איך הבעיה התחילה – אז ככה… הפכתי למשקפופר יחסית בגיל מאוחר, זה קרה כאשר התחלתי לראשונה לתכנת, עבדתי שעות מול המחשב בחוות מחשבים עם תאורת פלורסנט בטכניון, בהיתי שעות במסך קטן ולא דק, יצרתי יופי של קודים (שלא שימשו אף אחד), אך תוך כדי הרסתי לעצמי את הראיה מבלי ששמתי לב. זוג המשקפיים הראשון הגיע לפני 6 שנים, מאז הראיה הלכה והידרדרה, ואת זוגות המשקפיים החלפתי אחת לשנה. ‘המספר’ שלי יחסית נמוך, אך ‘הצילינדר’ הלך וגדל עם השנים.
איך הכל התחיל
או ליתר דיוק: איך הבעיה התחילה.
הפכתי למשקפופר יחסית בגיל מאוחר, זה קרה כאשר התחלתי לראשונה לתכנת, עבדתי שעות מול המחשב בחוות מחשבים עם תאורת פלורסנט בטכניון, בהיתי שעות במסך קטן ולא דק, יצרתי יופי של קודים (שלא שימשו אף אחד), אך תוך כדי הרסתי לעצמי את הראיה מבלי ששמתי לב. זוג המשקפיים הראשון הגיע לפני 6 שנים, מאז הראיה הלכה והידרדרה, ואת זוגות המשקפיים החלפתי אחת לשנה. ‘המספר’ שלי יחסית נמוך, אך ‘הצילינדר’ הלך וגדל עם השנים. מדריך זה דוגל בביטוי ‘אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן’ (הציטוט המלא בהמשך).
הפתרון הכירורגי*
*אינני רופא, ובמיוחד לא רופא עיניים, לכן כל נקודה רפואית שאתן כאן אתם מוזמנים ללכת ולאמת אותה מול רופא או במאמרים מקצועיים בתחום!
זכיתי לפגוש הרבה אנשים שהורידו את המשקפיים בלייזר, בשנים הראשונות כולם שבעי רצון, אך לאחר כ-10 שנים חוזר הצורך במשקפיים. ניגשתי גם אני לאחת משתי המרפאות שנחשבות הטובות ביותר. ראשית, הם מזמינים אותך ליום כיף במרפאה בו בודקים לך את עובי הקרנית ואם אתה בכלל מועמד “ראוי” לתענוג. לניתוח בלייזר יש שתי שיטות עיקריות (שימו לב כי מרפאות העיניים מוכרות לנו את המוצר בשם “טיפול בלייזר” אך הפועל השם הנכון הוא “ניתוח לייזר”):
השיטה הראשונה לניתוח בלייזר
נקראת TRANS PRK, בשיטה זאת מגלחים את החלק החיצוני של הקרנית (שמו המקצועי אפיתל). בעבר עשו זאת בעזרת סכין, מכשיר חד, או החלשת האפיתל עם אלכוהול ואז חיתוך (שיטות EPI-K, P.R.K, LASEK בהתאמה). לאחר גילוח שכבת האפיתל מגיעים לחלק בקרנית אותו יש “ליישר” (הסטרומה). כיום השיטה מבוצעת בעזרת לייזר (שיטת trans PRK), שיטה זאת דומה בין כל המרפאות עיניים לניתוח לייזר הקיימות בשוק.
השיטה השנייה לניתוח בלייזר
שיטה זאת נקראת Z-LASIK, בעבר הייתה גם שיטת LASIK, אך אינני יודע האם מישהו עדיין מבצע אותה בארץ היום, ואת הZ-LASIK מבוצעת רק בחלק מהמרפאות. עקרון השיטה היא לחתוך (בעזרת לייזר) את השכבה העליונה של הקרנית (שכבת האפיתל), להזיז את החתיכה שחתכנו לצד (חלק זה מבוצע בצורה ידנית, לכן אתה רואה את המנתח בא עם סכין ונוגע לך בעין), מחזירים את הלייזר ובעזרתו צורבים את השכבה המוגנת בקרנית (שמה סטרומה), אחר כך מחזירים את השכבה העליונה שהזיזו ושולחים אותך לשלום. אני מצרף סרטון כפי שחברות המסחור של ניתוח לייזר מוכרות ומשכנעות לבחור בניתוח, אם אתם בוחרים כן לצפות בסרטון זה, יהיה הוגן שתצפו גם בסרטונים הבאים לצורך איזון ההחלטה (ולהיות מוכנים מראש לצפוי לכם בניתוח)
באמת שלא רציתי לעשות פרסומת לאף חברה. צר לי אך זהו הסרטון היחידי שמצאתי שמסביר בעברית על התהליך.
הצד האפל של הניתוח לייזר
התופעות לוואי מכך הינם 3 ימים של סבל נוראי (הניתוח מהסוג הראשון) או יום אחד (הניתוח מהסוג השני) ואת זה שמעתי מכל מי שעבר תהליך זה, 3 חודשים של טיפול עיניים, יובש בעיניים, זיהומים בקטריאלים או וירוסים, סנוורים בלילה וביקורות אצל הרופא (שוב ל-3 חודשים הראשונים). בניתוח מהסוג השני (Z-LASIK) קיימת משפחה של זיהומים הקרויה D.L.K. המופיעה אך ורק בשיטת הLASIK.
המרפאות מדווחות על 97%-99% אחוזי הצלחה. אם היה מדובר על מבחן בלימודים הייתי שמח לקבל 97, אך מכיוון שמדובר בבריאות האדם המצב שונה, אתן דוגמא.
אדם ממוצע מכיר בחייו בערך כאלף איש. אם כ-72% מהם מרכיבים משקפיים, מדובר ב-720 מרכיבי משקפיים. במצב של 3% כישלון, מתוך אותם 720 ל-21 אנשים מתוכם נפגעה הראיה. במקרה הכי פחות גרוע זה אומר להיות צמוד לטיפות עיניים בכיס לכל החיים ובמקרה הגרוע ביותר עיוורון. 21 מתוך 1000 נשמע פתאום הרבה.
שוב, במקרה והצליח לך, לאחר 3 חודשי הסבל הרווחת לפחות עשר שנים של ראיה טובה ונטולת משקפיים. לצורך המחשה של ממש אני מצרף כמה סרטונים שמראים את אופן הניתוח.
הראשון מזעזע ביותר! הוא פשוט צילום מחדר הניתוח, אם אתם כבר השתכנעתם לא לבצע את הניתוח, אז אין צורך לראות סרטון זה, אך אם אתם עדיין מתלבטים, בואו ותראו מה הולכים לעשות לכם בעין.
הסרטונים הבאים מתוכנית תחקירים אמריקאית בשם 16:9, הם חושפים את החלק שהחברות המסחריות מסתירות מאיתנו, בן השאר טוען שם רופא בכיר מהתחום כי כ20-30% מניתוחים אלו כושל, לא כמו ה1-3 % שפורסם ע”י החברות.
הגדרות*:
מכיוון שתרגילי ראיה שונים מתאימים לבעיות ראיה שונות, ראיתי לנכון ראשית לפרט על הבעיות היותר נפוצות, בתקווה שעל ידי הבנת הבעיה בצורה מדוייקת, כל אחד יצליח למצוא את התרגיל הטוב ביותר עבורו.
צילינדר – צילינדר, זהו שם התיקון אשר מבוצע ע”י המשקפיים (או עדשות מגע מיוחדות). שם הבעיה בעיניים נקרא אסטיגמציה, הבעיה היא סוג של עיוות של קווים ישרים. באופן אידאלי, היה רצוי שהעדשה והקרנית של העין, המרכזות את קרני האור, יהיו כדוריות באופן מושלם. ואולם אצל רוב בני האדם, הקרנית והעדשה אינן כדור מושלם אלא פחוסות מעט בציר מסוים (בדומה לצורה של ביצה), כתוצאה מהפרש ברדיוסי הקימור של הקרנית. הצילינדר נמדד ביחידות מידה בשם דיופטר (כמו מספר רגיל) ומעלות, המעלות מסמלות את כיוון הצילינדר- אופקי, אנכי או אלכסון. שיטה טובה לראות אם יש לך צילנדר במשקפיים הוא להוריד אותם ולהרחיק מהפנים, להסתכל על קו ישר דרכם ולסובב קלות, אם הקו הישר “נשבר”, משקפיים אלו עם צלינדר (לקריאה נוספת)
קוצר ראיה (מיופיה) – אחת הבעיות הנפוצות. מאופיינת בקושי לראות מרחוק (בעוד הראייה לטווח קרוב הינה תקינה). היא קשורה לגודל העין ולמרחק הרשתית – חוסר מושלמות בין השנים גורם לכך שהתמונה לא נופלת באופן חד על הרשתית. הבעיה מתאפיינת אצל אנשים במספר משקפיים שלילי. (לקריאה נוספת)
אורך ראיה (היפראופיה) – בעיה נדירה יותר, לרוב קיימת אצל נשים, מדובר בקושי לראות מקרוב, בעוד שהראיה מרחוק תקינה. הבעיה קשורה בעין קטנה יותר מהממוצע והאופן שבו התמונה נופלת לא בחדות על הרשתית. אדם הסובל מבעיה זאת ישתמש במשקפיים עם מספר חיובי, ולא שלילי כמו בקוצר ראיה (ולקריאה נוספת)
בעיה נוספת הקיימת הינה החלשות הראיה מקרוב והצורך במשקפי קריאה – בעיה זאת נפוצה יותר מגיל 45 ומעלה (לקריאה נוספת)
* חשוב לי שוב לציין כי אינני רופא והידע שלי בתחום העיניים הינו מקריאה בלבד בנושא, לכן חשוב כי כל אחד יקרא גם כן ויבין טוב טוב בעצמו את הבעיה שקיימת אצלו. לצורך כך צרפתי קישורים למאמרים טובים (בעברית) של פרופסור בלומנטל מבית החולים רמב”ם בחיפה, המאמרים בשפה עממית וקלה. (במידה ומצאתם טעות בהסברים שלי בבקשה הציפו אותם בהקדם כדי שאתקן!)
הרגלי התנהגות נכונים (קריאה נכונה)
צריכת אלכוהול כבדה קשורה לסיכון מוגבר ללקות בגיל מוקדם יחסית בניוון מרכז הראייה (ניוון מקולרי) ומעשנים עלולים ללקות יותר משאר האוכלוסייה במחלות עיניים דוגמת קטרקט וניוון מרכז הראייה.
אין להביט ישירות בשמש, גם בעת ליקוי חמה. הבטה ישירה בשמש עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ולהוביל לעיוורון וככלל חשיפת העיניים לאור השמש מגבירה סיכון לקטרקט. הפיתרון הוא בעיקר שימוש במשקפי שמש בעלות עדשות כהות עם סינון קרניים אולטרסגוליות (גם לילדים).
יש להקפיד על הסרת איפור עיניים (מסקרה, עיפרון עיניים) לפני השינה ואין להביא במגע עם העין עצמה קרם עיניים קוסמטי (מריחה רק מתחת לעיניים ועל העפעפיים). פעילות גופנית מפחיתה סיכון לבעיות עיניים הנובעות מלחץ דם גבוה.
“נעילת” שרירי העיניים- לאחר כול שעתיים של עבודה מול מסך תנו לעיניים לנוח במשך 15 דקות על ידי הסטת המבט מהמסך ובהייה לכיוון אחר. מומלץ להשתמש במשקפיים מיוחדים לעבודה מול מסך.
כיצד לקרוא נכון מהמסך מחשב
- כל 20 דקות הסיטו את המבט מהמסך לעבר מטרה הממוקמת במרחק של כ- 5 מטרים או יותר למשך 20 שניות.
- לאחר כול שעתיים של עבודה מול מסך תנו לעיניים לנוח במשך 15 דקות.
- מצמצו (אחת ל 3 עד 4 שניות) ופהקו באופן יזום. פעולות אלו מספקות לחות לעין ומונעים תחושת יובש.
- שעה שהראש יציב ובקו אחד עם עמוד השדרה, גלגלו את העיניים באיטיות למעלה, למטה, שמאלה וימינה. עצמו את העיניים וחזרו על התרגיל 3 פעמים.
- לחילופין ניתן לבצע תרגיל שגם משפר את הריכוז החזותי. מקדו את המבט על קצה האף והישארו ללא מצמוץ בתנוחה זו ככול שאתם יכולים. עצמו לרגע את העיניים. פקחו אותן והתמקדו ללא מצמוץ ב”עין השלישית” (האזור שבין שתי הגבות). שוב עצמו עיניים. מבלי לסובב את הראש מקדו את המבט בכתף השמאלית. עצמו עיניים ואז עברו להתמקד בכתף ימין ושוב עצמו עיניים.
- התיזו מים קרים מאוד על הפנים ועל העורף, או לחילופין נגבו אותם בעדינות בעזרת מגבת שנטבלה במים חמים.
- עסו את הפנים, כולל עיסוי עצמות הלחיים, המצח והרקות (מגביר את זרימת הדם).
- בצעו תרגילי מתיחות ושחרור לצוואר בעת שהעיניים עצומות. אלו מסייעים הן לצוואר והן לעיניים.
- החלישו את התאורה בחדר (כאשר היא חזקה מידי) או כוונו אותה כך שלא תסנוור.
- אם העיניים מגורות מומלץ להשתמש בתחליפי דמעות (לא טיפות עיניים דוגמת סטילה) ולהרבות בשתיית מים.
תזונה נכונה לראייה בריאה
קיימות הוכחות במדע כי קיים קשר ישיר בין תזונה נכונה לעיניים בריאות. מחלות כגון: ניוון רשתית, גלאוקומה וקטרקט הם תוצאות מחוסר תזונה נכונה לעין (והרגלים לא נכונים). בנוסף, תזונה נכונה וצריכה של ויטמינים שונים וחומרים נוגדי חמצון מומלצת לחולים במחלת עיניים. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי אם הראיה נפגע עקב תזונה לא נכונה או שימוש לא נכון או מחלות עיניים שונות צריכת הויטמינים אינה מספקת בכדי לעצור את התדרדרותה וכי השילוב הנכון הינו צריכת הויטמינים יחד עם טיפול ומעכב אצל רופא.
ראו להלן את רשימת המזונות החשובים לשמירה על בריאות העיניים
- בטא-קרוטן – קרוטן ההופך בגוף לויטמין A החיוני לראייה. עשוי למנוע עיוורון לילה ויובש בעיניים. נמצא בפירות וירקות כתומים וירוקים כגון גזר, בטטה ותרד. צריכה של בטא-קרוטן, ובעיקר כתוסף תזונה בכמוסות, אינה מתאימה לאנשים שמעשנים או עישנו בעבר.
- לוטאין – ויטמין נוגד חמצון הפועל בעיקר בהיקף הרשתית. ריכוז גבוה של לוטאין ברשתית מגן על המקולה ועשוי למנוע את התפתחות מחלת ניוון רשתית. לוטאין נמצא בירקות כתומים, צהובים וירוקים כגון: עגבנייה, כרוב ירוק, גזר, תפוז, ברוקולי, לפת, תרד, דלעת, מלון כתום, פלפל אדום, תירס וזוקיני וכן בחלמון ביצה. ניתן לצרוך לוטאין גם באמציעות בליעת כמוסות או פורמולות המכילות אותו. הלוטאין מסיס בשומן ובכדי להקל על ספיגתו בגוף מומלץ לצרוך אותו עם מזונות שומניים כגון שמן זית או אגוזים. כמו כן, ספיגת הלוטאין בגוף טובה יותר אחרי בישול קל.
- זיאקסנטין – ויטמין נוגד חמצון אשר פעיל במיוחד במרכז רשתית העין וחיוני לשם הגנה ממחלת ניוון רשתית. זיאקסטנין מצוי במזונות כגון מלון, תפוז, כרוב ניצנים, אפרסק, תירס, דלעת, מנגו ומשמש. גם הזיאקסטנין מסיס בשומן ומומלץ לצרוך אותו עם שמן זית או אגוזים, וגם את המזונות המכילים זיאקסטנין מומלץ לבשל קלות לפני האכילה. מחקר אחר שפורסם ב- 2009 במגזין British journal of nutrition המחיש שלוטאין עשוי להגן מפגיעה בעין הנובעת מעבודה רבת שעות מול מסכי מחשב. חוקרים גם מצאו כי שילוב של לוטאין, זיאקסנטין ומיצוי ענבי שועל (דומדמנית שחורה) עשוי להטיב עייפות או חולשת עיניים הנובעת בין היתר מעבודה רבת שעות מול מחשב. לוטאין וזיאקסנטין עשויים להיטיב מצבים של קטקרט וניוון מרכז הראייה ברשתית (מחלה המהווה סיבה שכיחה לאובדן חדות הראייה לאחר גיל 50).
-
ויטמין C
ויטמין C – נוגד חימצון נוסף אשר עשוי להפחית את הסיכון לחלות במחלות ניוון רשתית וקטרקט. נמצא בפירות הדר, פלפל ירוק, תות שדה, ברוקולי ובטטה. בניגוד ללוטאין וזיאקסטנין, ויטמין C נהרס בבישול ומומלץ לאכול את הירקות והפירות המכילים אותו טריים.
- ויטמין E – נוגד חמצון חיוני אשר עשוי למנוע קטרקט ולעכב את התפתחותו. המקורות הטובים ביותר לויטמין E הם אגוזים וירקות ירוקים עליים.
ויטמין E
- פלבונואידים – בעבר נקרא ויטמין P, זוהי קבוצה נוספת של נוגדי חמצון התורמים לבריאות בכלל ולבריאות העין בפרט ונחשבים כיעילים למניעת ניוון רשתית וקטרקט. מקורות טובים לפלבונואידים הם יין אדום, תה ירוק ואוכמניות.
- חומצת שומן אומגה 3 – עשויה למנוע ניוון רשתית ויובש בעיניים. אומגה 3 מצוייה בדגי מים קרים כגון סלמון, הרינג ומקרל, בשמן פשתן ובאגוזי מלך. לצמחונים שבנינו הבוחרים לקבל את האומגה 3 מהצומח ולא מהחי, ניתן לטחון זרעי פשתן ולצרוך אותם מידית (למשל עם יוגורט וסובין). זרעי הפשתן זולים בהרבה משמן פשתן, אך הגוף איננו מצליח לפרק את הקליפה, לכן חובה לטחון אותם לפני הצריכה.
ומאילו מזונות כדאי להימנע?
- מזונות עשירים בשומן וכולסטרול – בעיניים יש הרבה נימים וכלי דם קטנים אשר חיוני לשמור אותם נקיים כך שלא תהיה הפרעה לזרימת הדם והחמצן לעין. מחקרים עדכניים מראים כי אנשים בעלי רמת כולסטרול גבוהה נמצאים בסיכון גדול יותר לחלות במחלת ניוון רשתית. מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים העשירים בשומן רווי ולהרבות באכילת פירות וירקות.
- מזונות עשירים במלח – רמות גבוהות של נתרן בגוף עלולים להוביל ללחץ דם גבוה אשר יכול להפריע לזרימת הדם לעין. זרימת הדם חיונית לעין לשם הזנה שלהן ולשם ניקוי והרחקת הפסולת מהן. אספקה לא תקינה של דם לעין עלולה לפגוע ברשתית ובעצב הראייה.
- מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה – מחקרים מראים שאנשים בעלי מאזן גליקמי גבוה נמצאים בסיכון גבוה יותר לעבור לשלבים מתקדמים של מחלת ניוון רשתית מאשר אנשים בעלי מאזן גליקמי נמוך. המדד הלגיקמי של מזונות נקבע עפ”י כמות ומהירות ספיגת הסוכר לדם ולפי כמות הפרשת האינסולין אשר מגיב אליהם. מדד נמוך = מדד גליקמי נמוך מ – 55 . מדד בינוני = מדד גליקמי בין 55-69 . מדד גבוה = מדד גליקמי גבוה מ – 70 .
יוגה לעיניים (תרגילי ראיה)

יוגה עיניים
ראשית אומר כי אני עדיין מרכיב משקפיים, אך מרגע שהתחלתי לבצע את התרגילים הפשוטים הללו המודעות שלי לעבודה נכונה עם העיניים עלתה, אני פחות מאמץ אותן ובאופן כלל לא אוביקטיבי אני מתחיל לחוש שיפור (קל). ההרס של הראיה שלי והצורך שלי במשקפיים נוצר ע”י עבודה לא נכונה מול המחשב ומאמץ מוגזם על העיניים (ולא מלידה), לכן כפי שאמרים חסידי רבי נחמן: אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
(הציטוט המלא: לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְבַל יִפּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו עָנָה וְאָמַר אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן.)
התיקון כמובן דורש עבודה ותרגולים, מאפשרות של כמה דקות כל יום, בכל פעם שרוצים רגע להירגע מהעבודה על המחשב ועד תרגול אנטנסיבי במשך כמה חודשים (אנשים מספרים על הורדה של 3 ואף 4 מספרים במשקפיים בעזרת התרגולים האנטנסיבים).
אני מצרף אוסף של סרטונים שונים מהעולם, שימו לב כי מומלץ לעשות תרגילים אלו לכל עין בנפרד, וביחד.
סרטון ראשון מבירת היוגה העולמית (הודו)
גם ב”ויקי איך” (WikiHow) אפשר למצוא מדריך נחמד בנושא.
ישנם גם מכונים שונים שמלמדים את השיטות השונות ביחידים או בקבוצות. אחד המפורסמים הינו “מרכז יהושע” עליו שמעתי המלצות. הם אומרים משהו יפה, אם הגוף יודע לרפא חתכים או מאחה עצמות, אז למה שאת העיניים לא ידע לתקן?
סרטון בהינדגליש עם הדרכה לאחד התרגילים.
אפילו באבא ראמדב האגדי מלמד בתוכניות שלו כיצד לבצע יוגה עיניים (לדוברי הינדו) {דקה 55}
ד”ר בייטס ושיטתו:
“אספר לכן קצת על השיטה: בייטס היה רופא עיניים שייחס את בעיות הראיה למתחים שריריים שמקורם רגשי. הוא התבונן באנשים שראייתם לקויה ובאלה שאין להם בעית ראייה, והגיע למסקנה שהם משתמשים בעיניים באופן שונה מהותית. על מנת להחזיר את הראיה לתקנה הוא הבין שיש לסלק את המתחים, וללמד את העיניים הרגלי ראייה נכונים, מתוך הבנה שאלו הם שני צדדים של אותה מטבע.
הרעיון הזה פותח פתח לדרכים רבות ושונות לשיפור הראיה, החל מסילוק הגורמים למתח נפשי דרך עבודה פסיכולוגית או רגשית, וכלה בלימוד מכני של השימוש הנכון בעיניים, דרך תזונה, איזון אנרגטי ושילובים שונים של דרכים אלה ואחרות. אין פלא, אם כן, שקיים מגוון רחב כל כך של שיטות לשיפור הראיה. רוב השיטות האלה מסכימות עם תפיסתו הבסיסית של בייטס.
בייטס הסביר שהעין הבריאה רפויה, זזה ללא הרף, ורואה בחדות בנקודת המיקוד המרכזית , בלי לאבד את כלל רוחב השדה, שנותן מידע לגבי מרחקים ומהירויות, ואומר לנו היכן נמצאת נקודת המיקוד. בעוד שעיין בעלת ליקוי ראייה היא מתוחה, נייחת, ולוקה במיקוד יתר במרכז תוך איבוד השוליים, או מבקשת חדות בוזמנית בכל שדה הראיה. בנוסף לשלושת העקרונות הללו – רפיון, תנועה ומירכוז,- הוא טען שעיין בריאה נשענת על זיכרון חזותי טוב ודמיון פעיל.”
שחר, הינו גולש יקר שמתרגל את שיטת בייטס, היה חשוב לו להאיר את עיננו ולשים לנו דגש על כמה נקודות
עיקריות בשיטה זאת, תודה לשחר
פעולה תוך כדי הרפיה:
למדנו לאמץ הרבה שרירים כשאנחנו פועלים – שלא לצורך (מכל מיני סיבות)
הפואנטה של השיטה, כפי שאני מבין אותה, היא ללמוד להרפות כמה שיותר
שרירים בגוף תוך כדי הפעולות שלנו (פעולות לדוגמא: ישיבה, הליכה, שטיפת כלים, הזזת העיניים, שינויי פוקוס, נגינה, כתיבת דוח חניה, קריאת דוח חניה, ועוד.). התרגילים לקוחים מהספר “ראיה משופרת ללא משקפיים” / הארי בנג’מין. (יצא לאור בעברית ע”י אור-עם) מתמקדים בהרפיה של העיניים וסביבתן תוך כדי ביצוע הפעולות של הראיה – הסטה והסתגלות.
חומר קריאה מקצועי לתרגול ביתי:
כמו שציינתי אחד הראשונים והמובילים בתחום היה ד”ר בייטס. ניתן לחפש את הספרים שלו (תורגמו גם לעברית). הראשון שתורגם לעברית נקרא “אומנות הראייה”, שהספר נכתב ע”י אלדוס האקסלי ומסביר את השיטות של ד”ר בייטס.
זהו ספר ישן מאוד שהודפס עוד לפני הקמת מדינת ישראל ושפתו ארכאית, אך עדיין הוא מקיף וטוב. יהיה קשה מאוד ללמוד ממנו את שיטת בייטס ועקרונותיה, בגלל השפה הארכאית, לכן מומלצת דווקא המהדורה המקורית באנגלית. מכיוון שפגו זכויות היוצרים (הספר משנת 1920), קבלו אותו מתנה ממני.
גם אשתו (שהייתה פצאנטית שלו לפני כן) כתבה ספר בתחום, הספר משנת 1926 ולכן גם פה אף אחד לא יתבע אותי (אולי את אסף) על כך שאתן לכם אותו מתנה (באנגלית).
למי שאיננו רוצה לקרוא ספר שלם (ספר תמורת החיים ללא משקפים משתלם לדעתי), ד”ר בייטס כתב הרבה מאוד מאמרים מעולים בתחום, שוב מכיוון שעברו קרוב ל100 שנה, מותר לי לפנק אותכם גם בהם, למשל אתר (בעברית) שמפרסם את המאמרים ונותן מידע נוסף.
* המלצות לספרים נוספים ניתן למצוא בתגובות מטה
סיכום:
בדומה לעלייה במשקל קודם כל תלכו על הפתרונות ההגיוניים והזמינים כגון פעילות גופנית משולבת בתזונה נכונה, וממש לא תרוצו לעשות ניתוחים מיותרים כגון שאיבת שומן והצרת קיבה. גם במקרה זה ההיגיון הפשוט אומר קודם לנסות ולתקן לבד בדרך לא מזיקה ורק לאחר מכן לשקול פתרונות שכוללים חיתוך של אברי גופכם בעלות של עשרות אלפי שקלים שמפרסמים לנו יפה על גבי שלטי חוצות.
אשמח לשמוע חווות דעת אישיות שלכם, אלו מכם שתרגלו ‘יוגה עיניים’ או אלו מכם שהלכו על הפתרון של ניתוח ויותר או פחות שבעי רצון. אגב כמה פעמים אתם הורדתם את העיניים מהמסך תוך כדי הקריאה?
עוד דוגמה על אזניים שדרכה גם יובן מדוע תרגול כ”כ נכון וחיוני, וכדאי:
אם איני טועה, דויד ד’אור, חווה פגיעה קשה, אם עקב נזק מצטבר, או תקלה חד פעמית, מציוד ההגברה. קראתי כ”כ מזמן ששכחתי את הפרטים הקטנים.
פגיעה באזניים, כשהיא חמורה, מובילה לצפצופים חזקים, רגישות איומה לרעשים ולו הקטנים ביותר, ויכול להתבטא אף בדימום מהאוזן במקרים קיצוניים. במקרה שלו מצא מישהו להתייעץ עמו, גם זה לא זכור לי הפרטים, אבל זכור לי הרושם שנותר אצלי, שאם לא מוצאים מישהו שמבין בתחום, משלמים ביוקר. הוא נזקק למנוחה ברמות שילדיו הקטנים לא יכלו להיות בביית. עד כדי כך. אשתו לקחה אותם עמה לכשלושה חודשים, כדי לאפשר לו החלמה. זה כמו במיגרנה, כשיש רגישות לאור וצליל, חזקה מאוד.
והנה, הוא מופיע כיום. נרפא לחלוטין. ואם אינני טועה, מקפיד לשים מגני אזניים. יש דבר כזה למי שמופיע. ומודע ולא רוצה לצבור נזקים. או להיות חשוף במקרה של תקלה בציוד.
לי – אישית! הייתה פגיעה מכפייה לעבוד לייד רמקולים של אלף איש. לייד זה לייד. באולם סגור, במרחק של עשרה סנטימטרים – הוכרחתי לעבור במעבר צר שוב ושוב בתדירות גבוהה. ואם לא דיי בכך, הממונה שהורגל בעובדים שעושים את עצמם לא שומעים ומתעלמים כשקוראים להם (מפאת העומס – זו דרכם להתמודד כמו מי שמוריד מכשיר שמיעה…), עשיתי מולו טעות פטאלית, לא רק נעניתי לקריאה אלה גם הטיתי אוזן לשמוע מה ברצונו לאמר. והוא צרח לי באוזן את ההוראות, מתוך חוסר הבנה ומשלא היה מורגל שמישהו מקשיב באמת, היה פשוט רגיל לצעוק חזק בשל הרעש הגדול.
אם לא די גם בזה – גם חל איסור לשים אטמי אזניים. מפאת הרושם שזה נותן ש”לא רוצים לתת שירות ללקוחות”. לא משנה שזה לא נכון. וקרה לי שלקוחה חשה שלא מקבל יחס ושמעתי אותה ממרחק (שמתי לב כי שמעתי שקראה לי בקול), אומרת למי שליידה, פחות בקול, שבשל האטמים לא שמעתיה. ניגתי אליה ואמרתי לה שבזמן טיפול בלקוח אחר, הוא מקבל ממני כל שימת הלב. והיא נדהמה ששמעתי מה אמרה בשקט.
העניין הוא כפול – מי שלא שומע טוב ממילא, גם פחות מפריע לו הרעש (טרם שלב הפגיעה שחשים בה, יש פשוט ירידה בשמיעה). ומי ששומע טוב, ישמע “כמו אחרים” שממילא שמיעתם כבר פגועה בתחום העיסוק המדובר, בזמן ששם אטמים. דבר נוסף, מי שלא רוצה לא יתייחס, כמוזכר לעיל. גם אם שומע…
כך או כך, נאסר לשים אטמים.
כתוצאה חוויתי אחרי אותו אירוע שצרחו לי ממש לתוך האוזן, צפצופים חזקים, בעיקר בלילות כששקט, וכמו חצץ מתגלגל באזניים, בכל פעם שהיה ליידי מקור רעש “חזק”. כשחזק יכול היה להיות סתם מישהו שמדבר בקול רם כי לא שומע טוב בנייד, כולל אני עצמי. כל הרקמת קול אפילו רגעית, היוותה טריגר. כבר התרגלתי שזה יגיע בתוך דקות. בפעים הראשונות עוד ניערתי את הראש כמו שעושים אחרי מקלחת כיהרעש היה דומה למיים שחדרו לתעלת האוזן. עד שהבנתי שמדובר בתופעה.
ושלא לדבר על פעוט שהיה לי באותו זמן, שלמרות שהבין והתחשב מאוד, ככל פעוט קורה שיוצא מכליו בחוויות תסכול, ובמקרה כזה התחרשתי ממש – למספר שעות. עד שהבין שבלית ברירה אשים אטמים בביית, לא שאאטם אליו חלילה, אלה הראיתי לו סרטון על חרשים, ואיך מתקשרים במגע. והסברתי לו שבמקום לחוות את הפגיעה ולהתחרש – שממילא כבר זה גם מלווה בכאבים ולא אשמע אותו כלל, אחרש את עצמי באופן יזום, מבלי להפוך את זה לחוסר נגישות. כי יש אפשרות לפנייה במגע. יצא הפסדי ברווחי (מעז יצא מתוק) כי למד עולם אחר.
לקח שנתיים וזה נרפא. יש צורך במנוחה מוחלטת ומנוחה גם בשמיעה. לשים קצוץ על כולם- אלה שלא רוצים לגלות הבנה בכוחות עצמם, ולשים אטמים כשצריך (אם היה לי יותר אומץ אזי היה שימוש גם במטרייה בשמש כמו שעושות העובדות הזרות אבל אף צבר או עובד זר גבר לא יעז ללכת עם מטרייה בקייץ, וגם מסיכה נגד זיהום אוויר כמו שעושים בסין/יפן….אבל עד שהמצב כאן לא יחמיר ואיתו המודעות, איש לא יעז להתסתובב כך כי זה לא “קול”).
לו ידעתי על התרגילים – אולי היה מתקצר זמן ההחלמה. לו פניתי לעזרה רפואית, היו מנוונים אותי עם מכשיר שמיעה שגורם להתפתחות תלות.
יכול להיות שלא היה עוזר כלום אחרי הפגיעה כי היא חמורה מדיי. אבל בוודאות ניתן היה להפחית את עוצמת הפגיעה והחמרת הנזק, לו טיפלתי ותרגלתי הרפייה בזמן הפגיעה. זה ממש כמו בכל דבר אחר. כשנפגת ברך ומתעלמים ואז נזקקים לניתוח. אחר כך כבר יודעים לשמור. או הגב. לפני זה – למי יש כוח לתרגילים, זמן בפועל ופניות מחשבתית לכך?? אחרי ש”לומדים לקח” כבר מתייחסים אחרת. כי הפגיעה גזלה זמן ממילא….וגרמה נזק כלכלי אדיר…
והנה, ליאור – כך משתמע מדבריו, יכול לקדם עוד יותר את התוצאות אך “מקפיד לא לעבור את גבול המימון של קופת חולים”. חבל, כי גם ניתוח עולה כסף…ובריאות – אין לה מחיר.
כל זה כדי להבהיר, שהאברים יודעים להשתקם. זה לא משפט מיסטי שמה שיכול להתקלקל יכול “להיתקן”. ושהגוף יכול לרפא את עצמו. אלה אלו עובדות. בשטח.
ראשית – כתבתי ופיספסתי שדה חובה ונמחק לי הכל. אנא העבר ליאור, שיש לאפשר חזרה מההודעה על הפספוס, לתוכן התגובה…
שנית – לאלה ששאלו על המשך הרכבת משקפיים, גם מניעת הידרדרות שהשואלים הללו עוד לא מכירים מפאת גילם הצעיר, זה רווח עצום. אפילו אם זה רק האטתה. כי מדובר בשרירים בעצם, שכמו בכל דבר ברפואה הקונבנציאלית, סובלים מטיפול בסימפטום ולא במקור הבעייה, כי אין לנו זמן וכוח להתפנות לכך. כתוצאה חל ניוון של כל האיברים המשתתפים במשימה, מתפתחת תלות ונגרמים נזקים נוספים.
שלישית – כמו עם מכשיר השמיעה, כך ליאור מוריד משקפיים בסופר, ומומלץ לכסות את העיניים לפרקים. כי כאמור זה שרירים, ועליהם לנוח. מתבקש שנשים אטמים לפרקים.
הכל זה פיתוח כלים להתמודד עם נזקי הסביבה הנכפים עלינו. ויש לפיכך גם תרגילים על אותו עקרון ממש, לאזניים שנפגעות מאוד מנזקי הסביבה. תרגול שמיעה בטווחים שונים, בדציבלים שונים, וגם סינון עד לרמה של רעשים חלשים מתוך בליל של חזקים.
ומאחר וקשה ליישם את ההמלצה לעצור לפרקים בקריאה, כשזה כל כך מעניין גם המאמר וגם התגובות. זה קשה גם מסיבה אובייקטיבית, שתאורת המסך היא כמו “מדורת השבט” שהתקבצנו מולה ולכן קשה מאוד לעשות הפסקות להסיט מבט. לפיכך – אקווה שהאתר הזה ירים את הכפפה ויהיה סנונית ראשונה במה שיתפתח להיות שכיח עד ברור מאליו: להקליט את המאמר, ואף בחלקים, שניתן יהיה לקרוא חלק ולשמוע חלק. לפי יכלתו של הגולש. כי מי שיושב הרבה בעבודתו – גם לשבת קשה לו הרבה זמן. ומי שפעיל פיסית בעבודתו, זקוק למנוחה ולא לעניין שישב ויקום. וגם, מי שמול מסך מחשב יותר מדיי, יוכל להתנתק מכך. בנוסף, ההפסקות המוצעות מוציאות מן ההקשר בדברים מסויימים.על מנת להנגיש לכל אחד כפי יכלתו וצרכיו, הקלטה, ובחלקים, זה פתרון נהדר. וגם – שרשור הפעלת מאמרים כמו שיש ביוטיוב, אבל לבחירה, לא כמו שם – מראש. שמי שרוצה יבחר מראש אם טוב לו שרשור או לא. ביוטיוב זה ברירת מחדל שכן ואז בסף מאמר אחד צריך לקום לכבות. מי שרוצה להירדם עם “קרחאה” שלא מזיקה לעיניים, זה פתרון מעולה בשבילו. במקום לוותר על להחכים בגלל עייפות פיסית:)
היי קוראים לי אוהד אני עם משקפים כבר 6 שנים ויש לי יחסית מספר גבוה ואני מת להוריד משקפים לצמיתות האם התרגלים והמזון שרשמת כאן יכולים להוריד משקפים לגמרי או רק את המספר אני ממש רוצה להיות משקפים ואם כן זה יקח כמה שנים?
אוהד שלום,
ראשית אפתח בכך שאומר שאינני רופא ולכן לא בהסמכתי לתת לך המלצה רפואית. יחד עם זאת, כאדם פרטי אשר חקר הרבה על התחום והתיעץ עם רופאי עיניים רבים כן אוכל לחלוק איתך את מסקנותי.
ניתוח לייזר לשיפור הראייה זהו ניתוח קליני לכל דבר, באופן כללי שום רופא לא ימליץ לך ללכת לניתוח מיותר אם ישנם אפשרויות נוספות לתיקון המצב הקיים. דוגמאות טובה שאני יכול לחשוב עליה הינה ניתוח לקיצור קיבה במקום שינוי לאורך חיים בריא של תזונה נכונה ועשיית ספורט,כך גם תיקון נזקי ראייה בעקבות עבודה לא נכונה עם העיניים.
לומר לך כי תרגול יום יומי של תרגילי הרפיה ושיפור הראייה יגרמו לך להיפטר מהמשקפיים באופן סופי ומיידי אני לא יכול להבטיח לך, אך אני כן יכול לומר לך שאני באופן אישי סובל או סבלתי מצלינדר גבוהה, ובעקבות תרגול (לא על בסיס יום יומי) התבשרתי בביקור האחרון אצל רופא העיניים כי הראייה שלי השתפרה וירד לי המספר.
כמו כן ניתוח לייזר בעיניים זהו פתרון רק לעשר שנים, אחר כך הראייה הלקוויה חוזרת עקב הרגלי ראיה לא נכונים, לכן זוהי עוד סיבה טובה לתרגול ‘יוגה לעיניים’ ותיקון הרגלי הראייה.
הרבה הצלחה ואשמח אם תעדכן כאן בתהליך שיפור הראיה שלך באופן טבעי.
ליאור זינגר