרים ארוכה.

לאחר ניסור אנכי במסור ידני, פיניתי את השיניים בעזרת מסור אנכי. ראו המסורית הדקה המשמשת לעקומות, יחסית למסורית רגילה

חצי ניסור:

חצי ניסור

והחצי השני

והחצי השני

מכל שיטות העבודה, היתה זו המהירה ביותר אך הפחות מדויקת. התוצאה ממש לא סבירה, וגם שיוף ידני בשופין גס עד ליישור הקו, לא הסתיר את העובדה שעברתי את הקו. סטיה זו ממחישה את העיקרון בנגרות אמן, לפיו עדיף לנסר קצת פחות מדי, ולהשלים עד להתאמה מושלמת בעזרת מפסלת או שופין:

מכל שיטות העבודה, היתה זו המהירה ביותר אך הפחות מדויקת

כאן הצלחתי לשים את ידי על מסור הקשת, וניסתי להמשיך איתו. מהר מאוד השתחררה המסורית למרות שנמתחה וקובעה כראוי, ובהמשך נקרעה. לא לסבלנות שלי המסור הזה:

כאן הצלחתי לשים את ידי על מסור הקשת, וניסתי להמשיך איתו. מהר מאוד השתחררה המסורית למרות שנמתחה וקובעה כראוי, ובהמשך נקרעה. לא לסבלנות שלי המסור הזה

הזמן הקצר בו יכולתי לעשות רעש במרפסת הלך והסתיים. נותרה מפסלת חדה באופן קביל, ונהגתי בה קצת בברבריות. את שיעור ההשחזה עוד לא קיבלתי, ואין לי מקבת (פטיש עץ):

נותרה מפסלת חדה באופן קביל, ונהגתי בה קצת בברבריות

הסנדביץ' אפשר קילוף הדרגתי של השכבות:

הסנדביץ' אפשר קילוף הדרגתי של השכבות:

את סיום תחתית השן אפשר לעשות עם מפסלת (אם יש לכם אחת ממש מושחזת ואתם יודעים איך לעבוד איתה), או בעזרת שופין, כלי ידני כשר למהדרין, בטוח לשימוש ומאפשר עבודה איטית תוך ביקורת על התוצאה:

את סיום תחתית השן אפשר לעשות עם מפסלת (אם יש לכם אחת ממש מושחזת ואתם יודעים איך לעבוד איתה), או בעזרת שופין, כלי ידני כשר למהדרין

אגב ביקורת, זוויתן קטן הוא כלי מאוד שימושי (ורצוי להחזיק גם זוויתן קטן יותר מזה שבתמונה). נעזרתי בו לסימון כל קווי הניסור והחיתוך, להעברת המשך הקו מהחזית לדופן, וגם לבדיקת אנכיות השיניים בכל המישורים. חשוב להקפיד ולסיים את יישור וביקורת כל השיניים, לפני העברת המידות לחלק הנגדי.

זוויתן קטן הוא כלי מאוד שימושי

לסיום קדחתי את פתח הכניסה עם מקדחה (חשמלית…) ומסור כוס. מרחתי מעט דבק עמיד בתנאי חוץ (Type II), ונעצתי כמה מסמרים פה ושם. הנה אחת הפינות שיצאה כמעט בסדר:

לסיום קדחתי את פתח הכניסה עם מקדחה (חשמלית...) ומסור כוס. מרחתי מעט דבק עמיד בתנאי חוץ (Type II), ונעצתי כמה מסמרים פה ושם

דווקא המחבר בין שני חלקי המכסה התגלה כחופשי מדי. הוספתי לו חיזוק פנימי, הדבקתי (בדבק עמיד בתנאי חוץ) והוספתי כמה מסמרים:

דווקא המחבר בין שני חלקי המכסה התגלה כחופשי מדי. הוספתי לו חיזוק פנימי, הדבקתי (בדבק עמיד בתנאי חוץ) והוספתי כמה מסמרים

התיבה המוכנה:

התיבה המוכנה

ותלויה מחוץ לאחת המרפסות, לצד אחותה הותיקה, במידות ובמיקום של תיבת דרורים, שזה האביב השני שמקננים בה דווקא ירגזים.

תלויה מחוץ לאחת המרפסות, לצד אחותה הותיקה, במידות ובמיקום של תיבת דרורים, שזה האביב השני שמקננים בה דווקא ירגזים

לסיום צילום מאירוע בו הוצאתי את הכיתה של בני לתלות כעשרים תיבות קינון שתרם בית הספר, בגינה הציבורית שמול ביתנו. למי ששכח כמה אהבנו פעם לטפס על עצים:

לסיום צילום מאירוע בו הוצאתי את הכיתה של בני לתלות כעשרים תיבות קינון שתרם בית הספר, בגינה הציבורית שמול ביתנו. למי ששכח כמה אהבנו פעם לטפס על עצים

נשארת עם המון שאלות? רוצה לפתוח דיון בנושא?
פורום "בידיים" מחכה לך!

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

5 תגובות להמון משחקים עם מחברי קופסא ותיבת קינון אחת

  1. SAM:

    רק שבתים כאלה צריך לבנות מחומרים טבעים לא צבועים וללא דבקים ולא לצבוע אותם לאחר סיום בנייתם, ציפורים לא יחיו בבתים כאלה… כמו כן אני ממליץ בפתח הכניסה לחבר קרש שיהיה גם בפנים וגם בחוץ בצורה כזאת לציפור יהיה קך לקפוץ על הקרש לצאת מקן ולעוף ולהפך… כך לפחות לימדו אותנו בשיעורי "עבודה" לבנים!!!…

    • שלום,
      עקרונית מניח שאתה צודק לגבי ריחות של צבע ושח דבק.
      עם זאת, מומחים ממני כמו מוטי מאתר "תיבות קינון", עובדים עם סנדביץ', המורכב מעץ והרבה דבק. אצלי עד כה היו 5 קינונים בתיבה עשויה סנדביץ'.
      לבי קרש או מוט מתחת לפתח הכניסה ומחוץ לו, הטענה היא שאלו יכולים לסייע לחתול להישען בעודו מכניס כף וצד את הגוזלים, לכן נמנעים מכך.

  2. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    תודה יעקב, בהזדמנות אמצא קהילה באזור

  3. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    עבודה יפה יעקב! אהבתי את הרעיון של השימוש של "פסולת עץ". יש לי כמויות גדולות של שאריות עצים שאישתי דורש שאזרוק ולי אין את הלב לזרוק חומר גלם כה טוב. אני חושב שאת החיתוך אעשה עם חותך לייזר (יותר מדויק מהיד שלי), אתה חושב שהריח עץ השרוף יכול לדחות את הציפורים?

    אגב לגבי התיבה של בית הספר הנדסאים, אתה יודע איך הם חיבורו את הבסיס? יש לי שפע של עציצים קטנים שאני לא משתמש בהם, אני יכול לקדוח את הכניסה עם מקדח כוס (איזה גודל?) אך איך לחבר את הבסיס? אני מתרגש, היער ליידנו יקבל כמה תייבות קינון חדשות.

    • הי ליאור,
      ראשית המאמר מתפרסם לקראת האביב, יש ציפורים שכבר מתחילות עכשיו לחפש היכן לקנן.
      לגבי מידות התיבות והקדחים המתאימים לציפורים שאנו רוצים לעודד את קינונן בארץ, ראה גם המאמר הקודם שלי על תיבות קינון. ירגזים מקבלים פתח כניסה של 28 מ"מ (למנוע כניסת ציפורים גדולות יותר), הנמצא 15 ס"מ מעל תחתית התיבה, שרוחבה גם 15 ס"מ. דרורים – 38 מ"מ, ו 20 ס"מ בהתאמה.
      מציע שתבדוק ברשת מה הציפורים (מהמגוון הביולוגי הטבעי אצלכם) שחובבי הטבע מעוניינים לסייע לקינונן באזור שלך, ומה המידות (באינצ'ים…) המקובלות לתיבה ולפתח הכניסה. הציפורים הזקוקות לסיוע בארץ הן "מקנני חורים" (לא יודע לתרגם את זה לאנגלית).
      לגבי צריבה בלייזר, ריח השריפה יתנדף לאחר כמה זמן, זו לא נראית לי בעיה.
      התיבה מעציץ הפוך, לא בדקתי איך חובר הבסיס, הייתי מנסה חוט ברזל או ברגים, ולא דבק.
      שים לב היכן אתה תולה את התיבות – יש כללים לגבי גובה, כיון הפניית הפתח, ויכולת של טורפים לגשת למקום (לא על ענף אופקי שחתול יכול לעמוד עליו בנוחות ולהגיע ישר לפתח). הכי חשוב – "לשכוח" את התיבה ולא לשחק איתה. הציפורים מתצפתות על מקומות קינון פוטנציאליים. אם אתה ממש סקרן – צפה מרחוק או פרק את התיבה לניקוי לאחר עונת הקינון.
      בהצלחה, ותעלה תמונות
      יעקב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)