במקום להפקיד את חינוך ילדינו בידי “נשות מקצוע” ש”זהו תפקידן”, ניתן להחזיר את תפקיד חינוך הילדים לידינו על ידי הקמת גן הורים. גן הורים מהווה אלטרנטיבה חינוכית חברתית, סביבתית וכלכלית, אך הקמתו ותפעולו דורשים לא מעט אנרגיות וזמן. איך עושים את זה? פרטים במאמר שלפניכן/ם.

מהו גן הורים?

גן הורים הוא גן שבו קבוצה של משפחות מתארגנות יחד לטפל בילדים כקהילה.

קיימים מספר מודלים של גני הורים, אך המשותף לכולם הוא שההורים הם אלה האחראיים על החינוך של הילדים שלהם באופן ישיר ועקיף. מודלים לדוגמה:

1. ההורים הם הגננים בגן, הגן נמצא בבית של אחת המשפחות או במבנה שכור או שעושים רוטציה בין הבתים של המשפחות.
2. שוכרים את שירותיה של גננת או גנן, ובנוסף בכל יום נמצא הורה אחד או שניים עם הגננ/ת.

סיפורו של הגן שלנו

ילדים חופשיים...

כבר כמעט שנתיים, מתקיים גן ההורים שלנו במושב שדמה (ליד גדרה). זה התחיל משתי חברות שלי, עלמה והילה, שהחליטו להקים את הגן והזמינו אותי ועוד חברה להצטרף. באותה תקופה התחלתי לעבוד במשרה חלקית וחיפשתי מסגרת אלטרנטיבית לבן שלי. במשפחתונים “רגילים” נמסר לי שלא יקבלו אותו ליומיים-שלושה בשבוע כי הוא תופס מקום של ילד שבא באופן מלא, כך ששמחתי מאוד לקבל את ההזמנה להקים גן הורים.

הבן שלי היה בן שנה כשהתחלנו – ארבע אמהות וארבעה תינוקות. לאט לאט התחלנו לגדול ולהתפתח: הצטרפו משפחות נוספות, חלק עזבו כי עברו דירה או כי לא התאים (להם או לנו) שיישארו, ואז שוב הצטרפו עוד משפחות. כיום הגן מונה 7 משפחות עם 8 ילדים.

לאורך השנתיים הללו התמודדנו עם שלל נושאים ואתגרים שעלו על הפרק: קליטת משפחות חדשות, בניית קהילה, התמודדות עם ילד בעל התנהגות אלימה במיוחד שהצטרף לגן, התמודדות עם קונפליקטים בין הילדים או בין ההורים, מעבר למבנה דום (כיפה גאודזית) במשק ועוד.

עם כל הקשיים והאתגרים שעלו, אני יכולה להעיד שהגן הוא אחד הדברים הטובים ביותר שיצרתי בחיי בשנים האחרונות: קהילה חמה, תומכת ואוהבת – ממש שבט קטן. בימינו, בחברה שבה אנחנו חיים, זהו בהחלט דבר נדיר ששווה להתאמץ וליצור אותו בעצמנו. מנסיוננו, ניתן לייצר קהילה מאוד חזקה גם אם לא גרים על אותו שטח או אפילו בשכנות קרובה (אם כי כמובן זה מקל על העניינים..).

אלטרנטיבה חינוכית-הוליסטית

גן הורים מהווה אלטרנטיבה חינוכית מבחינה חברתית, סביבתית וכלכלית:

חברתית: בגן “רגיל”, הדמות שמגדלת את ילדינו עבורנו (גננת), הינה דמות חיצונית זרה, שאינה לוקחת חלק בחיי הילדים מחוץ לשעות הגן. בגן הורים, הגננות הן דמויות מוכרות, שהינן חלק מהקהילה של הילדים והילדות; הם יפגשו את הדמויות הללו אחר הצהריים, בבתים שלהן, בטיולים, בחגים, בסופי שבוע וכו’. בנוסף, בגן הורים, ההורים הם אלה שקובעים מה יהיו התכנים, הגישה החינוכית, איך יטופלו קונפליקטים בין ילדים/גננים, ועוד. ההורים אינם צריכים להסתמך על שיקול הדעת של מישהי שאינם מכירים לעומק, אלא יכולים לסמוך על חברים קרובים שיטפלו בילדיהם בדרך הכי טובה שאפשר. בגן שלנו למשל, כולנו משתדלות לתת הרבה כבוד לילדים, לקצב האישי של כל אחד מהם, לעודד שיתוף פעולה במקום תחרות, עם תשומת לב רבה על השפה שבה אנחנו מדברות עם הילדים ובינינו (אנחנו נוהגים לשנות הרבה את הניסוחים של ספרי ילדים – אולי אפרט על כך ברשימה נפרדת בקרוב…). בכך אנחנו מנסות לייצר אלטרנטיבה לתרבות החברתית השלטת סביבנו, של הישרדותיות, רמיסת החלשים, תחרותיות, חומרנות, אלימות מילולית ופיזית וכולי.

סביבתית: גן הורים מוצלח הוא הרבה יותר מגן – הוא קהילה. ובקהילה, באופן טבעי, מתפתחים קשרים הוליסטיים בין חברי הקהילה: הקשרים בין הא/נשים הולכים ומתחזקים, שיתופי פעולה נרקמים, ומתפתחת מערכת שמקיימת את עצמה במובנים רבים. בנוסף, הגן מעודד חיבור בין הילדים לטבע: במקום להשקיע בחוגים רבים לילדים, אנחנו מקיימים טיול בטבע בסביבה הקרובה בכל יום ראשון וגינה קהילתית בכל יום שלישי.

אנחנו מטפחים סביבה שבה ילדינו לא יהיו מוטרדים לגבי קניית מותגים למיניהם, אלא יספגו את עבודת האדמה והאהבה לאדמה ולסביבה באופן זורם וטבעי וללא כל כפייה. הגישה החינוכית שמובילה אותנו היא שילדים זקוקים יותר מכל להיות בסביבת מבוגרים שעסוקים בעשייה משמעותית (כלומר לא יושבים מול מחשב או טלפון אלא עסוקים בעבודה שהתוצרים שלה גלויים לעין).

לכן, פעילויות רבות שאנחנו עושות בגן קשורות ברכישת כלים לחיים – הילדים מבשלים, מנקים, שוטפים כלים, בונים באדמה, מגננים, מנגרים וכולי, כל ילד/ה לפי הנטייה הטבעית שלה/ו. זאת מתוך אמונה כי חינוך לקיימות קשור גם בהקניית כלים לחיים ברי-קיימא.

כלכלית: בעוד גן פרטי עולה בין 1500 ל-3200 שח בחודש, וגן מועצה/עירייה עולה כ-750 שח לחודש, גן הורים יכול לעלות בין 100 ל-500 שח בחודש (תלוי אם שוכרים שירותי מבנה/גננת). מהתחלה דאגנו לשמור על תקציב נמוך: להשיג דברים יד שנייה או בחינם באמצעות אתרים כמו יד2 ואגורה ובאמצעות שוק קח-תן שמופעל כאן אחת לחודש; לייצר צעצועים בעצמנו מחומרים מהטבע; למעט בשימוש בחומרי יצירה קנויים (אמנם אנחנו במושב אבל גם בעיר אפשר לאסוף אצטרובלים, חול, עלים..). ילדים יכולים להנות, ללמוד ולשחק בכל מצב – תתפלאו לגלות כמה מעט צריך לקנות בשביל גן מוצלח. היו דברים שלא התפשרנו עליהם – אנחנו מזמינים ירקות אורגניים מחקלאים מקומיים ואוכל יבש אורגני מחנות קהילתית שהקימה אחת מאמהות הגן. ועדיין, לרוב הגן עלה לנו לא יותר מ-150 ₪ לילד לחודש.

אז איך עושים את זה?

1. כדי להתחיל: מצאו עוד משפחה אחת או שתיים שמעוניינות לקיים גן הורים. מספיק 2-3 א/נשים שמחויבים לתהליך הזה – וזה יקרה.
2. פרסמו בקהילה המקומית ובקהילת החינוך הביתי האזורית שלכן. ניתן להתחבר לקבוצות אזוריות של חינוך ביתי דרך אתר החינוך הביתי בישראל: “באופן טבעי“
3. כדאי כבר מההתחלה לחלק תפקידים בין ההורים: מישהי שאחראית על הקופה של הגן, מישהו שאחראי על קליטת משפחות חדשות, מישהי שאחראית על קניית אוכל והכי חשוב – מישהו שאחראי על הכנת סידור שבועי – אילו הורים נמצאים בכל יום.
4. התמידו התמידו התמידו: אין שום בעיה לקיים את הגן בקטן עד שיצטרפו עוד משפחות. ככל שתדבקו בתהליך בניית הקהילה, כך הקהילה תהיה אטרקטיבית יותר עבור אחרים להצטרפות.
5. הפגשו הרבה מחוץ למסגרת הגן: מפגשים אחר הצהרים, טיולים (כולל טיולי סופ”ש, קמפינג וכדומה), חגים, ימי הולדת וכולי. המפגשים האלה יחזקו מאוד את הקשרים בין הילדים ויעמיקו את החברות ביניכן.
6. מסדו כבר מההתחלה מסגרת של “ישיבות צוות”. אנחנו נפגשות אחת לשבועיים בלי הילדים לשיחה ודיונים על ענייני הגן: החלטות מנהלתיות (למשל: הרכב הארוחות, שעות פעילות הגן וכדומה), החלטות תוכן, התמודדות עם סיטואציות בגן, בניית קוד אתי ועוד ועוד. הישיבות גם מאפשרות לנו זמן חופשי לדבר בנחת ללא נוכחות הילדים – אנחנו לא רק הורים אלא גם חברות וחברים!
7. קבלו החלטות בקונצנזוס: מניסיוננו, כאשר ישנם חילוקי דעות לגבי נושאים הקשורים בגן, הדרך הטובה ביותר לקבל החלטה היא בקונצנזוס ולא בהצבעה תחת עקרון “הרוב קובע”. המשמעות היא שהדיאלוג על הנושא לוקח הרבה יותר זמן, אך בסופו של התהליך כולם יוצאים מרוצים ושלמים עם ההחלטה.
8. תמיכה הדדית: בגן שלנו כל משפחה נותנת לפי יכולתה. היו תקופות של בעיות פיזיות של אחד ההורים, או משברים משפחתיים וכדומה, שגרמו לכך שפתאום משפחה אחת יכולה לתת פחות. אמא אחת אפילו יצאה ל”חופשת לידה” מהגן. לרוב מצאנו את הדרך לשמור על איזון הנתינה בין המשפחות כדי למנוע תסכול או מרמור, על ידי תרומה בדרכים אחרות – אם בהכנת ארוחות צהרים, הנהלת חשבונות, או בתרומה כספית גדולה יותר לקופת הגן.
9. מעגל מנהיגות – לאחרונה נפגשנו כל הורי הגן עם איש החינוך המדהים, דני לסרי, לשיחה על נושאים שונים הקשורים בגן. אחד הדברים העיקריים שלמדנו בעזרתו הוא החשיבות של מעגל המנהיגות. על פי המודל שלנו אין אישה אחת או איש אחד שהוא או היא המנהיג/ה של הקבוצה. לכן חשוב לאפשר לכל אחת להנהיג בדרך שלה ולהאציל אחת על השנייה את הסמכות להיות עם הילדים כל אחת על פי דרכה והשקפתה. כלומר, לא לחפור יותר מידי בדרך האישית של מישהי אחרת מהקבוצה, אלא לשאול את עצמנו: האם אנחנו באופן כללי אוהבות וסומכות על הא/נשים שבקבוצה שלנו במהותן/ם? אם התשובה היא “כן” – אנחנו צריכות לסמוך על ההורים האחרים ולא לנסות לשנות את האופן שבו הם מתנהגים עם הילדים. אפשר לכתוב על הנושא הזה מאמר שלם, אז אסתפק בלכתוב שכרגע אנחנו עוד מגלות את הדרך החדשה הזו, ואני אישית חווה אותה כעקרון מרכזי שיכול להוביל להצלחת גן הורים.

לסיכום…

בניגוד לגן “רגיל”, גן הורים ידרוש מכם השקעת זמן, תשומת לב, הקשבה והתמודדות עם אתגרים וחילוקי-דעות. אך הערך המוסף שתקבלו הוא מעל ומעבר לכל אלה. נשאלת גם השאלה העמוקה יותר: האם אנחנו רוצות להפקיד את חינוך ילדינו בידי “נותני שירות” טובים יותר או פחות (גן ציבורי/אנתרופוסופי/פרטי וכולי) או שאנחנו רוצות להיות מעורבות באמת בתהליך הגידול שלהם, בלי לוותר על צורך שלנו בזמן לעצמנו לעבודה/לימודים/מנוחה וכדומה.

יש לציין שהרעיון של גן הורים יכול להתאים להורים עם גישות חינוכיות שונות משל הורי הגן הספציפי שלנו (תרגום: לא כל מי שמקיימים גן הורים חייבים להיות היפים-מחבקי-עצים :-)  ), אך רצוי שבתוך הגרעין הראשוני תהיה גישה חינוכית משותפת לפחות ברמה הבסיסית, אחרת יהיה מאוד קשה לבסס אמון בין חברי הגן ולהתלכד כקבוצה.

אז שיהיה בהצלחה – וכרגיל אשמח לענות על כל שאלה!