ערוגות בעיר – מערכה שלישית – הערוגה

רוצה להיות הראשון?
גינון וחקלאות

הערוגה שבניתי היא מאוד ספציפית אלי. לכן במדריך זה אסקור בקצרה (יחסית) את שלבי הבנייה של הערוגה שלי, אנסה להדגיש את העקרונות בבניית ערוגה שכזו, כדי שכל אחד יוכל לקחת אותם ולהתאימם לצרכיו ואשתף במסקנות שעלו עד כה מהבנייה והגידול. מי שישרוד עד סוף המדריך יוכל גם לקרוא למה אני חושב שערוגה עדיפה על כמה עציצים (מלבד השטח הגדול יותר שהיא מציעה).

ערוגת פתיל בנויה במרפסת

בחודשים החולפים הצגתי את האתגר של גינון במרפסת, את השיטה שבה החלטתי לעבוד – ערוגות פתיל, וכמה עציצים שפועלים על פי עקרון זה.

אבל היעד הוא בניית ערוגה שלמה.  מי שישרוד עד סוף המדריך יוכל גם לקרוא למה אני חושב שערוגה עדיפה על כמה עציצים (מלבד השטח הגדול יותר שהיא מציעה).

הערוגה שבניתי היא מאוד ספציפית אלי. לכן במדריך זה אסקור בקצרה (יחסית) את שלבי הבנייה של הערוגה שלי, אנסה להדגיש את העקרונות בבניית ערוגה שכזו, כדי שכל אחד יוכל לקחת אותם ולהתאימם לצרכיו ואשתף במסקנות שעלו עד כה מהבנייה והגידול.

זו גם הסיבה, שלמרות שזהו מדריך, לא כתבתי מה היו החומרים, כלי העבודה והמיומנויות, העלות והזמן. כל אלו מאוד משתנים בהתאם לערוגה שתבחרו לבנות. לי היא לקחה כמה חודשים, רוב החומרים היו “מזובלים”  (מלבד יריעת הבריכות, הניפלים של הניקוז וחלק מתערובת השתילה).

הערוגה שבניתי מורכבת משלוש תת-ערוגות. שתיים מהן לגידול ירקות, אותן אסקור במדריך זה. השלישית, עמוקה יותר, המשמשת לגידול עץ אבוקדו (!!), תיסקר בעתיד הקרוב.
במדריך זה אתייחס בעיקר לשיקולים בתכנון הערוגה, ובבנייתה.
לתחזוקה, כולל הזנה ,השקייה ושתילה אתייחס בהמשך, כדי לא להעמיס יותר מידי מידע במדריך אחד (וגם כדי לשמור על המתח…).
לפני שנתחיל, אתם מוזמנים לצפות בשני סרטונים. הראשון מתאר בתמונות את תהליך הבנייה של הערוגה.
בשני, שצולם באמצע תהליך הבנייה, אני מסביר איך הערוגה עובדת.

 
 

שלב התכנון

בפרמקלצ’ר, כמו בפרמקלצ’ר משקיעים זמן בהתבוננות ובתכנון.
בפוסט על שיטת ערוגות הפתיל ועל גינון המרפסות פרטתי את השיקולים שלקחתי בחשבון. אזכיר כאן רק את השאיפה לגדל הרבה אוכל.
שיקול נוסף שנכנס במרפסת שלנו היה לא לתפוס יותר מידי מקום , כדי לא להשבית את השימוש בה ולא לחסום את הנוף/אופק הנשקף. מאידך רציתי לנסות לתפוס כמה שיותר שמש. חשוב לציין שהמרפסת שלנו מקורה כולה ויש לה צד אחד פתוח לכיוון דרום.
כדי לנסות לגשר בין השיקולים תכננתי את הערוגה במבנה:
צר (כ50 ס”מ – עומק של אמת יד-  אופטימלי לערוגה שנגישה רק מצד אחד),
ארוך (כדי לנצל מקסימום אורך של המרפסת)
ומדורג (כדי לא לחסום אור בין הגידולים ולאפשר הפרדה במקרה שיש תקלה שדורשת טיפול).

שרטוט ראשוני של הערוגה.
מבט על וצד

כאן המקום שוב להדגיש את חשיבות מימד העומק של הערוגה. בפרק השיטה כתבתי שהעומק האופטימלי של ערוגת פתיל הוא בין 40-60 ס”מ. בהתאם תכננתי את הערוגה שלי שבה שני חלקים בשני עומקים שונים (50 ו60 ס”מ).

זה היה הזמן גם לשלב פרטים קטנים בתכנון. הרי אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. פרט כזה היא ההגבהה של כמה ס”מ מהרצפה, שמאפשרת לראות אם יש בעיות של נזילה, מאפשרת לעמוד קרוב יותר לערוגה וביתר נוחות (כשמשחילים את קצות כפות הרגליים מתחת לערוגה ניתן להתקרב אליה יותר, ולעבוד בה בקלות. הטיפ הזה רלוונטי גם אם אתם מתכננים אמבטיה).

פרט נוסף היה הוספת מעקה צר מסביב. למעקה חשיבות אסתטית – הוא מסתיר את יריעת הדיפון, וגם מאפשר לשבת על שולי הערובה ובכך להפוך אותה לסוג של ספסל. ניתן גם בקלות להניח עליו כלי עבודה או דלי (זה יהיה רלוונטי בעתיד כשנתעסק בהשקייה).

עוד בשלב התכנון נכנסה בחירת החומרים. החלטתי לעבוד עם עץ משומש. אני חושב שזה חשוב לעבוד עם עץ משומש שמקבל סיבוב חיים חדש – אני אוהב את המראה שלו, והוא היה נגיש לי. נעזרתי לצורך כך בחברי יאיר, נגר עץ-משומש מוכשר ביותר. הוא סיפק לי את העץ המשומש – לכל לוח וקרש בערוגה יש סיפור.

חשוב להדגיש שלא חייבים לבנות את ערוגות הפתיל באופן כזה. הן יכולות להיות עשויות מכל חומר, גם ממיכלים מוכנים מראש, או חפורות באדמה. אני מקווה בתקופה הקרובה לנסות להקים כמה ערוגות אחרות בשיטת ערוגת הפתיל ולשתף את התכנון והיישום שלהן כאן ב”בידיים”. אתם, כמובן, מאוד מוזמנים לנסות לבנות ערוגות פתיל שונות ולהעלות את המסקנות שלכם לכאן. כך נוכל כולנו ללמוד ולהשתכלל יחד.

תכנון ההקמה

מבחינת שלבי ההתקדמות בהקמה, הבנתי שאבנה תשתית לערוגה כולה, אך השלמת הבנייה תעשה בשלבים, לפי תת החלוקות של הערוגה, כדי לאפשר למידה מאחד לשני. באופן כללי תמיד מומלץ להתחיל בקטן, אבל לתכנן אפשרות הרחבה. העבודה נפרסה על פני חודשים רבים. בעיקר כי הייתי עסוק ועבדתי לבד. אני ממליץ לא לעבוד לבד –  תמצאו חבר/שכן/משוגע אחר שיעזור לכם ויאפשר לכם לקדם את הפרויקט בקצב סביר.

הכנות ראשוניות של שלד

בניית השלד בנגרייה

עוצרים להתבונן ולחשוב במהלך בניית השלד בנגרייה של יאיר.

את מבנה השלד הכנתי אצל יאיר בנגרייה. מדדנו, חתכנו, הרכבנו “על יבש” בעזרת כליבות, הוספנו, שינינו. כל המהלכים האלו מאוד חשובים. לא משנה כמה מוצלח התכנון, תמיד מגלים דברים חדשים תוך כדי עבודה, לכן כדאי לתת זמן לשלב הרכבת השלד עוד לפני שמחברים אותו באופן סופי.

אחר כך טיפלתי בעץ. שייפתי אותו, לפחות בחלקיו החיצוניים וצבעתי אותו בשמן. צריך לזכור שכל חלקי השלד הם פנימיים ולכן לא אגיע לטפל בהם שוב. יאיר המליץ לצבוע בכמה שכבות של שמן פשתן מדולל בטרפנטין טבעי, שעשוי משרף. אני לא מתווכח עם מה שיאיר אומר. יכול להיות שריבוי השכבות שעשיתי הוא מוגזם, במיוחד בהתחשב בכך שהשלד לא ממש חשוף לשמש וגשם. אבל מכיוון שזה אב-טיפוס, עשיתי OverKill בכמה נקודות בדרך. אתם תחליטו בערוגות שלכם איפה זה מוגזם.

הרכבת השלד

הרכבת השלד לערוגה במרפסת

הרכבת השלד

ההרכבה נעשתה במרפסת. עצה חשובה היא לוודא שהקורות שלכם נכנסות במעלית (למזלי קיבלתי את העצה הזו בזמן). זו גם אחת הסיבות שעדיף לעשות את ההרכבה באתר ולא מראש. צריך למצוא איזושהי שפת סימון לסמן בה את הקורות מראש – להתייחס לפנים וחוץ ולימין ושמאל.
בתחתית השלד ריצפתי משטח בלוחות עץ, כדי שיעזור לחלק את המשקל של הערוגה.

חשוב להקפיד שהשלד ישב בצורה מאוזנת/מפולסת ככל שניתן. זה יעזור לפזר את המים באופן אחיד.

זו הזדמנות טובה להתייחס לנושא המשקל. אם הערוגה שלכם גדולה, כדאי לבדוק אם המקום שבו אתם בונים אותה יכול לשאת את המשקל. אני לא מהנדס, אבל מנסה להפעיל היגיון בסיסי. לצורך חישוב יש לחשב את נפח כל הערוגה ולהמיר כל מטר מעוקב בטון, שזה אלף קילוגרם (כאילו הערוגה כולה מלאה במים, כל 1 מ”ק מים שוקל 1 טון). זו כמובן הערכה מוגזמת מכיוון שיש המון חללי אוויר בערוגות האלו, אבל בבטיחות עדיף תמיד לעגל כלפי מעלה. אחר כך כדאי לקחת בחשבון את השטח שעליו המשקל הזה פרוס. תמיד אפשר לדמיין את היחס בין המשקל לשטח ב”אילו היו עומדים כאן עכשיו כמה אנשים כבדים, האם זה היה נראה לי בטוח או לא”. וכמובן, אם יש איזשהו ספק – תתייעצו עם מהנדס.

דיפון ביריעות

פריסת השימשונית על השלד

השימשונית נמתחת בעזרת סיכות.
התפקיד שלה היה להוות תשתית ותמיכה ליריעת הבריכות.
יכול להיות שהיא לא נחוצה

השלב הבא היה הדיפון ביריעות. אני עשיתי דיפון כפול: יריעות שמשונית ועליו יריעות איטום של בריכות (מה שנקרא EPDM). אין צורך בשתיהן. מספיקה יריעת הבריכות. אני השתמשתי ביריעה בעובי 0.5 מ”מ. אין צורך ביותר עבה. כדאי מראש לתכנן את הערוגה באופן כזה שלא תצטרכו להלחים שתי יריעות. היריעות מגיעות ברוחב 2 או 4 מ’. אני השתמשתי ביריעות של 2 מ’.

לא הייתי משתמש כאן בניילון, מפני שהעמידות שלו לאורך זמן יותר נמוכה ויש לו פחות אלסטיות ולכן יותר סכנת קריעה. את יריעות השימשונית שמתי כדי שיעזרו לתת צורה ויגנו על יריעות הבריכה. כאמור, מיותרות.

כשפורשים את היריעות צריך לנסות להימנע מקיווצ’וצ’ים וכפלים כמה שניתן. זה סוג של אוריגמי. החיבור למסגרת העץ נעשה באמצעות אקדח סיכות.

פריסת יריעת הבריכות על הערוגה

תפקיד היריעה הוא ליצור את האגן שבתוכו יושבת הערוגה ונשמרים המים/לחות.

הקפדתי שהמשטח העליון ישאר ישר וחלק, כדי שהמעקה שישב עליו יוכל לשבת ישר ובמגע מלא.

יכול להיות בכלל שאין צורך שהיריעות יגיעו עד השפה העליונה של הערוגה. יש דגמים של ערוגות פתיל שבהם כל החצי העליון של הערוגה (אזור השורשים) תפוס רק ע”י רשת, שגם מאפשרת ניקוז ואיוורור. אני בחרתי לדפן את הכל כי רציתי שהמרפסת תישאר נקייה ככל שניתן ושלא יהיה מקום לגלישות של עודפי מים ותערובת. תתנסו ותספרו איך יצא.

חיפוי

עכשיו הגיע השלב הכיפי של החיפוי. השלב בו מרגישים שינוי גדול ומהיר והגבבה של הקרשים מקבלת צורה של ערוגה.

לוחות העץ של החיפוי נחתכו ועברו עיבוד מראש בנגרייה, באותו סוג טיפול כמו שאר העץ. שמתי לב לכיוון שלהן – בחרתי את הצדדים היפים יותר, אלו שלעץ בהן יש יותר “סיפור” שיהיו כלפי חוץ. עניין אסתטי.

חיפוי הערוגה

יריעת הבריכות שמשמשת לדיפון פנים הערוגה מונחת במקום ומתוחה (בעזרת סיכות).
לוחות העץ של החיפוי עוזרים לקבע אותה

חיפוי הערוגה

חיפוי צידי הערוגה בלוחות עץ עוזר לקבע את הדיפון מניילון שחור במקומו

צינורות פיזור המים

לצורך פיזור המים השתמשתי בצינורות שמצאתי ואספתי לאורך תקופה. אין בעיה לעבוד עם צינורות סדוקים או קצת עקומים. הצינורות היו בקוטר 2-4 צול מ PVC. היה שלב שהתחלתי להכין צינור 6 צול, אבל הבנתי שזה רחב מידי. בדגמים אחרים שקראתי עליהם משתמשים בצינור שרשורי שנועד לניקוז וכבר יש בו חורים.

קדחתי את הצינורות מכל מיני כיוונים ובכמה קטרים של חורים. רוב החורים צרכים להיות מופנים כלפי מטה (בתוכניות שמצאתי אפילו היו שאמרו שכל החורים צרכים להיות כלפי מטה).  לכל ערוגה הכנתי שניים-שלושה צינורות שישכבו בתחתית (להלן יקרא גם צינור אופקי). חתכתי אותם לאורכים הרצויים בהתאם למקטעי הערוגה השונים. הצינורות לא חייבים ממש להגיע לקצות הערוגה.

מכניסים את הצינור האנכי (באפור) לתוך הצינור האופקי שחורר מראש (בשחור).

את שני הקצוות של הצינורות נסגור ברשת יתושים – כדי שלא יכנסו אליהם חלקים גדולים ויסתמו אותם. את הרשת פשוט ניתן לקשור בחבל או לתפוס באזיקון.

בכל צינור הכנתי פתח, המופנה כלפי מעלה שדרכו יכנס צינור ההזנה (להלן גם צינור אנכי). קוטר הפתח כקוטר הצינור. אני השתמשתי בצינורות 1 צול PVC שמצאתי. זה קצת צר, אבל בגלל שהערוגה יחסית קטנה לא רציתי להפסיד עליהם שטח. בערוגות גדולות יותר עשוי להיות יותר נוח להשתמש בצינורות 2 צול. ניתן לסמן בטוש לפני שחותכים את הפתח בעזרת ג’יגסו. להשתדל “לא לצאת מהקווים”.  כדאי לפתוח את הפתח קרוב לאחד הקצוות של הצינור האופקי, כדי שהצינור האנכי ימוקם בשולי הערוגה ולא יפריע לגידולים. אין צורך לפתוח פתח שכזה בכל צינור, בהנחה שאתם מניחים כמה. מספיק באחד או שניים. המים כבר ימצאו את דרכם להתפזר גם אם חלק מהצינורות לא מחוברים לכלום. תפקידם יהיה לעזור בפיזור המים ובאוורור תחתית הערוגה.

הצינור האנכי, שמוריד מים אל הערוגה מפני הקרקע (אפור), בתוך הצינור האופקי, שמפזר את המים בתחתית הערוגה (בכתום).
שימו לב לחתך בצינור האנכי ולרשתשמונעת סתימות.

את הקצה התחתון של הצינור האנכי חותכים בחתך אלכסוני, כדי שלא ישב במגע מלא עם תחתית הצינור האופקי (צינור פיזור המים). אורך הצינור האנכי צריך להיות יותר מעומק הערוגה הכולל, כי הקצה שלו הוא הקצה דרכו נכנסים המים, ואנחנו צריכים להשאיר אותו נגיש להשקייה. עדיף בשלב זה להשאיר אותו עם הרבה עודף כלפי מעלה ולקצר בשלב מאוחר יותר.

הנחת צנרת ההשקייה התת קרקעית

הנחת צנרת ההשקייה התת קרקעית

את מערכת הצינורות פיזרתי פחות או יותר בכל התחתית של הערוגה. למרות שבאופן עקרוני גם צינור אחד לכל ערוגה אמור לעבוד. את הצינורות תניחו אחד ליד השני ותכוונו אותם כך שהצינורות האנכיים יצאו בשולי הערוגה.

פתחי ניקוז

פתח ניקוז, מראה מבחוץ

פתח ניקוז, מראה מבחוץ.

את פתחי הניקוז נמקם בחצי עומק הערוגה. אפשר לעגל כלפי מטה, במיוחד אם הערוגה נמצאת בחוץ וחשופה לגשמים. בכל מקרה פתחי הניקוז נועדו רק ל”חירום”. אנחנו לא שואפים למלא את מאגר המים עד לכדי מצב שמים יצאו מפתח הניקוז. תפקידו של הניקוז לוודא שמים (להבדיל מלחות) לא יגיעו לחלק העליון של הערוגה – האזור בו גדלים השורשים.

בערוגה שלי קדחתי פתח של 1 צול עם מקדח פרפרי. חשוב לעבוד בזהירות עם מקדח כזה – להחזיק את המקדחה ישר ולא ללחוץ יותר מידי. לתוך החור שנוצר (ופתח גם את היריעות של הדיפון) הכנסתי ניפל (תבריג ששני צידיו זכריים) ברזל 3/4 צול פנימי. את הניפל סגרתי משני הצדדים עם תבריגי אום. אפשר כמובן לעשות זאת בכל אופן אחר, כולל פשוט להשאיר חור.

פתח ניקוז,מראה מבפנים

פתח ניקוז, מראה מבפנים.

בערוגה בסדר גודל כמו שלי עשיתי פתח ניקוז אחד לכל תת-ערוגה. מכיוון שהחלק האמצעי (שבשפה הפנימית שלי קראתי  לו ערוגה2) נמצא קצת יותר גבוה מערוגה1, פתחתי את פתח הניקוז בינהן, כך שעודפי מים מערוגה2 יתנקזו לתוך ערוגה1. זה לא חובה.

בחלק הפנימי של פתחי הניקוז שמתי חתיכה קטנה של רשת יתושים – כדי שיתושים לא ינסו לחפש שם את הלחות וכדי שהפתח לא ייסתם.

מילוי הערוגה

מילוי הערוגה מתבצע בשני שלבים.
את תחתית הערוגה נמלא במטריקס האורגני (הסבר מפורט יותר יש במאמר על השיטה). תפקיד שכבה זו הוא להוביל את המים כלפי מעלה בעלייה נימית. אני השתמשתי ברסק עץ. זה היה בחורף אז הוא כבר היה לח. אחרת, מומלץ להרטיב אותו מעט תוך כדי עבודה. יש לוודא שהוא ממלא את כל החללים סביב הצינורות. צריך לדחוס אותו מעט.
ממלאים באופן כזה חצי מעומק הערוגה. תקפידו שהצינורות האנכיים נשארים ישרים ויציבים.

מילוי החצי התחתון של הערוגה – שכבת הנימיות, במטריקס אורגני, רסק עץ במקרה הזה.

לפני שנמלא את החצי העליון של הערוגה מומלץ להוסיף שכבה של כמה ס”מ בודדים של קומפוסט או הומוס.
בשביל החלק העליון של הסנדוויץ, מילוי אזור צמיחת השורשים, נשתמש בתערובת שתילה. גם אותה כדאי להדק קצת.  ושוב לוודא שהצינור האופקי ממוקם טוב.
עכשיו צריך להשקות את הערוגה. תפקיד ההשקייה הזו הוא לגרום לכל המרכיבים למצוא את מקומם ולשקוע קצת. ניתן בפעם הראשונה להשקות אותה גם מלמעלה, אבל חשוב להשקות גם דרך הצנרת שהנחתם. ולתת לערוגה לשבת ולעבוד בעצמה איזה יום-יומיים.
עכשיו ניתן להשלים תערובת שתילה לחלק העליון בהתאם לשקיעה שאולי התרחשה.
אני ממליץ מאוד לפזר מעל הכל גם חיפוי אורגני כלשהו. בערוגה שלי השתמשתי גם כאן ברסק העץ.

הרכבת מעקות וארובות תולעים

ערוגת פתיל בנויה במרפסת .
מדידת המעקות

שלב ההכנה הבא הוא הכנסת ארובת התולעים, שעליה אפרט בפוסט הבא. זה שלב שבכל מקרה ניתן גם לעשות בנפרד.

אחר כך חתכתי לוחות עץ שיתאימו למעקות, טיפלתי בהם וקיבעתי אותם לשלד. הם גם מחזקים וגם מכסים את יריעות הדיפון שהיו עוד קצת חשופות.

זהו. אפשר לשתול.
כך בכמה פסקאות סיכמתי חודשים של תכנון והרכבה.

תובנות ביניים

מאז שהערוגה התחיל לעבוד עברו כבר כמה חודשים. מבחינתי היא עדיין בשלבי הרצה. לכל ערוגה שבונים יש בדרך כלל “תור זהב” בשנה הראשונה. אני מקווה שהערוגה הזו תצליח להתגבר על הדפוס הזה ורק תשתפר עם הזמן בעקבות הלמידה שלי וההומוס שיפזרו התולעים.

ערוגת פתיל בנויה במרפסת

בינתיים כבר נתקלתי בכל מיני בעיות. כרגע אני יכול להסיק שהיה עדיף לחשוב על איזושהי אפשרות ניקוז לערוגה, למקרים בהם המים עומדים בה הרבה זמן. אני יכול גם במצב הנוכחי לנקז אותה ע”י הכנסת צינור ושאיבתו (כלים שלובים), אבל אולי עדיף להכניס פתח שכזה לתוך המערכת.

אני בהחלט יכול להגיד בפה מלא שהערוגה הזו חוסכת המון מים. השקתי אותה אחרי פסח עד שהמאגר היה מלא לגמרי (מים יצאו מפתח הניקוז) וזה החזיק ל3 חודשים!!!

יבול עונה ראשונה

יבול עונה ראשונה

זה כמובן מאוד תלוי בתנאים, אבל לצורך ההשוואה עציצים רגילים אחרים שיש לי לא שרדו באותה תקופה ללא השקייה שבועית.
מאז אני לא ממלא את המאגר עד הסוף, ומשקה פעם במתי-שיוצא-לי. זה בהחלט מספיק. מים זו לא הבעיה בערוגה שלי.

ערוגת פתיל בנויה במרפסת

לעומת זאת, בעיות השמש שצפיתי מראש אכן השפיעו. יבול הקיץ היה דל. גם בשיחי עגבניות שהתפתחו יפה, היו מעט פרחים ורק חלקם הפכו לפרי. אני חושב שזו בעית חוסר שמש. בחורף תהיה לי פחות בעיה כי השמש תכנס למרפסת. לקיץ הבא אצטרך להיערך אחרת.

אם תשימו לב, בחלק מהתמונות, ניתן לראות ששמתי מראה בקצה הפנימי של הערוגה. זה לא הספיק. אולי אוסיף עוד תאורה ואולי אתרכז בגידולי חורף. נראה.

לגבי בעיית ההאבקה שצפיתי גם כן מראש אתייחס בפוסט נפרד.

למה ערוגה – או למה מערכת

יתרון חשוב בערוגת מרפסת, להבדיל מכמה עציצים, היא ביכולת לבנות ולתחזק מערכת. זה לא סתם יותר שטח לגידול. זה שטח לגידול שעובד ביחד, כמערכת אחת. בחקלאות אורגנית אומרים שתפקיד החקלאי הוא לגדל את האדמה. היא כבר תדאג לגדל את הצמחים. כשעובדים עם ערוגה גדולה יש יותר אפשרות לעשות זאת. בערוגה גדולה לפטריות, לחיידקים ולחרקים יש אפשרות לעבור בתוך המערכת כולה. במערכת יווצרו יותר נישות ואזורים מגוונים שיאפשרו למגוון יותר גדול של יצורים להתבסס. בהתאם היא תהיה יותר חסינה לפגיעות (כן! יש דבר כזה שיתוף פעולה תת-קרקעי בין יצורים שונים).

טיפול בערוגה כמערכת יוצר הזדמנות להתנסות במערכות חיות. הוא מספק לנו הזדמנות לראות שאנחנו לא יכולים לשלוט במערכות החיות, אלא רק להיות שותפים בתוכן ומקסימום לדאוג ולטפח אותן (הו, כמה זוועות היו נחסכות אילו אנשים היו זוכרים את זה). חשיבה מערכתית שכזו עובדת בטווחי זמן ארוכים, יש לה מחזוריות, היא מבוססת על שיתופי פעולה, התבוננות ותשומת לב. מי שמגנן את ערוגתו בגישה מערכתית מבין שגבולות המערכת לא נגמרים בגבולות הערוגה אלא ממשיכים גם הרבה מחוץ לה (וגם על זה אכתוב בהמשך).

בקיצור, גינון בראייה מערכתית מזמן ערוגה יותר בריאה ומניבה וגם אפשרות להרחבת התודעה.
בהצלחה!

לתוכן זה נכתבו 8 תגובות

  • היי יואב ,
    אתה חושב שאפשר יהיה לגדל אבוקדו באמבטיה באותו קונספט איזה עומק הוא צריך
    ולאיזה גובה העץ יגיע? (רוצים לגדל אבוקדו בחממה כאן) ובכלל אם יש לך מידע באנגלית לשלוח לנו , מה טוב
    בנוסף אם באמת תקנה רפרקטומטר אנחנו מאוד מעוניינים לשמוע לאיזה תוצאות של בריקס אתה מגיע בערוגות פתיל ובחוות החלונות שלכם.

    תודה,
    ניבה.

    • יואב אגוזי

      ניבה
      אני מנסה לגדל אבוקדו בעצמי במיכל במרפסת. שאפשר לראות בחלק מהתמונות בצד שמאל של מערכת הערוגות. זה לא בדיוק באותה שיטה כמו שאר הערוגה, מפני שעומק הקרקע גדול יותר. רוב המידע שמצאתי על התייחס לערוגות פתיל בעיקר לגידולים עונתיים. אלא אם כן עושים ערוגת פתיל פתוחה ואז שותלים את העץ ליד הצד הפתוח של הערוגה, אבל זו שתילה בקרקע רגילה ולא במיכל.
      אני חשבתי שלעץ יהיה עדיף לפתח מערכת שורשים קצת יותר עמוקה משאר הערוגה. לכן אצלי האבוקדו נמצא במיכל פלסטיק כחול של 200 ל’ אם אינני טועה. יש מערכת צינורות שמכניסה מים לתחתית ופתח ניקוז, כמו בשאר המערכת . אני מקווה שהאבוקדו מפתח את שורשיו כלפי אזור הלחות העמוק, אני יודע שהלחות הזו כנראה לא תטפס את כל גובה המיכל (כאמור העלייה הנימית מטפסת כ20-30 ס”מ והמיכל הוא 100 ס”מ אם אני זוכר נכון). לפחות בתחילת הדרך אני עוזר לו בהשקיית עזר גם מלמעלה. בינתיים האבוקדו נראה די מרוצה. אין לי מושג לאיזה גובה יתפתח. אני מניח שלא כמו עץ רגיל, אבל זה בטח תלוי גם בגיזום. אני אכתוב על כך מדריך בקרוב, כי גם שיטת הגיזום אצלי תהיה מתאימה לגידול במרפסת.
      לגבי חומרים באנגלית, יש הפנייה למקורות שאני השתמשתי בהם בסוף הפוסט ערוגות בעיר – חלק שני – השיטה
      http://www.bayadaim.org.il/2012/05/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94/
      בהצלחה. תעלו תמונות

      • ניבה קיי |

        היי יואב,

        תודה על הפירוט,
        התכוונתי למידע ספציפית על גידול אבוקדו במצע מנותק ולא על ערוגות פתיל באופן כללי, שכן רוב המידע הוא כפי שכתבת – על חד שנתיים. עדיין אשמח להפניות כאלה אם יש לך משהו איכותי.
        אשמח לעדכון על מצב האבוקדו.

        ניבה

    • יואב אגוזי

      תודה רומן.
      התכוונתי לכתוב על כך בהמשך, אני משתמש בחתיכת ברזל ארוכה, כמו שבודקים שמן ברכב. אני מכניס אותה לצינור האנכי, עד למטה, ומוציא ורואה אם יש מים ובאיזה גובה.
      חוצמזה אני נעזר במד לחות לקרקע.
      אצלם ואכתוב על זה ביותר פירוט במדריך הבא.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן