גגון לרכב – זהב לז(ה)בלן

רוצה להיות הראשון?
בבית המלאכה

אתמול דיברנו על ז(ה)בלנות. אז לז(ה)בלן בעל רכב, גגון זה Must. במקום לקנות גגון החלטתי להכין את הגגון שלי בעצמי. וכך זה הפך לפרוייקט נוסף בשיעור הריתוך, על אף שכמות הריתוך המעורבת קטנה מאוד.

אתמול דיברנו על ז(ה)בלנות. אז לז(ה)בלן בעל רכב, גגון זה Must. במקום לקנות גגון החלטתי להכין את הגגון שלי בעצמי. וכך זה הפך לפרוייקט נוסף בשיעור הריתוך, על אף שכמות הריתוך המעורבת קטנה מאוד.

חיפשתי ברזל, מצאתי שלט

המסגרת, מונחת על האדמההייתי מאוד נחוש בדעתי להכין את הגגון מברזל שאמצא, במקום לקנות ברזל. הבעיה היא שברזל די קשה למצוא. ולמרות זאת, יום אחד נתקלתי במסגרת מרובעת של שלט פרסום ישן – מעט חלודה, אבל בדיוק בגודל המתאים. מזל שהיא הצליחה להכנס לאוטו כי אחרת הייתי צריך גגון כדי לאסוף אותה, וגגון – כאמור – עוד לא היה לי בשלב זה.

רואים אפילו את שאריות הפלסטיק המתפורר על הברזל

 

 

 

מדידות

כשאמרתי בדיוק בגודל המתאים, התכוונתי לזה - הללויה, מלאך הז(ה)בל!כשאמרתי "בדיוק בגודל המתאים", התכוונתי לזה. המסגרת הגיע מצד אחד של הרכב לצד שני, וישבה בדיוק על האוזניים המוזרות הללו של הרכב שלי. כמובן, שבכל רכב התכנון יצטרך להיות קצת שונה, ומותאם למקרה הספציפי. במקרה שלי, היה נחמד אם המסגרת הייתה קצת יותר רחבה (משהו בסגנון של הפסים הצהובים בתמונה שלמטה) אבל אם זה מה שמלאך הז(ה)בל הביא לנו אז זה מה שיהיה. השלב הראשון היה להוריד את החלודה ושאריות הפלסטיק והברגים מהמסגרת, באמצעות משחזת זווית ודיסק ליטוש.

היה נחמד אם המסגרת הייתה רחבה קצת יותר, כמו הפסים הצהובים, אבל עובדים עם מה שיש (ומה שמוצאים)

 

 

 

 

התכנון

מאחר שהמסגרת יושבת יפה מעל האוזניים, כל שהיה עלי לעשות הוא ליצור תפסנים שיתפסו את המסגרת לאוזניים. כדי שיהיה קל לפרק ולהרכיב, הוחלט שבצד אחד של הגגון יהיו תפסנים קבועים, והסגירה תתבצע רק בצד השני, מה שמאפשר לאדם אחד כמעט להרכיב את הגגון לבדו. אני אומר כמעט, כי זה לא פשוט להרים את הגגון מצד אחד של הרכב, בלי שייגע בגג עצמו. אבל אפשרי. למה בלי שיגע בגג? כדי למנוע סריטות בפח העדין.

התפסנים

הפלאח הראשון יושב במלחציים, רועד מפחד, מחכה לפטיש שיבואאת התפסנים הכנתי מפלאח ברזל בעובי 5 מ"מ. זה קצת Overkill לגגון שלנו, אבל זה מה שהיה בנמצא. הכיפוף של הפלאח התבצע על גבי מלחציים גדולים בעזרת פטיש כבד, במכות לא עדינות כלל עד שהגענו לצורה הרצויה.

הכנתי שני פלאחים בצורת כ' שיהיו הפלאחים הקבועים בצד אחד, ושני פלאחים בצורת ר' עדינה שיהיו התפסנים שנפתחים בקלות.

בר'-ים קדחתי חור שמאפשר לבורג עבה לעבור בו, ואת ראש הבורג ריתכתי לפלאח כשהבורג כולו מושחל דרך החור, כדי למנוע תזוזה. התזוזה זה מה שנהייה ממנו. חסר עמוד שדרה, הפלאח הזה...היחידה תהיה של הפרפר שיסגור את הבורג על האוזניים של הרכב. שני חורים נוספים נקדחו במסגרת, במקומות שבהם התפסנים המוברגים יושבים (ראו: מינימליסטי, אבל עובד).

כל הפלאחים, שני כ'-ים ושני ר'-ים עם ברגי הפרפר, לא מבינים מאיפה זה יבוא להם, ומה הם עושים כאן...ברגי הפרפר מרותכים לר'-ם

 

 

 

 

ריתוך הכ'-ים למסגרת והכנה לצביעה

ריתוך הכ'-ים למסגרתאת הכ'-ים ריתכתי למסגרת בריתוך אחד בלבד אבל שמנמן, כשהכ' מונחת עם הפתח כלפי חוץ המסגרת. אחרי שכל הריתוכים נגמרו הגיע הזמן ללטש את כל הריתוכים עם משחזת הזווית באמצעות דיסק הליטוש, כהכנה לצביעה נגד חלודה (צבעתי בצבע המרייט, ירוק מבריק כזה).

 

מינימליסטי, אבל עובד

אילוסטרציה של תפסניםבתמונה הראשונה אפשר לראות את החיבורים בפעולה, ובתחתיתה אפשר לראות איור של החיבורים – איך הם עובדים אחד מול השני. בעוד שהתפסנים הקבועים יושבים סביב האוזן של הרכב, התפסנים המוברגים דוחפים בלחץ את האוזן השנייה באמצעות הברגת הפרפר על המסגרת. כך הגגון יושב בלחץ יפה יפה על הגג.

אפשר להוסיף עוד ווים לקשירה, ורשת לנשיאת דברים קטנים יותר, אבל גם בלי אלו, יש גגון והוא עובד. נכון, זה לא היה אתגר, אבל חשוב לעבוד לפי הצרכים, ואכן הרכב היה זקוק לגגון. עכשיו אפשר לעבור הלאה, לפרוייקט הבא.

הגגון בפעולה, בצד של התפסנים המתברגיםהגגון בפעולה, בצד של התפסנים הקבועים

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן