רבות נאמר אודות הבזבוז של נורות הליבון, ואודות היעילות של נפ”ק למולן. קצת פחות נאמר אודות הסיכונים שבנפ”ק, ואודות העדויות שהולכות ומצטברות על עליה בשכיחות למחלות וקרינה מייננת. ועל-אף אי הבהירות, תוקנו תקנות חדשות המגבילות את המכירה של נורות הליבון, ללא ידיעת הציבור וללא שקיפות.
אפשר לראות את המאמר הזה כמאמר המשך מעמיק (הרבה) יותר ל”ויהי אור” שכתבתי לפני כמעט שנתיים, כאן ב”בידיים”.
מבחן גוגל
הייתי שמח להושיב את כולכם, לעשות משחק אסוציאציות ולגלות מה התמונה הראשונה שעולה לכם בראש כשאתם חושבים על המילה “נורה”. מכיוון שזה יכול להיות מסובך קצת מבחינה טכנית, נשתמש במבחן גוגל – ניתן לגוגל להחליט מה אנשים מדמיינים כשהם חושבים על המילה “נורה”.
באנגלית המבחן היה מוחץ. בחיפוש תמונות תחת הביטוי “Light Bulb”, קיבלתי את התוצאה הבאה.
אין ספק בכלל. באנגלית, האימאג’ של נורה היא נורת ליבון. בעברית (עברית קשה שפה) זה קצת פחות ברור – משתרבבות כל מני תמונות לא קשורות לנושא, וגם נורת הפלורסנט הקומפקטית (נפ”ק) מופיעה יותר:
על אף השוני בין המבחן האנגלי לעברי, ההכללה המתבקשת נשארת זהה. האימאג’ שלנו למילה נורה הוא די אחיד. לאימאג’ של נורה יש צורה ברורה ומבנה מסויים (ראו תמונות לעיל), ולאור שלה יש צבע מסויים. ניתן להסיק שכל מה שלא יענה על הציפיות שלנו לנורה, יקוטלג אצלנו כ”נורה לא איכותית” או אפילו כלל לא כנורה. אחרי שמתרגלים לאימאג’ מסויים קשה להחליף. כמה זמן לקח לנו להתרגל לנורת הנפ”ק? אני זוכר שלי לקח זמן להתרגל. האור תמיד נראה לי קצת חלבי, ולא אהבתי את זה שלנורה לוקח זמן עד שהיא עובדת בכוח מלא. אבל בסוף, בשם החיסכון עברתי והתרגלתי.
אז הגיע הנפ”ק להציל את העולם!
והחיסכון בצריכה לוואט אכן גדול. את אותו הספק אור (שנמדד בלומן – Lumen) מנורת ליבון 75w אפשר לספק מנפ”ק של 24w. שליש מהצריכה! זה אכן הרבה מאוד. וכך הנפ”ק הפך להיות אחד הסמלים של מהפכת החסכון באנרגיה למען הסביבה. האימאג’ שלנו על מה היא נורה אולי לא השתנה (עדיין), אבל האימאג’ על מה היא “נורה חסכונית”, “נורה ירוקה”, “נורה אקולוגית”, ועוד שלל מושגים – כן השתנה. והנפ”ק כבשה את השוק בסערה. ראו, למשל, מקבץ תמונות המקשרות את האימאג’ של הנפ”ק עם “ירוק”.
הביקורת
לצד האימאג’ החיובי שיש לנפ”ק, מועלות בשנים האחרונות גם הרבה ביקורות. שלוש הביקורות המבוססות והמשמעותיות יותר עד לאחרונה היו: הימצאות אלמגם (סגסוגת של כספית ועוד מתכות) ברמות מסוכנות, שמתנדפות אל החלל בעת שנפ”ק נשברת; העדר מערך איסוף ומחזור של הנפ”ק כך שהכספית בסופו של דבר נשארת במזבלה ומזהמת את האוויר ומקורות המים שלנו (ואפילו אם יש לנו רצון למחזר ולטפל בכספית הרעילה, אין מערך מתאים); וטענה שלישית כי הנורות פולטות קרינה אולטרה-סגולה מייננת בקרבה מסויימת אליהן, עשויות לגרום לסרטן העור, השד, והערמונית, ולהוות גורם מגביר למחלות שקשורות ברגישות לאור. הביקורת אודות הקרינה אפילו עיכבה הצעת חוק למעבר לנפ”ק ופלוראסנט, כשזו הוגשה על ידי ח”כ אסתרינה טרטמן ב-2008.
חשמל מלוכלך
לביקורת שלמעלה מצטרפות מסקנות מדאיגות ממחקרים חדשים יחסית אודות הפרעות אלקטרומגנטיות (EMI) שנוצרות עקב שימוש במוצרים מסויימים, ביניהן חלק גדול מהנפ”ק. הציטוט הבא לקוח מהדף הראשי של אתר מרכזי המפרסם מידע בנושא, בעיקר חומר המבוסס על מחקרים פרי עטה של פרופ’ מגדה הבס מאוניברסיטת טרנט, קנדה. פרופ’ הבס היא אחת מהחוקרות המובילות בעולם בנושא השפעת תדרים אלקטרומגנטיים על בריאות האדם. ברשותכם, לא אתרגם. החלק המודגש הוא החלק המדאיג:
“CFL’s operate at high frequency using an electronic switching ballast to “chop up” our 120 volt AC electricity – that’s how they are able to use less energy when compared to an old-style incandescent bulb. This chopping results in voltage fluctuations (microsurges) that produce a ringing in the electromagnetic spectrum and is often measured in the radio frequency (RF) range frequencies above 3 kHz. A typical operating frequency for an electronic ballast in a CFL would be in the region of 50kHz to 100kHz, a frequency range known to produce adverse effects on one’s health. Muscle and joint pain, headaches, nausea, sleep disorders, respiratory problems, rashes along with anxiety and depression are just a few of the symptoms noted by some individuals.”
במקום אחר באתר, ומתוך מחקר מדעי בראשותה של פרופ’ הבס שהתפרסם ב-2006, מוצגות תוצאות מדאיגות אודות ההשפעה שיש לנפ”ק על החמרה של המחלות סכרת וטרשת נפוצה. חשוב לומר שלא כל הנפ”ק גורמות לתופעת ההפרעה האלקטרומגנטית – במחקרים נצפו לפחות כמה יצרנים שהנורות שלהם לא גרמו לתופעה המדוברת. הבעיה היא שרוב רובן של הנפ”ק כן גורם לתסמינים במידה כזו או אחרת ובנוסף קשה מאוד לדעת, בלי ציוד מדידה מתאים, האם הנורה שהתקנתם אתמול במטבח אכן מייצרת “חשמל מלוכלך” או לא. כשהמודעות לבעיה היא כל-כך נמוכה אפשר להגדיר את החוסר בידע כפשע לכל דבר נגד ציבור הצרכנים.
“Not all energy efficient bulbs are the same. Some do not contribute to dirty electricity and do not produce radio frequencies and this includes a few compact fluorescent lights, some LEDs (light emitting dioxides) and some halogen bulbs. Unfortunately most of the bulbs on the market will make people sick.”
מחטף חוקי?
בתחילת השנה נכנסו לתוקפן התקנות החדשות של משרד האנרגיה והמים לנושא חיסכון בחשמל האוסרות על מכירת נורות ליבון בהספק של יותר מ-60w. באותו החודש לילי בוטמן העירה את תשומת ליבנו לנושא, הביעה אכזבה על המחטף שנעשה, ללא ידיעת הציבור ועל אף הביקורת המבוססת והנרחבת לגבי הסיכונים בשימוש בנפ”ק. השאלה המתבקשת היא מי מרוויח מהתקנה החדשה? שהרי אם טובת הציבור והסביבה הם המטרה העיקרית שלשמן התקנות תוקנו, אין ספק כי משרד האנרגיה והמים מתעלם באופן בוטה מהבעיות הכרוכות בשימוש בנפ”ק, שהיום כבר נמצאות על השולחן ומדוברות בכל הערוצים. ובלי להיות קונספירטיבי מדי, כי במדינתנו הקטנה זה כבר די מקובל – לא אופתע אם מישהו יחקור ויגלה שהיבואן של הנפ”ק הוא מקורבו של השר ד”ר עוזי לנדאו, או לפחות אחראי לתרומה נכבדת לקופת מפלגת “ישראל ביתנו”.
לילי בוטמן מסיימת את המאמר בפסקה זאת.
אין ספק שהמאבק להגנת הסביבה ושימוש מושכל במשאבים הוא המאבק של כולנו. עם זאת חשוב לציין כי יש דרכים רבות להגיע ליעד המיוחל. כמו במקרים אחרים, חלקן עוברות דרך הטכנולוגיה ואחרות דרך שינוי הרגלים ואופן התנהלות. כשאנו פונים לטכנולוגיה אנו משתחררים בין השאר מאחריות אישית – בביטויים “אין צורך לצמצם צריכה הרי אנחנו ממילא ממחזרים”, “אין צורך לכבות את האור או לדלל את מספר הנורות הרי שמנו נורות חסכוניות”. במקרים רבים הטכנולוגיה לא מספקת תועלת סביבתית משמעותית מספיק ושכרה יוצא בהפסדה הבריאותי במקרה זה.
שתיים רבות, אבל איפה השלישית?
אני מבקש להדגיש את האזהרה שלילי ניסחה כאן למעלה בעדינות רבה מדי, ואעשה זאת שוב בהמשך – רק לעיתים רחוקות הפתרון של בעיה שמקורה בשימוש בטכנולוגיה יכולה להפתר בעזרת עוד טכנולוגיה. לרוב הבעיות הללו יש פתרון יאה יותר והוא בד”כ בתחום של שינוי של דפוסי התהגות וצריכה. ומכאן, בזהירות אמשיך לאלטרנטיבה שאני מציע, למכשולים שלה, ולמסקנות להמשך – הרי כששתיים רבות, השלישית לוקחת, אבל רק בפעם הבאה (:
לחצו כאן למאמר ההמשך, חלק ב’: תנו ללד לקרות, LED it be.
נ.ב. – התחילה לעבוד עצומה שקוראת לחייב את החברות והרגולטור לשקיפות מלאה ולכיתוב אזהרה על קופסאות האריזה של הנפ”ק. אם ברצונכם להרשם לעצומה, לחצו כאן.
CFL’s operate at high frequency using an electronic switching ballast to “chop up” our 120 volt AC electricity – that’s how they are able to use less energy when compared to an old-style incandescent bulb.
טוב, תתעלם מהציטוט. זה לא מה שרלוונטי. זה מתוך הציטוט המלא בעניין החשמל המלוכלך (COPY+PASTE מהאתר שלהם).
אני מסכים שיש הרבה שאלות לגבי הנושא הזה (של החשמל המלוכלך), אבל גם אם מתעלמים ממנו לגמרי, עדיין הCFL מסוכנות יותר מLED בטיפול בהן לאחר השימוש, ויעילות פחות איך שלא הופכים את זה. וזה מה שחשוב.
ובכן, צר לי שדברים מפורסמים בצורה כה חד משמעית וכ”כ לא נכונה. לא ברור לי מי זאת “המומחית העולמית” אבל ברור (לי) שבפיסיקה היא למבינה, וגם לא בהנדסה.
1. הסיבה שנורת CFL היא חסכונית מנורות ליבון אינה קשרובה בשום צורה ואופן לתדר העבודה. זהו קישוק מקושקש. הסיבה האמיתית היא שנורת ליבון פולטת אור מכיוון שחוט הלהט מתחמם. כאשר הוא מתחמם הוא פולט “קרינת גוף שחור”. רוב האנרגיה של קרינה זו הוא עמוק באינפרא אדום אותה אנו לא רואים וזו בדיוק האנרגיה שמבוזבזת.
למי שלא מאמין או מתקשה להבין אני מציע נסוי פשוט. קחו נורת ליבון, שימו פילטר שמעביר רק IR וצפו איך אתם לא רואים כלום אך מרגישים היטב את החום ששורף חשמל.
בנורת CFL ערעור מצב אנרגייטי של גז יגורם ליצירת אורך גל מרכזי (UV) אשר מומר אח”כ באמצעות ציפוי הפוספור לאור נראה. תהליך זה הוא מאוד יעיל ומכאן נצילותה הגבוהה של המנורה.
לגבי הטענות המוזרות של “חשמל מלוכלך” אז גם זה לא נכון . אין ספק שקרינה באורכי גל של עשרות KHZ היא מסוכנת. מה שאותה גברת שכחה לציין שהנורה אינה אנטנה. קרינה במה בנראה “שדה קרוב” יורדת כמו המרחק בשלישית. במילים אחרות, במרחק של יותר מכמה עשרות סנטימטר מהמנורה תיזדקקו למכשיר מאוד רגיש כדי למדוד משהוא.
שמו לב שגם לדים עובדים באותו עיקרון של המרת UV לנראה במצעות פוספור (אם כי לא כל סוגי הלדים). הסכנה האמיתית (אם כי המזערית) בשני המקרים היא קרינה UV הנפלטת מבעד לסדקים בפוספור. שוב, במרחק של מטר צפיפות הקרינה קטנה מספיק כדי לא להוות שיקול.
הנורה הכי טובה וחבל שהיא לא מוזכרת היא נורת פלואורסנט ארוכה. לה הנצילות הגבוהה ביותר ופליטת UV הקטנה ביותר. היא ההמלצה שלי. במקום שני הייתי ממליץ של CFL ולא לד מכיוון שאני לא רואה שום ייתרון משמעותי ללד (הוא לא יותר יעיל!) ומכיוון שמחירו גבוה.
1. אני לא יודע איפה קראת שאמרתי שהיעילות של ה-CFL קשורה בתדר. אם זה מה שהבנת, אז תראה לי איפה.
2. הביקורת העיקרית היא האלמגם, ולא החשמל המלוכלך, אז אל תתקע על זה.
3. פלורסנט ארוך לא מוזכר כי הוא לא אטרקטיבי כי אף אחד לא רוצה אותה בבית. האור בהיר וקר ורוב האנשים לא אוהבים, ולכן זאת לא אלטרנטיבה.
4. לד יקר, אבל זה עניין של שוק. וזה כבר מתחיל להשתנות.
ההסבר לכך שמשרד האנרגיה והמים ממהר כל כך הוא פשוט: יש מחסור בגז טבעי עקב השינוי במצרים. מחסור שאפשר היה לטפל בו עד עכשיו אם כל הגורמים המעורבים (המשרד הזה, משרד האוצר, חח”י והירוקים) היו מפסיקים לריב כבר. המחסור בגז יכול להוביל להפסקות חשמל בקיץ שכן אז שיא הצריכה, ואף אחד לא רוצה הפסקות חשמל.
נורות להט הן מבזבזות חשמל, אבל יותר מכך – 95% מההספק נהפך לחום. בקיץ חם, המשמעות היא שמזגנים יצרכו יותר חשמל באזור מואר בנורות אלו. מכאן, החפזון להחליף הנורות לפני שהקיץ יגיע.
נ.ב. חיפשתי באינטרנט בנושא ‘חשמל מלוכלך’ ומתברר שיש רק מקור יחיד ומעט מפוקפק לעניין (דר’ הבס) ודו”ח של WHO הגיע למסקנה הפוכה:
http://www.sciencebasedmedicine.org/index.php/cfls-dirty-electricity-and-bad-science/
הממ… כמה בעיות בקונספט שאתה מציג:
1. נראה לי מצחיק שמישהו יחשוב שאפשר לפתור “משבר אנרגיה” שכזה בקיץ הקרוב על ידי מהלך של אי מכירת נורות חדשות. כי
א. מדובר על חיסכון מזערי
ב. זה אומר שכל הנורות הקיימות צריכות ל”השרף” עד הקיץ, ולסמוך על שזה יקרה נראה לי די לא מציאותי.
ג. השוק הפרטי הוא צרכן פצפון ביחס לתעשייה.
ד. יש כל כך הרבה מקומות שהממשלה יכולה לחסוך בהם הרבה יותר אנרגיה מבלי להאלץ לעשות “מחטפים לא חוקיים” שכאלו, הרבה לפני שעושים כזה מהלך שההשלכות שלו כל-כך קטנות.
2. לגבי חשמל מלוכלך – הביקורת שאתה מעלה (ומעלים באתר שקישרת אליו) היא בהחלט מוצדקת. אבל זה לא העניין. אם או בלי חשמל מלוכלך, נפ”ק ונורות להט כאחד הן בעיה. המדינה לקחה נורת להט, והחליפה אותה בנורה חסכונית, אך בעייתית, בלי להתחשב בכך שיש כבר פתרונות טובים יותר, וזה טיפשי. בדיון על המאמר שקישרת אליו, כותב מחבר המאמר:
Once they figure out the directional problem (LEDs tend to spew light in one direction rather than spread light in all directions) LEDs are the clear winner in every other category. They use the least electricity and last the longest. Price is still high, but with the energy and replacement savings they are still cost effective, and price will come down.
אני אומר שLED זה הפתרון כבר עכשיו. חוץ מהמחיר אין שום גורם מגביל.
1. זה לא המהלך היחיד, היה גם מבצע למכירת מקררים מסובסדים (ואמור להיות עוד אחד או שניים כאלו), איסור על מכירת מזגנים מסוימים, תוכנית ליבוא גנרטורים וכד’. בהתחשב בכך שארצות אחרות כבר אסרו על נורות להט והרעיון כבר הועלה בארץ ושכל זה פשוט יחסית למימוש, זה לא מפתיע שהם טיפסו על זה (אבל אני לא אופתע אם בסופו של דבר עדיין יהיו הפסקות חשמל בקיץ…).
2. צריכת החשמל הפרטית גדולה מזו של התעשייה.
http://bit.ly/Ho5tHu
3. כן, לד זה העתיד ללא ספק, אבל איך הכלכלן קיינס אמר: “בטווח הרחוק כולנו מתים”. כרגע נורת לד יקרה מדי, וזה לא בעיה זניחה לפתרון, לדעתי לפחות לא לממשלה הבירוקרטית של מדינה מתפתחת במערב אסיה.
4. דבר אחד שאפשר היה לעשות, כדי לטפל בבעיית קרינת העל-סגול מנפ”ק מסוימות, זה לסבסד דווקא את מה שנקרא double-envelope CFL (נדמה לי שזה פשוט נורת נפ”ק רגילה עטופה) ואז הקרינה הזו זניחה ולא את הגרסה שהפיצו בחנויות. חבל שלא חשבו על זה (או שלא רצו לשלם קצת יותר)…
הגרף שאתה מראה, מבחינת אורכי גל מטריד מאוד ומסביר את שנאתם של חלק מהאנשים לנורות הנ”ל
לגבי הכספית – הדבר הראשון הוא שכולנו נחשפים להרבה יותר כספית בזיהום אוויר ממה שיש בנורות CFL שמקורה בשריפת פחם בתחנות הכוח, בנוסף הגיע הזמן שיקימו מערך איסוף של נורות פלורסנטיות (אני יודע שבחלק מהאוניברסיטאות אוספים את הנורותץ הפלאורסנטיות הרגילות אז אני משער שהם יכולים לטפל גם בCFL
השאלה שהגרף מעלה אצלי זה האם הם בדקו את כל סוגי הCFL כי יש נורות כאלו בגווני אור שונים וצריך למצוא מהו הגוון הקרובס ביותר לטבעי
הי אחיקם, מזמין אותך לקרוא את הפוסט הבא. יש אלטרנטיבות.
בכל מקרה, אני לא בעד נפ”ק.
תמיד יש צד רביעי למטבע, בכלל שכחתי את הנושא של תאורת אור יום
http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%9D
תודה, דרור.
זה חשוב מאוד.
הלוואי המבנים שלנו יהיו מתוכננים טוב יותר. הלוואי.
אחד הדברים שעולים כחשודים כגורמים לסרטן השד הוא שהתאורה עצמה והחשיפה אליה בשעות החושך גורמת לשיבוש מנגנון המלטונין ולכן לסרטן. לכן גם תאורת LED עלולה להוות נזק.
– בשעות החושך רצוי להסתפק בתאורה נמוכה כדי לשבש פחות את מנגנון העייפות שלנו (שחשוב בכלל לא רק בגלל סרטן).
– ליד מחשב צריך להזהר מתאורה נמוכה מידי (נזק לעיניים?) או חזקה מידי (פגיעה במנגנון עייפות).
– רצוי להעביר חלק מהפעילות הלילית לפעילות שמתבצעת מוקדם בבוקר ולקבל אור טבעי.
רקע נוסף על תאורה וסרטן השד
http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%93
אהבתי, גם את זה שניסחת פחות בעדינות את המסר.
לגבי הקטע של הון שלטון בעיני זה הרבה יותר פשוט הנה מגיעה שנת בחירות וזה צעד שינופנף בפנינו , אין לו מחיר לפחות לא לקופת משרד התשתיות , הם אפילו לא עושים הסברה כמו שצריך , והוא כאילו עשייה ירוקה וחיובית בקיצור גם בלי בן דוד באוסרם זה צעד תקשורתי.
לגבי השלישית אני מנחשת שאתה מתחקר את נושא הLED, ואני רוצה רגע להתעכב על הלוגן, בעיני זו האבולוציה המתבקשת מנורת הלהט, גם אור חסר תופעות לוואי וגם דרוג אנרגטי C (להט הייתה F) היום פרסמתי על זה פוסט, הבעייה הן יקרות במיוחד לאור הסבסוד המסיבי של הנפ”ק ולכן מריצה עוד עצומה- הלוגן לא רק לעשירים http://www.atzuma.co.il/goodlight
אני אכן צועד לכיוון הLED, אבל אשמח לשמוע על פתרונות מעשיים ברמה הביתית להלוגן.
אם למישהו יש נתונים, אשמח לפרסם אותם.
לילי?
אודות ההלוגן – האור הוא בעצם אותו אור כמו של נורת להט, ההבדל הוא בקפסולה המקיפה את הפילמנט מלאה בתערובת גזים שמאפשרים לנורה להיות יעילה יותר ובעלת אורך חיים כפול (ברמה התאורטית ) , היתרון ביחס לLED הוא בספטרום ,
ללד יש שיא בצבע מסויים ייתכן שערבוב של לדים שונים נותן משהו מאוזן יותר אבל הספקטרום של נורות הליבון ובכללן ההלוגן דומה יותר לזה של השמש וכולל עליה הרמונית מהכחולים לכיוון האדומים. לאור כחול יש השפעה בעיתית/רפואית תלוי באיזה הקשר בוחנים אותו.
לפי הטבלה הזאת, אני לא רואה יתרון עצום לנורת להט (או הלוגן, אני מסתמך על העובדה שלך שיש להם אותו ספקטרום). לא ברור לי למה כוונתך ב”הרמונית”.


אם אני מבין נכון, אז את אומרת שיותר אדום מכחול, כמו בגרף של נורות הלהט, הוא אור בריא יותר. אשמח לראות רפרנס.
לא שאני מזלזל, חלילה וחס (:, פשוט אם אנחנו יורדים לעומק אז חשוב שנביא את המקור לעובדות איתנו.
הגרף הזה הוא מאתר Popular Mechanics האמריקאי. במאמר הם טוענים שאכן הלד והנפ”ק מחקות את אור השמש בצורה לא מושלמת (ופחות מנורות הלהט), אך לא מתייחסים להשלכות הבריאותיות של זה.
אין ולא תהיה אצלי נורה אחת כזו.
מה לגבי נורות LED. זו שאלה חשובה!
היי, בשביל זה יש חלק ב’ (:
ביום חמישי…