להסיק בית שכור ו(כמעט)לא להתפשר

רוצה להיות הראשון?
טכנולוגיה נאותה

לקראת החורף הנוכחי, שממאן להגיע, החלטתי לבנות קמין Rocketstove (תנורקטה) שיתאים לדירה השכורה שבא אני גר. עדיאל, הגורו של התנורקטה, הציג כאן בעבר את הקמין כיס (Rocket Pocket) אך אני החלטתי להתחכם ולהשתמש בדוד שמש ישן ולבנות אותו כ-J Rocketstove קלאסי, אך ללא מסה, ללא סוללת אנרגיה.

לקראת החורף הנוכחי, שממאן להגיע, החלטתי לבנות קמין Rocketstove (תנורקטה) שיתאים לדירה השכורה שבא אני גר. עדיאל, הגורו של התנורקטה, הציג כאן בעבר את הקמין כיס (Rocket Pocket) אך אני החלטתי להתחכם ולהשתמש בדוד שמש ישן ולבנות אותו כ-J Rocketstove קלאסי, אך ללא מסה, ללא סוללת אנרגיה.

שיקול נוסף שקשור במגורים בדירה שכורה הוא שהארובה תצטרך לצאת מהחלון, אבל על זה אדבר בשיקול של בחירת המקום.

חישובים

לא אכנס לנימי נימים של התכנון והחישובים, מהסיבה שאת כל השיקולים לאסטרטגיות תכנון השונות תוכלו למצוא כבר בספר של יאנטו אוונס (כאן), והוא עושה זאת בצורה טובה ומפורטת (אמנם באנגלית, אבל מה לעשות – אי אפשר לקבל הכל). למי שלא רוצה לרכוש אותו (למרות שמאוד כדאי, כי זה תומך באנשים טובים) תעשו חיפוש בגוגל ותמצאו עותק pdf לא חוקי שמסתובב ברשת (ויותר מזה לא אומר, תתאמצו קצת… דחיל ראבק).

מורפולוגיה של תנורקטה J-Shape

מורפולוגיה של תנורקטה J-Shape

קודם כל קצת מושגים על החלק החשוב ביותר בתנורקטה – הליבה. לפי השרטוט משמאל, אפשר לראות שהליבה מתחלקת לשלושה חלקים (כמו כל דבר טוב בחיים): צינור ההזנה (Feed Tube), תעלת הבערה (Burning Tunnel), ומעלה החום (באנגלית זה נשמע מינימום שם של מטוס קרב, Heat Riser). והחלקים כשמם הם – צינור ההזנה הוא המקום בו אנו מזינים את התנור בעץ, בתעלת הבעירה מתרחשת ה…בעירה כמובן, ומעלה החום הוא האזור הארובה שיונקת את כל הדברים הטובים מתעלת הבעירה.

מה כן אומר על החישוב? לפי השרטוט הבא (באדיבות יאנטו אוונס, לקוח מהספר), אפשר לציין כמה כללי אצבע (לפי יאנטו):

  • עדיפות לשטח החתך אחיד לכל אורך הצינור (דהיינו C=F וכל זה). בכל מקרה, שום חלק בליבת התנור לא יהיה קטן מ-C.
  • B, גובה צינור ההזנה, צריך להיות קצר ככל הניתן (וזה כמובן תלוי בעץ שאתם עובדים איתו, אבל תמיד אפשר לקצר אחר-כך).
  • D, אורך תעלת הבעירה, צריך להיות קצר ככל הניתן. בהגדרה של יאנטו "אורך אופטימלי הוא כחצי מהגובה של מעלה החום, E.
  • במערכות בהן קוטר הליבה הוא 8 אינץ' (תכף נעשה את החישוב), הגובה של E יכול לנוע בין 25 ל-50 אינץ'.
פרופוציות לפי הספר

פרופוציות לפי הספר

זה על רגל אחת (אבל ממש). אני ממש ממליץ לקרוא את כל הספר, או לפחות לרפרף בו קדימה אחורה כמה פעמים לפני שאתם מתחילים לזוז עם זה.

אז נתחיל?

בחירת החומרים

חישוב קוטר צינור באינץ' לפי פאת פרופיל

במקרה שלי, נזדמן לידי (בזכות חברים טובים של חברה טובה) שתי חתיכות יפות של פרופיל ברזל 15 ס"מ בעובי 5 מ"מ. קלאסי. 15 ס"מ נותן לנו שטח חתך של 225 ס"מ בריבוע (15*15). זה אומר שמדובר כאן ב6.66 אינץ' (תוכלו לראות את החישוב המלא משמאל). מכיוון שאי אפשר למצוא ארובה של 6.66 צול ומכיוון שעדיף לעגל למעלה עיגלתי ל7 צול (זה גם קוטר הארובה שקניתי, מאוחר יותר).

כמו שכבר ציינתי, בספר יאנטו מספר שבקוטר של 8 צול, מעלה החום יכול להיות בין 25-50 צול. לכן, לפי הבנתי, בהתאמה, אפשר לומר שבקוטר 7 צול, מעלה החום יכול להיות בין 21 צול, ל-43. בסנטימטרים, אם כך, גובה מעלה החום יכול להיות בין 53 סנט' ל-109 סנט'.

בתנור שלי, מפאת גובה דוד השמש, הייתי צריך להשאר על הגבול התחתון (53 סנטים). כמו שתראו במסקנות, בדיעבד יכול להיות שהיה צריך להתעקש על זה עוד קצת ולגנוב כמה שיותר גובה מהיכן שרק יכולתי.

דוד שמש עומד, 180 ליטרפרופיל 15 בעובי 5 מ"מ

קילוף וחיתוך הדוד

קילוף הדוד נעשה על ידי משחזת זווית כדי לפתוח את הפח החיצוני, ואז בעבודה רבה של סכין חיתוך כדי לנקות את הדוד מהבידוד כמה שיותר.

הדוד שוכב, ללא הפח החיצוני

הדוד שוכב, ללא הפח החיצוני

הדוד מקולף וערום

הדוד מקולף וערום

רגליים לתחתית

חיתוך הדוד בריתוך הנמוךאחרי שקילפתי את כל הבידוד, שמתי לב שמתחתית הדוד יוצאים שני צינורות במצב לא רע בכלל. החלטתי להוסיף להם עוד שניים כדי לייצר מהם ארבע רגליים (סה"כ) שיחזיקו את התנורקטה באוויר, במרחק של 10-12 סנטימטר. לכן קודם כל חתכתי את הדוד בריתוך ההקפי הנמוך שלו (די במדוייק), ריתכתי עוד שתי רגליים מצינורות ישנים במצב טוב, וכל הזמן בדקתי שהרגליים בפלס אחת עם השנייה. שימו לב שגם סתמתי את הפתח התחתון של הדוד, שדרכו אנחנו מכניסים את הטרמוסטט וגוף החימום (הפלטה השטוחה) בעזרת פח יחסית דק, ואת הברזל היצוק שממנו פרקתי את גוף החימום והטרמוסטט, שמרתי לאחר-כך (עוד תראו מה עשינו ממנו). בתמונה משמאל למעלה הוא עדיין מחובר אחרי שחתכתי את הדוד.

שתי "רגליים" שהגיעו עם הדודריתוך שתי הרגליים הנוספותארבע רגליים לדוד

הכנת הליבה

פרופיל 15 בעובי 5 מ"מאת הליבה, כאמור הכנתי מפרופיל 15 ס"מ, בעובי 5 מ"מ, מגולוון. אם הייתי יכול לבחור, כמובן שהייתי מעדיף לוותר על הגלוון. אך מכיוון שקיבלתי את הפרופיל במתנה, וזה לא עסק זול (סביב ה-550-650 ש"ח ל6 מטר), אני לא מתלונן (תודה ליקום).

הנחה על הרצפה ומדידות ריתוך הליבה

מפאת אורך החתיכות של הפרופיל (כך קיבלתי אותו) ולפני שחתכתי את העודפים, החלטתי, לשם הניסוי, לראות מה יקרה אם אדליק את הרוקט כשצינור ההזנה ומעלה החום באותו הגובה (כמובן רק את הליבה, כמו שהיא).

צינור ההזנה ומעלה החום באותו גובה

אפשר לראות בתמונה למעלה שכשההזנה ומעלה החום באותו גובה, הלהבה, מן הסתם, עולה פשוט בצד שבו הדלקנו את האש. בתמונה שלמטה, שצולמה אחרי שחתכתי את צינור ההזנה לגובה של 10 סנטימטר, אפשר לראות הדגמה מעולה למשמעות של הארובה, של מעלה חום גבוה. אפשר ממש לראות את הלהבה בצד השני.

צינור ההזנה נמוך ומעלה החום גבוה

צינור ההזנה נמוך ומעלה החום גבוה

ריתוך הליבה לדוד

את הליבה העמדתי על רגל שעשוייה מצינור 1 צול במרכז הדוד, וריתכתי גם אל הרגל וגם לשפת החלק התחתון של הדוד (זה שעומד על הרגליים).

הליבה מרותכת לחלק התחתון של הדוד

הליבה מרותכת לחלק התחתון של הדוד

חיתוך וסגירת הדוד

עכשיו הגיע החלק של חיתוך מרובע בחלק העליון (הגדול, שבא מלמעלה) שמתיישב על הליבה, וריתוכו.

חיתוך הפתח שבו צריך להשחיל את הליבה

חיתוך הפתח שבו צריך להשחיל את הליבה

 

ריתוך הדוד חזרה לצורה שלמה

ריתוך הדוד חזרה לצורה שלמה

יציאה לארובה

חיתוך היציאה לארובהעל מנת ליצור את היציאה לארובה, באותו קו של תעלה הבעירה בצד שני של הדוד, שרטטתי היקף של 7 צול, קדחתי חור על השרטוט עם מקדח ברזל, השחלתי דרכו את להב הברזל של המסור האנכי וחתכתי (מי אמר שעם ג'יגסו [מסור אנכי] לא עובדים עם ברזל? הרי יש לו לשוניות של ברזל (: ).

כעת, לקחתי פלאח (ברזל שטוח) ברוחב 5 סמ' ובאורך מספק, וריתכתי אותו בצורת עיגול לדוד עצמו. מכיוון שנשארים רווחים (נסו אתם לכופף פלאח ישר, במישור הדק שלו, על מישור מקומר כמו פני הדוד), סתמתי אותם עם תוספת של ברזל בניין אותו כופפתי וריתכתי על כל הרווחים.

פלאח כזכר שעליו יבוא מחבר נקבה של הארובה

פלאח כזכר שעליו יבוא מחבר נקבה של הארובה

היציאה לארובה מוכנה

היציאה לארובה בעבודה

ניסיון להתחמק מבידוד

הממ…, בלי הבידוד? אוקי. החלטתי לסגור את הדוד, ולבדוק איך זה עובד בלי בידוד. הכי הרבה אפתח אותו חזרה (לא סגרתי את הכל הרמטית עדיין). חיברתי ארובה והדלקתי אותו. הכל עבד יופי למשך שתיים וחצי דקות ואז נכבה בפתאומיות. ניסיתי שוב. בפעם השנייה, כנראה בגלל שהדוד כבר היה חם, הלהבה כבתה כבר אחרי דקה. אוף. שולח ס.מ.ס לעדיאל (לא נגעתי).

– שאלה של מתחיל. אבל אל תצחק עלי. עד כמה חשוב הבידוד של ה-Heat Raiser אם אני עושה את הכל מברזל?
– אולי תנסה רגע להגיד לעצמך למה בכלל יש אותו
[חושב, ומגלה שאני חושב שאני יודע למה]
– כדי שה-Heat Raiser יהיה חם יותר מהחלל שסביבו
– נכון מאוד, אז אם לא תשים בידוד מסביב לחומר מוליך חום, מה יקרה? אגב, אתה יכול להגיד למה צריך שיהיה הפרש טמפ' בין ה-Raiser לחלל שסביבו?
– זה יבטל את היניקה כי הטמפ' תהיה אחידה בין החבית ל-Raiser.
– לא יהיה הפרש לחצים. הלחץ שיווצר מהצורך של הגזים לרדת מה- Heat Raiser למניפולד (הפוך מהכיוון הטבעי של החום) יהיה גדול ממה שה-Heat Raiser יכול לייצר בלי הפרש טמפרטורה מספק.
– כן, מה שאתה אמרת (:
– (:

אוקי. אז צריך בידוד.

הוספת הבידוד בדיעבד

שרטוט דופן הפח לבידודכדי להוסיף את הבידוד בדיעבד, פתחתי את הדוד שוב, הפעם בחיתוך הכיפה בלבד. הכיוון היה לבדודד את כל הליבה שבתוך הדוד. התלבטתי על כמה טכניקות אפשריות ובסוף התפשרתי על יצירת דופן חיצונית נוספת מפח ולתוכה אשפוך פרקליי (פרלייט וקליי = Perlite & clay). פרלייט הוא חומר מבודד יוצא דופן (אם כי מחצבי) והחימר הנקי (קליי) שימש אותי כדבק.

שימו לב שאת הדופן החיצונית, שעשוייה מפח דק, ריתכתי בפיקים, ולאחר מכן הוספתי ברזל בניין כתומך בשלוש נקודות (זה לגמרי מספיק). בנוסף, כמו שאפשר לשים לב בתמונה הראשונה, הבידוד צריך להגיע עד הקו העליון שמעל תעלת הבעירה בתנור.

הדופן החיצונית החדשה לארובה עוד לא מחוברת

הדופן החיצונית החדשה לארובה עוד לא מחוברת

פרקליי - פרלייט, חרסית ומים

פרקליי – פרלייט, חרסית ומים

הדופן בעת שלבי מילוי הבידוד

הדופן בעת שלבי מילוי הבידוד

הדופן החיצונית מלאה בבידוד

הדופן החיצונית מלאה בבידוד

בשני הסרטונים הבאים אני מראה את התנור עובד בשלבי הייבוש של הבידוד, בסרטון הראשון עם הכיפה פתוחה, ובסרטון השני כבר אחרי שסגרתי אותה.

 
 

ידיות

ידית Ω לתנוראת הידיות לתנור הכנתי מחתיכות שנשארו מהכנה של כיפה גיאודזית, מצינור 1 צול. פשוט הכנתי Ω מצינור וריתכתי לצידי התנור. למה ידיות? הרי זה תנור, לאן כבר צריך להזיז אותו? ובכן, ברבע השעה שהורדתי את התנור ב-64 מדרגות יחד עם חבר, שמחתי מאוד שהחלטתי לרתך את הידיות לתנור ושאני יכול לסמוך עליהן. התנור פשוט מאוד… מאוד כבד!

ידית אחת מרותכת לתנור

ידית אחת מרותכת לתנור

שתי הידיות ממבט על

שתי הידיות ממבט על

פלטה עליונה

ריתוך הפלאח מסביב לפלטהבתמונה שלמעלה אפשר לראות שהקודקוד של הדוד הוא כמעט עגול לגמרי, עניין שיקשה על הנחת קומקום או סיר על התנור, וחבל, לא? אז לקחתי את המכסה של גוף החימום שהורדתי מלמעלה, וריתכתי אותו על קודקוד התנור. לצורך זה הוספתי לו פלאח בהקיף כדי להגביה אותו מעט ולייצב אותו על הדוד.

הפלטה מרותכת לדוד

הפלטה מרותכת לדוד

תא האפר

תא האפר מוכן לפני הצביעהאחרי שהתנסנתי בעבודה עם התנור (עוד לפני הצביעה) החלטתי שכדאי שיהיה תא אפר מתחת לצינור ההזנה על מנת לקלוט, תוך כדי העבודה את האפר באזור שצריך לעבוד קשה ולהיות נקי ככל האפשר. הרעיון הוא ליצור פתח בתחתית צינור ההזנה, להוסיף לוח מחורר נשלף (דרכו יפול האפר אל תא האפר), להוסיף עוד חתיכת פרופיל כתא אפר, וליצור לוחית הזזה בתחתית שאותה נפתח כשנרצה לפנות את האפר שהצטבר. וכך עשיתי.

התמונות די מדברות בעד עצמן, אבל אם זה לא מספיק לכם, שימו לב להסברים.

הפכתי את התנור כדי שאוכל לראות את תחתית צינור ההזנה.

הפכתי את התנור כדי שאוכל לראות את תחתית צינור ההזנה

פתחתי פתח עם משחזת זווית לפי סימון של צורת הפרופיל

פתחתי פתח לפי סימון של צורת הפרופיל

לקחתי פרוסת פרופיל בגובה 7 ס"מ והוספתי לה "מסילות"

לקחתי פרוסת פרופיל בגובה 7 ס"מ והוספתי לה "מסילות"

שתי מסילות, חסרה אחת נוספת מאחור

שתי מסילות, חסרה אחת נוספת מאחור

עוד תמונה של המסילות

עוד תמונה של המסילות

הוספתי פינות קטנות שיחזיקו את הלוח המחורר כמסכה עליון של תא האפר

הוספתי פינות קטנות שיחזיקו את הלוח המחורר כמסכה עליון של תא האפר

וריתכתי את תא האפר (הפוך) אל תחתית צינור ההזנה

וריתכתי את תא האפר (הפוך) אל תחתית צינור ההזנה

לקחתי את הלוח שהכנתי כמכסה עליון לתא האפר וחוררתי בו שמונה חורים בשתי שורות קיצוניות

לקחתי את הלוח שהכנתי כמכסה עליון לתא האפר וחוררתי בו שמונה חורים בשתי שורות קיצוניות

והתחלתי לפרוס עם משחזת זווית את המרווח בין כל שתי נקודות על מנת לייצר ארבע קווים רחבים

והתחלתי לפרוס עם משחזת זווית את המרוחח בין כל שתי נקודות על מנת לייצר ארבע קווים רחבים

בסוף זה יצא כך, עם מעט ליטוש

בסוף זה יצא כך, עם מעט ליטוש

את לוחית ההזזה הכנתי מברזל בניין מכופף ופח 2 מילמימטר

את לוחית ההזזה הכנתי מברזל בניין מכופף ופח 2 מלמימטר

וכך התנורקטה נראה עם תא האפר החדש, חצי פתוח – מבט צד, לפני ליטוש וצביעה.

תא האפר מוכן לפני הצביעה

ליטוש וצביעה

ליטוש זה ליטוש, אין מה לומר עליו יותר מדי. לוקחים דיסק פלאפ ומשחזת זווית, ומלטשים כל ריתוך ל-0. צבע שחור לקמינים מגיע בשתי דרכים: ספריי או פחית צבע (אולדסקול, שצריך לצבוע עם מברשת). גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה אקולוגית פחית הצבע עדיפה. לאחר הצביעה יש לתת לצבע להתייבש לפחות 24 שעות, ואז כדאי להדליק את התנור בשטח פתוח (נניח במרפסת) כדי לתת לצבע להשרף מבלי לגרום ליושבי הבית לנשום את הגזים. בסרטון תוכלו לראות את הצבע החדש נשרף במרפסת.

 

מיקום במרחב

אוקי. דירה שכורה, זוכרים? אז אחרי הרבה מחשבות על סידורים מרחביים אפשריים, התנורקטה מוקם במין כוך שיש לנו בבית, ואת הארובה הרצנו מאחורי הספה, והוצאנו מהחלון. על מנת להוציא את הארובה מהחלון הכנו תושבת שעשויה שני חצאים: חצי פרספקס וחצי אלומיניום. תפקיד הפרספקס לאפשר לפחות לחלק מהאור לעבור דרך החלק החסום לארובה, ותפקיד האלומניום ליצור משטח עמיד בחום מסביב ליציאה של הארובה.

הארובה יוצאת מהחלון

הארובה יוצאת מהחלון

הארובה מחוץ לחלון, עם H בקצה כמגן רוח

הארובה מחוץ לחלון, עם H בקצה כמגן רוח

הארובה בקוטר 7 צול, להזכירכם, שזה בקירוב השטח חתך של פרופיל 15 ס"מ. כמו שציינתי, הארובה רצה מאחורי הספה, שעונה על כמה לבני אקרשטיין, כך שהיא חסומה בפני זעטוטים שאוהבים לגעת בדברים. התנור עצמו, כמו שתוכלו לראות בסרטון ובתמונות, נמצא מאחורי מחסום הרמה שמושחל בשתי מסילות, האחת מחוברת לקיר בדיבלים, והשניה מחוברת לרגלית שהספה כולה עומדת עליה. המחסום עצמו בנוי מפאה של לול תינוקות ועליו מתוחה רשת ברזל דקה (למנוע מידיים קטנות להכנס דרך השלבים של הלול).

המחסום כולו יושב במסילות

המחסום כולו יושב במסילות

המחסום מתרומם בתוך המסילה

המחסום מתרומם בתוך המסילה

 

מסקנות ושיפורים

ביום שישי האחרון (29.11) עדיאל (כאמור, המאסטר של התנורקטה והקמינמסה) קפץ לביקור ולהתרשמות. מתוך הביקור ומחשבות שהיו לי לפני ואחרי אני מעלה כאן רעיונות לעתיד או למי שייקח על עצמו פרוייקט דומה.

  • בעת ההדלקה עדיאל ציין כי היניקה של התנור טובה יחסית למה שציפה.
  • מאוד ברור תוך כדי ההפעלה שהתנור מתחמם לאט יותר מחבית הברזל של קמינמסה כיוון שדוד שמש עבה מחבית סטנדרטית, כנראה פי שלוש וקצת.
  • עד שהתנור מתניע (מחמם את כל הברזל הקר) לעיתים מריחים קצת מהגזים (פירוליזה) בתוך הבית. כשהוא מתחמם מפסיקים להריח. בעקרון התהליך לוקח סביב ה-15 דק' כדי שהדוד יגיע לטמפ' הרצויה.
  • עדיאל הופתע שאין לי cleanout אחרי הדוד. בקמינמסה אחרי החבית יש נקודה בה אפשר לגשת ולהוציא אפר. אני לתומי חשבתי שמכיוון שאני יכול פשוט לפרק את הארובה אז הכל בסדר. בקמינמסה הרי היא קבורה בתוך ספסל של אדמה, במקרה שלנו הארובה חיצונית ואין בעיה לפרק, לנקות ולהחזיר.

  • בדיעבד, מכיוון שבניתי את התנור למיקום מאוד ספציפי במרחב, היה יותר נכון לבנות את צינור ההזנה במיקום שונה מזה שבחרתי בו. במיקום הנוכחי מאוד קשה לפתוח את תא האפר מפאת אורך התנור.
  • כשעדיאל בדק את הארובה ביציאה הוא טען שהיא חמה יחסית ושחבל, וכדאי לעשות עוד קצת דרך בתוך הבית כדי להקרין יותר חום מהארובה לחלל, לפני שהחום הולך לאיבוד מחוץ לבית. באופן עקרוני אני מסכים איתו, אם כי שני שיקולים ניצחו כרגע וקבעו שלא אעשה את זה בזמן הקרוב: קודם כל, החלק הכי יקר בתנור הזה הוא הארובה. סה"כ הארובה עלתה לי סביב ה700 ש"ח (כולל חלק אחד שבסוף לא השתמשתי בו, שקשור לזה שקשה לדעת בוודאות כשהתנור לא ממוקם סופית לפני קניית הארובה) ולהמשיך אותה בבית כנראה יעלה לכל הפחות עוד כמה מאות שקלים. הסיבה השנייה היא שבמצב הנוכחי כל הארובה מוסתרת ממגע ומבחינה בטיחותית חשוב לי לשמור על זה כך. עוד מטראז' של ארובה מטיילת בבית, זה עוד מטראז' של חסימת הארובה על ידי רהיטים ואלמנטים כבדים.
  • נקבה לזכר בחיבור אנכיעדיאל הסתכל על הארובה וציין שכשהארובה אופקית החיבורים צריכים להיות נקבה לזכר, אך כשמתחילים את החלק האנכי כדאי להפוך ולהוסיף חלקים נוספים כשהזכר מחובר לנקבה. המטרה היא למנוע נזילות של התעבות מים אל מחוץ לארובה (שיוצרת קורוזיה בחלק החיצוני), מה שיאריך מאוד (לפי עדיאל) את אורך חיי הארובה. אני לא חשבתי על זה, וכרגע כל הארובה מחוברת זכר לנקבה, גם בחלק האנכי וגם בחלק שמחוץ לבית. כרגע אני משאיר את זה כך. אם אתחיל לראות נזילות אעשה מקצה שיפורים ואז אולי גם אוסיף חלק נוסף של הארובה שיטייל בתוך הבית. אפשרות נוספת (זקי שלמצל סטייל), אם כבר נהיים ממש עצלנים בשלב הזה, זה לקנות סילקון עמיד בחום ולסתום את הרווחים. אבל זה כבר באמת עצלנות.
  • עדיאל עלה על הגג כדי להריח את היציאה מהארובה בזמן שהתנור עבד כמו שצריך, וחזר מצקצק בלשונו. "מריחים יותר מדי". לפי האף של עדיאל מדובר על נצולת של 60% (שזה יותר טוב מה-45% של קמין רגיל, אבל הרבה פחות טוב מהערך המוצהר של קמינמסה / תנורקטה שבנויים טוב, שאמור להיות 80% נצולת). לא חרצנו עדיין את דין התנור כ-60%. יש עוד בדיקה יותר מדוייקת לעשות עם מד Co במקום עם האף. לאחר הבדיקה נהייה יותר חכמים לגבי הנצולת האמיתית של התנור.
התנורקטה

התנורקטה

עדכון (13.12.2013): עד כה היום הכי קר שהיה השנה. ניסיתי למצוא את הגבול העליון של הטמפ' שהקמין מסוגל להגיע אליה. העמסתי אותו טוב עם עצים סופר יבשים ויחסית צפופים. תוך חצי שעה של עבודה החלק העליון והצדדים של תעלת הבערה החלו להאדים. יתקן אותי עדיאל – אני משער שמדובר בטמפ' של מעל 1000 מעלות.

שימו לב לחלק האדום - התקרה של תעלת הבעירה

שימו לב לחלק האדום – התקרה של תעלת הבעירה

לתוכן זה נכתבו 26 תגובות

  • אמנון הנדל |

    שלום אסף!
    אני מעוניין לבנות תנורקטה באותו סגנון של תנור זה. חשבתי לבנות אותו מבלון גז גדול. קוטר 30 ס"מ וגובה כ-1.40 מ'. רציתי לשאול אם אתה חושב שזה יתרון מכיוון שההיט רייזר שלי יכול להיות מאוד גבוה וכך השריפה יותר איכותית?
    דבר שני, יש לי כבר ארובה שעולה ישירות לתקרה כמו אח רגיל. כמה חשובה הארובה המתפתלת לחימום החדר? האם לדעתך תנורקטה כזה גדול יכול לחמם חדר בסדר גודל של 40 מ"ר?
    תודה

    • אסף צ'רטקוף

      תראה, זה דורש תכנון קפדני, שהתכתבות בתגובות קצת יחטאו לו, אבל על פניו נראה לי שבלון גז הוא צר מדי כדי להכיל גם את ההיטרייזר, גם את הבידוד סביבו וגם שישאר מספיק נפח לנפילה של הגזים אחרי ההיט רייזר לארובה. אבל בעיקרון עדיף שההיטרייזר יהיה יותר ארוך מקצר, כן.
      הארובה המסורתית מאבדת המון חום. נראה לי שכדאי לפרק את הארובה שעולה ישר לתקרה ולשים מחברי r ככה שתצא הצידה ותעשה סיבוב ותזחור. עשוי להיות לא זול, כי ארובה זה יקר, אבל מבחינה אנרגטית זה חשוב.
      בכל מקרה, אציין רק שהמקצוענים (כמו עדיאל מקמין מסה) ממליצים בכלל לא להתחיל עם ברזל כחומר לתנור כי אם יש שריפה טובה הוא מתבלה תוך מספר שנים מועט.

  • מה לגבי שריפה מישנית? החלק האדום בתא הבערה מגיע לבערך 850 מעלות- פוטנציאל לנזק, וודאות לנזק לטווח ארוך. אין בזה צורך! הוספת פלטת מתכת מחוררת ומחוברת להזנת אוויר נפרדת ולא מווסתת מעל פתח תא הבערה בתוך הדוד תעלה את הניצולת ואת היניקה בצורה משמעותית ללא צורך בעבודה בטמפרטורות כאלה בתוך תא הבערה. בקמין כזה מדובר בעבודה פשוטה במיוחד- בגלל הפלאנג' העליון.
    הסבר כללי על העיקרון ותהליך בניה של תנור-
    http://www.offroadfabnet.com/forums/showthread.php?p=114841#post114841
    סרטון שמראה בערה של גזי פליטה- לא צפוי ומרשים, למי שמבין מה הוא רואה-
    http://www.youtube.com/watch?v=Q_bUWLCCONs
    סתם סרטון בשביל הכיף, שידגים כמה אנחנו מפונקים. כן, גם חסידי הקיימות.
    http://www.youtube.com/watch?v=nYMiwgjY0Y0

  • אילן יהב |

    היי אסף, עבודה יפה!

    רק משהו אחד שמאוד מפריע לי… התושבת מפרספקס ואלומיניום. במיוחד האלומיניום… יש לך גשר טרמי רציני שם שיוציא את כל החום החוצה מאוד מהר. ובקיץ כל החום מבחוץ יכנס מאוד מהר. חייב לבודד… לאלומיניום מוליכות חום של מעל 200 וואט למטר קלווין. רק לשם השוואה לזכוכית זה סביב 1.1 ולחומר בידוד איכותי זה מתחת ל 0.06.

    • אסף צ'רטקוף

      הי אילן, תודה.
      כן, זה נלקח בחשבון כבר מההתקנה. בשלב הראשון החלטתי פשוט להשתמש במה שיש לי בלי להשתגע, אז עשיתי את היציאה הזאת ממה שהיה לי הכי זמין תוך כדי וודאות שהכל יהיה בסדר מבחינת מפגש החומר והטמפ' מהארובה. המטרה היא לתקל את העניין הזה במקצה השיפורים הבא.
      תודה.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן