כשנפגשתי עם מושג הקיימות זו הייתה אהבה ממבט ראשון. שוב לא צריך להתלבט בין עבודה חברתית לסביבתית ולא על איך רותמים את הכלכלה לטובת שתי מטרות אלו. אז עזבתי את כל עיסוקי והצטרפתי לדבר הכי מרגש שקורה באנושות כיום. יצירת חברה חדשה וטובה. זה מרגיש מעולה להיות חלק מהמטרה המשותפת של הטיית העולם לכיוון המקיים, וטוב לפגוש חזון כל כך רחב ועם זאת כל כך חיובי, נעים ואפשרי. כזה שגם מספק אותך ביומיום.
אסימון ראשון: חיי קיימות
כשנפגשתי עם מושג הקיימות זו הייתה אהבה ממבט ראשון. שוב לא צריך להתלבט בין עבודה חברתית לסביבתית ולא על איך רותמים את הכלכלה לטובת שתי מטרות אלו. אז עזבתי את כל עיסוקי והצטרפתי לדבר הכי מרגש שקורה באנושות כיום. יצירת חברה חדשה וטובה. זה מרגיש מעולה להיות חלק מהמטרה המשותפת של הטיית העולם לכיוון המקיים, וטוב לפגוש חזון כל כך רחב ועם זאת כל כך חיובי, נעים ואפשרי. כזה שגם מספק אותך ביומיום.
ההתחלה הייתה מאוד טכנית, להתחיל ולרכוש כלים בסיסיים לחיים מקיימים: כך תעשה קומפוסט, כך תבנה באדמה, כך תבנה שירותי קומפוסט (ותישאר נשוי), כך תחסוך במים וכו’… דרך זו לא הסתיימה וכנראה לא תסתיים (ותודה ל”בידיים” על הסיוע). את כל הכלים האלה מיהרתי ליישם בעבודות חינוך, כי בזה אני עוסק מירב חיי.
אסימון שני: קיימות בקהילה
ההבנה הבאה בתור הייתה כי את משימת הקיימות יש לבצע בקהילה. להבנה זו כמה מובנים שהולכים ומשתכללים גם כן. רוב כלי הקיימות לא יצליחו להתקיים ללא קהילה. מזון מקומי, כלכלה מקומית, שיתוף כלים וידע. הכול דורש קהילה ואחריות הדדית. הדרך היחידה להתגבר על הטרגדיה של נחלת הכלל עוברת דרך זהות קהילתית, שקיפות ותקשורת . התחלתי לחשוב על כל הכלים המקיימים שכבר למדתי ואיך לפתח אותם ברמה הקהילתית – קומפוסטר זה דבר אחד אבל איך הופכים אותו לנגיש משפיע ופעיל קהילתי? שילוט, פרסום, עיצוב, הנגשה…. התחלתי להסתובב ולעבוד עם קהילות. רובן היו במגזר הכפרי. קיבוצים, מושבים ושכונות אנשי קבע.
אסימון שלישי: היידה העירה
האסימון האחרון היה שהעבודה הדחופה והמשמעותית חייבת להיות בעיר. הסיבות רבות אבל הראשונה והמשמעותית ביותר היא ששם נמצאים האנשים. 92 אחוזים לייתר דיוק חיים, בארץ, בערים. כך שגם אם נצליח בצורה פנומנלית במגזר הכפרי עדיין לא נגענו ברוב האוכלוסייה. למעוניינים בקריאה נוספת על קיימות עירונית אני פשוט אפנה לפוסט די חדש של יהונתן תפוחי שעשה את העבודה עבורי.
אז סיכום ביניים: יש לנו כיוון לקיימות, זה יהיה חייב להיות קהילתי וחייב להיות בעיר. אז בואו נקים מרכז לקיימות שכונתית.
ולמה שכונתי (בניגוד לעירוני)? כי קטן זה יפה, כי העבודה היא בקנה מידה אנושי, בקנה מידה קהילתי, כזה הדורש הכרות, אינטימיות, אחריות והדדיות. כי קיימות, מלבד קהילה, עוסקת בשטח, בחיבור לאדמה ובעיר תא הגיוני לעבוד איתו זה רחוב או שכונה. תא שמוכר גם לרשות וגם לתושב (אותו גן, אותו בית ספר, אותה נחלת כלל…).
מה הכוונה בקיימות שכונתית? על זה אנסה לענות מכאן והלאה במאמרים ובמדריכים שיגיעו: אני אפגוש את השאלה הזו של קיימות שכונתית מכל מני זוויות. אני אכיר לכם את השכונה שלנו. ואציג את היתרונות המקיימים, החסמים הקיימים. אני אציג כלים חלקם עובדים, חלקם בפיתוח וחלקם בחלום. חלק מהכתיבה יעסוק בחזון וחלק ביישום. ננסה לזהות משאבים קיימים בשכונה, לפתח תהליכים להפיכת המשאבים לזמינים ונגישים.
מאוד מאוד מעניין, ודומה למחשבות שלי (רק שאצלי עדיין אין עשיה, רק גילגול רעיונות). בעיקר אני מנסה לחשוב איך דבר כזה יכול לעבוד לא כעמותה אלא כעסק חברתי. אני הולכת עכשיו לקורס קצרצר של מינגה http://www.minga.co.il בניסיון לחשוב על מודל כלכלי ליוזמה דומה.
אשמח מאוד לשמוע עוד פירוט על מה שעובד, ואיזה יוזמות כאלה אתם מכירים בכל הארץ.
כשהתחלתי זה היה אמור להיות עסק
לא הצלחתי מספיק
אז זה הפך לעמותה
אבל אנחנו הקמנו ומקימים מיזמים עסקיים כדי להתנתק מכסף חיצוני
היום מרכז ההדרכות שלנו – “הלכה ומעשה” מממן יותר מחצי מהתקציב, הקמנו חנות בגדים יד שנייה ויש עוד רעיונות בקנה.
אני מסכים אתך לגמרי שצריך ללמוד איך להקים מרכזי קיימות במשאבי המקומיים הקיימים ולא לכסות ממקום אחר
בפועל זה מאתגר :)
בהצלחה
תגידי אם אפשר לעזור במשהו
התשובה לא כזאת פשוטה . זה התחיל כמשאלת לב שמתרחשת בזמן הפנוי. אח”כ זה הפך לעמותה שגם יכולה לגייס כספים. קיבלנו לא מעט תמיכה מהמשרד להגנת הסביבה, קרן גנדיר והסוכנות היהודית.
מכיוון שאנו שואפים גם שהמלקש יהווה מודל לעוד מקומות וכמובן שנהיה בני קיימא בעצמנו, הקמנו ואנו מקימים מרכזי רווח משל עצמנו. הקמנו מרכז הדרכות שמדריך במלק”ש עצמו ובמקומות אחרים את הכלים לקיימות עירונית שאנו עובדים איתם בשכונה. הקמנו חנות יד שנייה ויש שאיפה להרחיב את העסקים החברתיים הקיימים וחדשים.
ועדיין יש פנטזייה שהעירייה תכנס גם כן למהלך ותאמץ את המקום ואת המודל.
אני בטח אכתוב עוד על הנושאים האלה גם בפוסטים הבאים.
תודה על התגובה ואם תתקדם עם העניין בירושלים אנסה לסייע
מתן
אחלה קונספט.
איך אתה יכול להקדיש לכך שלוש וחצי שנות מחקר?
הייתי גם רוצה לחשוב על פרוייקט קיימות שכונתית בירושלים.
דוד