טוב, נתחיל עם זה שמשמר מזון מעולה אני לא. גם בתחום יותר ספציפי, כמו בנושא ההחמצות, יש לי איזה מחסום שם. מנקודת פתיחה זו, בעת שיטוטי בטרסות שמתחת לביתי, מבטי חולף על פני מרבדי כובע הנזיר שבוהקים בכתום זרחני. לפתע אני מבחין בצבר זרעים, והזרעים גדולים. עוד מבט מחפש ואני רואה כמויות אדירות של זרעים דשנים ועסיסיים (וקשים למעיכה). עלים ופרחים זה ידוע, אבל מה אפשר לעשות עם הזרעים? נותן ביס קטן. טעם מר.
טוב, נתחיל עם זה שמשמר מזון מעולה אני לא. גם בתחום יותר ספציפי, כמו בנושא ההחמצות, יש לי איזה מחסום שם. מנקודת פתיחה זו, בעת שיטוטי בטרסות שמתחת לביתי, מבטי חולף על פני מרבדי כובע הנזיר שבוהקים בכתום זרחני. לפתע אני מבחין בצבר זרעים, והזרעים גדולים. עוד מבט מחפש ואני רואה כמויות אדירות של זרעים דשנים ועסיסיים (וקשים למעיכה). עלים ופרחים זה ידוע, אבל מה אפשר לעשות עם הזרעים? נותן ביס קטן. טעם מר.
אני עולה הביתה וניגש אל המחשב. מחפש “חמוצים מכובע הנזיר”, ולא מוצא כלום, חוץ מטקסט העונה לשם “במקום צלפים… צמח כובע הנזיר” שתורגם לעברית מרוסית באופן אוטומטי, כך שהרגשתי לא בנוח להסתמך עליו.
האזכור היחידי הרציני בעברית שמצאתי היה באתר גאמנון צמחי מרפא, ובוא נאמר:
“כובע הנזיר צמח אכיל. הפרחים, העלים והזרעים (הירוקים) משמשים בסלטים ובפיצות (wtf?). טעם הצמח מזכיר את טעם החרדל. ניתן להחמיץ את הזרעים בעודם ירוקים…”

כובע הנזיר – הכל אכיל בצמח הזה, שימו לב לזרעים
אוקי. פותח את הפייסבוק, מריץ שירשור בנושא. צדיקה אחת עונה לי, אומרת “תנסה, מקסימום לא יהיה טעים”. כמו שאתם מכירים אותי, אני עושה מה שאומרים לי. מגגל “מתכון למלפפונים חמוצים” ועושה ממוצע של כל המתכונים. מכאן זה די קל:
- מעקר צנצנת
- מנקה את הזרעים משאריות גבעולים ופרחים.
- מכין תמיסת מלח של כף לליטר מים.
- קוצץ שום
- מכניס את כל הזרעים שנכנסים לצנצנת, יחד עם השום וקצת זרעי פלפל לטעם.
- סוגר עם מכסה
- מניח בחוץ, שם תזכורת לעוד שבוע וחצי.


הצנצנת מוכנה
עבר שבוע וחצי. פתחתי את הצנצנת. הנוזלים התפרצו בלחץ רב. טעימה ראשונה. הטעם – כמו של מלפפון חמוץ עם נגיעת חריפות של כובע הנזיר. כמובן שהתבלינים יכולים להשפיע לכאן ולכאן, אז יש מקום לעוד ניסיונות.


הנה, מוכן!
זרעי כובע הנזיר VS ניצני צלפים
היתרונות על פני איסוף ניצני צלפים הם ברורים, בין השאר אפס דקירות. סיבה טובה להעדיף את המרבד הרך של כובע הנזיר על פני גדל התיל של הצלף. מבחינת גודל הפרי/ ניצן, מדובר באותו הגודל, אך התנובה של כובע הנזיר רבה פי כמה במבט לא מזוין.
חשוב להזכיר, שעל פי מספר מקורות, ביניהם וויקיפדיה, כובע הנזיר הוא מין פולש (מגיע מדרום אמריקה). נכון, פולש עושה לנו קונוטציה של שיניים מפחידות וקוצים, ולא של פרח קטן וחמוד, ובכל זאת. בגלל תכונת הרבייה הוגטטיבית שלו הוא מתפשט ומשתרע בזריזות על חשבון צמחי כיסוי מקומיים, ומזריע את עצמו בקלות. אז אל תרגישו רע בלחסל מדי פעם מרבדים גדולים של כובע הנזיר. למערכת הטבעית, לכל הפחות הוא מזיק ויעשה רק טוב אם תדללו אותו מדי פעם.
בתאבון!
תודה על המתכון!
נראה שבעברית אין הרבה מידע על זה ברשת.
אחרי עוד שיטוט נראה שבמקומות אחרים זה יותר נפוץ וחיפוש באנגלית
nasturtium seeds recipe /
nasturtium capers
מניב עוד הרבה הצעות
תודה שי,
אתה אכן יכול לקרוא על כך במדריך שפרסמתי.
ליאור
מגניב, תהיתי באמת אם לנסות את זה. שים לב, זרעי כובע הנזיר נחשבים (עפ”י מספר רב של מקורות במרשתת וגם בספרות האנלוגית) לרעילים כשהם טריים.
עוד רעיונות לשימושים בכובע נזיר – http://www.shpondra.com/2015/01/monks-cress/
אחלה תיאור התהליך, ככה הרבה מהפרויקטים שלי מתחילים.
מאז שכבשתי את הקקטוס צבר, או ליתר דיוק נופאלס, הבנתי שאפשר לכבוש כמעט הכל.
http://www.bayadaim.org.il/8gB
משחק ההחמצות זהו תענוג.
ליאר, חשוב לציין, אם בנופאלס אתה מדבר על נופאל (מהדגל של מקסיקו) אז הוא לא קקטוס הצבר, יתכן שהחמצת צבר וזה עובד אבל זה בטח דוקרני הרבה יותר.
בין ההבדלים הוא שהנופאל לא דוקר.