יוזמת הטרנזישן – לוקחים את העתיד בידיים

יש שיגידו שזה הניסוי החברתי הכי גדול שמתנהל עכשיו במקומות שונים בעולם. מבחינתי, כשנתקלתי ברעיון לפני כמה שנים, הרגשתי שזה מחבר הרבה רעיונות ותחומי עיסוק שלי מכל השנים בהן עסקתי בסביבה-קיימות-שינוי חברתי. מעין עוד שלב באבולוציה של התנועה הסביבתית בכלל ושלי בפרט (וכמו שלמדתי אח"כ, בתנועת הטרנזישן, כנראה שיש קשר בין השניים).

יש שיגידו שזה הניסוי החברתי הכי גדול שמתנהל עכשיו במקומות שונים בעולם.

מבחינתי, כשנתקלתי ברעיון לפני כמה שנים, הרגשתי שזה מחבר הרבה רעיונות ותחומי עיסוק שלי מכל השנים בהן עסקתי בסביבה-קיימות-שינוי חברתי. מעין עוד שלב באבולוציה של התנועה הסביבתית בכלל ושלי בפרט (וכמו שלמדתי אח"כ, בתנועת הטרנזישן, כנראה שיש קשר בין השניים).

דמיינו לכם תרחיש

במשך זמן מה אתם מתעניינים בנושאי סביבה וקיימות ומנסים לעשות כל מיני שינויים, התנהגותיים ופיזיים בבית ובגינה שיעזרו לשפר את המצב, אפילו בקצת. בפועל, אתם מרגישים שהעשייה הזו נשארת מאוד מצומצמת. כשאתם קוראים עיתונים, די ברור לכם שגורמי הממשל כל כך מפגרים בקריאת המפה, בהבנת הבעיות, שזה נראה שייקח עוד דור שלם עד שמשהו רציני יקרה פה.

בערבים, אתם נפגשים עם שכנים וחברים ומדברים על הנושא, ומתברר לכם, כל פעם מחדש, שזה חשוב לעוד אנשים גם כן. אז אתם מבינים שאתם רוצים להתחיל לעשות משהו מעבר למה שעשיתם עד היום. משהו שגם יהיה כיף לעשות, ויחד עם זאת יעורר שינוי משמעותי.

אבל איפה מתחילים?

אתם מתחילים בשלושה מהלכים, פחות או יותר במקביל. אתם מתחילים לאסוף קבוצה של אנשים שמתעניינים בנושא. אנשים שנעים להיפגש איתם, אבל לאו דווקא רק החברים שלכם שנראים וחושבים בדיוק כמוכם.

במקביל, אתם מתחילים לקיים סדרה של פעילויות להעלאת המודעות. אתם פונים לבעל הפאב השכונתי והוא מסכים לארח אצלו פעם בשבועיים הקרנה של סרט או הרצאה כדי לחשוף עוד אנשים לסוגיות שמעסיקות אתכם. לאירועים האלו מגיעים כל מיני אנשים, בהרכב משתנה, ומתעוררים בהן שאלות וסוגיות שמביטות תמיד על אותה תמונה, אבל מפרספקטיבה שונה. העלאת המודעות אמרנו?

בנוסף, אתם מתחילים לגלגל רעיונות בחיפוש אחר פרויקט אחד להתחיל איתו, כזה שיספר את הסיפור הקהילתי שאתם רוקמים במוחכם. אחד החברים בקבוצה, עובד סוציאלי, מציע רעיון של שיתוף גינות, שבו נתקל באינטרנט, כשקרא על פעילויות דומות. מישהו אחר בקבוצה נדלק על הרעיון ומגייס שני שכנים מהבניין שלו – מתכנת וסטודנט. שלושתם מקימים מאגר שמשדך בין אנשים בשכונה שיש להם גינה ולא מצליחים לטפח אותה, לבין תושבים הגרים בבניינים ורוצים לגדל ירקות. שאר חברי הקבוצה נרתמים לשני ימי הפצת הרעיון בהם כולם יוצאים למרכז המסחרי ומנסים לגייס מתעניינים ליוזמה.

חלפה שנה

הקבוצה מתחילה להתייצב. היו שעזבו, היו שהצטרפו. חלק מהמצטרפים נתקלו ביוזמה דרך הפעילות בפאב. נוצרת לכם שפה משותפת והווי משותף (חלקו נסוב סביב האוכל המצויין שמכינים לפגישות). בפגישות אתם גם עוסקים בקידום הרעיונות והפרויקטים, אבל גם משוחחים על הקושי לפנות זמן לכל העיסוק הזה, ומשקיעים מאמצים בלעזור אחד לשני ולמצוא פתרונות.

בעל הפאב השכונתי, ששמע את כל ההרצאות, נדלק על הרעיון, והתחיל לגדל תבלינים בעציצים בכניסה לפאב. הוא גם התקין פאנל סולארי קטן שמספיק לתאורה העמומה שפועלת בפאב בשעות הערב. בעלת בית הקפה הסמוך, החליטה לערוך שינויים בתפריט אצלה, ולקנות את הירקות אצל מגדל אורגני מקומי.

הפעילות של שידוך בגינות תופסת תאוצה. פניתם לעיתון המקומי והוא פרסם עליכם כתבה שהביאה עוד מצטרפים. פנייה שהגשתם לקרן אפשרה לגייס תקציב לבניית פורטל אינטרנטי עבור הפרויקט. עכשיו החבר המתכנת ממש עובד בפרויקט במשרה חלקית. הוא בונה את הפורטל כך שניתן יהיה להשתמש בו בכל שכונה בארץ. פרוייקטים נוספים בשכונה מתחילים להתגבש, כמו מסיבות רחוב, סדנאות לגידול ירקות ותיקון נעליים. וכל זה, זו רק ההתחלה…

האתגרים מתחלפים, הקהילה נשארת

אז מה היא יוזמת הטרנזישן?

כיאה לרעיון צעיר (כ6 שנים) ההגדרה עדיין משתנה ומתפתחת. מדובר ביוזמה שורשית (Grassroot) מקומית, בה מתקבצים אנשים כדי לפעול לשיפור הקהילה והסביבה שלהם.

בתחילת הדרך של יוזמות הטרנזישן (בזמנו נקראו Transition Towns או ערי מעבר) היתה התייחסות רבה לבניית יכולת קהילתית להתכונן ולהתמודד עם משבר האנרגיה (או שיא תפוקת הנפט) ועם משבר האקלים. כיום ההגדרה התרחבה ומתייחסת ליכולת רחבה יותר של הקהילה להתמודד עם השינויים שחלים בעולמנו ועם הרצון לצמצם את הפגיעה והניצול של הסביבה מחד, ולשפר את איכות החיים והרווחה האנושית מאידך.

אחת הגישות המרכזיות שמציעה היוזמה היא לחזק את החוסן הקהילתי על ידי מתן דגש על מקומיות. חוסן (Resilience) קהילתי הוא היכולת של קהילה להצליח לשמור על התפקודים הבסיסיים שלה לאחר שחוותה טראומה או שינוי קיצוני, תוך התאמה למצב המשתנה.

חזרה למקומיות (Relocalization) היא השאיפה של קהילה לצמצם את התלות שלה בגורמים חיצוניים/רחוקים ולספק לעצמה את רוב צרכיה הבסיסיים. לא מדובר דווקא במשקים אוטרקיים בסגנון ימי הביניים, אלא בחשיבה מחדש על המקורות של המוצרים והשירותים שהקהילה שלנו צורכת ומתן עדיפות לאלו המסופקים על ידי גורמים מקומיים. חשוב לזכור שעד לא מזמן, רוב הייצור והצריכה היו מקומיים.

כשהתחלתי לצלול לעומק יוזמות הטרנזישן, תנועת הטרנזישן העולמית (הרשת העולמית שמחברת בין יותר מאלף יוזמות הטרנזישן שפועלות בכל רחבי העולם, ומאפשרת תמיכה ולמידה הדדית) ומודל העבודה של יוזמות הטרנזישן (ניתן לקרוא עליו עוד, אך פירוט לגביו כנראה יהיה במאמר נפרד), עלו כמה דברים שמאוד מצאו חן בעיני.

ראשית, זו יוזמה חיובית ואופטימית. היא לא עוסקת במחאה והתנגדות. היא מתייחסת למשברי סביבה, אך רק כרקע לעשייה הפרו-אקטיבית שלה. מודל הטרנזישן שם דגש על יצירת תמונת עתיד חיובית. אני מאמין שרעיונות ומחשבות יוצרות מציאות. הגישה החיובית, וההתייחסות לעתיד כמשהו חיובי, שיכול לשלב חיים טובים יותר לאנושות ולסביבה ביחד, גם בעולם דל אנרגיה, יכולים ליצור את המציאות הזו. לדעתי, התייחסות אופטימית לעתיד, שמתייחסת לבעיות הקיימות, היא פעילות חתרנית למדי, כי היא מהווה קרקע לצמיחת רעיונות, מעשים ותרבות חדשה.

דבר שני, אני מוצא ביוזמות הטרנזישן הגשמה של הסיסמה הסביבתית הידועה: "חשוב עולמי, פעל מקומי". ההבנה שכדי להשפיע על העולם ובעיותיו, צריך לפעול בעשייה מקומית. זוהי מגמה עולמית בה גורמים מקומיים כמו ממשל מקומי הופכים לשחקנים המרכזיים בפתרון בעיות כמו שינוי אקלים. פעולות שורשיות של תושבים מאפשרות לעשות דברים שגורמי ממסד לא יכולים או לא מעיזים לעשות.

דבר שלישי שמצא חן בעיני במפגש הראשון עם יוזמת הטרנזישן קשור לעקרון הפרמקלצ'ר שנותן העדפה לעבודה עם הקיים (על פני הנדיר/חדש/מיובא). אחרי מסע חיפוש אישי של כמה שנים סביב הקמת קהילות, מצאתי ביוזמת הטרנזישן העדפה לקיים. ביוזמה מעודדים לכלול ולשתף פעולה עם כמה שיותר גורמים בקהילה שלכם, זו שכבר קיימת. להבדיל מבדלנות, זוהי הזמנה להכללה. כמו במערכות אקולוגיות, מגוון וכוללניות של המשתתפים בתהליך עוזרים בבניית הקהילה והחוסן שלה.

דבר נוסף שמצאתי ואהבתי (בטח לא אחרון, אבל מספיק למאמר הזה) הוא שכחלק מההתפתחות של יוזמות הטרנזישן יש ניסיון רב לראות איך הן בעצמן walking the walk של קיימות. יש לזה כמה ביטויים. ברובד אחד זה השאיפה לאזן בין Head, Hart, Hand. קשה ליצור איזון נכון בין עשייה פיזית (הקמה ותמיכה בפרויקטים ויוזמות), עשייה רעיונית (גיבוש חזון, בניית תוכניות פעולה, יצירת רשת של שותפים) ועשייה רגשית/פנימית (השמה דגש על תהליכי השינוי הפנימי שהפעילים עוברים, על ההצלחות והקשיים, ועל הדינאמיקה של קבוצת הפעילים). מניסיוני, לרוב נוטים לשכוח את אחד האלמנטים, ולאורך זמן זה גורם להתשה. המודל של יוזמת הטרנזישן עוזר לפעילים לזכור ולמצוא דרכים ליצור את האיזון הזה.

ישנן דוגמאות נוספות לשאיפה לתרבות מקיימת יותר, ברבדים נוספים, בפרויקטים כמו Re- Economy. REconomy הוא פרויקט של רשת הטרנזישן העולמית למציאת פתרונות של כלכלה מקומית ועסקים חברתיים. פתרונות שכאלו נוצרים כדי לאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד ולתמוך בקהילתם.

ניתן לקרוא עוד באקו-וויקי מהי יוזמת הטרנזישן, וגם לצפות בראיון הקצר שערכתי עם רוב הופקינס, מיוזמי ומקימי התנועה, בו הוא מסביר מהן יוזמות הטרנזישן, מה מייחד אותן ומה ניתן לעשות בנידון בישראל.

 

ומה קורה בישראל?

זרעי תנועת הטרנזישן בישראל מתחילים לנבוט. יש כמה פעילים ויוזמות מקומיות שמביעים עניין במודל ומתחילים ללמוד איך להיעזר בו. בעין הוד פועלת כבר קצת יותר משנה יוזמת הטרנזישן החלוצה של ישראל. יש כמה פעילים מסורים ומספר פרויקטים שמיישמים את הרעיון.

שוק מקומי בעין הוד

שוק מקומי בעין הוד

 

במקביל אנחנו מקימים את "טרנזישן ישראל" שנועד לעזור לפעילים מקומיים להקים יוזמות בקהילות שלהם, ליצור רשת קשרים בין היוזמות השונות בארץ, לקשר לרשת העולמית ולעודד תמיכה ולמידה הדדית.

אם אתם רוצים להתעדכן בנושא, ללמוד עוד או אפילו להתחיל לפעול להקמת יוזמת טרנזישן בקהילה שלכם,   אתם מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק שלנו – "טרנזישן ישראל", או לפנות אלינו בכתובת הדואר האלקטרוני – transitionisrael@gmail.com.

הפרויקט המרכזי שאנחנו מנסים לקדם כרגע הוא תרגום מרכיבי מודל הטרנזישן לעברית, כדי שהמידע יהיה נגיש ופתוח לכולם. את תוצרי התרגום ניתן למצוא באקו-וויקי.

ברוח הגישה, זהו "תרגום המונים" – כל מי שיכול לעזור מוזמן לפנות אלינו (למייל הנ”ל) על מנת לקחת על עצמו רכיב אחד לתרגום בכל פעם. באופן כזה יש הרבה שותפים שכל אחד תורם זמן תרגום לפי יכולתו.

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות