איך להכין שק בד מחולצה ישנה בלי לתפור ולו תפר אחד

רוצה להיות הראשון?
יצירה ושימוש חוזר

העניין הוא, שבכל פעם אנחנו שוכחים לקחת איתנו משהו רב פעמי כדי לארוז את הכמות הגדולה של המוצרים ואני כל פעם אוכל את עצמי בסופר (למרות שאפשר גם לצאת ממנו, כמובן) לקראת ההגעה לקופה כי אני יודע ששם אני שוב אפגוש את השקיות המזוויעות האלה, וכבר מיליון פעם ראיתי את המצגת על הנזק הסביבתי שהן גורמות ועל המחדל הדפוק הזה שהן עדיין חוקיות בארץ בכלל.

אני חי בקומונה וכשאנחנו עושים קניות, מדובר בהמון (אבל המון!) קניות. העניין הוא, שבכל פעם אנחנו שוכחים לקחת איתנו משהו רב פעמי כדי לארוז את הכמות הגדולה של המוצרים ואני כל פעם אוכל את עצמי בסופר (למרות שאפשר גם לצאת ממנו, כמובן) לקראת ההגעה לקופה כי אני יודע ששם אני שוב אפגוש את השקיות המזוויעות האלה, וכבר מיליון פעם ראיתי את המצגת על הנזק הסביבתי שהן גורמות ועל המחדל הדפוק הזה שהן עדיין חוקיות בארץ בכלל.

אז לפני בערך שנה וחצי החלטתי לנסות למצוא אלטרנטיבות ועל הדרך לבחון אותם כדי להבין מה האפשרות המקיימת אך גם הנוחה ביותר. וכמובן שאני יוצא מנקודת הנחה במדריך הזה שאנחנו עושים קניות בסופר סטנדרטי (למרות שאמרנו שאפשר לצאת ממנו?) ולא בקואופרטיב שמביא את המוצרים באריזות רב פעמיות אלייך עד הבית ובכך בכלל פותר אותנו מדילמת השינוע (למרות שלא כל הקואופרטיבים עושים משלוחים).

בכלל חווית הסופר היא נוראית. אני תמיד מרגיש שעובדים עליי, ואפילו שאני מכיר את כל הטריקים של איך לקנות חכם ואיך להימנע מליפול בפח השיווקי, העצלנות מנצחת אותי ואני בדרך כלל יוצא גם מופסד כלכלית, גם מופסד אקולוגית ובסוף אנחנו גם הולכים לעשות השלמות בשופרסל העושק שבקצה הרחוב.

ונחזור לעניין, במקרה נתקלתי ברעיון להכין שקיות בד רב פעמיות מחולצות ישנות ולפני הטיול לקטים הראשון שלי תפרתי שני שקים יפים שכבר הספקתי לאבד אותם ולשכוח מהקיום שלהם עד שכתבתי את השורות האלה. כבר אז הרגשתי שזה פתרון נחמד אבל לא מספיק פשוט ומיידי בתוך קצב החיים הנוכחי, ואני שוב מזכיר שמדובר בקומונה שקונה בסופר סטנדרטי (אהממ, יוצאים מהסופר?) וחיה בקצב המהיר והמסחרר של החברה הישראלית 2012. ואז הגעתי לפתרון המדליק ביותר מכולם! ולאחר שאני אלמד אתכם איך עושים אותו בקלי קלות, אני אסביר לכם קצת יותר על למה הוא הפתרון הכי טוב באמת בתוך המציאות הנוכחית מבלי ששינינו את כל התעשייה והתרבות האנושית.

בחרנו חולצה ישנה והנחנו אותה על המשטחאז מתחילים בבחירת חולצה נחמדה שלא אכפת לכם להפסיק ללבוש אותה, ומניחים אותה בצורה ישרה על משטח העבודה שלכם.

להוריד שרוולים וצווארוןאז גוזרים את השרוולים והצווארון לכדי "גופיה" קלאסית.

השלב הבא הוא לגזור פסים באורך 4 ס"מב* (*אמת מידה של סנטימטר בערך) ברוחב של 3 סמ"ב לפי הטעם והניסיון

כך חותכים פרוסות קטנות

כך חותכים פרוסות קטנות

שתרכשו.

כרגע על כל גזירה שעשיתם בעצם נוצרו לכם שני פסי בד – אחד שייך לדופן הקדמית של החולצה והשני לדופן האחורית. הרצועות בתחתית החולצה קשורות לכדי שקואתם בעצם צריכים לקשור בכפל כפול או יותר כל פס קדמי לפס האחורי. נניח שגזרתם 15 פסים – כרגע יש לכם 30 חתיכות בד קטנות. כל זוג שתקשרו ביחד בעצם סוגר את תחתית השק שלכם. בסופו של דבר אתם תקשרו 15 קשרים ואם תחליטו לעשות קשר כפול אז 30 קשרים.כך זה נראה מלמטה

עכשיו שיש לנו שק (תראו אותי מדגמן בצילום) נעבור להבין קודם כל למה השיטה הזאת יותר מוצלחת מאלטרנטיבות אחרות.

אני והחולצה / שק

  1. השקיות הרב פעמיות שעשויות מניילון גם כן שנמכרות ברשתות השונות – עשויות מבערך פי 20-30 חומר משקית ניילון ממוצעת. בתכלס השקית הזאת מחזיקה ל8-15 פעמים שתעשו קניות וזה במקרה שהייתם ממש עדינים איתה. בדרך כלל הידיות שלהן נקרעות מאוד מהר. בסופו של דבר מבחינה אקולוגית השקיות החד פעמיות הן לא באמת חד פעמיות כי כולם עושים בהם שימוש חוזר ובחישוב פשוט – מבין שתי האופציות – עדיף להשתמש בשקיות הפשוטות והזולות.
  2. יש את העגלת זקנים החמודה הזאת שאני דווקא בעדה – אך כמובן שהעובדה שיש סביבו תעשיית ייצור שלמה של מתכת, בדים, צבעים, צירים, וגלגלים הם מפגע בפני עצמם שלא נדבר על העובדה שגם בתוכם אנחנו בדרך כלל נרצה להפריד את המוצרים עם שקיות כלשהם. בעצם הוא לא באמת פתר את הבעיה אף שהוא מאוד נוח לכשעצמו.
  3. פעם אחת החלטתנו בקומונה להיות יצירתיים ופשוט הכנסנו לרכב את כל המוצרים בלי שקיות ואז הכנסנו אותם לתוך הבית וזה היה בסדר – כמובן שזה מעצבן. חלק מהמדריך הזה מטרתו למצוא פתרונות לא מעצבנים.
  4. בגדול, המקום שאני חותר אליו הוא שהשקיות בד שלי הן אדירות! למה? קודם כל כי הן שימוש חוזר ושימוש חוזר לא דורש השקעה אנרגטית גדולה מדי. במקרה הזה לא נדרשת השקעת משאבים בכלל כי אין תפירות ועניינים מורכבים, אפילו חוט תפירה אין, ואין צורך אפילו לאכול כדי לאגור אנרגיה בשביל לעשות את זה כי זה לוקח 2 דקות בסך הכל. זהו חברים, תעשו את זה ותפיצו את זה.

הנה כמה דוגמאות לדברים אדירים שאנשים עשו עם חולצות בשימוש חוזר בשביל תיקים, יש דברים מדליקים בעולם. זה גורם לי להרגיש כמו בנאדם לא רציני כשאני רואה את הדברים האלה כי הם פשוט הרבה יותר יפים.

שקית רב-פעמית

שקית רב-פעמית כאילו-רשת

היפי-שק

היפי-שק

מסוגנן

מסוגנן

שקית קטנה עם שרוך

שקית קטנה עם שרוך

ססגוני

לתוכן זה נכתבו 6 תגובות

  • אליעזר כהן

    הרעיון מגניב אבל אני במקום לקשור 30 קשרים אהפוך את החולצה על צד שמאל אשדך עם שדכן משרדי צפוף ובשני הכיוונים לסירוגין אהפוך את החולצה חזרה ואז תתקבל סגירה כמו תפר אחרי שאנסה אדווח האם זה מספיק חזק .

  • אני משתמשת בסלסלות הפלסטיק של הפירות לצורך איסוף הירקות בחנות במקום שקיות הרשת שתפרתי ושתמיד נשכחות או בבית או באוטו.
    דרך אגב, שקיות הרשת נפלאות לכביסת הגרביים. דבר שמגביר מאוד את הסיכוי שגם אחרי הכביסה ישארו רוב הגרביים בזוגות. כל ילד מקבל צבע של שקיות ואחראי על מילויין. מומלץ בחום.

  • שלוש המלצות:

    1. לקפל את החולצה, לפני שגוזרים את השוונצים, כך שחורי השרוולים יהיו זה מול זה – הרבה יותר נוח לשאת את התיק ככה. (אני לא בטוחה שזה ברור, ליתר בטחון אני מצרפת סרטון של עדי, שמבחינתי היא חלוצת תיקי החולצה הקשורים, ועל שמה אני קוראת לתיקים האלו "תיקי עדי" – http://www.youtube.com/watch?v=27X4AMNetFU).

    2. ככל שהפסים צרים יותר, ככה הצורת של התיק "תתעוות" פחות, והתחתית שלו תהיה רחבה יותר. אני גוזרת 1.5-2 ס"מ.

    3. אפשר לתפור כיס משרוול של חולצה, ולקפל את התיק אל תוך הכיס, גם זה מודגם בסרטון של עדי.

  • אפרת וולפסון

    בפעמים המעטות שאני מגיעה לסופר…משתדלת לזכור להביא איתי ארגזי קרטון (כאלה ששמים בהם פירות וירקות), להניח אותם בעגלה ובסוף לשים בהם את הקניות.

  • אחלא רעיון. מציעה את גזירת השרוולים לעשות כשהתפר נשאר בפנים כדי להאריך את חיי התיק. מניסיון שלי, הבעיה של התיקים האלה היא שהם לא מחזיקים מעמד מספיק זמן. הם נורא נמתחים מהמשקל. אני בדרך כלל שמה שתי חולצות אחת בתוך השניה. יעני שני תיקים אחד בתוך השני. גם את הצוארון אני לא חותכת כי הפתח המתיח של הצוארון הוא מספיק רחב.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן