חסכון של 46% בצריכה שנתית ראוי לציון ולשבח!
כעת, עפ”י כלל 80-20, חסכון נוסף יהיה אתגר תובעני יותר.
להלן שני “טיפים” מניסיוני:
דוד שמש –
הדודים הותיקים של “כרומגן” מגיעים לגיל מופלג מבלי לדלוף, אך הבידוד שלהם מאבד מהיעילות שלו. לעיתים קרובות, מכוונים החשמלאים את התרמוסטט של גוף החימום בחמלי של הדוד לטמפ’ של 70 מעלות. כיוון שדוד”ש חשוף לטמפרטורות נמוכות יותר מאלו שאליהן חשוף דוד חשמלי ביתי, מתרחש איבוד חום משמעותי. מבלי לפגוע בתחושת המשתמש, ניתן לכוון את התרמוסטט לטמפ’ נמוכה יותר – בערך 55 מעלות, אך לא מתחת לסף זה, בשל סכנת חיידק הלגיונלה – ולהקטין את כמות החום שאובד, כאשר מי הדוד מתקררים במשך הלילה לטמפ’ הסביבה.
ניתן לעשות זאת בתנאי שלחץ המים החמים הוא סביר ונפח הדוד גדול, כיוון שבהנחה שהספק החום הנדרש לרחצה נעימה הוא קבוע, לחץ מים חמים נמוך יצריך חימום מים לטמפ’ גבוהה יותר.
(במאמר מוסגר, קראתי גם על אנשים ששינו את זוית הנטיה הקבועה של הקולטים כך שיהיו אפקטיביים יותר בחורף ואפקטיביים פחות בקיץ, אך לא ניסיתי זאת בעצמי, ואני מניח שמגדל המטיל צל ענק מייתר את הנסיון הזה).
אולי זה המקום לרפות את ידיהם של השוקלים להתקין משאבת חום לחימום מי צריכה (הכוונה למוצר יעודי שאינו מחובר למערכת המיזוג הביתית). התנסיתי בהתקנת משאבת חימום מי צריכה לבית משותף, ומקדם היעילות נטו לצרכן של מוצר כזה הוא 1.6 בחורף של מישור החוף התיכון, ו-2.6 בקיץ. הממוצע השנתי הוא 2 בקירוב – רחוק מאוד מהמספרים המסופקים ע”י חברות ההתקנה, שלאחרונה מפרסמות את נתוני החיסכון הכספי להבדיל מנתוני היעילות (ובשביל לחסוך כסף ביחס לחימום מים בסולר, לא צריך משאבת חום. די בדוד חשמלי.). משאבות חום לחימום מי צריכה הוא נושא למאמר אמפירי של מהנדס מוסמך. מאמר כזה יהיה עמוס בחישובי ערך נוכחי נקי עבור חלופות החימום – דוד”ש, חשמל, גז, משאבת חום ביתית ומשאבת חום משותפת – ובפירוט טעויות התקנה מקובלות בתחום (והן מקובלות מאוד).

מחשבים ואלקטרוניקה בידורית –
זה נראה תחום שאין מה לחסוך בו, אך עפ”י נסיוני, צריכת החשמל של מחשב נייח חסכוני וחזק מאוד (לזמנו) והפריפריות שלו, שמופעלים 24 שעות ביממה, מגיעה לזו של מקרר בדרוג אנרגטי D.
מובן שזה עדיף, אך לא תמיד ניתן לכבות את המחשב או להעבירו למצב שינה. זו אבחנה שתקפה בעיקר למחשבי עבודה.
מבחינת תצרוכת החשמל יש להעדיף תמיד רכישת מחשב נייד על מחשב נייח, אבל יש להביא בחשבון שמחשבים המיועדים לסימולציות ופיתוח עלולים להיות יקרים משמעותית בתצורה הניידת. למעט מחיר זול יותר, למחשב הנייח קיימים יתרונות בתחום התיקון (קל יותר לגשת להחלפת כונן קשיח או מאוורר ששבק חיים במחשב נייח) וה”גניבות” (ו”ו בשורוק) – משלושה ביקורי בית שערכו אצלי בעלי מקצוע בתחום ההעברה הבלתי מורשית של נכסי דניידי הסתבר לי שמחשבים נייחים, חדשים כישנים, אינם מטבע עובר לסוחר בענף הסחורות הגנובות. גם אם הוא מחזיק בגיבוי נתונים מרוחק, מי שמחזיק את מפעל חייו על מחשב לא יזלזל ביתרון זה. מה בכל זאת ניתן לעשות בתחום החסכון במחשב נייח? לבונים מחשב מחלקים, אני מציע לבחור לוחות אם חסכוניים ופריפריות חסכוניות שאליהם, בעדיפות שניה, יחובר ספק בעל נצילות גבוהה מן הממוצע (הממוצע – 70%, נצילות גבוהה מן הממוצע – 80%+, בשרתי “גוגל” משתמשים אף בספקים שנצילותם 90%). לאחרים, אני מציע לרכוש מחשב מותג (ואני לא מתכוון למותגים מקומיים) שנתוני הנצילות האנרגטית שלו מפורסמים וגבוהים. לעיתים קרובות מחשבי מותג שמיועדים לשוק המוסדי נהנים מגרסאות מעבדים מתקדמות וחסכוניות יותר מאלו המוגשות לצרכן הביתי באדיבות מותגי המחשב המקומיים.
בעידן המסכים הדקים, ניתן למצוא מסכים גדולים למדי שהספק העבודה והמנוחה שלהם הוא נמוך מאוד. תגובה זו נכתבת בסיוע מסך 23″ IPS שהספק העבודה שלו הוא כ- 30 ואט (ומחירו בעת קנייתו לפני כשנתים – כ-900 ש”ח).
ככלל, הספק עבודה ומנוחה נמוך הוא מדד לתכנון קפדני של כל מוצר אלקטרוני, ואצלי הוא מהווה את קריטריון הקניה השלישי במשקלו לאחר הפונקציונליות והמחיר.
בכל קניה של מוצר אלקטרוני שלא נשלף מהשקע יש לערוך חישוב קצר של המשמעות הכלכלית של החסכון בהספק לאורך המשך המשוער של חיי המוצר.

בטווח הארוך – כולנו מתים, אך צאצאינו החיים יודו לנו על החסכון במשאבי הטבע.
תודה ליעקב גילת על העצות המעשיות והקלות ליישום.