מבוא לאדמה נגוחה, שיטת בניה ישנה-חדשה

הדפסה

כשמדברים על בניה באדמה צריך קודם כל לחשוב על העובדה המדהימה שיותר ממחצית מתושבי העולם עדיין חיים בבתים מאדמה. קשה לתאר במלים את התחושה שיש כשנכנסים לבית מאדמה, אך את התחושה עצמה קשה לפספס: נעים בתוכו, הוא שקט ויציב וכמו מחוץ לזמן. בעצם משהו בתחושה של להיות בתוך חלל מאדמה צרוב בנו.

הרעיון של מה בית אמור להיות נמצא בשינוי מתמיד. בתחילה בית היה פשוט מקום מחסה, אך משם הלך והתפתח ככל שצרכיו של האדם התחדדו ויכולתו לשאת חוסר נוחות פחתה. בתים היו נבנים ממה שהיה נגיש בסביבה, בעיקר עץ ואדמה בצורתם הטבעית. עד לא מזמן בתים היו נבנים על מנת להישאר ואנשים גרו בבתים מספיק זמן בשביל להרגיש בהם "בבית". למרות שקצב החיים של היום שונה מאד ממה שמתארת מציאות זו של המשכיות, עדיין קל להתחבר לרעיון שבית אמור להיות משהו שיישאר, שיגדל וישתנה יחד עם סביבתו, במיוחד בעידן שלנו שבו יותר ויותר מאתנו שואפים לחיות חיים שמודעים לסביבה ולהשלכותינו עליה.

אדמה נגוחה היא כנראה שיטת הבניה העתיקה בעולם ונמצאת בכל קצוותיו. מקורה של השיטה באזורי אקלים יבשים שבהם הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה מאפשרים לקירות לעשות את עבודתם. במלים אחרות, כוחה של האדמה הנגוחה, מעבר לעמידותה יוצאת הדופן, היא במסה התרמית שלה. קירות הבנויים בשיטה זו לא יהיו בעובי של פחות מ 35 סנטימטר ובדרך כלל יהיו בעובי 50-60 סנטימטר. עוביים של הקירות מאפשר להם לאגור את חום היום ולשחררו במהלך הלילה, כך שבבוקר הם שוב צוננים על מנת לאגור את החום, וחוזר חלילה. במקומות שבהם הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה אינם משמעותיים ניתן לייצר בידוד בתוך הקירות הנגוחים.

פינה מאדמה נגוחה

פינה מאדמה נגוחה

ישנם קירות שנבנו באדמה נגוחה ועומדים על תילם כבר יותר מ-5000 שנה. לדוגמא, קטעים מהחומה הסינית ומגדלי השמירה שבה בנויים כך, מבנים מרובי חדרים וקומות בניו מקסיקו שבארצות הברית עומדים מאוישים כבר יותר מ-1000 שנה, רבי קומות בתימן בני מאות שנים, קאסבות במרוקו ועוד רבים בצרפת, אנגליה, ארצות הברית, אוסטרליה ועוד. ישנם חלקים בעולם, כגון המזרח התיכון, אפריקה וסין, שבהם הבניה המסורתית באדמה לא נקטעה מעולם. מחסור מקומי בעץ, גשם מועט וכח עבודה זול מעניקים העדפה ברורה לבניה באדמה. באירופה וארצות הברית התקופות בהן פרחה הבניה באדמה היו לרוב מאופיינות על ידי מצבים של מחסור בקרב אזרחים ומזומנים בתעשייה.

מבני אדמה נגוחה במרוקו

מבני אדמה נגוחה במרוקו

בתים מאדמה קיימים במגוון שלם שכולל תערובות קש ואדמה שונות שבהן חרסית משמשת כדבק לתערובת, בלבנים או בבניה חופשית, שלהן אנו נוהגים בדרך כלל לקרוא בוץ. אדמה נגוחה נבדלת מאלו המוכרים יותר בשני דברים עיקריים: היא אינה כוללת קש והיא איננה בוץ. אדמה נגוחה כשמה כן היא – אדמה שננגחת, נדחסת. הרעיון פשוט: אדמה לחה שנדחסת אל תוך תבניות שניתנות לפירוק מייצרת מיידית קירות נושאים. בניה באדמה נגוחה מתחקה אחר תהליך גיאולוגי טבעי ומייצרת קירות קשים כאבן על ידי דחיסה. מכיוון שבוץ לא יכול להידחס, התערובת חייבת להיות הרבה יותר יבשה מאשר רטובה. בעולם המערבי, בניה באדמה נגוחה משלבת בתוך התערובת אחוז נמוך של מייצבים, כגון סיד או מלט. מכיוון שחרסית ומלט הנם בעלי תכונות וצרכים הפוכים, יש להכיר היטב את מרכיבי התערובת ולשלוט באחוזי החרסית. באדמה נגוחה ניתן גם לייצר לבנים ולבנות אתם, אך לרוב קירות הבנויים מאדמה נגוחה נבנים באתר ובמקטעים, כאשר כל מקטע ננגח מתחילתו ועד סופו ובעצם מהווה בלוק אחד גדול. בחישוב גס, אדמה נגוחה דורשת חמישית מכמות המים, רבע מזמן הערבוב ופחות מ 2% מזמן הייבוש שדורשות שיטות בניה אחרות באדמה.

מסגרת אדמה נגוחה

מסגרת אדמה נגוחה

קיר אדמה נגוחה עם פיגמנט

קיר אדמה נגוחה עם פיגמנט

כשניגשים לבנות בית באדמה נגוחה צריכים להבין היטב את תכנונו האדריכלי ולחלקו למקטעים. כל מקטע ייבנה בנפרד בתוך מסגרת משלו. התערובת תוגש לתוך המסגרת בשכבות כאשר כל שכבה תינגח בנפרד לפני שתישפך השכבה הבאה. כך, שכבה אחר שכבה, יתרומם הקיר בתוך המסגרת עד להגעה לגובהו המיועד. ברגע סיום נגיחת השכבה האחרונה ניתן להסיר את המסגרת ללא צורך להמתין לייבוש. הקיר שיתקבל יהיה בלוק אחד עצום של שכבות אדמה, גלים גלים של שכבות. מרגע הסרת המסגרות הקיר נחשב לקיר נושא כשהמשמעות היא שניתן להניח עליו תקרה וגג ללא תמיכה נוספת של, למשל, קורות בטון, עמודי ברזל וכדומה. ככל שיעבור הזמן מרגע פירוק המסגרת ילך הקיר ויתחזק. לקיר בעובי של 50 סנטימטר ייקחו שנתיים תמימות עד לייבוש מלא.

מרבית הישראלים גדלו וממשיכים לגדול על ברכיה של תעשיית הבטון (עובדה שמייצרת שוק בניה מקומי שמרני מאד) ואינם מודעים לזמן הקצר שהיא קיימת (כ-150 שנה) ולעובדה שמקורה במוצרי כרייה שמתחילים גם הם את דרכם בצורת אדמה, אך משם ועד למוצר הסופי דרכם ארוכה ומזהמת. בפתרונות שהיא מספקת, תעשיית הבטון זונחת לחלוטין את הסביבה ואותנו ומספקת (רק) מהירות. לעומת זאת, בית שנבנה באדמה נגוחה יהיה בית שיטפל ביושביו יותר מאשר הם יטפלו בו. אם ישנו שינוי שעל עולם הבניה לעבור יהיה זה מרכיבו הראשון: במקום שנהיה אנחנו משועבדים לבתים שלנו, צריכים הבתים להיבנות כך שישמרו עלינו וידרשו מאתנו את המינימום ההכרחי לתחזוקתם. המשמעויות רבות: ירידה בצריכת אנרגיה לאורך שנים רבות תהייה גם אקולוגית וגם חסכונית לכיס, תחזוקה שוטפת מינימלית, חיים בסביבה בריאה.

 

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

21 תגובות למבוא לאדמה נגוחה, שיטת בניה ישנה-חדשה

  1. רחמים:

    מהיכן קונים כלים לעבודה באדמה דחוסה?

  2. רחמים:

    מהיכן קונים כלים מתאימים לעבודה באדמה דחוסה כולל המדחס הפאנומטי

  3. אסנת פרננדס:

    שלום, אחנו מתעניינים בבניה מאדמה נגוחה, יש בעלי מקצוע בארץ שעושים את זה?
    כמה זה עולה והאם אפשר לקחת על זה משכנתא??
    תודה מראש

  4. ilana:

    איטום ? איטום ? איטום ????????????

  5. SAM:

    מגניב… אבל מישהו יודע כאן על מלבני לגו (מלבנים אקולוגים דחוסים) ביצור עצמאי מכני או הידרבלי שתופסים עכשיו תאוצה בעולם?! ויש חומר רב באינטרנט חוץ מעברית (כרגיל)!!!… זוהי דוגמה ידני: https://www.youtube.com/watch?v=pm3-yQr1FnY וזוהי דוגמה לחצי אוטומטי: https://www.youtube.com/watch?v=CYgJs08Ix9k נ.ב. אני לא מפרסם לא קשור לעסק הזה אני פשוט לא מבין למה בישראל זה עדיין לא תפס תאוצה אצל בוני בית בישראל כולל בונים טבעים… מקווה שפתחתי למישהו עכשיו "דלת" למידע שימושי…

  6. אילנה:

    תודה.
    1. איך בדיוק מבצעים את המגילה ? באיזה מיכשור ? האם ידני ? בעזרת הליקופטר ? או מה ?
    2. היסודות : האם חפרתם יסודות לתוך הקרקע ?
    3. איטם ?
    תודה
    ו

  7. Se7eN:

    מעניין אותי לדעת – כמו בכל שיטת בנייה אלטרנטיבית שמוזכרת פה באתר – מה לגבי אישורי בנייה, עמידות בתקני רעידות אדמה וכד'?

    • רוני הלוי רוני הלוי:

      כמו בכל שיטת בנייה הבית מתחיל ביסודות בטון וממ״ד וכמובן בליווי מהנדס. אישורי בנייה הם מרכיב משתנה מאזור לאזור אך אין סיבה שלא יתקבלו. אדמה נגוחה הוכיחה עמידותה במגוון אזורים במשך מאות שנים רבות. ברעידות אדמה בקליפורניה מבני אדמה נגוחה הפגינו עמידות יוצאת דופן לעומת מבנים שנבנו בשיטות אחרות. ניתן לקרוא על כך באתר של David Easton.

  8. שמואל:

    מדהים..
    בא לי לבנות בית כזה..
    איך נוגחים לתוך התבנית?
    ועדיין לא הבנתי איך זה נשמר שהמעטפת החיצונית לא תתפורר
    מחכה להמשך ולבנתיים תהנו לכם בנגיחות

    • רוני הלוי רוני הלוי:

      תודה רבה.
      הנגיחה לתוך התבנית מתבצעת במנות. שכבה נשפכת פנימה וננגחת. התבנית יכולה להיות בנויה לכל גובה הקיר ואז נכנסים לתוכה לנגוח, או שנבנית בהדרגה עם הקיר. פעולת הנגיחה בעצם הופכת את התערובת לסלע וכך הוא נשמר. פני הקיר יכולים להגיע לדרגה של מגע שיש. בספרות מדובר על שחיקה של 1 סמ ב 100 שנה. לקיר בעובי של 50 סמ ויותר מדובר בשחיקה זניחה.

      • שמואל:

        וואוו..
        מעניין לגמרי
        יש על זה ספרות בעברית?
        ד.א. איפה הבית שלכם יהיה מעניין לראות ואולי אפילו לנגוח קצת

        • רוני הלוי רוני הלוי:

          תודה. לצערי אין בנושא ספרות בעברית.
          הבית שאנו בונים נמצא במדרשת בן גוריון.

  9. נפתלי בוהדנה:

    לאחר עשור של בניה באדמה מסקנתי שבניה באדמה עדיף שתבנה רק מחרסית חול וקש ללא תוספות של סיד או צמנט ,חשוב לציין שתעשיות אלו צורכות אנרגית מאובנים מרובה ותרומתם להתחממות הגלובלית היא מרמת המחדל ,כמוכן חלק ניכר מתעשית הצמנט מכילה אפר פחם הפולט רדון לתוך האוויר שאנו נושמים

  10. shelly:

    רוני,
    מאמר מעניין ומלמד – נהניתי ביותר.
    גאה בך !
    שלי

  11. אבי:

    מאמר מרתק! סוף סוף האתר חוזר לחיים!

  12. אסף:

    תודה על מאמר!

    1. אתה יכול לתת דוגמא מסויימת של רכיבים? (כמה אחוזי חרסית, איזה סוג אדמה, וכו')

    2. האם אין צורך בכלל בסיבים (כמו קש, סיבי צמחים, או אפילו שערות) בתערובת? האם סיבים יחזקו את המבנה או יחלישו אותו?

    3. באמצע המאמר נזכרתי בבתים תל אביביים משנות החמישים שהיום כל נגיעה בהם מפוררת אותם (קדיחת חור למשל בלתי אפשרית, כי הקיר מתפורר והופך ל"חול").
    מה נותן למבנים האלה חוזק, בקנה מידה גרגרי, כשהם יבשים?

    4. האם יוצקים את הקירות ישר במקום ובפוזיציה שבו הם יהיו, או שבונים אותם בנפרד ושמים / מניחים אותם במקום המיועד?

    • רוני הלוי רוני הלוי:

      תודה.
      הרכב החומר משתנה מאתר לאתר. הכי אידיאלי יהיה להשתמש באדמה שנמצאת באתר ולהוסיף לה את מה שחסר. אם איננה מתאימה, ניתן לייצר תערובת מפסולת מחצבה וחול, אך כל מחצבה וכל חול שונים וצריכים להיבחן בנפרד. אם התערובת ״מיוצבת״ על ידי מלט או סיד כמות החרסית מאד משמעותית וצריכה להיות בשליטה מלאה.
      בתערובת לאדמה נגוחה אף פעם לא יהיו חומרים אורגניים שמוכרים לנו משיטות בנייה אקולוגיות אחרות.
      ישנן כמה אסכולות בבנייה באדמה נגוחה לגבי האופן שבו יחולק המבנה למקטעים בבנייה, אך בכל מקרה המקטעים נבנים במקום. כל שכבה שנשפכת לתוך התבניות נדחסת ב50% ומדובר במשקלים עצומים. למשל, לבית של 135 מ״ר שבנינו נכנסו כ 180 טון חומר.
      לגבי הבתים בתל אביב, אני מניחה שזה קשור לחומר שממנו נבנו הבלוקים, אולי משהו ממשפחת הכורכר שהיה זמין, ובכל מקרה לא התבצעה שם פעולת דחיסה. מה שמאפשר לקירות להיראות כבלוקים עצומים של שיש בסופו של תהליך הם נכונות התערובת, לחלוחה המוקפד וכמובן הנגיחה.

  13. אריאל:

    הי
    מה המונח הלועזי של אדמה ״נגוחה״?

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)