תרבות את-צריכה

נפש בריאה

אנחנו כל-כך פוחדות מתחושת החיסרון – רק שהמקרר יהיה תמיד מלא, הארונות עמוסים ומחוג הדלק למעלה, רק שלא ניתפס ברגע של נשיפה החוצה, בהתרוקנות, בחיסרון. הפחד הזה מוטבע בנו עמוק כל-כך, ובעצם, מה יש שם בחיסרון? מה יקרה אם לרגע נרפה מהאגירה האינסופית של מוצרים, בגדים, צעצועים, מטפחות ותכשיטים?

תרבות הצריכה (או תרבות "את-צריכה"…) הוא מושג שנשחק בעגה האקולוגית, ופתאום האיר לי הקשר שלו לראש-חודש ולנשים.

תרבות הצריכה מבטאת  צורת חשיבה המונית, את התרבות המערבית המחלחלת מבפנים ושוטפת מבחוץ.

תרבות שמתייחסת לתושבי כדור הארץ- בני אדם, תרבות את-צריכהחיות, ומשאבי טבע כאל סחורה אינסופית, כשבעצם אנחנו, בעלי החיים, האדמה, המים ושאר החומרים המופלאים המקיימים את הכדור הזה – כולם סופיים. לכולנו יש מגבלה של חומר שמתכלה. חיסרון – אבל אנחנו בעד חסרונות!

אנחנו כל-כך פוחדות מתחושת החיסרון – רק שהמקרר יהיה תמיד מלא, הארונות עמוסים ומחוג הדלק למעלה, רק שלא ניתפס ברגע של נשיפה החוצה, בהתרוקנות, בחיסרון. הפחד הזה מוטבע בנו עמוק כל-כך, ובעצם, מה יש שם בחיסרון? מה יקרה אם לרגע נרפה מהאגירה האינסופית של מוצרים, בגדים, צעצועים, מטפחות ותכשיטים?

תרבות הצריכה דואגת לשמר בתוכנו תחושת חסרון תמידית, חיסרון שלילי ונצחי, שלעולם לא יבוא על סיפוקו! ובמקביל מפרסמת ללא הרף עוד ועוד מוצרים, בגדים, מותגים ומכשירים שיעשו אותנו מאושרים, שייכים, עשירים ויפים יותר… התבונני בפרסומות האחרונות – כולם מנסים למכור לנו רגשות במקום מוצרים – עם הפלאפון הזה, יהיו לך חברים, עם החיתולים האלה, את אמא טובה, קצת בושם, ואת אישה אמיתית, ורק עם המכונית הזו, אתה באמת גבר…

תרבות את-צריכההתנועה ההפוכה היא בחירה בחיים – בחירה בפשטות מרצון, נסו ללכת עם האמירה של האנשים המפיצים את הרעיון של פשטות מרצון. "קנה פחות- חיה יותר". מוזר, אך האמירה הזו משחררת אותנו מההתמכרות לספק צורך רגשי במוצר חומרי.

המהפיכה הנשית= ראש חודש = הזכות להתחדש אחרת

מה העניין לחגוג כל חודש את תחילת החודש? האם מעבר להתחדשות הלבנה משהו מתחדש גם בנו? האם אנחנו צריכות לקנות משהו חיצוני כדי להרגיש שמשהו באמת התחדש היום?

תרבות אתצריכה5חז"ל הורו לנו שראש-חודש הוא יום חג לנשים, נשים פטורות ממלאכה, ומשולות ללבנה הנולדת מחדש. הלבנה היא אותה לבנה, מיום בריאת העולם – ובכל זאת היא זוכה להיוולדות מחדש – כל חודש. היכולת להתחדש היא בהכרח מתוך חיסרון – הלבנה נעלמת מעיננו, ומתגלה במלואה. היכולת להרשות לעצמנו להיות חסרות מבטיחה את היכולת להתחדש!!!! זאת אם נזכור שכמו הלבנה הכל כבר כאן וקיים, החיסרון הוא אשליה אופטית וזמנית ביותר!

התרבות המערבית מאדירה את היציבות הקבועה, את השפע, את הפנסיה המובטחת, ובכך דואגת שנשאר כלואים בתוך תרבות השפע, תרבות ללא חיסרון חיצוני, אך בור פנימי ללא תחתית.

המלכודת שתרבות כזו מייצרת היא אינסופית – כדי לקנות יותר = לעבוד יותר = פחות זמן פנוי לחיות = מועקה/ צורך רגשי שיתמלא רק אם… תקני יותר וחוזר ומהדהד בתוכנו עוד ועוד…

אנחנו מסנוורות מהשפע המדומה בו אנו חיות, ורבים עוד מחפשים את תחושת האושר בקניון הקרוב.

מפתחות להכרות עם התחדשות אמיתית

א) להיחשף כמה שפחות לפרסומות (הסוכנים של תרבות כזו עגומה).תרבות את-צריכה

ב) ליצור ולייצר – תחושת החיות נוצרת מפעולות ומעשיה, ממחשבה ומיצירה. אם בתרבות הצריכה אנחנו צרכנים, בוהים בפרסומות ובמסכים פסיביים לחלוטין, הרי שההיפך מזה היא עשייה – יציאה לטבע, יצירה בידיים, כתיבה, טיפוח גן-ירק – כל דבר בו אתם משקיעים את עצמכם באופן מעשי- קריאה היא פעולה מעשית יותר ביחס לבהייה במסך הטלוויזיה.

ג) הרשו לעצמכן להתחדש בקיים – לרענן את ארון הבגדים, להוציא משם ולתת במקום להכניס (קצת חיסרון, לא להיבהל!); התחדשו בנתינת אביזרים ומוצרים – ר' נחמן מברסלב מלמד שכל חפץ בבית שאין לו שימוש – יונק כוחות מיושבי הבית. לכל דבר בעולם יש תכלית ושימוש. אם אתם צוברים חפצים, החפצים יצברו כוחות מכם. הרשו לעצמכם להזרים שפע – למסור לוויצ"ו או לחנות יד שנייה, ומיד תוכלו לברך "שהחיינו וקיימנו" על תחושת החסרון המבורכת.

אז נסי החודש מעגל שונה – עשיה, השראה, חברים ומשפחה…
האתגר הבא: קנו פחות, חיו יותר.

לתוכן זה נכתבו 21 תגובות

  • הודעה נחמדה, אנחנו גם בזה אותו עסק,אנו מודעים היום לתזונה שלנו וכמובן של ילדינו ומתחילים להבין שמה שנספג דרך העור חשוב לא פחות. החיתול עוטף את התינוק מיום הולדתו במשך שנתיים ימים לפחות, חשוב שעורו יהיה
    http://www.lolali.co.il/

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן