בנייה טבעית בישראל – תמונת מצב (חלק ב’)

טכנולוגיה נאותה

התכנסנו כאן כדי להראות שיש בנייה טבעית בישראל, שהיא נראית טוב, שיש אנשי מקצוע, ושזה לא רק מקיים, אסתטי ונותן כמה נקודות בגן עדן, זה גם אפשרי כלכלית. בכל חלק אפגיש אותנו עם כמה פרויקטים. והפעם, הכרות עם קבוצת בוץ

התכנסנו כאן כדי להראות שיש בנייה טבעית בישראל, שהיא נראית טוב, שיש אנשי מקצוע, ושזה לא רק מקיים, אסטתי ונותן כמה נקודות בגן עדן, זה גם אפשרי כלכלית. בכל חלק אפגיש אותנו עם כמה פרויקטים.

והפעם, הכרות עם קבוצת בוץ. מתוך האתר של הקבוצה:

קבוצת בוץ הינה אנסמבל של בעלי מקצוע מתחומי הבנייה, המציעים שירותי תכנון וביצוע לבנייה טבעית איכותית.

קבוצת בוץ פועלת לקידום תחום הבניה הטבעית בארץ, מתוך אמונה כי הטמעת שיקולים אקולוגיים בתהליך התכנון ושימוש בחומרים טבעיים לבנייה יסייעו ביצירת מקומות בעלי ערך סביבתי חיובי.

מקום בעל ערך סביבתי חיובי הנו מקום שמספק לדייריו חלל חי, נושם, בריא, אסתטי, נעים ונוח, ויחד עם זאת בהקמתו ולאורך חייו פגיעתו בסביבה הרחבה הינה מינימאלית.

קבוצת בוץ פועלת מתוך אהבה לבנייה, לאדמה, לצומח, לאדם ולמרחב המחיה שאנו חיים בו ופועלת לקידום תחום הבנייה הטבעית בארץ.

חשוב לאדם

ביתנו בנוי ממרכיבים רבים כגון יסודות, שלד, גג, חלונות ודלתות, מערכות חשמל, מים וביוב, וכיו”ב.

המרכיב הגדול ביותר של הבית הוא הקירות החיצוניים והפנימיים. הקירות מהווים את המסה העיקרית ושטח המעטפת העיקרי של המבנה, ובשל כך בעלי שטח המגע וההשפעה הגדולה ביותר על האדם השוהה בהם.

מרבית חיינו אנו שוהים במבנים שונים ובביתנו, וקירות הבית העוטפים אותנו משולים לעור גופנו.

אנו מאמינים שחומרים טבעיים בבנייה המבוססים על תערובות אדמה מאפשרים לספק לאדם חלל חי, נושם, בריא, אסתטי, נעים ונוח.

חשוב ונכון לסביבה

שימוש בחומרים טבעיים בבנייה מאפשר לא רק נוחות לדייריו אלא גם מבטיח פגיעה מינימאלית בסביבה ומשיג את הערכים האקולוגיים המשמעותיים ביותר בבניה.

אנרגיה פחותה ביותר בכרייה חציבה ושינוע של חומרי גלם מקומיים.

ייצור חומרי בנייה חופשיים מרעלים וחומרים כימיים (הן עבור הבנאים בעת הייצור והבנייה והן לדיירי המבנה.

תכנון וביצוע של מבנים יעילים אנרגטית: חומרי בנייה שיוצרו תוך השקעת אנרגיה מינימאלית (ללא תהליכי שריפה או כבישה), מבנה מוגמר בעל נצילות אנרגטית גבוהה (אנרגיה פחותה ליצירת אקלים נוח במבנה) וחומרי הבניה הטבעיים חוזרים לאדמה באופן מושלם ואינם יוצרים פסולת.

עשייה

קבוצת בוץ משתתפת בפרויקטים המבקשים לשלב במבנים כמה שיותר חומרים טבעיים בדגש על קירות המבנה.

קבוצת בוץ מתכננת ויועצת בתכנון אדריכלי לשילוב חומרי הבנייה הטבעיים, ומתמחה בבניה של קירות מחומרים טבעיים ובציפוי כל סוגי הקירות בטייחי אדמה.

מתוך רצון  לקידום תחום הבנייה הטבעית ולהנגשתה לכולנו קבוצת בוץ עוסקת בייצור תערובות אדמה וסיד ייחודיות, ומספקת את חומרי בנייה גם ליישום על ידי מבצעים אחרים.

פרויקטים

הערה – זמנים ועלויות מתייחסים לחלק של קבוצת בוץ בלבד.

חוות האיסיים

  • איפה: מושב אבן ספיר
  • מתי נבנה: 2010
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 90 יום
  • מי בנה: קבוצת בוץ – יוסף אמארה, כפיר סאדה, דנה דוויק, סיון סופר
  • מי תכנן: מיכל ויטל
  • עלות הפרויקט: 250,000 ₪

תיאור הפרויקט

הסבה של לול קיים לבית הארחה הכולל 6 יחידות אירוח. סה”כ 300 מ”ר – שלד פלדה, רצפת בטון, תקרות עץ ומעליהן גג קל, חלונות ודלתות עץ, גמר סיד חיצוני. קבוצת בוץ ביצעה בנייה של קירות חוץ ופנים בחבילות קש כולל גמר טיח אדמה.

למה המבנה מקיים יותר: שיפוץ מבנה קיים, שילוב של תכנון אקלימי וחומרים טבעיים.

המבנה נולד מיוזמה פרטית של זוהר קציר להקמת חוות בריאות אקולוגית בהרי ירושלים. לאחר מלאכת התכנון של מיכל ויטל, קבוצת בוץ התגייסה לביצוע. זהו המבנה הגדול ביותר בארץ שנבנה מחבילות קש ומטויח בטיח אדמה. בשנה האחרונה נפתח המבנה לאורחים ולמשתתפים בסדנאות של חוות האיסיים.

חוות האיסיים, אבן ספירחוות האיסיים, אבן ספירחוות האיסיים, אבן ספיר

 

 

 

 

בית מגורים פרטי 1

  • איפה: באר מלכה
  • מתי נבנה: 2011
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 25 יום
  • מי בנה: בנייה עצמית, צוות בוץ – יוסף אמארה, כפיר סאדה
  • מי תכנן : מיכל ויטל (בשיתוף כפיר וקס) ותכנון עצמי
  • עלות הפרויקט: 30,000 ₪

תיאור הפרויקט

בית פרטי 120מ”ר בנייה בקוב, גג פאנלים מבודדים; סטודיו בחצר, שלד עץ וקירות קש קל.

קבוצת בוץ ביצעה טיח אדמה פנים וחוץ, רצפות אדמה, טיח סיד בחדרים רטובים וכן ייעוץ וליווי בבניית סטודיו מקשקל על שלד עץ.

למה המבנה מקיים יותר: שילוב של תכנון אקלימי, חומרים טבעיים ובנייה עצמית.

הבית נבנה בבנייה עצמית לאורך תקופה ארוכה. חברים, מתנדבים ובנאים שונים תרמו כל אחד את חלקו. קבוצת בוץ הגיעה לביצוע גמרים אחרונים בקירות, ביצוע רצפות האדמה וליווי בניית הסטודיו.

באר מילכה, בית פרטיבאר מילכה, בית פרטיבאר מילכה, בית פרטי

 

 

 

 

בית מגורים פרטי 2

  • איפה: גן שורק
  • מתי נבנה: 2011
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 30 יום
  • מי בנה: שותפות של קבוצת בוץ, ניצן איסרוביץ וירון פרידלנד בסיוע צוות עובדים מסור.
  • מי תכנן: נורית זעירי
  • עלות הפרויקט: 120,000 ₪

תיאור הפרויקט

בית פרטי גדול, בנייה קונבנציונאלית, קירות כפולים.

קבוצת בוץ ביצעה טיח פנים במבחר גימורים, אלמנטים מיוחדים בשילוב חומרים טבעיים וממוחזרים ובניית ספרייה מקשקל.

למה המבנה מקיים יותר: שילוב חומרי גמר טבעיים בבנייה קונבנציונאלית.

אחד הפרויקטים הגדולים מבחינת שטחי טיח אדמה שקבוצת בוץ לקחה בו חלק. זהו פרויקט חשוב משתי סיבות עיקריות – א. הפתיחות והאמון של בעלי הבית בחומרים טבעיים יצרו תשתית טובה למימוש יכולות מצוינות וגימורים איכותיים בעבודות האדמה ב. השאיפה שלנו היא להביא את האדמה בפרט והחומרים הטבעיים בכלל לכל בית – הפרויקט הזה מדגים את השילוב של בנייה קונבנציונאלית עם ציפוי קיר בטיח אדמה טבעי.

גן שורק, בית פרטיגן שורק, בית פרטיגן שורק, בית פרטי

 

 

 

 

בית מגורים פרטי 3

  • איפה: חוקוק
  • מתי נבנה: 2011
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 35 יום
  • מי בנה: בנייה עצמית, ברק וורקר, צוות בוץ – כפיר סאדה, יוסף אמארה
  • מי תכנן: ירון פרידלנד
  • עלות הפרויקט: 60,000 ₪

תיאור הפרויקט

בית פרטי 2 קומות, שלד עץ, קירות חוץ קשקל, חלונות ודלתות מעץ.

קבוצת בוץ ביצעה בניית קירות פנים בשיטת במבוקיר וטיח פנים במבחר גימורים ושילוב נישות דקורטיביות ושימושיות.

למה המבנה מקיים יותר: תכנון אקלימי, שימוש מירבי בחומרים טבעיים (כולל שלד) ובנייה עצמית.

 

בית פרטי, חוקוקבית פרטי, חוקוקבית פרטי, חוקוק

 

 

 

 

בית מגורים פרטי 4 (עדיין בבנייה)

  • איפה: מעלה גמלא
  • מתי נבנה : 2011/2012
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 40 יום
  • מי בנה: בנייה עצמית, צוות בוץ – יוסף אמארה, כפיר סאדה, סיון סופר, דנה דוויק
  • מי תכנן: רני אוחנה ותכנון עצמי
  • עלות הפרויקט: 120,000 ₪

תיאור הפרויקט

בית פרטי 100מ”ר יסודות וממ”ד בטון, שלד פלדה, גג פאנלים מבודדים, קירות חוץ חבילות קש, קירות פנים במבוקיר, טיח פנים אדמה, טיח חוץ סיד.

קבוצת בוץ מבצעת בנייה מלאה של קירות פנים וחוץ וגמר טיח פנים וחוץ כולל אלמנטים מיוחדים.

למה המבנה מקיים יותר: שילוב של תכנון אקלימי, שימוש מירבי בחומרים טבעיים ובנייה עצמית.

אישי: בפרויקט זה תוכננה בניה על מ”ר גדול יותר ובגלל חריגה בתקציב הוחלט ע”י בעלי הבית לבצע בנייה בשלבים, בדרך זו לשמור לכל שלב את החופש בהוצאות הנדרשות לו ובלבד שלא לוותר על היעילות האנרגטית והחומרים הטבעיים. הסיפור הקטן הזה משמש דוגמא מבחינתנו לשיקול חכם ולבחירה נכונה בבנייה של בית.

בית פרטי, מעלה גמלאבית פרטי, מעלה גמלאבית פרטי, מעלה גמלא

 

 

 

 

מעשייה – חנות יצרנית

  • איפה: שוק הפשפשים, ת”א יפו
  • מתי נבנה: עבר שיפוץ ותוספת 2011
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 15 יום
  • מי בנה: בנייה עצמית, צוות בוץ – כפיר סאדה, דנה דוויק
  • מי תכנן: תכנון עצמי
  • עלות הפרויקט: 7000 ₪

תיאור הפרויקט

חנות קטנה ומקסימה בשוק הפשפשים, משמשת במה וחלון ראוה לקהילות יצרניות. קבוצת בוץ ביצעה גמר טייחי סיד ואדמה.

למה המבנה מקיים יותר: שילוב של תפישת עולם ופעילות חברתית, כלכלית, סביבתית מקיימת וגם ביטוי של כל אלו במקום הפיסי. בנייה עצמית. שילוב של חומרים טבעיים, משופצים וממוחזרים: קירות, ריצוף, ריהוט, חלונות ודלתות. נוצר יש מאין.

מעשייה, חנות יצרנית - שוק הפשפשים, יפומעשייה, חנות יצרנית - שוק הפשפשים, יפו

 

 

 

 

הסטודיו של מיכל – סטודיו ליוגה

  • איפה: אבן יהודה
  • מתי נבנה: 2010
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 40 יום
  • מי בנה: קבוצת בוץ – כפיר סאדה, דנה דוויק, כפיר וקס
  • מי תכנן: כפיר וקס
  • עלות הפרויקט: 60,000 ₪

תיאור הפרויקט

קומת עמודים מפולשת מתחת לבית פרטי נסגרה והפכה לסטודיו ליוגה. חלל של 36 מ”ר הכולל חדר רחצה. שלד בטון קיים, קירות במבוקיר, גמר חוץ ופנים טיח אדמה, חלונות ודלתות עץ, רצפת אדמה ונישות.

קבוצת בוץ מתכננת, מנהלת פרויקט ומבצעת בנייה מלאה.

למה המבנה מקיים יותר: שפוץ מבנה קיים, תכנון אקלימי במגבלות המצב הנתון ושימוש מלא בחומרים טבעיים. בנוסף לכך בהיותו סטודיו ליוגה הוא תורם לעבודה בקרבת הבית.

אישי: תוספת בנייה ושיפוץ “קלאסיים” למבנה קיים, במקרה הזה לצורך סטודיו ליוגה. פרויקט חשוב מבחינת קבוצת בוץ כיוון שהוא נעשה כולו על ידינו כולל תכנון וניהול הפרויקט. זה מנע “נפילה בין הכיסאות” של כוונות טובות וביצוע מורכב ואיפשר לנו ללכת לשימוש מלא בחומרים טבעיים ולהגיע לרמה אסתטית גבוהה.

בנוסף לכך, כיוון שהפרויקט נמצא במרכז הארץ, שהוא גם מרכז הקנצנזוס והבנייה הקונבנציונאלית, הפרויקט משמש שגריר ומגביר מודעות נגיש לבנייה טבעית ועושה לנו עבודת הסברה חשובה.

סטודיו ליוגה, אבן יהודהסטודיו ליוגה, אבן יהודהסטודיו ליוגה, אבן יהודה

בית מגורים פרטי 5

  • איפה: תל יוסף
  • מתי נבנה: 2011
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 25 יום
  • מי בנה: בנייה עצמית, צוות בוץ – יוסף אמארה, כפיר סאדה
  • מי תכנן: מיכל ויטל ותכנון עצמי
  • עלות הפרויקט: 40,000 ₪

תיאור הפרויקט

תוספת ושיפוץ לבית קיבוץ ישן. שלד התוספת מבטון, שילוב שיטות בקירות פנים וחוץ – חבילות קש, קשקל, במבוקיר, לבני אדמה דחוסות וכן טייחי אדמה וסיד.

קבוצת בוץ מבצעת ליווי מלא של הפרויקט כולל בניית קירות פנים וחוץ, גמר טיח פנים אדמה וטיח חוץ סיד, כולל אלמנטים מיוחדים.

למה המבנה מקיים יותר: שיפוץ ותוספת למבנה קיבוצי קיים, שילוב של תכנון אקלימי, חומרים טבעיים, כולל אדמה מקומית, ובנייה עצמית.

אישי: פרויקט מיוחד שמדגים בצורה טובה בנייה עצמית. בעלי הבית לקחו על עצמם את התכנון וניהול הביצוע של הפרויקט יחד עם עזרה מקצועית של קבוצת בוץ. וכן השתתפו בפועל כבנאים בשלבים השונים. בנוסף לכך היה שימוש רב באלמנטים וחומרים ממוחזרים ומקומיים – אדמה, עץ, דלתות, אריחים, אבן וכד’. שני הדברים האלה ביחד הביאו ליצירת מבנה ייחודי המותאם אישית לבעלי הבית וגם לחיסכון בעלויות.

 

מבנה חינוך

  • איפה: קיבוץ לוטן
  • מתי נבנה: 2009
  • כמה זמן לקח לבנות: כ- 90 יום
  • מי בנה: בנייה עצמית קיבוץ לוטן, 8 מתנדבים מסורים,  צוות בוץ – כפיר סאדה, סיון סופר, דנה דוויק
  • מי תכנן: קיבוץ לוטן
  • עלות הפרויקט: 200 ₪ למ”ר

תיאור הפרויקט

בניה חדשה של מבנה חינוך בקיבוץ, כ-220 מ”ר אשר נועד לשמש כחלל לסדנאות והרצאות. שלד – פלדה, קירות מחבילות קש מטויחות אדמה. קבוצת בוץ ביצעה וניהלה את העבודה בשלב הבניה בחבילות קש והטיוח.

הגם שהקירות בוצעו לפני כשלוש שנים , מסיבות חיצוניות הבניה נעצרה ומסתיימת רק בימים אלו לשימוש מהנה וחינוכי על ידי החברים בקיבוץ לוטן.

למה המבנה מקיים יותר: שימוש מירבי בחומרי גלם מקומיים, שילוב של תכנון אקלימי, חומרים טבעיים, ביצוע משולב בנייה עצמית, מקצועית ומתנדבים הניב שיתוף פעולה חברתי כלכלי נכון תנופה ולימוד.

מבנה חינוך, קיבוץ לוטןמבנה חינוך, קיבוץ לוטן מבנה חינוך, קיבוץ לוטן

 

 

 

ליצירת קשר עם קבוצת בוץ, bottzgroup@gmail.com, או טלפקס: 04-6063628

לחלק א’ בסדרה “בנייה טבעית בישראל”

בניתם ביתכם בבניה טבעית? יש לכם עסק לבנייה טבעית ותיק עבודות ואתם מעוניינים לעזור לנו להציג לישראל שבנייה טבעית היא מקיימת, בריאה יותר, ולא פחות חשוב – אפשרית מהבחינה הכלכלית? רוצים לספר על זה, כאן ב”בידיים”? שלחו דוא”ל ל-contact@bayadaim.org.il, וניצור אתכם קשר.

לתוכן זה נכתבו 17 תגובות

  • שלום :)
    יש לי שאלה פרקטית לגבי בניה אקולוגית בהקשר של הבניה של הגג (לבית) מהו גג מומלץ מבחינה אקולוגית ועלותו זולה?
    תודה

  • האם בנייה טבעית של בית מגורים היא יותר זולה כלכלית מבנייה רגילה שלו מבטון?

    האם כל ההשיטות יותר זולות? יקרות ?

    תודה

  • נפתלי בוהדנה |

    מגורים בערים בביניינים מונעת מהאדם לגדל את מזונו,וכך הוא שבוי בידי הקפיטליזים שהופחים אותו לעבד מודרני

  • זה באמת בעייתי מהסיבה שזה תלוי בבנייה צמודת קרקע
    אני חושבת שלמשוואת ה “מה יותר אקולוגי” צריך גם להכניס את פונקציית הבניה לגובה בערים, לא עשינו בזה כלום אם אנחנו בונים את בתינו מחומרים אקולוגים אבל מצד שני גם מצמצמים את גודל השטחים הפתוחים

    לא ראיתי כאן בינתיים בית שגם השלד והיסודות עשויים מחומרים אקולוגים, אמנם כן ממוחזרים אפילו אם מדובר בעץ מעובד ועל זה ישר כח

    בכל אופן בניה על גבי יסודות שכבר קיימים היא מבורכת ויותר אקולוגית מאשר לעודד צמצום שטחים פתוחים ובניית מבנים עליהם

  • אסנת לב ארי |

    שלום לכולם
    שמי אסנת לב ארי, זכינו לעבוד עם קבוצת בוץ כשבנינו את בית הקש קל שלנו בחוקוק.
    רציתי להוסיף כמה פרטים ולהבהיר מה שנכתב כאן
    מה שכתוב במאמר מתייחס כמובן רק לחלק של קבוצת בוץ בבנית הבית שלנו
    קבוצת בוץ עשתה עבודה נהדרת ואין בדברי שום כוונה לומר אחרת

    אולם בתור מי שבנתה הסיקור הנ”ל קצרצר מידי ומצייר תמונה לא מדויקת של תהליך “בניה טבעית” בכל מקרה יש הבדל גדול מאוד בין שיפוץ הרחבה ובנית בית ושווה להקדיש מאמר שעוסק בדרכים לבנית בית בארץ ובמפגש הרצון מול המציאות ודרישותיה (וועדות חוקים משכנתא ועוד) על מנת לתת מקסימום אינפורמציה למי שרוצה וחשוב לשמוע מנסיון של מי שכבר עשה..אפשר לחסוך זמן כסף ולהצליח לדייק יותר

    הבניה לקחה הרבה יותר מ 35 ימים, כל בנית הבית ארכה למעלה משנה…
    הבית כולל גם יסודות חפורים מבטון וממ”ד
    המעורבים בפרויקט רבים מאוד! וממש לא כלולים בקטע קצר זה וחבל
    לטעמי הבית מקיים יותר בעיקר בגלל הבניה האקלימית
    השימוש בקש כחומר בניה נעשה בצד חומרי בניה נוספים שאינם בהכרח מקיימים יותר
    העץ לבניה מלא בחומרים רעילים מיובא ואינו מפחית מדרך אקולוגי
    הבניה עצמית יקרה יותר במקרה שלנו ואינה מקיימת יותר

    העיקר שזהו בית טוב שטוב לנו לגור בו ולמי שמעונין בפרטים נוספים מוזמן להסתכל בבלוג שיואל כתב בזמן הבניה : ” הבית הירוק” ובו כל ההתלבטויות והמספרים…

  • רותי גרינברג |

    זה נראה נהדר!!מעורר השראה עבודה מקצועית ויפהפיה. שאלתי היא האם המחירים מתייחסים לעלות הפרוייקט כולו או רק לעבודת האדמה ?

    • אסף צ'רטקוף

      הי רותי, עד כמה שאני יודע המחירים מתייחסים רק לעבודת האדמה עצמה,
      אך את מוזמנת להתקשר לקבוצת בוץ ולברר בעצמך אודות המחירים המדוייקים.
      אם תגלי פרטים שתהיי מעוניינת לשתף כאן, אתה כמובן מוזמנת.
      אסף.

  • עמרי קרן |

    אני לא מבין גדול באקולוגיה, אבל לתפיסתי היא מדברת בעיקר על מגוון. יכול להיות ששימוש חוזר בבתים עירוניים אקולוגי יותר מבניה טבעית לפי עקרון הקיימות, יכול להיות שחיים אקולוגיים בעיר, אם יעשו זאת כולם, מקיימים יותר מחיים אקולוגים בכפר (שוב- כולם). אבל בשלב הנוכחי- הכי טוב לקדם קיימות כפרית לצד קיימות עירונית. יש מספיק לכווולם… ;)

    • אסף צ'רטקוף

      שימוש חוזר בבתים עירוניים זה פרדוקס. בניין בערי מיליון אמור להחזיק 50 שנה, אך זמן החיים שלהם קצר בחצי כי בפחות מ-50 שנה צריך להחליף אותם למבנים שיכילו יותר אנשים ברמת חיים יותר גבוהה. כך שכל בניין בעיר נהרס תוך פחות מ-50 שנה ונבנה אחד גדול ממנו במקומו. בערים שמתקדמות בקצב פיתוח גבוה (במזרח) מדברים על זמן חיים של 25 שנה לבניין. וזה בכלל בלי לדבר על האנרגיה שהבניינים האלה צורכים תוך כדי זמן החיים שלהם (הבניין עצמו, לא חללי המגורים) כמו האנרגיה הנדרשת לשאיבת מים (לבניינים גבוהים), מעליות, ואפילו בחלק מהבניינים צריך לנקות חלונות 365 ימים בשנה, כי עד שמגיעים לחלון האחרון כבר צריך לחזור לראשון.
      מה שכן, המשפט האחרון שלך הוא החשוב, לדעתי. ועל זה אני בדיוק כותב. (:

  • רוזה מרציפן |

    מאוד יפה. הבעיה היא שזה נראה מתאים בעיקר לבניה צמודת קרקע ולא עירונית, עניין לא אקולוגי בעליל. יש דוגמאות עירוניות מלבד העיצוב של החנות ביפו?

    • אסף צ'רטקוף

      “לא אקולוגי בעליל”? אני בדיוק עכשיו (ממש עכשיו) עובד על מאמר שיתקל את האמירה הזאת, או ווריאציה אחרת שלה “מה יותר “אקולוגי” העיר או הכפר – שאלת מיליון הדולר”.
      אז יש דוגמאות עירוניות של בנייני אדמה בתימן (9-11 קומות), לא בארץ. אבל הייתי מעוניין שתסבירי לי יותר למה לדעתך זה “לא אקולוגי בעליל”. או יותר טוב – אם תוכלי לפרט לי מה המדדים ל”אקולוגיות”, להיות משהו “אקולוגי”.
      אסף.

      • רוזה מרציפן |

        ראשית כל, תודה על התגובה המהירה, בדיוק נכנסתי להגיד שראיתי שענית על שאלה דומה בחלק א’. אז קודם כל אני מאוד מזדהה עם התפיסה שיש לצמצם את גידול האוכלוסיה, לדעתי זה הדבר הגדול האמיתי שבו כולם מפחדים לגעת.
        בנוגע למגורים פרבריים וכפריים- זה יכול להיות “אקולוגי”- (נאמר- פחות פוגע בסביבה) אם האנשים שחיים בסביבה כזאת מקיימים אורח חיים אוטרקי, מספקים לעצמם את המזון, לא מקבלים תשתיות מקובלות (ביוב, חשמל, מערכת כבישים) והולכים ברגל אם הם צריכים לצאת מהישוב. בפועל זה לא מתקיים- או כמעט שלא, אל תתפוס אותי במילה- ואז כדי לכלכל ולקיים את אותם ישובים פרבריים צריך להניח המון תשתיות המבזבזות אנרגיה, חומרי גלם וקרקע. הרבה הרבה יותר מאשר אם אותה קבוצת אנשים הייתה מאכלסת רחוב אחד בעיר. זה בעיני לא אקולוגי. וכמובן שאשמח לקרוא את המאמר שלך, ולשמוע זוויות ראיה אחרות.

      • טל מזרחי |

        לגור כמו סרדינים אחד על השני כשסביבי יש שלטי חוצות , פרסומות, רעש, בטון תחת רגליי ובכל פינה, מגדלים בגבהי ענק, זיהום אויר, זיהום באופן כללי, המון חנויות שאין בהן כל צורך ומחסור יום יומי ומתמשך בטבע ובסביבה טבעית ורגועה, לא משנה לי איזה מחקר תתני לי או איזה נתונים סטטיסטיים ל-למה זה יותר חסכוני לחיות בעיר – אני חושבת שהחיים בעיר (אחרי ילדות ברמת גן וכמה שנים בבגרות בתל אביב ) הם לא אנושיים ומנותקים מכל דבר טבעי ופשוט. זה הדבר הכי לא אקולוגי מבחינתי. אני לא מאמינה שמשהו , משהו שאנחנו עושות יכול להיות אקולוגי – אם אנחנו לא מקשיבות לגוף שלנו ולצרכים הטבעיים שלנו במרחבים טבעיים וסביבה קהילתית רגועה וטובה. זאת השאיפה שלי באופן אישי וזה מה שאני מאמינה בו. סלחי לי אם העלבתי אותך כתושבת עיר, אבל אני באמת חושבת שהעיר לא תוכננה לאנושיות אלא לעסקים חסרי מטרה אנושית (של יחס אנושי זו לזו, של שיתוף פעולה בין הא\נשים, אהבה וחיים פשוטים וטובים – זה היה גורם לנו לא לצרוך כל כך הרבה.) ולאכלוס כמה שיותר א\נשים במרחבים כמה שפחות אנושיים וטבעיים (כדי להגביר את העיוות של הדחפים שלנו לקנות ולהתמכר לצרכנות בניסיון להקהות את חושינו לחוסר בקרבה אנושית) כדי שיזינו את המערכת חסרת התכלית הזאת. עיר זה איפה שהקפיטליזם מתקיים. אני לא רואה אקולוגיה או קיימות בעיר, מצטערת.

      • אסף צ'רטקוף

        “עיר זה איפה שהקפיטליזם מתקיים” – חזק מאוד.
        הוצאת לי את המילים מהפה.

        מתי שהוא בקרוב אנסה לתמצת את כל הרעיונות שלי בדיון הזה, אבל בעקרון תמצתת את הביקורת שלי על העיר המודרנית.
        העיר המודרנית היא אולי חסכונית (לא תמיד) במשאבים, אבל זה בוודאי ובוודאי לא האספקט היחיד של קיימות,

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן