אני רוצה לחלוק אתכם את אחת משיטות הבנייה הטבעית הכי פשוטות ואהובות עלינו בחווה ואדם, שמשום מה לא זכתה למדריך עד היום. בחווה ישנם פרויקטים רבים העוסקים בבניה טבעית בכל מיני שיטות וחומרים על מנת להציג לקהל כמה שיותר אפשרויות וטכניקות הקיימות בתחום הבנייה הטבעית.
אחד הפרויקטים שמתנהלים בימים אלה הוא הקמת מבנה שרותי קומפוסט חדשים שישמשו את הקבוצות המתארחות בכיתת הלימוד שלנו.
אני רוצה לחלוק אתכם את אחת משיטות הבנייה הטבעית הכי פשוטות ואהובות עלינו בחווה ואדם, שמשום מה לא זכתה למדריך עד היום. בחווה ישנם פרויקטים רבים העוסקים בבניה טבעית בכל מיני שיטות וחומרים על מנת להציג לקהל כמה שיותר אפשרויות וטכניקות הקיימות בתחום הבנייה הטבעית.
אחד הפרויקטים שמתנהלים בימים אלה הוא הקמת מבנה שרותי קומפוסט חדשים שישמשו את הקבוצות המתארחות בכיתת הלימוד שלנו.
לא אציג בפניכם את כל תהליך הבניה והתכנון, אלא אני רוצה לעסוק בחלק העיקרי והוא קירות הקשקל.
קשקל, בהרבה מהמקרים היא השיטה המועדפת עלינו מכיוון שהיא צורכת מעט מאוד חומרי גלם ומשאבים, היא מאוד מהירה, אסטטית, לא דורשת דיוק וטכניקה רבים והתוצאה היא קיר בעל רמת בידוד גבוהה וחוזק סביר.
באופן פשטני מדובר בתערובת של בוץ וקש שנדחסת בתוך תבנית הקיר ולאחר מכן מטויחת.
היתרון הגדול על פני שיטות בניה אלטרנטיביות אחרות היא שלהבדיל מבניה בבאלות, בהם הבאלה יוצרת עובי קיר של חצי מטר שתופס הרבה מקום וצורך הרבה קש, קיר הקשקל נותן לנו קיר בעל בידוד מצוין בעובי של 20 ס”מ בלבד. יתרונות אלו עושים את השיטה אטרקטיבית אפילו לבניית קירות פנימיים בתוך
דירות עירוניות. מצד שני, כשמדברים על בנייה באדמה, בהשוואה לשיטות אחרות זו שיטה הרבה יותר חסכונית באדמה והרבה יותר מהירה ופשוטה ליישום.
מבחינה מסוימת, אפשר להקביל את קיר הקשקל לקירות הגבס של הבניה הסטנדרטית, אולם כמובן שבעלות סביבתית אפסית ורמת תוצר הרבה יותר גבוה.
במדריך הנ”ל אראה את העיקר של בניית הקיר ואפסח על השלבים האחרים בבניה המשותפים להרבה שיטות בניה אחרות כמו הקמת הגג, הבסיס, המסגרת, הטיח ועוד… כל אלה יצטרכו מדריכים משל עצמם.
אז לענייננו.
איפה שהקשקל מתחיל
לאחר שבונים את היסודות ובסיס המבנה מקימים את מסגרת הקירות. השיטה העיקרית שאנו משתמשים בה להקמת המסגרת היא שיטה אמריקאית מהירה להקמת מבנים בה בונים את מסגרות הקיר על הרצפה עצמה ואז מרימים את המסגרות, מחברים אותם לרצפה ואחד לשני ועליהם מקימים את הגג. אז אנו עומדים מול מצב בו יש לנו מבנה עומד אך עירום, ללא קירות.
את הקירות נקים בשיטת הקשקל.
הכנסת קוצים
הבהרה – התמונות הנ”ל הן מתוך קורס פרמקלצ’ר בו התנסינו בבניית קיר קש-קל על מסגרת עץ המדמה את אחד מקירות המבנה – אז שימו לב לטכניקה אך זכרו שמסגרת העץ בתמונה רק מייצגת חלק מקיר בתוך מבנה שלם.
השלב הראשון הוא הכנסת “קוצים” אל פנים מסגרת העץ – הקוצים אלה בעצם מסמרים גדולים (9 ס”מ לפחות) אותם דופקים בפטיש במרווחים של 5 – 10 ס”מ אחד מהשני.
מטרת הקוצים היא לחבר את הקיר למסגרת – הם חשובים מאוד לייצוב הקיר למסגרת. מי שלא ישים אותם קרוב לוודאי יימצא את הקיר שהוא בנה על הרצפה. טכניקה זו של הכנסת “קוצים” מוכרת גם בשיטות בנייה טבעית אחרות, כשמחברים בין אדמה לחומרים אחרים, ובסלנג של הבנאים האלטרנטיבים היא נקראת Dead man, או “איש מת” בתרגום ישיר.
טפסות קשקל
בשלב השני יש לחבר לוחות עץ אל המסגרת משני צדדיה. לחיבור לוחות למסגרת לצורך “יציקה” (בבנייה קונבנציונאלית עושים זאת עם בטון, במקרה שלנו – קשקל) קוראים טפסות בעגה המקצועית, על שום
גודל הלוחות בהתאם למרווחים בין קורות המסגרת. לא כדאי ליצור מסגרות עם מרווחים גדולים כי אז הקיר לא יציב. ככל שהמרווח יהיה יותר קטן הקיר יהיה יותר חזק. אז לא ליצור מרווחים גדולים ממטר. אל תוך החלל שנוצר בין הלוחות והקורות ניצוק את תערובת הקש-קל.
ועכשיו, המתכון…
ועכשיו לתערובת הקשקל. זו השיטה הכי פשוטה בעולם – אין יחסים! פשוט צריך למלא חצי אמבטיה במים. לשפוך לשם 2-3 דליי אדמה חרסיתית עד שנוצר לנו בוץ נוזלי מאוד ולתוך זה נכניס קש (כמו שהוא, אין צורך לגרוס) ונערבב היטב את הקש עם הבוץ. דמיינו לכם ספגטי ברוטב בוץ (-:
את תערובת הקש נוציא מן האמבט ונכניס בהדרגתיות אל תוך התבנית. נתחיל לשפוך את התערובת לתוך הקיר, תוך כדי דחיסה. יש לדחוס בהתמדה את התערובת בתוך הקירות בעזרת מקל רחב.
אסור לחפף בדחיסה. אחרי שנוריד את הלוחות ייראו בדיוק מי חיפף איפה.
יש לשים לב שבמהלך הדחיסה לא “משכיבה”, מפילה או מוציאה את הקוצים ממקומם – באזור הקוצים יש לדחוס את התערבת מן הצד. נמשיך למלא ולדחוס את הקיר עד שנמלא את התבנית.
סיימנו! (חלק אחד, כמובן…)
כעת, אם עשינו הכול כמו שצריך ניתן מיד להוריד את הלוחות ולהרים אותם מעלה על מנת להמשיך לבנות את הקיר! שזה, כמובן, עוד יתרון נפלא בשיטה הזאת – אפשר להמשיך להקים את הקיר ואין צורך לחכות שהוא יתייבש.
רק שימו לב שכשמעלים את הלוח יש להשאיר חפיפה בלוחות בין החלק שסיימנו לחלק החדש על מנת שהלוח ימשיך להחזיק גם את החלק שזה עתה סיימנו ואנו ממשיכים לדחוס מעליו.
ממשיכים לעלות עד שמגיעים לשלב בו כבר לא ניתן להמשיך לדחוס – לא עם מקל ולא עם הידיים.
את המרווח הקטן שנשאר בין קיר הקש-קל לגג ניתן למלא בתערובת אדמה בסגנון “קוב” עם הרבה קש בתערובת.
וזהו. הקיר מוכן…
כעת יש לחכות עד שהקיר יתייבש לפני שעושים טיח. ייתכן מאוד שהקיר יינבט (-:
זאת בגלל שתמיד נשארים זרעים בקש. אין עם כך בעיה. הנבטים יתייבשו עם הקיר ואין לזה השפעה על המבנה.
לאחר שהקיר יבש ניתן לטייח אותו בשיטות הרגילות – להרטיב את הקיר ליישם טיח ראשוני גס ולהמשיך עם טיח שני ושלישי לקבלת תוצאה יפה. להלן דוגמא של מבנה אחר ותיק בחווה שהקירות נבנו בשיטת הקשקל:
הטייח יוצר גימור יפה ותורם לחוזק המבני של הקיר.
למרות שמדובר בקש נוצר לנו קיר משמעותי ובעלות כספית וסביבתית אפסית (זה לא קיר שניתן פשוט להפיל בבעיטה – מתקבל קיר שהוא הרבה יותר חזק מקירות הגבס המקובלים כיום).
בניה נעימה,
עידן.
אהלן עידן, אני מתחיל במחשבות על תכנון הבית שלי, והכיוון כרגע זה באמת בנייה בקשקל. אני מחפש מקום שבו אוכל לעבוד קצת וללמוד איך עובדים עם החומר. אני מאזור הדרום (ליד שדה בוקר), ותיהיתי אם אתה מכיר/בקשר עם בנאדם או קבוצה שאולי אוכל להתחבר אליהם לטובת העניין.
שלום
מעניין ויפה. האם אי אפשר בחלק מהמקומות, לדחוס ואחר כך להכניס את הקוצים דרך הקורה מהצד השני? כך אפשר לדחוס בלי לחשוש לתלוש אותם.
שלום
נושא הבניה באדמה מאד מרתק אותי. הכנסתי בפיסול בצימר ובבטון אך לא באדמה. גרה במזכרת בתיה , אדמת חמרה.
האם יש לך ניסיון עם חמרה וטיפים?
איפה אני יכולה להשיג קש?
אני מעונינת לבנות ספסל וטרגון לפיתות, האם יש לך עצות לטאבון?
ושאלה אחרונה , אם מערבבים מלט באדמה האם יש עדיין צורך בקש?
תודה
אוסנת
הי אוסנת, חמרה היא אדמה חולית ותצטרכי לערבב אותה עם אדמה חרסיתית ככל הנראה. תעשי בדיקת תערובות ותגלי (יש מדריך מעולה באתר).
קש ניתן לקנות בקיבוצים ומושבים שמגדלים. בתקופת שבועות הרבה קיבוצים ומושבים מתקשטים בבאלות קש ואולי תוכלי לקנות מהם באלות קטנות לאחר החג.
לבנית טאבונים יש ספר מעולה שאני יכול להמליץ לך עלייו שנקרא “earth ovens”.
אם תעדיפי לקיים סדנא בנושא אני אוכל להדריך אותכם. תכתבי לי Idaneliakim@gmail.com.
לגבי מלט, אני עדיין ממליץ להוסיף קש.
בהצלחה,
עידן.
עידן שלום,
אני נמצא בשלב שלד של בית בפרדס חנה, כחצי מהבית אמור להיות בנוי אדמה.
אחרי כמה סיבובים בנושא, ובדיקת שיטות שונות – עלו לגמר הקש-קל ולבני אדמה מיוצבות בanyWay (במקרה של לבנים תידרש גם שיכוות בידוד כל שהיא) – אשמח לדעתך (או דעת חוקרים אחרים) מה השיטה העדיפה \ יתרונות וחסרונות. מדבר על קירות חוץ ופנים בשטח של כ100 מר.
את הבנייה אני מתכנן לבצע אני (ומתנדבים) ביחד עם הקבלן המבצע את השלד – אדם מוכשר מאוד ואם רצון ללמוד אבל ללא ידע בבניה באדמה…
תודה
נימרוד.
בס,ד
מאד מרשים וברור תודה על השיתוף
לא הבנתי איך עובד הטייוח בסוף.. אתה יכול לפרט יותר?
הי ניר.
אני לא אפרט פה על טיח אדמה. אני די בטוח שיש מדריך באתר על טיח. זה לא טיח ששונה מטיוח של באלות קש. בגדול פשוט מרטיבים את קיר הקש עם ספוג ולוחצים עליו את תערובת הטיח (אפשר פשוט עם הידיים). הטיח הראשוני לוקח הרבה מאוד חומר ועוטף את הקיר באדמה. ניתן לראות בתמונה ליד הנבט.
הי עידן,
קראתי את הכתבה שלך – וממש תודה, זה הולך לעזור לי הרבה…
לגבי הטיח, לצערי, חיפשתי ולא מצאתי הסבר באתר או במקום אחר על הכנת טיח בוץ
אם תנדב מידע גם בנושא זה יהיה מצויין.
תודה
הי אלחנן, תוכל לקרוא אודות טיח אדמה במדריך הזה, מהסעיף “שכבה ראשונה” ואילך.
בנייה בצמיגים ובבוץ, מאת מייק קפלין, כאן באתר.
יש שם קצת נתונים ספציפיים על טיוח צמיגים, אבל סה”כ מדובר באותו חומר ובאותה צורת עבודה.
תודה אסף!
תדרוך מצויין עידן.תודה .אני בדרך לבנות בקש קל כשהמסגרת שלי שעשוייה מפלדה תהיה מוכנה (בעוד כשבועיים)אם אתה או ו- אנשים בחווה או אחרים שמעונינים להשתתף בעבודה
של דחיסת הקש והכנתו, אשמח מאוד מאוד. על התמורה אפשר לדבר.
הטלפון שלי הוא 0528201964, שמח לתגובות ,שבוע נפלא.עלינא
נשמע מדהים :) תודה רבה.
הייתי שמח אם תוכל להבהיר את הכוונה במשפט:
“רק שימו לב שכשמעלים את הלוח יש להשאיר חפיפה בלוחות בין החלק שסיימנו לחלק החדש על מנת שהלוח ימשיך להחזיק גם את החלק שזה עתה סיימנו ואנו ממשיכים לדחוס מעליו.”
גם לקח לי הרבה זמן להבין איך כל התהליך מתנהל (נגיד, איפה ממסמרים את הקוצים). אם היה שרטוט גס של התכנית היה הרבה יותר קל להבין.
עוד שאלונת קטנטונת- בהנחה שאני רוצה לשפר את הבידוד בבית שלי [ביקתה מעץ עם קירות OSB ובידוד צמר תעשייתי]:
א. האם השיטה הזו מתאימה לי?
ב. איך אני מצמיד את הקשקל לקירות?
הי דורסקי.
אני לא חושב שהשיטה הנ”ל מתאימה לך בגלל שהקשקל מאוד רטוב ודורש זמן להתייבש. אם תצמיד אותו לקירות OCB הם ייספגו את הלחות וייתנפחו.
לגבי המסמרים. תסתכל בתמונה – המסמרים מחוברים למסגרת העץ מן הצד הפנימי – היכן שהקש אמור להתחבר למסגרת העץ – הקש נאחז במסמרים וכך מתחבר למסגרת.
יש לי שאלה, קורות העץ שמוצמדים לקיר לא מתנפחים או נרקבים עם השנים?
תודה רבה, ותודה על הפוסט
הי דורסקי ועידן,
אמנם עבר זמן מאז כתבתם את התגובות אבל אני נמצא בסיטואציה דומה לשל דורסקי עם פלטות או אס בי ואני כן מתכנן להשתמש בקשקל, חשבתי לראות מה אתם חושבים על התוכנית ולשתף.
חשבנו להכין בלוקי קשקל או פלטות קשקל ולא לצקת ישירות על האו אס בי. ואז אחרי שיתייבשו להם הפלטות או הבלוקים למקם אותם בצמוד לאו אס בי ולחבר או עם אדמה או עם מחבר אחר פיזי.
חשבנו גם לשדרג קצת את יכולות הבידוד של תערובות הקשקל ולהוסיף פרלייט אבל זה אקספרימנט נוסף.
תודה על המדריכון עידן אשמח לשמוע חוות דעתך
היי שמוליק, בסופו של דבר לא השתמשתי בקשקל כמבודד והקשבתי בעצתו של עידן.
אני גם חושב שקיר OSB עדיף לו בידוד קל, כמו צמר גפן סינטטי, שאפשר לקנות עודפים שלו במעט זוזים במפעלים שמייצרים אותו. אני קניתי בקיבוץ אורים בדרום.
WOW מגניב. חבל שאין לי אדמה שאני צריכה לבנות עליה בית. כיף לכם , תהנו .