מחשבות על בית – יומן מסע לבניית בית מאדמה (חלק 1)

הדפסה

– מה אתה עושה עכשיו?
– בונה עם חברים בית מאדמה
– (עיניים נפקחות וגבות מורמות) מה אתה עושה?!
– בונה בית משקי אדמה"

המפגש של אנשים עם בניה מאדמה מרגש,שונה מהמוכר ומסקרן. חיבור שהיה כל כך ראשוני ופשוט בין אדמה ובנייה הפך לרעוע. חוסר היציבות של החיבור הזה עולה מיד בשיחה:
– "מה עם יסודות? מה עם חורף? מה עם קיץ? איך עושים גג? זה לא יהפוך לבוץ?".
מנסה להחזיר לאט את החיבור.
– "החומה הסינית מכירים? בנו מאדמה".
עוברים מהר לחיבור הרעוע השני בשרשרת של הבנייה הטבעית, האדם כבנאי.
– "איך אתה יודע לבנות את זה? זה קשה! ייקח מלא זמן ועבודה! מי ייבנה? אתה?"
מנסה לגייס ביטחון.
– "נעשה ונדע, ראיתי המון סרטונים ביו-טיוב, פשוט בונים"
מעבר חד לעולם המוכר, הנוח והקפיטליסטי.
– "נו נשמע זול, כמה יעלה? כמה עולה אדמה? כמה זמן זה יקח?"
מזהה התרככות מסוימת בעמדות נגד.
– "זה זול, ייקח כמה חודשים ונסיים לפני החורף".
הטיית ראש אחורה שיכולה להתפרש לכמה פנים, חיוך.
– "שיהיה בהצלחה".

תמונת שיטה

מחשבות על בית

המחשבות על הבית הזה החלו לפני כמה חודשים – חברים טובים החליטו על מעבר לשטח ועל בניית ביתם בשיטת בנייה טבעית. הכיוון הכללי היה בית מאדמה. יש כל כך הרבה שיטות ולא אפרט את כולן. "עפתי" על הנושא והתחלתי לחקור, ממש לחקור, מה קורה בעולם, איך בונים, מה היתרונות והחסרונות של כל שיטה. בסוף התייצבתי על שתי שיטות עיקריות שפועלות על עיקרון של דחיסת אדמה.
הראשונה Rammed Earth, "אדמה נגוחה" היא שיטה שמאומצת בעולם על ידי קבלנים וכוללת בניית מסגרת עץ ודחיסה של האדמה לתוכה ידנית או באמצעות דוחס המופעל על ידי לחץ אוויר.
השיטה השנייה היא Earth bag \ Supradobe \ Eco-dome – בנייה בשקי אדמה, שיטה יותר "פרימיטיבית" שכוללת מילוי שקים באדמה ודחיסתם בצורה ידנית והביא אותה לעולם הרחב אדריכל איראני בשם נאדר חלילי. כמה עשרות שעות של גוגל אח"כ וסיפורים על כפרים שנבנו בשיטה והחזיקו ברעידות אדמה באיראן, תכנון של נאסא על התיישבות אנושית על הירח ומאדים באמצעות השיטה ומקלטים לפליטים – כל אלו גרמו לי לנטות לטובת הבנייה בשקים. בנוסף השיטה מאוד זולה, לא נדרש ניסיון קודם ואנשים לא מיומנים יכולים לעזור בכל אחד מהשלבים בתהליך. לצד זה יש חסרונות – דרוש כוח עבודה וצוות של לפחות שלושה אנשים לחלק מימי העבודה. אחרי הרבה התלבטויות החלטנו לבנות בשיטת שקי האדמה.

בהזדמנות רוצה להכיר לכם את האיש הנדיר (נאדר) הזה שליווה המון שעות יו-טיוב וירד לנוח באדמה ב2006

 

התגלגלות השיטה

מחנה פליטים של האוםאבי השיטה הוא כאמור נאדר חלילי שחקר את תחום הבנייה באדמה והתפתח איתו לאורך שנים מתוך שאיפה לבנייה שתתאים לאזורים הכפריים והעניים באיראן. שיטת הבנייה הראשונה שפיתח בשנות ה70 הייתה בתים קראמיים או שיטת גלטאפאן – (גל בפרסית- חרסית, טאפאן- לשרוף, "לאפות" חרסית) ובלעז – Ceramic House \ Geltaftan method. בשיטה זו מקימים מבני אדמה מלבנים עשירים בחרסית ושורפים אותם בשלמותם על מנת להפוך אותם לקראמיים. הוא הציע שעמידות לרעידות אדמה, מים, סופות ושאר פגעי מזג האוויר תעשה דרך שילוב של האלמנטים אדמה, מים, אש ואוויר. העבודה הזו המשיכה לכמה פרויקטים קטנים באיראן אך לא התפתחה מעבר לכך. נאדר בנה מחנות פליטים בשיטה זו עבור האו"ם.

cermaichouse_20100726_1804258447

superadobeבשנת 1984, לאחר שעבר לארצות הברית, ניגש למכרז של סוכנות החלל נאס"א לבנות בתים על המאדים ובירח באמצעים פשוטים, חסכוניים וקלי משקל. הוא הציע את השיטה לבתים קראמיים, זכה במכרז וניגש להקים מודלים לפרויקט ליד העיר אספריה בקליפורניה והקים את מרכז הלימוד שלו Cal-Earth (שווה לחפש בGoogle Maps יופי של מקום מלמעלה). השיטה נזנחה בשל סיבות שונות והתמקדות בשיטת שקי האדמה או אקו-דום (מחפש שם מקורי לשיטה בעברית מוזמנים להציע, רעיונות: איגלו בוץ, איגלו אדמה, דומאדמה, אדדום, כיפה אדמה).

עקרונות הבסיס של הבנייה (אפרט יותר בהמשך)

לוקחים אדמה – מכניסים לשק – מסדרים את השק בעיגול – דוחסים את השק עם האדמה – שמים תיל – מודדים/מיישרים – חוזרים על התהליך. אוקי… לא מסובך.

חומר הבנייה העיקרי הוא אדמה, שמשמשת גם לקירות וגם לגג של המבנה, אשר למען האמת הם המשך רציף. את האדמה ניתן לייצב או להשתמש כמות שהיא. תהליך הייצוב נותן לאדמה תכונות נוספות של עמידות למים וחוזק, ונעשה באמצעות מלט או סיד המעורבב באדמה באחוזים נמוכים (5-10%) בתוספת מים. האדמה המיוצבת (Stabilized Earth) היא חומר העבודה העיקרי. את האדמה מכניסים לשקי פוליפרופילן (שקי חול, שקי פק"ל) או שקי יוטה. את השקים מסדרים במבנה עגול, בטבעות הולכות וקטנות ויוצרות מבנה דמוי חרוט. בין שק לשק שמים חוט תיל או תפסני ברזל שמחברים את השקים אחד לשני, לאחר מילוי כל טבעת דוחסים את האדמה בצורה ידנית. המבנה מוחזק בעיקר על ידי כוח הכבידה והמשקל הרב של האדמה.

צורת המבנה

המבנה בנוי בצורת דום או יותר נכון חרוט. המבנה בנוי כך שכוח הכבידה מחזיק אותו במקומו בלחץ שווה על כל חלקי הבית. החרוט בנוי ככה שהקוטר זהה לגובה המבנה. ניתן לראות בסרטון למטה את שיטת המדידה וצורת המבנה (החל מ – 4:54). היתרונות של האקו-דום כוללים חוזק מבני הנובע מהכובד של הטבעות וחוזקה של הצורה העגולה (כמו הטריק של הילדים שמנסים לשבור ביצה מהקודקוד). צורת החרוט, בהשוואה לכיפה מושלמת (חצי כדור) תורמת להרחקת המים מהשמיים (גשם) עקב השיפוע החד, ובעברית – המים יזרמו מטה מהר יותר. הגובה הפנימי של האקו דום מאפשר פתרונות אחסון בגובה. דום מאפשר את שטח המחייה הגדול ביותר ביחס לשטח הקירות, עניין שתורם לחיסכון אנרגטי בחימום וקירור המבנה. כמו כן האוויר שזורם בדום לא נתקע בקירות ואפשר לנצל את הגובה של הדום לפתחים בגובה רב שהפרשי הלחצים בניהם ובין חלונות נמוכים יוצרים זרימת אוויר לקירור הבית בקיץ. חסרונות המבנה הם שהגודל שלו מוגבל, גובה המבנה מושפע מהקוטר ויש המלצה לא לעבור את הקוטר של שישה מטרים. האקו-דום צריך להיות בית במימדים צנועים אולם אפשר לבנות מספר דומים צמודים.

 

כמו לכל דבר בחיים, גם לבנייה באדמה יש יתרונות וחסרונות, אליהם אתייחס גם אני בהמשך דרך תהליך הבנייה וההתלבטויות. התהליך הזה מזמן הרבה שינויים ובחירות גמישות לכל אורך הדרך. הבית החל להיבנות ואפשר לעקוב אחרי התהליך בצורה מסודרת פה באתר "בידיים".

הבית

שיהיה בהצלחה

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

10 תגובות למחשבות על בית – יומן מסע לבניית בית מאדמה (חלק 1)

  1. lior biner:

    היי קוראים לי ליאור ,ואני מתנדב בפרויקט קהילתי במקסיקו בחווה אקולוגית. אני רוצה לבנות בית כזה מאדמה . אשמח לקבל הנחיות יותר מפורטות ,ומאיפה אוכל לקבל ייעוץ והכוונה יותר מקצועיים?

  2. Blackmamba:

    נפלא, מעורר השראה.

  3. זיו:

    מחכים לעדכון… איך הולך? (:

  4. מיכל:

    מעורר השראה!!!!

  5. רחל:

    איפה זה בארץ?
    הייתי רוצה לבוא לעזור ולהתנסות
    אם זה אפשרי,
    בהצלחה,
    רחל

  6. לימור:

    אני כל כך אוהבת את זה שחייב להיות לי בית בוץ מייד!

  7. אליהו:

    מדהים!

    איפה זה?
    זה בארץ?
    אפשר לבוא לראות?

  8. מעוז:

    הי, השיטה מדליקה ואני ממש בעד!
    אבל, שמעתי שפרויקט אחד כזה בארץ קרס. זה מספיק בטיחותי?
    בהצלחה
    מעוז

    • אלעד גבירץ אלעד גבירץ:

      תודה על הפרגון!!
      אפשר יהיה לבוא לעזור בהמשך,
      הבית בטוח לבנייה אם בונים אותו לפי ההנחיות של השיטה. אנחנו מתייעצים עם יובל דלשד שעבר סדנת בנייה ב Cal Earth.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)