עיבוד עור של עז בשמן מתחלב

רוצה להיות הראשון?
מלאכות מסורתיות

הזה כוונתי להדגים את אחת משיטות עיבוד העור הטבעיות שאנו עוסקים בהן, לצרכי הבית ובקורסים שאנו מעבירים. העור המוכן שמתקבל בשיטה זאת נקרא בלעז "Buckskin" (טרם מצאתי מינוח הולם בעברית) – הוא רך מאד, נושם, וחזק הרבה יותר מעור תעשייתי באותו העובי.

על השאלה למה בכלל להתעסק עם עיבוד עורות באופן טבעי ענינו כבר כאן. במאמר הזה כוונתי להדגים את אחת משיטות עיבוד העור הטבעיות שאנו עוסקים בהן, לצרכי הבית ובקורסים שאנו מעבירים. העור המוכן שמתקבל בשיטה זאת נקרא בלעז "Buckskin" (טרם מצאתי מינוח הולם בעברית) – הוא רך מאד, נושם, וחזק הרבה יותר מעור תעשייתי באותו העובי. מלבד באזורים הטרופים, זה החומר העיקרי ששימש לתפירת לבוש לאדם בעשרות אלפי השנים שלפני המצאת האריג, ובמקומות רבים גם הרבה אחריה. כפי הנראה, הירידה העיקרית בפופולריות שלו באה עם המצאת הג'ינס, שלא היה טוב יותר, אבל היה זול בהרבה. בגדים מ"בק-סקין" הם נוחים, עמידים ויכולים להחזיק מעמד לדורות.

עיבוד עורות הוא מקצוע מורכב, ותקצר היריעה מלתאר בפרוטרוט את התהליך במסגרת מאמר כזה. מטרת המאמר היא לתת מבוא ובסיס לעיבוד-עורות, כך שהקורא יקבל מושג במה מדובר. התהליך המוצג במאמר הוא אחד משני התהליכים העיקריים בהם אנו משתמשים (לצד עיבוד-עורות בדבעון, שבו נדון בהזדמנות אחרת) והוא מבוסס בחלקו על התהליך שפיתח (גילה-מחדש?) מט ריצ'רדס בספרו המ-צ-ו-י-ן Deerskins into Buckskins, העוסק בעיבוד עורות של איילים. התהליך הבא מתייחס לעורות של עיזים וכבשים.

פשיטת העור

לא אכנס כאן לפירוט פשיטת העור, שהיא מלאכה בפני עצמה. חשוב להבין שאופן פשיטת העור הוא חשוב מאין כמוהו להמשך העיבוד, ולמרבה הצער מרבית פושטי העורות – הקצבים המקצועיים – פושטים את העורות בצורה שקורעת ומצלקת אותם, ובמרבית המקרים פוסלת אותם לעיבוד. על רגל אחת ניתן לסכם את תהליך הפשיטה ולומר שקודם כל חותכים בסכין חדה את העור סביב הברכיים והצוואר, ומחברים בחיתוך: חתך ראשון מהזנב עד הסנטר, חתך שני מרגל קדמית אחת לשנייה, וחתך שלישי מרגל אחורית אחת לשנייה. אחר כך תולים את הפגר באוויר מהרגליים האחוריות או מהראש, ומקלפים בזהירות – בידיים בלבד וללא עזרת סכין – את העור.

המלחת העור לשימור

אם לא מתכננים לעבד את העור מיד, אלא לשמור אותו לעיבוד במועד מאוחר יותר, פורשים אותו כשצד השיער כלפי מטה, וממליחים היטב במלח דק (2-3 ק"ג לעז ממוצעת) מצד הבשר. למחרת מקפלים אותו ומאחסנים אותו במיכל אטום. העור יכול להישמר כך עד שנה.

שטיפת העור משאריות מלח

כשמתפנים לעיבוד העור, מנקים אותו במברשת משאריות המלח (שומרים את המלח לשימוש חוזר – בהמלחת עורות כמובן, תבלו בו סלטים על אחריותכם בלבד ) ושוטפים אותו היטב במים נקיים.

גירוד שאריות הבשר והשומן מהעור

מגרד קהה מפלדה

מגרד קהה מפלדה

כעת מגרדים את כל הלכלוך שנמצא מצד הבשר של העור – שאריות בשר ושומן. אנחנו עושים זאת כאשר העור מונח על קורה חלקה בעלת חתך עגול המיוצבת באלכסון כך שניתן לקבע אליה את העור בעזרת האגן או הבטן ולגרד אותה כלפי מטה בעזרת מגרד קהה מפלדה – כלי העבודה העיקרי שלנו.

כך ניתן לקבע אליה את העור בעזרת האגן או הבטן ולגרד אותה כלפי מטה

כך ניתן לקבע אליה את העור בעזרת האגן או הבטן ולגרד אותה כלפי מטה

השריית העור בתמיסה בסיסית

כעת מכניסים את העור להשריה בתמיסה בסיסית (אלקאלית) – לרוב על בסיס אפר, סיד, או אשלגן הידרוקסידי. ההשריה מנפחת את העור, מפרידה בין השכבות שלו, ממיסה את הליחה שבין סיביו, שמקשה על המשך העיבוד, ומרופפת את אחיזת השיער בו. העור שוהה בתמיסה בין יום לשבוע, בהתאם לחוזק התמיסה ולטמפרטורת הסביבה.

השריית העור בתמיסה בסיסית - אפר, סיד או אשלגן הידרוקסידי

השריית העור בתמיסה בסיסית – אפר, סיד או אשלגן הידרוקסידי

קילוף: גירוד הקלף והשיער

חבורה של מקלפים מרוצים

חבורה של מקלפים מרוצים

זה אחד משני השלבים המפרכים ביותר בתהליך: מניחים את העור על הקורה שוב, הפעם כאשר צד השיער כלפי מעלה, ומקלפים בעזרת המגרד ביסודיות את השיער יחד עם השכבה העליונה של העור. זה לוקח זמן…

מקלפים בעזרת המגרד ביסודיות את השכבה העליונה של העור. זה לוקח זמן...

מקלפים בעזרת המגרד ביסודיות את השכבה העליונה של העור. זה לוקח זמן…

נטרול העור

אחרי שהעור נקי משני צדדיו, ללא שאריות בשר ושומן מחד, וללא שאריות שיער וקלף מאידך, משרים אותו במים עם חומץ, כדי להחזיר אותו לרמת החומציות המקורית שלו (כזכור, כרגע העור בסיסי מההשריה הקודמת). השריה של לילה אמורה להספיק לזה.

השריה של לילה אמורה להספיק לזה.

השריה של לילה אמורה להספיק לזה.

סחיטה וייבוש חלקי

סוחטים את העור היטב בין הקורה למגבת, ותולים אותו שיתייבש מעט: בשביל השלב הבא עליו להיות לח מעט, אך בהחלט לא רטוב.

סחיטה וייבוש חלקי

סחיטה וייבוש חלקי

השרייה בתחליב (אמולסיה)

כדי לאפשר לעור להתרכך, יש להחדיר שמן לעומקו, כך שיסוך את כל הסיבים הזעירים מהם העור מורכב. אנו עושים זאת באמצעות השרייה בתחליב חם – תמיסה של שמן, מים, וחומר מתחלב שמחבר ביניהם. הדרך הטבעית והמסורתית לייצר תחליב כזה היא ערבוב המוח של החיה שממנה נלקח העור עם מים חמים. זה עובד מצוין, אך יעיל לא פחות הוא ערבוב של סבון, שמן ומים חמים. על העור לשרות בתחליב בין חצי שעה ללילה. בזמן ההשריה מותחים ומניעים את העור בתוך התחליב, להקל על חדירתו המלאה.

השרייה בתחליב (אמולסיה)

השרייה בתחליב (אמולסיה)

סחיטה

שוב על הקורה, סוחטים את העור משאריות התחליב, ומביאים אותו שוב למצב לח מעט אך לא רטוב

ריכוך אגב ייבוש

עכשיו מותחים את העור לכל הכיוונים, בכל נקודה, באופן שיטתי כך שכשהוא מתייבש אינו יכול להתקשות. משתמשים בקורה ובמגרד, בקרש נעוץ בקרקע ובכבל פלדה לסירוגין. התהליך חייב להמשך עד שהעור יבש לחלוטין: כל נקודה בעור שהפסיקו למתוח ולגרד אותה לפני שהתייבשה לגמרי – תתקשה לצמיתות. זוכרים שכתבתי שיש שני שלבים מפרכים בתהליך? הנה השני. ביום חם זה יכול להיגמר בשעה וחצי. ביום קר – זה בהחלט יכול פשוט לא להיגמר. עדיף לעשות את זה כשחם. אם בסוף התהליך, כשהעור יבש, הוא עדיין לא רך לגמרי – אין ברירה: משרים אותו שוב בתחליב וחוזרים על שלבים 11-9. אפשר לחזור על המעגל הזה ללא הגבלה עד שהעור רך מספיק.

מותחים את העור בידיים לכל הכיוונים

מותחים את העור בידיים לכל הכיוונים

מרככים בעזרת כבל פלדה

מרככים בעזרת כבל פלדה

עישון

עכשיו ניתן להרטיבו ללא חשש.

עכשיו ניתן להרטיבו ללא חשש.

עכשיו העור רך ונעים, אבל בלתי עמיד בעליל: אם יירטב – ייהרס. כדי לשמור על רכותו ולהרחיק ממנו מזיקים וריקבון מעשנים אותו. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא לתפור מהעור מעין שק, ולתלות אותו כשהוא לפות סביב ארובה של תנור מעשן אך לא חם. עשן חם יותר מטמפרטורת הגוף יהרוס את העור. תוך 20 דקות עד שעה של עישון יקבל העור צבע חום-צהוב אופייני.

סיכום

מיטב האופנה באזורנו

מיטב האופנה באזורנו

זה היה תהליך עיבוד עור בשמן מתַחלב על רגל אחת. עכשיו, כשהעור מוכן, אפשר להכין ממנו מה שרוצים…

אבל זה כבר סיפור אחר. למידע נוסף, תמונות וקורסים אתם מוזמנים מאד לבקר באתר שלנו "בורסקאי".

 

עבודה עם העור - יצירה

עבודה עם העור – יצירה

חיתוך לגזרות

חיתוך לגזרות

 

לתוכן זה נכתבו 24 תגובות

  • שלום נמרוד
    תודה רבה על כל המידע והשיתוף.
    יש לי עור של עז שיושב במלח המון זמן ואני רוצה עכשיו לעבד אותו כך שתשאר הפרווה, קראתי בעיון מה שכתבת לחגי ואני רוצה לגשת למלאכה, יש דרך לתקשר איתך לשאלות תוך כדי העשייה לראות שאני לא הורס את העור?
    תודה
    עדיאל

  • גאי" אדרי |

    האהלן מה נישמע קודם כל אני מש ממש מבסוט שמציאתי את האתר הזה אני מחפש כבר כימעט שנתיים מקום או מישהו שאני הוכל לישאול אותו שאלות למיניהם לגביי העיבוד של ההעורות טוב אז ככה יש לי עכשיו על הקיר שלי בחדר עור של עגלה .. העור עם פרווה נקי יחסית מבחינת הבשר עליו הוא כבר יבש ונחשב ישן (שם כבר כמה חודשים ) הבעיה היחידה שלי היא שהוא קשה כמו קרטון כשהכנתי אותו לא ידעתי איך אני יכול לרכך כיוויתי שזה שהנחתי אותו מגולגל במלח יהפוך אותו לגמיש אבל זה לא קרה …
    השאלה שלי היא כזאת האם עכשיו אחרי שהוא כבר יבש כמה חודשים יש עדיין אופציה לרכך אותו בלי שהוא יהרס.. תודה מראש

    • נמרוד איילי

      אהלן אהלן. אם הוא מיובש ומומלח זה בסדר, לא צריכה להיות בעיה לעבד אותו ולרכך אותו. העניין הוא שבאופן כללי בקר לא זורם כל כך עם הסוג הזה של עיבוד – בשמן מתחלב – הרבה יותר מוצלח לעבד אותו בדבעון (טאנין), וזה כבר סיפור אחר. אין לי זמן לצערי לכתוב פה חוברת הדרכה לעיבוד בדבעון… אם אתה בסדר באנגלית אני יכול להפנות אותך לחומר אינטרנטי (בעברית אין שום דבר רציני בתחום, בינתיים), למשל
      https://www.youtube.com/playlist?list=PL60FnyEY-eJA7D2FJhI5AvWVx7oqjb4xX

      בקצרה, הכיוון הוא: להשרות במים קרים ליום-יומיים, לשטוף את המלח, לגרד היטב מצד הבשר על קורה (כמו במאמר הזה), ואז להשרות בדבעון – נגיד, קליפות אקליפטוס אדום טחונות מבושלות במים, ומדובר על הרבה מזה: לפחות 50 ליטר קליפה לפני המים, וקליפה טריה מהשנה שלא עברה גשם – לחודשיים לפחות, לבחוש כל יום. אחר כך לגרד שוב על הקורה, לשמן ולייבש שוב, ואז להשרות בתחליב – למשל מים עם מוח, או מים עם סבון ושמן – ואז לרכך. מדובר בהרבה עבודה וחומרים, והמידע שנתתי כאן לגמרי לא מספיק אם אין לך נסיון קודם, אבל כאמור, כרגע זמני קצר… אם אתה ממש ממש בעניין תתארגן על עפרון ומחברת וננסה למצוא זמן שאסביר לך קצת בטלפון. בהצלחה בינתיים

      • גאי אדרי |

        תודה רבה לך …. כמובן שאמצע זמן בטלפון …. תתקשר אליי מתי שנח לך …
        0523712229 גא"י אדרי

  • משה מתיתיהו |

    שלום וברכה.
    יש לי עור של אייל פשטתי אותו כמה שעות לאחר שמת.
    שטפתי וגרדתי קצת .
    שמתי מלח ונשארתי לייבוש בצל כבר 3 ימים .
    אני רוצה לעשות ממנו שטיח לחדר .
    איך להתקדם איתו עכשיו?
    שטחתי אותו על דיקט עם מסמרים .ושמתי 3 ק"ג מלח .
    אני רוצה שיהיה רך ולא קשה .
    תודה רבה על העזרה .

    • נמרוד איילי

      שלום משה. קח בחשבון שבניגוד למה שאולי נראה מרחוק, עיבוד של עור בלי להוריד את השער הוא מורכב יותר ובעל סיכויי הצלחה נמוכים יותר, בייחוד למתחילים, לעומת עיבוד שכולל מריטה. בנוסף, שער של אייל הוא בעייתי במיוחד כיוון שהשערות שלו חלולות ולכן שבירות, כך שהוא נוטה להתקרחויות וגם אם העיבוד נעשה כהלכה הוא ימשיך להשיר שערות בבית, לשמחת כולם. לעומת זאת עור של אייל הוא אחד הטובים ביותר להכנת זמש ובקסקין רך כפי שמתואר במאמר. אם אתה נחוש בדעתך לנסות את מזלך בהכנת שטיח פרווה מהאייל הזה (מדובר באמת באייל ולא בצבי, כן?) אתה יכול להתחיל מלעקוב אחרי התגובות שלי לחגי (גלול למטה במאמר הזה) ואחר כך לראות אם יש לך עוד קושיות

  • היי אם יש לי עור של עז ששוכב מגולגל עם מלח בערך שבועיים ומיועד לתיק צד כמה זמן עוד להשאיר אותו ככה ?
    והוא צריך לעבור את כל התהליך שהזכרת אוו שמספיק יבוש ועישון ?(אני רוצה שהוא ישאר עם הפרווה)
    תודה רבה .

    • נמרוד איילי

      הוא לא צריך השרייה בבסיס (זה יהרוס את השיער) אבל אם רק תייבש ותעשן אותו הוא יהיה קשה כמו דיקט, וגם שביר. צריך לרכך אותו, זה דורש שמן – או אמולסיה, עדיף. קח בחשבון שבאופן כללי וגם ספציפית לגבי עור עז לעבד היטב עור עם פרווה יותר קשה משמעותית מלעבד עור ללא פרווה. אין לי זמן להרחיב עכשיו, אבל אם תעקוב אחרי התגובות שלי לחגי, ששאל משהו דומה, במאמר הזה , זה ייתן לך כיוון

  • רציתי לדעת כמה זמן אמור לקחת יבוש עור של שועל
    מתחתי אותו על דיקט עם והמלחתי לפני חודש . והוא עדיין רטוב ושמנוני.
    רק הרגלים התייבשו לגמרי.

    למדתי הרבה מאתר שלך תודה (:

    • זה תלוי במזג האוויר ובלחות בסביבה שבה הוא נמצא. בתנאי יובש ממוצעים ומעלה חודש אמור להספיק. יכול להיות שהוא כבר יבש – השומן לא יעלם מעצמו, ועורות של כלביים הם שומניים יחסית והשומן שלהם די נוזלי – שזה יתרון גדול אם מתכוונים לרכך אותם. אני יוצא מנקודת הנחה שניקית אותו היטב מהצד הפנימי לפני שמתחת אותו על הדיקט.

  • טל מיכאליס |

    שלום נמרוד,

    עלה לי לפני כמה ימים רעיון ליצירה אמנותית שכוללת עבודה עם עור לא-מעובד (rawhide),
    אשמח להתייעץ איתך מאחר ואין לי כל ידע בנושא, פרט למה שצברתי בכמה שעות של שיטוטים אינטרנטיים.
    יש אפשרות לדבר איתך טלפונית, או אפילו להגיע לאנשהו לפגוש אותך ואולי לראות את החומר בפעולה?

    שנה טובה

    טל

    0544833564
    talmichs@gmail.com

  • וואלה יפה מאוד
    אם אני רוצה לעבד עור ליופי אבל אני רוצה להשאיר עליו את הפרווה
    איך אני עושה את זה?

    • נמרוד איילי

      תלוי מה בדיוק המטרה שלך. אם זה ליופי בלבד, כלומר שאין בעיה שהתוצר הסופי יהיה קשיח כמו קרטון, עליך לנקות היטב את הצד הפנימי (על קורה, עם מגרד, כמו בתמונות שבמאמר) משאריות בשר ושומן. אח"כ לשטוף בזריזות במים פושרים (לא להשרות! רק לשטוף), ואז למתוח אותו על מסגרת או לוח – הכי קל זה על דיקט עבה ורחב, בעזרת מסמרים (הרבה מסמרים. לפחות 30) ולתת לו להתייבש לאט, בצל, לשבועיים לפחות. הוא יהיה יפה, אבל חלש למדי ולא עמיד לרטיבות בכלל.
      אם אתה רוצה לעבד אותו באמת, כלומר כולל ריכוך ושימור, זה עניין מורכב בהרבה, שהסיכוי שלך להצליח בו מהסבר על רגל אחת נמוך מאד. אני יכול לכוון אותך קצת אם תתן את הפרטים הבאים:
      1. סוג החיה
      2. כמה זמן אחרי המוות נפשט העור
      3. האם העור הומלח, ומתי

      בהצלחה

      • צב פחות מיום אחרי המוות וישר אחר כך הוא הומלח עד עכשיו חודש בערך הוא כבר יושב עם מלח

      • נמרוד איילי

        צב! עם הפרווה!
        כנראה צבי.
        דבר ראשון חשוב להבין שבשונה ממה שהאינטואיציה אולי מורה, עיבוד של פרווה הוא היותר קשה מבין סוגי העיבוד, כי צריך כל הזמן לשמור על העור מהתקרחויות, שיכולות לקרות בקלות מכל ההשריות והלחצים שעוברים על העור במהלך העיבוד. בעור שטופל היטב (נפשט מיד אחרי המוות, בזהירות ובלי שימוש יתר בסכין, הומלח מיד במספיק מלח וכו') הסיכויים להצליח לעבד אותו בלי לקבל קרחות גדלים משמעותית.
        דבר שני: זה המון עבודה. כנראה הרבה יותר ממה שאתה חושב (לפחות שני ימי עבודה מלאים), וגם אצל מעבד מיומן הסיכוי להרוס את העור (או את הפרווה, לכל הפחות) קיים. לכן, אם בסופו של דבר העור עומד להיות תלוי על איזה קיר ליופי, חסוך לעצמך את הטרחה המרובה והסיכון וייבש אותו על מסגרת בלבד.
        אם החלטת לנסות לעבד אותו –
        אם אתה לא ממהר, הייתי ממליץ לנקות אותו מהמלח, להשרות במים לכמה שעות ואז למתוח אותו לייבוש על דיקט או מסגרת, ולאחר שהתייבש לגלגל אותו בשקית פלסטיק אטומה עם הרבה חומרים דוחי עש (נפטלין…רוזמרין…לבנדר…) לשנה לפחות. עורות יבשים ומיושנים הרבה יותר קלים לריכוך.
        כיוון שעור צבי הוא נדיר, עדיף להתאמן קודם על עור של עז או כבשה, ולגשת אליו רק כשיש לך מושג טוב יותר מה אתה עושה.
        על רגל אחת, הצעדים צריכים להיות:
        1. שטיפה מהמלח
        2. השרייה ללילה בתמיסה של חומץ ומים 1:1
        3. יבוש חלקי
        4. עיסוי צד הבשר בשמן מתחלב (סבון+שמן או מוח או ביצים) ביד ובמברשת-כביסה
        5. חזרה על השלבים 3 ו-4 לפחות 5 פעמים
        6. יבוש חלקי
        7. השריה בשמן מתחלב לשעתיים
        8. מתיחה על מסגרת גדולה בעזרת חבל/מיתר
        9. גירוד הצד הפנימי כשהעור מתוח על המסגרת בעזרת מקל שטוח מחודד (מעין משוט) במשך כמה שעות עד שהעור מתיבש לגמרי. אם העור מתקשה כשמתיבש לחזור שוב משלב 7
        10. עישון העור

        כמובן, זה תהליך ארוך ומורכב מדי בשביל תגובה קצרה (וגם בשביל מאמר ממוצע) – מידע טוב ומדויק עם שרטוטים והסברים טובים ניתן למצוא בספר Buckskin: the ancient art of braintanning מאת Steven Edholm & Tamara Wilder. אתה מוזמן לקפוץ אלי ליבנאל אם אתה בסביבה ולעיין בספרים ולצלם מהם, ואם יהיה לי זמן אשמח לייעץ לך קצת ולהראות לך תוצרים, שתדע טוב יותר למה אתה נכנס… דבר איתי במייל אם אתה רוצה nimrodayali@walla.com
        גם באתר
        http://paleoplanet69529.yuku.com/forums/81/Tutorial-Section-LeatherHidesTanning#.VHOXljSsU1s
        הרבה מידע מועיל ותמונות

        אם לא חשוב לך לעבוד עם חומרים טבעיים, יש בטוח אופציות אחרות, אבל אני לא אוהב אותן ולא מכיר אותן. אזכיר בכל זאת חומר שנקרא אלום פוטסיום http://en.wikipedia.org/wiki/Potassium_alum
        שהוא מחצב טבעי פחות או יותר ולא רעיל, שמשתמשים בו להכנת פרוות (לא עמידות במים אבל רכות). יש שמועות שניתן להשיגו בשווקים ערביים ובבתי מרקחת מסוימים. לי אין ניסיון איתו אבל אמורות להיות לו תכונות של שמירת הפרווה על העור.

        אני מקווה שלא הוצאתי לך את הרוח מהמפרשים. אל תבין לא נכון – לעבד עור כזה יכול להיות חוויה מאוד טובה, וכשזה עובד אתה נשאר עם תוצר איכותי מאד ויפה שיכול ללוות אותך שנים רבות מאד… רק חשוב לקחת אוויר לפני שצוללים.
        בהצלחה

      • אמרת שעדיף לנסות קודם על עור/פרווה אחרים
        אז איך אני שומר אותו בינתיים?
        מצטער על החפירה

      • נמרוד איילי |

        אין בעיה… שאל חופשי
        1. נקה את שאריות המלח במברשת
        2. שטוף בזריזות ובלי להשרות ליותר מדקה, נניח, במים פושרים. אם הוא עדיין יבש מדי לפרישה תשרה אותו עוד קצת בכל זאת במים, אבל רק עד שהוא מתרכך ולא יותר, שלא יתחיל לאבד שיער.
        3. מתח אותו בעזרת מסמרים על דיקט או מסגרת (ראה התגובה הקודמת)
        4. ייבש בצל כשבועיים
        5. נתק מהמסגרת, גלגל בזהירות עם הרבה חומרים דוחי עש
        6. עטוף היטב בשקיות פלסטיק גדולות
        7. שמור במקום יבש, מוצל, רחוק מכלבים, חולדות ושאר מרעין בישין

      • נמרוד איילי

        שמן מתחלב הוא שמן שמסיבה כזו או אחרת יכול להתערבב עם מים ליצירת תחליב (אמולסיה בלעז) הומוגני – בשונה משמן שאינו מתחלב שייפרד ממים ויצוף מעליהם. ניתן להפוך שמן רגיל לשמן מתחלב באמצעות הוספה של חומר מתחלב (emulsifier) כגון סבון, לציטין וכדומה. השמן המתחלב שהשתמשו בו באופן מסורתי היה לרוב, כפי שהוזכר במאמר, מוח.

    • יש שתי דרכים מסורתיות לתפור: האחת בעזרת רצועה דקה שנחתכת מהעור עצמו ומשמשת כחוט תפירה, והשנייה, לעבודות עדינות יותר ובעיקר לסגירת חורים, היא אכן שימוש בגידים. עיבוד הגידים בקצרה: לוקחים את הגידים שנמצאים לאורך עמוד השדרה, שהם הארוכים ביותר, מנקים אותם היטב ומיבשים אותם כמה שבועות פרושים בצל. אח"כ חובטים אותם בין בולי עץ או אבנים חלקות (אבל לא מתכת!) עד שהם מתפצלים לסיבים דקים. בוחרים קווצת סיבים בעובי שמתאים למחט שאיתה עובדים, מרטיבים אותה ברוק או במים, מפתלים אותה לצד אחד תוך מתיחה ואז ניתן לתפור. כשהגיד מתייבש הוא מתהדק.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן