אפשר לראות את המאמר הזה כמאמר המשך מעמיק (הרבה) יותר ל”ויהי אור” שכתבתי לפני כמעט שנתיים, כאן ב”בידיים”.

מבחן גוגל

הייתי שמח להושיב את כולכם, לעשות משחק אסוציאציות ולגלות מה התמונה הראשונה שעולה לכם בראש כשאתם חושבים על המילה “נורה”. מכיוון שזה יכול להיות מסובך קצת מבחינה טכנית, נשתמש במבחן גוגל – ניתן לגוגל להחליט מה אנשים מדמיינים כשהם חושבים על המילה “נורה”.

באנגלית המבחן היה מוחץ. בחיפוש תמונות תחת הביטוי “Light Bulb”, קיבלתי את התוצאה הבאה.

אין ספק בכלל. באנגלית, האימאג’ של נורה היא נורת ליבון. בעברית (עברית קשה שפה) זה קצת פחות ברור – משתרבבות כל מני תמונות לא קשורות לנושא, וגם נורת הפלורסנט הקומפקטית (נפ”ק) מופיעה יותר:

על אף השוני בין המבחן האנגלי לעברי, ההכללה המתבקשת נשארת זהה. האימאג’ שלנו למילה נורה הוא די אחיד. לאימאג’ של נורה יש צורה ברורה ומבנה מסויים (ראו תמונות לעיל), ולאור שלה יש צבע מסויים. ניתן להסיק שכל מה שלא יענה על הציפיות שלנו לנורה, יקוטלג אצלנו כ”נורה לא איכותית” או אפילו כלל לא כנורה. אחרי שמתרגלים לאימאג’ מסויים קשה להחליף. כמה זמן לקח לנו להתרגל לנורת הנפ”ק? אני זוכר שלי לקח זמן להתרגל. האור תמיד נראה לי קצת חלבי, ולא אהבתי את זה שלנורה לוקח זמן עד שהיא עובדת בכוח מלא. אבל בסוף, בשם החיסכון עברתי והתרגלתי.

להפוך את הפסולת שלכם למשאב!

אסף צ’רטקוף מספר לכם למה כל פרמקלצ’ריסט צריך לחשוב ברצינות על לרכוש מערכת כזו.

- קידום עסקי

אז הגיע הנפ”ק להציל את העולם!

והחיסכון בצריכה לוואט אכן גדול. את אותו הספק אור (שנמדד בלומן – Lumen) מנורת ליבון 75w אפשר לספק מנפ”ק של 24w. שליש מהצריכה! זה אכן הרבה מאוד. וכך הנפ”ק הפך להיות אחד הסמלים של מהפכת החסכון באנרגיה למען הסביבה. האימאג’ שלנו על מה היא נורה אולי לא השתנה (עדיין), אבל האימאג’ על מה היא “נורה חסכונית”, “נורה ירוקה”, “נורה אקולוגית”, ועוד שלל מושגים – כן השתנה. והנפ”ק כבשה את השוק בסערה. ראו, למשל, מקבץ תמונות המקשרות את האימאג’ של הנפ”ק עם “ירוק”.

הביקורת

לצד האימאג’ החיובי שיש לנפ”ק, מועלות בשנים האחרונות גם הרבה ביקורות. שלוש הביקורות המבוססות והמשמעותיות יותר עד לאחרונה היו: הימצאות אלמגם (סגסוגת של כספית ועוד מתכות) ברמות מסוכנות, שמתנדפות אל החלל בעת שנפ”ק נשברת; העדר מערך איסוף ומחזור של הנפ”ק כך שהכספית בסופו של דבר נשארת במזבלה ומזהמת את האוויר ומקורות המים שלנו (ואפילו אם יש לנו רצון למחזר ולטפל בכספית הרעילה, אין מערך מתאים); וטענה שלישית כי הנורות פולטות קרינה אולטרה-סגולה מייננת בקרבה מסויימת אליהן, עשויות לגרום לסרטן העור, השד, והערמונית, ולהוות גורם מגביר למחלות שקשורות ברגישות לאור. הביקורת אודות הקרינה אפילו עיכבה הצעת חוק למעבר לנפ”ק ופלוראסנט, כשזו הוגשה על ידי ח”כ אסתרינה טרטמן ב-2008.

חשמל מלוכלך

לביקורת שלמעלה מצטרפות מסקנות מדאיגות ממחקרים חדשים יחסית אודות הפרעות אלקטרומגנטיות (EMI) שנוצרות עקב שימוש במוצרים מסויימים, ביניהן חלק גדול מהנפ”ק. הציטוט הבא לקוח מהדף הראשי של אתר מרכזי המפרסם מידע בנושא, בעיקר חומר המבוסס על מחקרים פרי עטה של פרופ’ מגדה הבס מאוניברסיטת טרנט, קנדה. פרופ’ הבס היא אחת מהחוקרות המובילות בעולם בנושא השפעת תדרים אלקטרומגנטיים על בריאות האדם. ברשותכם, לא אתרגם. החלק המודגש הוא החלק המדאיג:

“CFL’s operate at high frequency using an electronic switching ballast to “chop up” our 120 volt AC electricity – that’s how they are able to use less energy when compared to an old-style incandescent bulb. This chopping results in voltage fluctuations (microsurges) that produce a ringing in the electromagnetic spectrum and is often measured in the radio frequency (RF) range frequencies above 3 kHz. A typical operating frequency for an electronic ballast in a CFL would be in the region of 50kHz to 100kHz, a frequency range known to produce adverse effects on one’s health. Muscle and joint pain, headaches, nausea, sleep disorders, respiratory problems, rashes along with anxiety and depression are just a few of the symptoms noted by some individuals.”

במקום אחר באתר, ומתוך מחקר מדעי בראשותה של פרופ’ הבס שהתפרסם ב-2006, מוצגות תוצאות מדאיגות אודות ההשפעה שיש לנפ”ק על החמרה של המחלות סכרת וטרשת נפוצה. חשוב לומר שלא כל הנפ”ק גורמות לתופעת ההפרעה האלקטרומגנטית – במחקרים נצפו לפחות כמה יצרנים שהנורות שלהם לא גרמו לתופעה המדוברת. הבעיה היא שרוב רובן של הנפ”ק כן גורם לתסמינים במידה כזו או אחרת ובנוסף קשה מאוד לדעת, בלי ציוד מדידה מתאים, האם הנורה שהתקנתם אתמול במטבח אכן מייצרת “חשמל מלוכלך” או לא. כשהמודעות לבעיה היא כל-כך נמוכה אפשר להגדיר את החוסר בידע כפשע לכל דבר נגד ציבור הצרכנים.

“Not all energy efficient bulbs are the same. Some do not contribute to dirty electricity and do not produce radio frequencies and this includes a few compact fluorescent lights, some LEDs (light emitting dioxides) and some halogen bulbs. Unfortunately most of the bulbs on the market will make people sick.”

מחטף חוקי?

בתחילת השנה נכנסו לתוקפן התקנות החדשות של משרד האנרגיה והמים לנושא חיסכון בחשמל האוסרות על מכירת נורות ליבון בהספק של יותר מ-60w. באותו החודש לילי בוטמן העירה את תשומת ליבנו לנושא, הביעה אכזבה על המחטף שנעשה, ללא ידיעת הציבור ועל אף הביקורת המבוססת והנרחבת לגבי הסיכונים בשימוש בנפ”ק. השאלה המתבקשת היא מי מרוויח מהתקנה החדשה? שהרי אם טובת הציבור והסביבה הם המטרה העיקרית שלשמן התקנות תוקנו, אין ספק כי משרד האנרגיה והמים מתעלם באופן בוטה מהבעיות הכרוכות בשימוש בנפ”ק, שהיום כבר נמצאות על השולחן ומדוברות בכל הערוצים. ובלי להיות קונספירטיבי מדי, כי במדינתנו הקטנה זה כבר די מקובל – לא אופתע אם מישהו יחקור ויגלה שהיבואן של הנפ”ק הוא מקורבו של השר ד”ר עוזי לנדאו, או לפחות אחראי לתרומה נכבדת לקופת מפלגת “ישראל ביתנו”.

לילי בוטמן מסיימת את המאמר בפסקה זאת.

אין ספק שהמאבק להגנת הסביבה ושימוש מושכל במשאבים הוא המאבק של כולנו. עם זאת חשוב לציין כי יש דרכים רבות להגיע ליעד המיוחל. כמו במקרים אחרים, חלקן עוברות דרך הטכנולוגיה ואחרות דרך שינוי הרגלים ואופן התנהלות. כשאנו פונים לטכנולוגיה אנו משתחררים בין השאר מאחריות אישית – בביטויים “אין צורך לצמצם צריכה הרי אנחנו ממילא ממחזרים”, “אין צורך לכבות את האור או לדלל את מספר הנורות הרי שמנו נורות חסכוניות”. במקרים רבים הטכנולוגיה לא מספקת תועלת סביבתית משמעותית מספיק ושכרה יוצא בהפסדה הבריאותי במקרה זה.

שתיים רבות, אבל איפה השלישית?

אני מבקש להדגיש את האזהרה שלילי ניסחה כאן למעלה בעדינות רבה מדי, ואעשה זאת שוב בהמשך – רק לעיתים רחוקות הפתרון של בעיה שמקורה בשימוש בטכנולוגיה יכולה להפתר בעזרת עוד טכנולוגיה. לרוב הבעיות הללו יש פתרון יאה יותר והוא בד”כ בתחום של שינוי של דפוסי התהגות וצריכה. ומכאן, בזהירות אמשיך לאלטרנטיבה שאני מציע, למכשולים שלה, ולמסקנות להמשך – הרי כששתיים רבות, השלישית לוקחת, אבל רק בפעם הבאה (:

לחצו כאן למאמר ההמשך, חלק ב’: תנו ללד לקרות, LED it be.

נ.ב. – התחילה לעבוד עצומה שקוראת לחייב את החברות והרגולטור לשקיפות מלאה ולכיתוב אזהרה על קופסאות האריזה של הנפ”ק. אם ברצונכם להרשם לעצומה, לחצו כאן.