כשמגדלים ירקות, גשמי הסתיו לא מספיקים. הזרעים והשתילים הצעירים צרכים עזרה בהשקייה. גם בערוגות פתיל, צריך להשקות בהשקייה עילית את הזרעים והשתילים הצעירים, עד שיפתחו שורשים וכמה עלים ראשונים.לא היה לי משפך והחלטתי שאכין אחד בעצמי. חיפוש באינטרנט העלה כל מיני תמונות של משפכים שעשויים מיכלים ריקים של נוזלי כביסה. אבל בלי הסבר מפורט, אז החלטתי לנסות.
הסתיו היא העונה האהובה עלי. השקיעות הכי יפות, מזג האוויר נהיה נעים, יש רוחות נעימות וריח של גשם ראשון. והשמיים…
אבל כשמגדלים ירקות, גשמי הסתיו לא מספיקים. הזרעים והשתילים הצעירים צרכים עזרה בהשקייה.
גם בערוגות פתיל, צריך להשקות בהשקייה עילית את הזרעים והשתילים הצעירים, עד שיפתחו שורשים וכמה עלים ראשונים.
לא היה לי משפך והחלטתי שאכין אחד בעצמי.
חיפוש באינטרנט העלה כל מיני תמונות של משפכים שעשויים מיכלים ריקים של נוזלי כביסה. אבל בלי הסבר מפורט, אז החלטתי לנסות.
בחרתי בבקבוק של סבון כביסה פריק ביולוגית, למרות שזה לא חובה. בכל מקרה חשוב לשטוף את הבקבוק היטב. בניסיון הראשון שלי עשיתי חורים בפקק עם פטיש ומסמר קטן. בדיעבד זה לא היה מוצלח. החורים יוצרים סוג של בקע קטנטן סביבם והזרימה לא כל כך טובה דרכם.
איך לא לחורר את הפקק -חורים בעזרת מסמר יוצרים סדקים
לכן אני ממליץ לקדוח חורים. אני השתמשתי במקדח מאוד דק, נקרא 1.5. חשוב לא להפסיק את סיבוב המקדח גם בכיוון היציאה החוצה כדי שלא יישארו שאריות פלסטיק בחורים. תנקו קצת עם האצבע את הפקק, בפנים ובחוץ כדי להעיף את אותן שאריות קידוח.
איך כן לחורר את הפקק – קדחים קטנים יוצרים זרמה חלקה
אפשר להתחיל במעט חורים ולהוסיף בהתאם לצורך, אחרי השימוש הראשון.
עכשיו צריך לפתוח פתח לכניסת אוויר למשפך. מהתבוננות במשפכים קנויים – תמיד יש פתח גדול שמאפשר זרימת אוויר חופשית לתוך המשפך. כך לא נוצר וואקום שמפסיק את הזרימה (אפשר לשמוע בדברי שעשיתי כל מיני טעויות וניסויים בדרך…).
הפתח צריך להיות יחסית גבוה בבקבוק, אך לא בגובה הראש שלו, אחרת המים ישפכו כשנטה את הבקבוק כלפי מטה לצורך השקייה. המיקום האידאלי מבחינתי הוא בחלק העליו של הידית, באזור בו מונח האגודל.
ככה נראה פתח מוצלח – פתח או סדק מספיק גדול, הממוקם באזור הידית
ככה אל תעשו – פתח גדול מידי ומיקום גבוה מידי יגרמו למים להישפך מהפתח כשתטו את המשפך קדימה
הפתח צריך לאפשר כניסה ראויה של אוויר. הפתח צריך להיות יותר מסך גודל החורים שקדחתם. זה לא משנה בדיוק. גם כאן, ניתן להתחיל בפתח קטן ולהגדיל אותו אחרי הניסיון הראשון (במידה וראיתם שזרימת המים אינה חופשית). גם חתך יכול להספיק בתור פתח, לא חייבים לגרוע חומר. אני עשיתי את הפתח בעזרת סכין חיתוך רגילה.
זהו. מלאו את הבקבוק עד קצת מתחת לגובה הפתח שעשיתם, הבריגו את הפקק עד הסוף וצאו להשקות.
ניתן להוסיף למים כל מיני דשנים שהכנתם, כמו שמציין יותם בסוף המאמר המעניין שלו. אני מקווה להמשיך לחקור את נושא חומרי הדישון בעתיד. בינתיים אני מוסיף לפעמים קצת הומוס או מעט מי ים.
סתיו נעים ובהצלחה עם השתילים.
מאמר נהדר! אתה בטוח שצואה של יונים לא יכולה להעביר מחלות לירקות/עשבים?
נעמי, תודה על ההערה. מכיוון שאינני בטוח בכך ערכתי את המאמר והורדתי את השורה הזו.
אני ניקבתי את החורים עם סיכה שחיממתי ואז הרחבתי עם בורג.
את פתח כניסת האוויר יצרתי בעזרת מברג מחומם. עשיתי חור יחסתי קטן ואז דחפתי לתוכו קצה של צינור גמיש באורך של 15 ס”מ. הפלסטיק המחומם נתפס על הצינור דיי חזק. ועכשיו אפשר למלא את המזלף עד סופו (כלים שלובים…).
יונתן
פתרון מצויין! תודה רבה.
אם תוכל להעלות תמונה, לטובת כלל הקוראים, זה בכלל יהיה נהדר.
אכן מזלף ולא משפך . הוא נראה מוצלח יותר מאלו הקנויים בשל השליטה הטובה על כמות המים היוצאת .
הי יואב
אני עשיתי את אותו הדבר בעזרת מסמר מלובן דק. אתה חושב שיש פטנט להארכת הפיה בעזרת צינורית? כלומר שיהיה צינור גמיש המחובר למיכל ובסופו המזלף,
יפה מאד!
וכדי להתקטנן, הייתי קורא לזה דווקא מזלף.
משפך הוא הכלי שמשמש למילוי מיכלים בעלי פתח צר בנוזל.
אבל את הפרקטיקה עצמה אני מאמץ בשמחה. עד עכשיו השקיתי את השתילים עם דלי ומסננת, בחיי. ובעיקר מקמצנות.
תודה!
אני מאמץ את “מזלף” בשתי ידיים, או, בידיים (-:
תודה