התייעלות אנרגטית בבית רגיל לגמרי, מעקב

טכנולוגיה נאותה

לפני כמה חודשים פרסמתי מאמר שעסק בפרוייקט החסכון הביתי באנרגיה שלנו. ובכן, הגענו לשיא חדש. אציג את הסיפור דרך התייחסות לגרף שמראה חסכון ב-50%. המאמר הזה מתאים לכל מי שחי בבית לא חדש, בתכנון אידיאלי במזג אוויר אוטופי, אלא בית קיים, כאן ועכשיו, בישראל שהולכת ומתחממת. שזה, בעצם, כולנו.

שיא חדש בחיסכון הביתי בחשמל הביא לעדכון המאמר הראשון שפרסמתי כאן, על פרויקט החסכון הביתי שלנו. להמחשת הסיפור הנה גרף, ההפרש בין העמודה הגבוהה ביותר לזו הימנית – 50%:

גרף צריכת חשמל לסוף 2013

הסקלה האנכית מראה את הצריכה בקוט”ש לכל אחת מ-12 השנים האחרונות. לקבלת המחיר בשקלים יש לחלק בשתיים, בקירוב.

למי שקופץ מכך שירדנו בערך לממוצע הארצי, יש לנו הסברים טובים: הדירה גדולה מאוד, התקרות גבוהות, כשליש מהדירה “באוויר” מעל קומת עמודים, יש מישהו בבית 24/7 כיוון שאשתי ואני עובדים מהבית, מדרום לנו קיים מגדל מגורים כך שדוד השמש אינו לא אפקטיבי כ-6 חודשים בשנה, ומאותה סיבה השמש אינה מחממת את דירתנו בחורף. הבנין כבן 60, ואנו אוהבים את חלונות העץ הישנים והפרוצים לרוח.

הקטע העליון והתחתון בכל שנה מייצגים את צריכת החשמל בחודשי החורף, הקו התכול במרכז – את המיזוג בקיץ. הקווים הקטנים שביניהם מייצגים את עונות המעבר בהן איננו משתמשים בחימום או בקירור.

עוד לחובבי הגרפים, ניתן לראות את החסכון שהחל בשנת 2009 במודעות לעניין, את העליה הקלה בשנים 2011-2012 המוסברת בחלקה בילדים שגדלו וביקשו לוותר על המועדונית בבית הספר ועל הקייטנה בקיץ ולמדו להפעיל את המזגן לבד, וגם בדוד השמש שהחל לזייף.

החל מחורף 2012/13 החליפו מזגני אינוורטר את הרדיאטורים החשמליים בחימום חדרי השינה.

חיסכון של 50% אינו עניין של מה בכך, אך חיסכון של בין 10 ל- 30% אמור להיות קל להשגה. ראו מה מהרשימה הבאה מתאים לכם, והתחילו משם:

צרכן האנרגיה הגדול בבית אמור להיות סעיף “איקלום”. “הפעלה” נכונה של הבית תכלול בחורף סגירת החלונות, כאשר התריסים בחלונות הדרומיים פתוחים ליצירת מעין חממה. בעונות המעבר וכמה שיותר לתוך הקיץ – פתיחת החלונות בלילה להכנסת אוויר קריר, וסגירת התריסים ביום למניעת כניסת שמש ישירה. בשיא הקיץ בתל אביב – לא יעזור כלום, גם לא שינה עם מאוורר ומקלחת נוספת בבוקר, ולעתים ניאלץ לישון עם מזגן. בחורף חממו בעזרת מזגן ולא רדיאטור. בעונה החמה נסו מאווררים לפני שאתם מדליקים את המזגן.

הצרכן השני בגודלו אמור להיות חימום מים – התקינו דוד שמש, עם טיימר לגוף החימום. לאחרונה נכנסים לשוק חיישני טמפרטורה כדי שלא תצטרכו לנחש האם יש מים חמים או לא.

כל מכשיר חשמלי שהגיע יומו – מכונת כביסה, מקרר, מזגן – יוחלף במכשיר בעל דירוג אנרגטי גבוה ככל האפשר (קרוב ל-A). מזגני אינוורטר יקרים יותר ויש ויכוח על הצורך בהם בסלון לדוגמא, אבל האפשרות לשמור על טמפרטורה מדויקת עושה אותם מתאימים לחדרי שינה.

נורות פלורסנטיות קומפקטיות אכן חסכוניות, אולם מומלץ להקפיד על נורה איכותית בעלת גוון אור מתאים ומקדם הפרדת צבעים CRI גבוה (80 לפחות). לדוגמא, נורה בעל אור לבן חם בדומה לנורת ליבון, תסומן “827”, כאשר “8” מייצג CRI של 80, ו”27″ מייצג צבע אור של 2700 מעלות קלווין.

נורות לד הן עדיין חדש וחסכוני עוד יותר, אולם השוק מוצף בסחורה באיכות ירודה ואפילו אני נכוויתי בהסבת מנורת הלוגן ישנה ל-לד, גוון האור ואיכותו אינם מה שציפיתי והעוצמה חלשה מדי.

שיפורים בבנין כמו חידוש טיח החוץ, בידוד תרמי לגג ולקירות, זיגוג כפול בחלונות – מיועדים למתקדמים ועולים הרבה כסף אשר במישור החוף לא ודאי כי יוחזר בזמן סביר.

ליתר פירוט בכמה נושאים, ראו גם במאמר הקודם.

לתוכן זה נכתבו 3 תגובות

  • לא הבנתי למה בידוד זה למתקדמים ולמה זה לא יחזיר את ההשקעה במישור החוף? כמה כבר עולה לשים שכבה של 5 סנטימטר של טיח תרמי? הבעייה הכי גדולה שך המבנים שנבנו בארץ עד לא מזמן זה המחסור בבידוד. כל כך הרבה אנרגיה מתבזבז על זה

    • יעקב גילת

      אילן שלום,
      בדירה בבניין קיים, הוספת בידוד תרמי חיצוני פירושה הרמת פיגומים לכל גובה הבניין, קילוף טיח רופף ותיקונו, ואז טיוח של כל הבנין עם טיח תרמי בעל עובי ניכר. כאשר בדרך כל מיני נתונים קיימים כמו צנרות, כבלים, מזגנים ואפילו ספי החלונות המתוכננים לבלוט מהטיח הקיים, ויכניסו מים אם יהיו שקועים בטיח החדש. זה שיפוץ יקר, לפני כעשור שיפצנו את הבניין בו אני גר (בטיח רגיל), אמנם לא רק טיח אבל עלה כ- 40,000 ש”ח לדירה. טיח חוץ, ובייחוד על פיגום, ועוד טיח תרמי שלא מתנהג תמיד כמו טיח רגיל, זה לא שיפוץ “עשה זאת בעצמך”, אלא מחייב קבלן מורשה ומנוסה.
      אם הבנין חדש ובבניה – בידוד תרמי ראוי, מומלץ ומחוייב על פי ת”י 1045 שהוא תקן מחייב (אגב, מחייב כבר כמה עשרות שנים אך בארץ לא תמיד יש דין ודיין). במישור החוף למיטב זכרוני אפשר לעמוד בתקן ע”י בניה בבלוקי איטונג בעובי 22 ס”מ, טיפול בגשרי קור, וטיח רגיל מעל הכל. יש גם חלופות אחרות לבידוד כמו קלקר, פוליפאן, צמר סלעים ועוד, אם כי יש לכסות אותן בטיח או בחיפוי עמיד אחר.
      לגבי “עשה זאת בעצמך” בתחומי הבידוד התרמי ושיפור אטימות הדירה לרוח, ראה בפוסטים בחודשים הבאים טיפול בחלונות, בתריסים ובארגזי תריס בביתי, אשר חלקו עשיתי בעצמי וחלקו בסיוע איש מקצוע.

  • חסכון של 46% בצריכה שנתית ראוי לציון ולשבח!
    כעת, עפ”י כלל 80-20, חסכון נוסף יהיה אתגר תובעני יותר.
    להלן שני “טיפים” מניסיוני:
    דוד שמש –
    הדודים הותיקים של “כרומגן” מגיעים לגיל מופלג מבלי לדלוף, אך הבידוד שלהם מאבד מהיעילות שלו. לעיתים קרובות, מכוונים החשמלאים את התרמוסטט של גוף החימום בחמלי של הדוד לטמפ’ של 70 מעלות. כיוון שדוד”ש חשוף לטמפרטורות נמוכות יותר מאלו שאליהן חשוף דוד חשמלי ביתי, מתרחש איבוד חום משמעותי. מבלי לפגוע בתחושת המשתמש, ניתן לכוון את התרמוסטט לטמפ’ נמוכה יותר – בערך 55 מעלות, אך לא מתחת לסף זה, בשל סכנת חיידק הלגיונלה – ולהקטין את כמות החום שאובד, כאשר מי הדוד מתקררים במשך הלילה לטמפ’ הסביבה.
    ניתן לעשות זאת בתנאי שלחץ המים החמים הוא סביר ונפח הדוד גדול, כיוון שבהנחה שהספק החום הנדרש לרחצה נעימה הוא קבוע, לחץ מים חמים נמוך יצריך חימום מים לטמפ’ גבוהה יותר.
    (במאמר מוסגר, קראתי גם על אנשים ששינו את זוית הנטיה הקבועה של הקולטים כך שיהיו אפקטיביים יותר בחורף ואפקטיביים פחות בקיץ, אך לא ניסיתי זאת בעצמי, ואני מניח שמגדל המטיל צל ענק מייתר את הנסיון הזה).
    אולי זה המקום לרפות את ידיהם של השוקלים להתקין משאבת חום לחימום מי צריכה (הכוונה למוצר יעודי שאינו מחובר למערכת המיזוג הביתית). התנסיתי בהתקנת משאבת חימום מי צריכה לבית משותף, ומקדם היעילות נטו לצרכן של מוצר כזה הוא 1.6 בחורף של מישור החוף התיכון, ו-2.6 בקיץ. הממוצע השנתי הוא 2 בקירוב – רחוק מאוד מהמספרים המסופקים ע”י חברות ההתקנה, שלאחרונה מפרסמות את נתוני החיסכון הכספי להבדיל מנתוני היעילות (ובשביל לחסוך כסף ביחס לחימום מים בסולר, לא צריך משאבת חום. די בדוד חשמלי.). משאבות חום לחימום מי צריכה הוא נושא למאמר אמפירי של מהנדס מוסמך. מאמר כזה יהיה עמוס בחישובי ערך נוכחי נקי עבור חלופות החימום – דוד”ש, חשמל, גז, משאבת חום ביתית ומשאבת חום משותפת – ובפירוט טעויות התקנה מקובלות בתחום (והן מקובלות מאוד).

    מחשבים ואלקטרוניקה בידורית –
    זה נראה תחום שאין מה לחסוך בו, אך עפ”י נסיוני, צריכת החשמל של מחשב נייח חסכוני וחזק מאוד (לזמנו) והפריפריות שלו, שמופעלים 24 שעות ביממה, מגיעה לזו של מקרר בדרוג אנרגטי D.
    מובן שזה עדיף, אך לא תמיד ניתן לכבות את המחשב או להעבירו למצב שינה. זו אבחנה שתקפה בעיקר למחשבי עבודה.
    מבחינת תצרוכת החשמל יש להעדיף תמיד רכישת מחשב נייד על מחשב נייח, אבל יש להביא בחשבון שמחשבים המיועדים לסימולציות ופיתוח עלולים להיות יקרים משמעותית בתצורה הניידת. למעט מחיר זול יותר, למחשב הנייח קיימים יתרונות בתחום התיקון (קל יותר לגשת להחלפת כונן קשיח או מאוורר ששבק חיים במחשב נייח) וה”גניבות” (ו”ו בשורוק) – משלושה ביקורי בית שערכו אצלי בעלי מקצוע בתחום ההעברה הבלתי מורשית של נכסי דניידי הסתבר לי שמחשבים נייחים, חדשים כישנים, אינם מטבע עובר לסוחר בענף הסחורות הגנובות. גם אם הוא מחזיק בגיבוי נתונים מרוחק, מי שמחזיק את מפעל חייו על מחשב לא יזלזל ביתרון זה. מה בכל זאת ניתן לעשות בתחום החסכון במחשב נייח? לבונים מחשב מחלקים, אני מציע לבחור לוחות אם חסכוניים ופריפריות חסכוניות שאליהם, בעדיפות שניה, יחובר ספק בעל נצילות גבוהה מן הממוצע (הממוצע – 70%, נצילות גבוהה מן הממוצע – 80%+, בשרתי “גוגל” משתמשים אף בספקים שנצילותם 90%). לאחרים, אני מציע לרכוש מחשב מותג (ואני לא מתכוון למותגים מקומיים) שנתוני הנצילות האנרגטית שלו מפורסמים וגבוהים. לעיתים קרובות מחשבי מותג שמיועדים לשוק המוסדי נהנים מגרסאות מעבדים מתקדמות וחסכוניות יותר מאלו המוגשות לצרכן הביתי באדיבות מותגי המחשב המקומיים.
    בעידן המסכים הדקים, ניתן למצוא מסכים גדולים למדי שהספק העבודה והמנוחה שלהם הוא נמוך מאוד. תגובה זו נכתבת בסיוע מסך 23″ IPS שהספק העבודה שלו הוא כ- 30 ואט (ומחירו בעת קנייתו לפני כשנתים – כ-900 ש”ח).
    ככלל, הספק עבודה ומנוחה נמוך הוא מדד לתכנון קפדני של כל מוצר אלקטרוני, ואצלי הוא מהווה את קריטריון הקניה השלישי במשקלו לאחר הפונקציונליות והמחיר.
    בכל קניה של מוצר אלקטרוני שלא נשלף מהשקע יש לערוך חישוב קצר של המשמעות הכלכלית של החסכון בהספק לאורך המשך המשוער של חיי המוצר.

    בטווח הארוך – כולנו מתים, אך צאצאינו החיים יודו לנו על החסכון במשאבי הטבע.
    תודה ליעקב גילת על העצות המעשיות והקלות ליישום.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן