בעודנו משוטטים, רִיגָל (בני) ואני, באינטרנט, בנושא אחר בכלל, נתקלנו בסרטון הזה:
 

ריגל, נגן גיטרה, התלהב וביקש שנבנה גיטרה מז(ה)בל. כמה ימים מאוחר יותר הוא הגיע הביתה עם צוואר מגיטרה שבורה, קופסת פח של עוגיות חמאה ומכסה של סיר שהתאים בדיוק לקופסה.

כדי שיהיה קל לעקוב אחרי החלקים שבנינו, הנה שרטוט של מבנה גיטרה.

למעשה, לאור החלקים שנאספו, בנינו בנג’ו, שהמבנה שלו מעט שונה.

שלד הבנג’ו

ניסרנו את צוואר הגיטרה והתאמנו אותו לתיבת התהודה. חיברנו בעזרת ברגים וחתיכת עץ את הצוואר לתיבת התהודה.

כיון שהקופסה עשויה מפח דק מאוד הוספנו לאורכה חתיכת עץ לחיזוק.

כדי להגביר את התהודה חיררנו את תיבת התהודה. יצרנו שבלונה מקרטון כך שהחירור יעשה באופן סימטרי, ויהיה גם אלמנט אסטטי.

החירור עצמו נעשה עם מדגש ופטיש פלסטיק. מהצד הנגדי הנחנו קוביית עץ שתיתן התנגדות, והפח לא יקרע.
ניסנו להרחיב את חורי המסמר בעזרת קידוח, כדי לקבל פתח אחד. התוצאה היתה קריעת הפח.
בדרכנו למרכולית לקניית קופסת עוגיות, אמר ריגל שאקולוגי יותר לחפש קודם קופסה משומשת. שמנו פעמינו למבני החינוך החברתי, בקשנו, נברנו וחזרנו הביתה עם קופסה משומשת. עשינו נסיונות נוספים על גבי הקופסה שנהרסה וישמנו על הקופסה החדשה. מאוחר יותר הוספנו עוד שני חורים לשיפור התהודה.

צוואר הגיטרה והגשר

המצב של צוואר הגיטרה שריגל מצא לא מאוד מרשים, והוא השקיע לא מעט זמן בשיוף הצבע והפוליטורה מעל צוואר הגיטרה, ושיוף פגמים וחורים בעץ.

את הגשר יצרנו מפיסת עץ בגודל 80X20X10 מ”מ שחרצנו בה חרצים למיתרים, חברנו אותה בעזרת ברגים קטנים אחרי שקדחנו חורים מובלים עם מקדח 2 מ”מ קטנטן. התאמת הגובה של הגשר והמרחק בין החריצים היו השלב הכי קשה וארוך בבניית הבנג’ו. עשינו זאת בדרך של ניסוי וטעייה, ניסרנו וחרצנו לפחות 4 פיסות עץ.

את החלק אליו נקשרים המיתרים יצרנו מחתיכת ניצב של קיר גבס שחתכנו לצורת ר’, חיררנו (עם מדגש), וחיברנו לתיבת התהודה עם ברגים ואומים כשבניהם שייבות קטנות כדי לא לקרוע את הפח.

מפתחות כיוון וסיום

אחד ממפתחות הכיוון של המיתרים היה שבור. ניסינו למצוא פתרונות שונים (ברשת יש הרבה מדריכים לבנייה של גיטרות ובנג’ו), בסופו של דבר הפתרון הגיע מצוואר של גיטרה שבורה אחרת.
רגע לפני סגירת המכסה, השחלנו רצועה ישנה של כלב, שתשמש כרצועת נשיאה של הבנג’ו.

ולסיום, קונצרט היחפנים

 

תודו שאם אתם עוצמים עיניים אתם לפתע מרגישים בתוך סרט של האחים כהן.