לקראת פרוייקט קטן באדמה, ומכיוון שלא עשיתי עדיין הכרות עם האדמה המקומית, החלטתי לצלם בוידאו את ביצוע בדיקות האדמה. בסרטון נכין ארבע תערובות שונות, ונכין מהן מספר צורות שיעזרו לנו לאחר הייבוש להחליט איזו תערובת עדיפה לפי המרקם שלהן, עמידותן וקשיותן.

בשבוע הבא אצלם את החלק השני של הבדיקה, שבה אסביר מה עושים עם המידע שניתן לאסוף מארבעת הבדיקות שביצענו, לקראת בחירת תערובת מקומית ככל הניתן לבנייה באדמה.

כמה דברים שחשוב לזכור

• אדמה היא חומר סלחני. כל עוד אתם לא בונים בית שלם (מה שאני לא מציע לכם לעשות בלי לצבור קצת ניסיון לפני), וזה רק ספסל או תנור – משהו לא עובד? שוברים, מרטיבים, מתקנים. יהיה בסדר.
• אנחנו מבדילים בין קש לבין חומר אורגני שמגיע עם האדמה, כיוון שהחומר שנמצא באדמה הוא בעיקר שורשים וזרעים, ואלו סופחים מים ומתחילים להגיב. לא מעט פעמים רואים נבטים של חיטה נובטים מתוך קיר אדמה. זאת בהשוואה לקש עצמו שהוא חומר אורגני אבל סטטי (זה במקום לומר חומר “מת” כי הוא לא מת באמת) – הוא לא סופח נוזלים, וכל עוד הוא ישאר קבור בתוך האדמה עצמה, הוא גם לא ייקבל אוויר ולכן לא ירקב. עדויות מספרות על קש בן כמה מאות שנים קבור בקירות אדמה באנגליה.
• המדריך הזה בפני עצמו הוא קצת מנותק מההקשר למי שלא מכיר את שאר המדריכים והמאמרים שפרסמנו באתר שעוסקים בבנייה באדמה. הוא יותר סוג של מדריך תגובה מאחר וקיבלתי את הרושם שבעוד שהרבה אנשים מתעסקים בבנייה עצמה, לא ניתן למצוא מספיק מידע על איך מחליטים עם איזו אדמה לבנות. אז “בידיים” נחלץ לעזרה.

בתמונה שלמטה אפשר לראות את כל ארבעת הבדיקות (הוצאתי אותן לשמש, אבל בעקרון הן מתחת לשולחן בזמן הייבוש, לפחות ביום הראשון).

סיימתם? יופי,
מוזמנים לעבור לחלק ב’ של המדריך.