תנו ללד לקרות (LED it be)! – חלק ב’

טכנולוגיה מתקדמת

בחלק א’ (שתיים רבות, השלישית לוקחת) דיברתי על הנפ”ק (נורות פלורסנט קומפקטיות) – על התקנה החדשה של משרד האנרגיה והמים, על היתרונות ועל הסיכונים שבשימוש בהן. בחלק זה אדבר על האלטרנטיבה שלי – ה- EvoLux S

בחלק א’ (שתיים רבות, השלישית לוקחת) דיברתי על הנפ”ק (נורות פלורסנט קומפקטיות) – על התקנה החדשה של משרד האנרגיה והמים, על היתרונות ועל הסיכונים שבשימוש בהן. בחלק זה אדבר על האלטרנטיבה.

LED it be

את האמת, את ההחלטה לחפש אלטרנטיבה לנפ”ק עשיתי עוד לפני שידעתי על ההפרעות האלקטרומגנטיות (EMI). באותו זמן (כמו שציינתי ב“ויהי אור”, מרץ 2010) התקרה הנמוכה בבית שגרתי בו, והטענות אודות הקרינה המייננת של הנפ”ק בייחוד בקרבה של מעל 30 ס”מ, דחפו אותי לחפש תחליף רלוונטי.

משמעות השם LED הוא “דיודה פולטת אור” (Light Emitting Diode). זאת אינה טכנולוגיה חדשה – היישום המסחרי שלה החל כבר בשנות השישים המוקדמות, אך משום מה היא עדיין מתעכבת בתחום התאורה הביתית, לפחות בקנה מידה רחב. ככל הנראה מה שגורם לעיכוב הוא שגם בשוק הזה, כמו בשווקים נוספים, היצרנים החזקים ובעלי הממון הם אלו שכבר על המדף, והם יעשו הכל כדי לשמור על הנתח שלהם גדול ככל שיתאפשר להם. כמה מהיתרונות הרבים של השימוש ב-LED:

  • חסכונית בהרבה מנורות ליבון ומנפ”ק, כשמחשבים הספק אור (Lumen) ביחס להספק החשמל (Watt).
  • אורך חיים – בין 35,000 ל-50,000 שעות עבודה. לשם השוואה, אורך חיי מנורת פלורסנט הוא 10,000-15,000 שעות, ונורת להט רגילה הוא 2,500-4,500.
  • ה-LED אינו חדל מלפעול באופן חד ופתאומי כמו נורת להט, אלא פשוט מספק פחות ופחות אור לאורך זמן.
  • עמידות מכנית למכות, זעזועים, בניגוד לנורות רגילות (נורות ליבון הן שבירות, ונפ”ק אפילו מסוכנות בעת שבירה מפאת החשיפה לכספית אלמגם)

ויש עוד הרבה יתרונות. האינטרנט מלא בהשוואות בין נורות ליבון, נפ”ק וLED, ואתם מוזמנים להמשיך לחקור (אני מתכנן בקרוב לפרסם סיקור בנושא, אז אתם יכולים גם לצפות לו).

ומה החסרונות? נכון להיום אני רואה שניים:

  • אלומת האור של נורת הלד היא ממוקדת יותר, ואינה מאירה בקלות חללים גדולים. בסרטון שלמטה אפשר לראות דוגמא של השוואה בין נפ”ק 24W לנורת LED 13W. בחדר שמצולם בסרטון, נורת הLED יוצרת תחושה של אור ממוקד במרכז, והרבה פחות אור חוזר מהקירות כמו שחזר כשהחדר הואר בנפ”ק. עם זאת, בחדר קטן מזה, שהתאים לגודל אלומת האור של הLED התחושה הייתה שעוצמת האור לא השתנה כלל.
  • המחיר. אדבר על זה עוד קצת בהמשך.

במקרה שלי, את התחליף כבר הכרתי עוד לפני שהתחלתי לחפש. אלא מה? זה נכון שלדעת את הבעיה זה 50% מהפתרון, אך בהרבה מקרים ה-50% של האלו הם הקלים יותר. בניסיון הראשון, קניתי נורות LED מספק ישראלי, עוד לפני שידעתי איך להשוות ומה החסרונות. הנורות, Hyundai 4w, כלל לא ענו לציפיות. הבעיה הייתה גם שלא ידעתי למה לצפות.

לקראת הניסיון השני שלי, כשכבר ידעתי שאני הולך להשקיע הרבה כסף בנורות, חקרתי המון כדי למצוא נורת LED שאכן יכולה להשתוות אל הנפ”ק בלי להתבייש מכל הבחינות – פיזור, כמות וצבע האור, צריכה, ומחיר.

שוטטתי שעות ברחבי באינטרנט, עד שהגעתי לסרטון הזה – השוואת תאורה וצריכה של מספר נורות. שימו לב לנורה האחרונה שהבחור המצחיק הזה מציג.

 

מהסרטון של הבחור הבנתי שזאת הנורה שאני צריך לבדוק, על אף המחיר. קניתי שתי נורות EvoLux S דרך אחד מהאתרים שמכרו אותן (זה האתר שממנו אני קניתי, וזה הדף שמרכז את כל המוצרים של EarthLED, היצרנית של הנורה). יחד עם המשלוח, שתי הנורות עלו יחד 500 ש”ח. בלי המשלוח, כל נורה עלתה 200 ש”ח (לגבי עניין המחיר ראו מסקנה שלישית).

הסרטון הבא מתעד את ההשוואה שאני עשיתי בין נורת נפ”ק של 24w ובין ה- EvoLux S (נורת ה-LED שבחרתי) 12w.

 

מסקנות

  • אולי בעתיד החיקויים הזולים יהיו מספיק טובים, נכון להיום – נורות LED מפירמות זולות בדרך כלל לא מספקות את הסחורה. אל תקלו ראש בסקר השוק שאתם עושים, ואל תשכנעו בקלות מתמונות ומוידאו, כי הרבה פעמים תמונות ווידאו מטעים את הצופה (וזה בלי להעלות אפילו את האפשרות לפוטושופ והטעיה באמצעים מלאכותיים).
  • לד נותן כמעט תמיד אור ממוקד יותר, וקשה לפזר אותו. צריך לקחת את זה בחשבון בחדרים גדולים. בחדר השינה שלי שהוא יחסית קטן (2.6×3.3 מטר) ההבדל בין הנפ”ק 24w לEvoLux S כמעט לא הורגש, מכיוון שאלומת האור של הנורה התמודדה יפה עם הגודל של חדר השינה. בסלון, שהוא חלל גדול יותר (3.3×4.5) כמו שאפשר לראות בסרטון שלמעלה, מרגישים שהקירות חשוכים יותר מאשר התאורה של הנפ”ק, אבל עדיין מספקים.
  • אין ספק שטכנולוגיית הלד עדיין יקרה מדי עבור הצרכן הפרטי. זה לא שהטכנולוגיה חדשניות מאוד או משהו בסגנון, אלא שמחיר תאורת הלד יישאר גבוה כל עוד הוא לא יהיה מתחרה משמעותי בטכנולוגיות התאורה התחרותיות יותר. התקנה שנעשתה במחטף ודומות לה בוודאי שמקבעות יתרון משמעותי ומעדיפות מוצר מסויים, ולאו דווקא מהשיקולים הנכונים. אם אנו לוקחים בחשבון שיקולים סביבתיים ולאו דווקא רק כלכליים, אז אפשר לטעון שמחיר החשמל היום נותן עדיפות לנורות ליבון ולנפ”ק אך יבוא יום והמחיר יעלה ואז המחיר הכלכלי של הנורות הבזבזניות יותר ישתווה ואולי אף יעלה על המחיר של ה-LED, וזאת מבלי לדבר על הקטנת פליטות הפחמן הדו חמצני שנפלט בעת ייצור החשמל (שהוא שיקול סביבתי גרידא, ואין לו היום השלכות כלכליות משמעותיות על הצרכן הפרטי) או מבלי לדבר על חומרים מסוכנים בייצור ובפירוק של הנורות. אם כבר עלינו לצרוך, תפקידנו כצרכנים הוא לדרוש מהשוק להשתנות לכיוון הראוי לנו. אם אנחנו מעדיפים טכנולוגיה נקייה יותר, נוכל להצביע בעזרת הכסף, לתמוך בחברות שמייצרות טכנולוגיה נאותה, כדי שבעתיד המחיר יירד, עבורינו ועבור שכנינו וילדינו. אני משווה את זה להעדפת ירקות אורגניים מחקלאות מקומית ומקיימת יותר מאשר רכישה ברשת שיווק גדולה ודורסנית, או מול קנייה של רהיט מנגר קטן שאתם מכירים על פני קנייה באיקאה. כל הזמן אנחנו עושים העדפות, ולא תמיד הן נוטות לאפשרות הזולה ביותר, מכל מיני סיבות. אני מעוניין להרחיב את הדפוס הזה גם לנושא בחירת התאורה הביתית.
  • לסיכומו של עניין, על אף הניסיון הראשון העגום, סה”כ אני מרוצה מהביצועים של ה EvoLux S שרכשתי. עכשיו רק צריך למצוא את האדם/ חברה שתתחיל לייבא את הנורות של EarthLED לארץ במחיר סביר.

לתוכן זה נכתבו 19 תגובות

  • אמנם באיחור אלגנטי של שש שנים, אך ממרומי הזמן הזה אפשר לבחון את העניין שוב.
    קודם כל, השינוי שעבר מאז במחירים, והעובדה שנורות לד הן כיום מוצר שווה לכל נפש, ובמקרים מסויימים אף זולות מהCFL.
    ניתן לומר שבעיית האור הממוקד נפתרה באמצעות דיפיוזרים חיצוניים. הם אולי גורמים לירידה בעוצמת האור, אך מאפשרות ללד להחליף את הנורות הקודמות ביעילות. במקרה של ספוטים, הלד אף מתעלה על ההלוגן ביתרון המיקוד שלו.
    לגבי זמן עבודה, כמו בכל דבר הסינים הצליחו לייצר לדים המחזיקים פחות מנורות CFL ואף פחות מנורות ליבון. נורות לד זולות מחזיקות כ5000 שעות ואף פחות.
    לא צויין במאמר, אבל למיטב זכרוני ב2012 תאורת לד לבנה נמכרה בבהירות אור יום 6000K בלבד. בימינו הנורות מגיעות בכל הטווח, מלבן חם ועד אור יום.
    העניין הזה גם מביא אותנו לבעייה הבאה הנפוצה בימינו, שתאורת לד מכילה מרכיב אור כחול בכמות גבוהה בהרבה מאור טבעי או נורות ליבון, וזה גורם לשלל בעיות כמו הפרעות שינה ועוד.
    מסיבה זו מומלץ להעדיף נורות לבן חם 2400K, שהמרכיב הכחול בו נמוך יחסית.

  • רום הראל |

    כבר מזמן אני מנסה לקבל תשובה על נושא איך פועל לד [במיוחד כדי להעריך אותו הלכתית כי בנושא זה רב מי שמבין בהלכה אינו מבין בלדים ומי שמבין בלדים אינו מבין בהלכה] ומכיוון שאני אינני מבין בשניהם, אני “כלי קיבול נפלא” לתהיה הלכתית “מהו לד” ועוד נושאים טכנולוגיים ששופכים אור חדש [תרתי משמע] על ההלכה ועל העולם [כמו מהו חשמל].
    תודה על הכתבה

  • גם אני לפני כמה חודשים עשיתי מחקרון קטן משלי, במטרה להחליף את ההלוגנים הזללנים שלי.
    יצאתי עם הנורה הזאת, שמותקנת אצלי בנברשת כחודשיים, ואני די מרוצה ממנה, אם כי יש מה לשפר בתחום העוצמה.
    באיביי היא מגיעה במגוון וריאציות, אני בחרתי בזאת עם 69 נורות, מסודרות בצורת קלח-תירס (כך במקור), והספק כולל של 7W.
    לפי המפרט הנורה היתה אמורה לספק כמעט את אותו שטף כמו ההלוגנים. במציאות, קצת פחות..

  • אלי וולקנו |

    אסף היקר,
    הגעתי לאתר שלך במקרה עקב חיפוש מידע על פירוק משטחים, ונשארתי בו המון, ואני חוזר אליו כשיש לי זמן.
    המון ידע בצורה פשוטה וברורוה. המון תודה לך על המאמרים ועל הקהילה הזו שיצרת.
    מקווה שתמשיך לעדכן עוד שנים רבות
    אלי

  • הי אסף,

    תודה על הסקירה, היא הגיעה בתזמון מעולה עבורי- אני מתכננת מעבר ביתי לנורות לד.

    רציתי לחפור עוד קצת בעניין האור המפוזר. כשחיפשתי באתר שקישרת אליו המלצה על נורות שמתאימות למאוורר תקרה המליצו על נורות של פיליפס שנותנות אור מפוזר.
    ה-EvoLux S הומלצה שם דווקא למאווררי תקרה עם מנורות בסגנון ספוט.
    אפשר לשאול למה בחרת ב-EvoLux S על פני נורות של פיליפס לדוגמה? מצאת איזה נתונים בנושא שפספסתי?

    ראיתי את הסרטון של הבחור החמוד עם המיליון נורות כבר שלוש פעמים ואני עדיין לא מצליחה לעקוב אחריו.

    מקווה שבאמת יימצא מי שייבא את הנורות לארץ, נורות הן מוצר שקשה לקנות בלי לבחון אותו במציאות…

    תודה!

    • אסף צ'רטקוף

      דווקא הסרטון של הבחור הנחמד זה מה ששכנע אותי.
      ועוד שני סרטונים שאני לא מוצא עכשיו ביוטיוב, אבל תחפשי, בטח המונים צילמו את זה.
      למרות שסרטונים הם מטעים, מצלמות הן רגישות לאור בצורה חריפה, ואם הלד אפילו במעט לא מפוזר כמו הנפ”ק, אז המצלמה קולטת את זה ומציגה את זה כאילו זה הרבה יותר חשוך ממה שזה באמת.
      הפיליפס שאני ראיתי היו ונראו לא מספקות, בתמונות ובויד או. והאמת שלא כל-כך קראתי המלצות. עבדתי רק לפי מראה עיניים.

      • תודה, בינתיים התחלתי להתכתב קצת עם אנשי האתר, הם די חביבים והציעו שאשלח פירוט של הדירה והחללים ולייעץ – נראה מה יצא מזה.
        בכל מקרה לקחתי לתשומת לבי את העניין של להתרשם ממראה עיניים (בתיווך המחשב…) לפני קניה.

        תודה שוב!

  • שבת רטובה לכולם,
    כמי שברקע שלה עיצוב תאורה לבמות (תיאטרון ומחול), רציתי להזכיר לכם שהפיתרונות כבר קיימים. השימוש בתאורת לד למטרת שטיפה (כיסוי אור שווה ואיכותי לשטח גדול) כבר קיים (למעוניינים הציצו בלינק הזה: http://www.danor.com/?CategoryID=441). עכשיו צריך לתת זמן לתעשייה ולטכנולוגיה לעשות את הדרך לשימוש הביתי הזול עבור צרכן הקצה – וזה בהחלט נראה שאנו בדרך לשם.
    אני יכולה לספר – מניסיון – שקבלתי לאחרונה, להתנסות, נורת לד, שעשתה דרכה לכאן מסין, מחירה לצרכן יעמוד על כ- 50 ש”ח והתוצאה שהפיקה בחדר של 4 מטר על 4 מטר מספקת בהחלט.
    צריך גם לזכור שחלק מעבודת התאורה עושה גם הגוף אליו מחוברת הנורה. ובחירה בגוף מתאים יכולה לשנות את אפקט האור המתקבל….
    http://greenqueen.co.il/light-page

    וגם, כמי שעיצוב מכתיב לא מעט מהחלטותיה, שימוש בכמה מקורות אור בחלל אחד
    לא רק מפיק אור רב יותר אלא גם מרחיב את ההתרשמות שלנו מהחלל, מדגיש אלמנטים ארכיטקטונים ועיצוביים, מעצים את תחושת תלת המימד וגורם לחלל שבו אנו חיים להיות מעניין יותר.

    אור רב לכם

    • אסף צ'רטקוף

      הי. תודה על התגובה (:
      איפה אפשר לקבל דוגמית של הנורה המדוברת שלך (תמורת 50 ש”ח כמובן) לצורך ניסוי? היא נשמעת too good to be true ….
      אשמח לדעת.

      • היבואנים הם החברה מתות נייר בזכרון יעקב http://www.tutneyar.co.il/ שמוכרים את המוצרים שלהם עם הנורה מדוברת.
        אם לא תצליח לתקשר איתם, ספר לי ואארגן לך אחת
        אשמח לשמוע מה דעתך

  • 1. אני די בטוח שיהיו פריצות דרך בקשר לתאורות לד – לדגומה – התקנה כמה נורות בחדר (נניח 4) במקום נורה אחת.
    2. מה לגבי מראות בחדר ואו ליד הנורה עצמה?
    3. האם אתה יודע מדוע מבחינה פיזיקלית האור מתפזר אחרת? שהרי עוצמת האור אמורה לרדת לפי ריבוע המרחק, בצורה כדורית. במה שונה הלד?
    4. לפי מה שאתה כותב נורות לד יכולות לכל הפחות לספק פתרונות לסוגי תאורה שונים – מנורת קריאה לדוגמה, לנורות בבית למשטחי שיש, לנורות לילה לילדים (אני אכן עושה בזה שימוש וזה בהחלט טוב יותר מכל התחיליפים – ולא רצוי בכלל תאורה חזקה) יש לי פנסי לד לאופניים ואני מאד מרוצה מהם.
    5. כאשר משווים בין פתרונות שונים רצוי להסתכל על ניתוח מחזור חיים. אז אפשר לראות שהנפ”ק לא כזו חסכונית אנרגטית כי יש צורך לטפל בכספית שלה לדוגמה. אני ממליץ על הניתוח של “מעריסה לעריסה” כדי לנסות להבין כמה באמת הפתרון סביבתי- זה לא רק בזמן השימוש אלא גם בייצור ובהפטרות.
    6. אפשר לנסות לייבא בסיטונות דרך הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות. אבל קודם כל יש צורך להגדיר טוב יותר מה המוצר, למי הוא מיועד ולאיזה צרכים – לדוגמה ייבוא של מנורות קריאה. ממה שנאמר כאן, יבוא של מנורות תאורה כלליות לא יהיה דבר נכון לעשות.

    • עוד שוק ששכחתי ממנו ויכול להיות מעניין הוא שוק התאורה למשרדים. שם מחיר האנרגיה מאד משנה, ובכל מקרה יש המון גופי תאורה. מישהו יודע אם יש פתרונות בתחום הזה?

      הנה דוגמה אחת
      http://www.treehugger.com/interior-design/office-building-lit-by-100-led-light.html

      חסכון של 50% לעומת פלורסנט באנרגיה, השאלה כמה זה עולה.

      • אייל הדר |

        רכשתי ב אייבי 1000 לדים לבנים ב 130 שקל.
        ואני מרכיב מהם תאורה
        אני מקווה שאני יסיים אותה מהר כך שאני יוכל להעלות לכם תמונה שלה.
        במתח 220 וולט משתמשים ב 78 לדים בערך ונגד שמגביל את הזרם.

    • אסף צ'רטקוף

      הי דרור, לפי הסעיפים:
      1. זה אכן פתרון לא רע, אבל עדיין גם הנורות הקטנות צריכות לדעת לפזר את האור טוב יותר מ”פנס” ראש לדוגמא. ראה סעיף 3.

      2. זה בהחלט אפשרי, צריך לעשות ניסויים. כרגע אין לי על מה, אבל אשתדל לבדוק את זה.

      3. חוץ מעניין זווית האלומה (שלכל לד יש את הזווית שלו) אני לא יודעה מה עוד משפיע. מה שכן, אני יודע שקיימים הרבה יותר סוגי LED מרק הכיפה המוארכת שאנחנו מכירים, ושסוגי לד שונים מאירים אחרת. למשל, התמונה הזאת, מאתר שעוסק בתחום (סתם אתר, לא משהו מיוחד), מסבירה על הבדל מסויים בין שני מוצרים, שניהם לדים, ונראים גם שונה מהלד הקלאסי, והם מדברים על עוצמת ההארה (הלומינוס) ביחס לזווית.
      הבדל בין שני סוגי לד, זווית התאורה ועוצמת הלומינוס ביחס לזווית
      צריך לחקור את זה יותר.

      4 + 6. אני אומר הרבה יותר. אני אומר שיש פתרונות טובים לתאורת ביתית “רגילה” בLED. הם פשוט יקרים. ה-EvoLux S שאני מדבר עליה כאן – אני מאוד מרוצה ממנה. הבעיה היא שהיא עדיין יקרה מדי כלכלית. לדעתי היא בהחלט יכולה להחליף נפ”ק, וזאת רק ההתחלה, ראיתי של-EearthLED יש עכשיו סדרה חדשה, שאמורה להיות עוד טובה יותר, שיש נורות מסחריות שפרצו את ה-80% יעילות ברמת התחליף ל-60w, ועולות בLumen שלהן על נורות ליבון, והן יחסית זולות. בקיצור, יש פתרונות – צריך להיות מוכנים לשלם מחירים של שוק לא מפותח עדיין. אני אשמח אם מישהו ירים את הכפפה ויתחיל במשימה להקמת מערך ייבוא.

      5. יש לחקור עדיין את ניתוח מחזור החיים של הLED, אבל הרבה הפתעות לא יהיו. הטכנולוגיה מוכרת מתחילת שנות השישים, זה לא משהו שהמצאנו עכשיו. אנחנו מכירים את זה מכל הכיוונים (היצרנים והמדענים כמובן, לא אני – עדיין…) – ה-LED מבחינת “עריסה לעריסה” עד כמה שאני יודע מקבלת ציון די טוב, למרות שלא ראיתי משהו מסודר בנושא. אם תמצא, תאיר את עיניי. במאמר השלישי, שייתן בעיקר נתוני השוואה, אני בהחלט מעוניין להתעסק בזה.

      וזה רק לקנח כי זה לא מסחרי אבל חברת Cree פרצה לפני שנה את מחסום היעילות לתאורת לד במעבדה, ועברה את ה200 (!) lumen לוואט, בעוד שבנורת ליבון אנחנו מדברים על בין 10 ל20 לומן לוואט (מסחריות) ובין 50 ל70 לומן לוואט בנורות הנפ”ק. בעוד שהטכנולוגיה בנורות הפלוראסנט ובנורות הליבון די תקועה – אין איך להתקדם איתה ליעילות גבוהה יותר – את המוליכים למחצה, קרי הLED רק התחלנו להכיר מבחינת היכולות שלה. תיאורתית 680 לומן לוואט זאת הנורה האידיאלית (הפקה של 100% אור מאנרגיה חשמלית). חציית ה-200 לוואט (במעבדה עדיין, כמו שאמרנו), היא השיג מרשים, אבל עוד נראה טובים ממנו. הערך הכלכלי של המחקר בתחום החל להניב פירות. נראה לאן זה יילך.

  • קודם כל, כל הכבוד על הכתבה המחכימה!
    נהנתי מאד לקרוא אותה מכיוון שגם אני מתעניין בנושא,
    למיטב ידיעתי קיימות נורות לד נוספות שבהם הרכיבו את הלדים בצורת נורת ליבון כך שאורם מתפזר לכל הכיוונים, לצערי עדיין הנורות האלה יקרות מאד ואני מסופק אם הצרכן הביתי ישקיע ויקנה אותם, גם לגבי המסכנה שהנורות הזולות לא מספקות את הסחורה, יש לי רק להסכים ולחזק לאור נסיוני עם נורות לד.
    הרכבתי נורת לד של 60 ואט (!) באולם ספורט לצורך בדיקה, וכעבור כמה חודשים בערך 40% מהנוריות הפסיקו לעבוד בבת אחת!

    • אסף צ'רטקוף

      אהלן יוסי,
      העניין הוא לא רק לפזר את הלד בצורה עגולה. אני לא יודע את המושג המדעי של התופעה, אבל מהחיפוש שלי, הנורה (LED) היחידה שממש מאירה את חלל החדר שאני נתקלתי בה, בניגוד להאיר כמו פנס – כאלומה אחת, היא זאת שאני מציין כאן – ה-EvoLux S. ראיתי גם נורות שמורכבות מהרבה לדים שכל אחד בזווית שונה, ובכך הן מנסות לפזר את האור, אבל בדרך כלל זה יצא יותר כמו הרבה אלומות קטנות מאשר להאיר את החלל כמו שתאורה ביתית נראית בדימיוננו.
      כמובן, ככל הנראה נתקלתי עד עתה רק בנורות סוג ד’.
      תודה על התגובה.
      אסף.

  • גם אני הסתקרנתי מאוד מהנושא של תאורת לד. תודה על הפוסט המחכים. זה קצת מוזר לי שקשה לפזר את האור של הלד.
    אולי צריך לעבור מקונספט של מקור אור נקודתי למשטחים מרובי נורות קטנות שיתנו את האפקט המאיר המפוזר.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן