Jam זה לא רק ריבה

חינוך, חברה וקהילה

אחרי החוויה שעברתי בעצמי באותו הסופ"ש, שהשאירה אותי עם רגשות מעורבים אודות היכולת של תהליך בזק שכזה להוציא תוצרים איכותיים, החלטתי לבדוק מה היו התוצרים של כל שאר הג'אמים בעולם. קצת כמו להשוות תוצאות אחרי מבחן שאתה לא בטוח אם הצלחת או לא.

על הTLV Sustainability JAM כתבתי בתחילת החודש, כאן, וכאן. החלטתי לערוך תחרות משל עצמי, כאן ב"בידיים".

עברתי על כל הפרויקטים שהוגשו (קצת יותר ממאה), ובחנתי ארבעה קריטריונים: החיבור לתמה שנבחרה – מגרשי משחקים (Playgrounds); החיבור לנושא הקיימות; מקוריות – האם הפרויקט מחדש משהו; והגשה – רמת ההגשה, הבהירות של הרעיון ועד כמה הוא מסביר את עצמו.

מתוך כל הרשימה, אלו הם הפרויקטים המוצלחים יותר לדעתי. מוזמנים לשפוט בעצמכם ולהצביע על הפרויקט הזוכה בתגובות לפוסט. הקליקו על שם הפרויקט כדי לצפות בו. אני מזמין אתכם להשקיע ולצפות בסרטונים ובמצגות שהוגשו.

City Shelf

City Shelfפלטפורמה אינטרנטית בשיתוף עם העירייה שמשנה את היחסים בין השלטון המקומי (העירוני) והתושבים. במקום לחשוב על העיר כספקית שירותים, ועל התושבים כלקוחות או צרכנים, התושבים הופכים להיות גם ספקים וגם לקוחות, כשהם מקבלים "נקודות" על עשייה מגבירת שפע, ומשלמים בנקודות על שירותים שונים.

Building Bots

פרי אחת הקבוצות הישראליות בג'אם. מתקן שבו ילדים יוצרים לבני אדמה מחומר מקומי, משולב במגרש משחקים בו הילדים משחקים עם הלבנים שיצרו. החומר מתמוסס בגשם וחוזר לאדמה, ממנה אפשר לשוב וליצור עוד לבנים. חוויה חושית המשלבת עבודה בחומרים טבעיים ומלמדת על מחזור החומרים בטבע בצורה לא מילולית.

PlayNet

PlayNetקצת פחות מרגש ובגימור גולמי יותר, PlayNet לוקחת את המודולריות של Building Bots, ומוסיפה לה מימד רשתי (לא בהכרח לטובה). כל ילד יכול להביא עימו את החלקים שלו, להפגש עם חברים בשכונה, ולבנות את מגרש המשחקים השיתופי שלו. באתר ניתן ליצור קשר עם שחקנים אחרים, לקנות חלקים חדשים או משומשים, ועוד.

We.Walk

פלטפורמה אינטרנטית למובייל שמעודדת הליכה על פני תחבורה ציבורית. משתמשים משתפים מסלולי הליכה בעיר ומתעדים אותם באמצעות סמארטפונים. בתחנות האוטובוס מוצגות ההמלצות למסלולי ההליכה והנתונים עליהן כך שנוסע מזדמן יכול לבחור אם לחכות לאוטובוס או להתחיל ללכת באחד ממסלולי ההליכה המוצעים.

PopSpots

מערכת ציבורית שמשפרת את היכולת ללכת ברגל בעיר גם בשעות הלילה, על ידי הארה של "פינות מתות" מבחינת תאורה וצליל. הנקודות מופעלות על ידי חיישני תנועה וחיבור לוויני לסמראטפונים של התושבים ההולכים. בעצם, הפרויקט מגביר את תחושת הביטחון בעזרת כלים שאפשר לאפיין אותם כ"אח גדול, אבל נחמד". במקום מצלמות אבטחה שיוצרות תחושה של אבדן פרטיות, אנחנו מתוגמלים בתצוגת אור צבעוני דינמי שמאיר את הנקודה החשוכה, ומוסיף צליל וצבע להליכה שלנו בה. תוכל גם לבחור מסלול מנקודה א' לב' שעובר בכוונה ב-PopSpots שכאלו, ולהציע לעירייה להוסיף נקודות בפינות שעדיין לא טופלו. ניסיון מעניין לטפל בתחושת הביטחון של הולכי הרגל בעיר. וכן, אין קשר ישיר לתמה של גן המשחקים.

Silver Rangers

מערכת (אינטרנטית בחלקה) המחברת בין פנסיונרים בעלי ידע וניסיון חיים ומקצוע שחסרה להם התעסוקה, ובין פרויקטים סביבתיים וחברתיים שזקוקים לעזרה מקצועית אך ידם אינה משגת לשלם עבורה. כך המערכת מחזקת את החיוניות של האוכלוסיה המבוגרת, מחזקת את הפרויקטים והיזמים, ויוצרת חיבור בין דורי. גם המיתוג מגניב – Silver Rangers, נשמע כמו גיבורים מסדרה מאנגה, אם כי בעברית זה נשמע הרבה פחות טוב (השומרים הכסופים).

Connecting Generations

פרויקט עם קווים כלליים דומים לsilver rangers. תכנון של מרחב משותף של ילדים צעירים (גן וביה"ס יסודי) עם אוכלוסיה מבוגרת, אשר מעניק חיוניות ואנרגיה לדור המבוגר, כשהדור הצעיר מקבל ניסיון חיים והשגחה. את הפרויקט אני מדגיש בגלל היישום המעולה של לא מעט עקרונות פרמקלצ'ר, במערכת שהיא אנושית לגמרי (שימושים מרובים, להעריך את המגוון, לשלב, לא ליצור פסולת – פסולת גם במובן של הערכה עצמית של המבוגרים או אנרגיה וחיוניות של הילדים, ועוד).

DIY kids

מגרש גרוטאות שבו ילדים יוצרים ובונים דברים שימושיים מזבל, כחלק מתכנית חינוכית. הפרויקט מלמד על מחזור, על צריכה, על טכנולוגיה, ומעודד יצירתיות וחשיבה הוליסטית ומעניק כלים לפתרון בעיות. אפשר לחשוב על משהו דומה לscrapheap challenge רק עם טוויסט של קיימות ועבור ילדים. והנה – יש מישהו שעושה את זה.

UpCycling With The Young Generation

מאוד דומה לDIYkids. בגלל ההקשר המתבקש לאתר "בידיים" החלטתי לפרסם גם אותו.

Sayer's Fence

פרויקט שלוקח את מושג המשחוק (gamification), המדבר על להכניס משחק לפעולות יומיומיות, והופך אותו – להשתמש במשחק לביצוע עבודה (Workification). ושוב, כמובן, מעורבת פלטפורמה אינטרנטית.

Boogieman is watching you!

מעבר למחשבה המפחידה אודות האח הגדול שרואה כל מה שאנחנו עושים, הפרויקט מתמקד בשינוי הרגלי צריכה ופסולת בצורה מהנה. שפכת פסולת בניין במקום אסור? שחק או שלם – תוכל תמיד לשלם קנס, אבל יש באפשרותך לבחור להשתתף במשחק, שיהיה בו גם פן חינוכי אודות הבעיה שיצרת. רעיון נחמד, אבל לדעתי המוסדות לא יאהבו אותו, כי הוא פוגע להם בכיס ולוקח מהם את הכנסות. סליחה, הקנסות.

Urban Balls

Urban Ballsמשחק ציבורי בו מפוזרים מספר כדורים ברחבי העיר, שהופכים את העיר למגרש משחקים אחד גדול. באמצעות הסמרטפון אני יכול למצוא את הכדור הקרוב (הם כולם מחוברים בgps), לשחק איתו ולצפות בניקוד שלי או במקומות בהם נפגשתי עם הכדור. מעיין משחק ציבורי שמשלב יפה און ואוף ליין. רעיון נחמד, אם כי אני צופה גניבות, וואנדליזם, וסכנה לחיי אדם. אולי על גניבות וואנדליזם היום אפשר באמצעים שונים (ויקרים) להתגבר, אבל עד שהכביש יהיה מקום בטוח, ובלי היכולת להבטיח שהכדורים לא יתגלגלו לכביש, זאת הזמנה לתאונות.

Unlonely Planet

נניח שאתם בודדים, ומחפשים להכניס יותר משמעות לחייכם, אך לא יודעים כיצד – מה תעשו? Unlonely Planet מציעים לכם ארגז כלים שיכיל בתוכו את כל מה שתצטרכו כדי לעשות בדיוק את זה על ידי יצירת מרחב שבו תוכלו לפגוש אנשים אחרים, לשמוח איתם ולשחק. רק לפתוח את הקופסא ולעקוב אחרי ההוראות. יש בה ה-כ-ל.

Guerrilla Playground

Guerrilla Playground"גן משחקים גרילה” – על משקל של גינון גרילה, אחיו הגדול – הופך את המשחק העירוני המזדמן למין חוויה מגניבה לצעירים, שמתעדים את עצמם בעשייתה, והופכים את "גן משחקים גרילה" לתופעה תוססת, בדומה לתרבות הגראפיטי או לסקייטרים. באתר שמרכז את הפרוייקט תוכלו למצוא כיצד להכין את כל מה שאתם צריכים כדי ליצור מחבטי סקוואש, למשחק "Street Squash”, ותוכלו להעלות את הווידאו שלכם משחקים כדי לשתף עם שאר הקהילה.

Play With Me Events

לפרויקט יש קירבה לשניים הקודמים, אך המרכז של הפרוייקט הוא באמירה שמשחקיות לא תלויה בחומרים ובאמצעים, רעיון חשוב ובעל משמעות. Play With Me Events לוקחים את הכיף שבביחד ושמים אותו במרכז, על פני מרוץ החימוש של המשחקיות ועודף הגירויים הקונבנציונאלי. ערך מוסף הוא שאת חלק או כל כסף שציבור שלם חוסך בלשחק יחד משחקים פשוטים אך מהנים אפשר להעביר לגורמים שזקוקים לו, כמו ארגוני רווחה, פרוייקטים קהילתיים בשכונה, ועוד.

Energym

Energymרעיון קצת בנאלי, אבל מכיוון שהוא יושב כל-כך יפה בתוך התמה היה חשוב לי לתת לו מקום. בעולם המבוגרים, אחת הפעילויות הכי קרובות למשחק בגן שעשועים הוא חדר הכושר. חדר הכושר הזה מונע על האנרגיה שהלקוחות מביאים איתם, ומשאירים בו, לרווחתם ורווחת כל שאר המתאמנים. גם השם מתבקש.

לקינוח, חמישה פרויקטים (לאו דווקא מוצלחים בצורה יוצאת דופן) שמשתלבים יפה עם הפרויקט שהשתתפתי בתכנונו (Play/Station), ושסיקרתי כאן. משחקים קטנים בשינוי הקונספט יוצרים משהו מעניין.

Blue Circle

Blue Circleאזור מיוחד בתחנות ובכלי תחבורה ציבוריים (בעלי מרחב מספק), אשר מסומן בעיגול כחול גדול על הרצפה המעניק לגיטימציה להופעות אמני רחוב בתחבורה הציבורית. הציבור משתעשע תוך כדי הציפייה והנסיעה, והאמנים מקבלים מקום מוסדר להרוויח בו את לחמם.

FUN STOP

עומדים ברמזור ומחכים? מדוע שלא תענו על סקר קצרצר אודות מדד האושר? בשלושים השניות תוכלו ללמוד אודות המרוצות שלכם מחיייכם בהשוואה לשאר תושבי העיר, המדינה או על הפערים בין ערים שונות בעולם. כל המידע יגיע בסופו של דבר למסד נתונים אחד שיהווה מרכז מידע מהימן ודינמי אודות מדד האושר בעולם. והנה, גם הרמזור ירוק עכשיו, אז תוכלו גם לעבור את הכביש.

Gestum

משתמשים במרכיב אנושי של סוכני שמחה ומשחק (בפרויקט הם נקראו "מלאכים") בתוך מערכת התחבורה הציבורית לצורך עידוד השימוש מצד הקהל הרחב (על ידי הנעמת זמן ההמתנה והנסיעה). תופעה משנית חיובית היא יצירת מקומות עבודה ויצירה עבור סוכנים אלו (מאוד דומה לblue Circle, עם טוויסט קצת יותר ממוסד, האמנים ממש מקבלים כסף מהמוסדות).

ICU

הבאת המשחקיות למקומות ציבוריים במטרה ליצור מפגש משתף ומהנה אם אנשים שאתם לא בהכרח מכירים, תוך כדי למידה על קיימות ובעיות סביבתיות. בסיפור הדוגמא ICU משתמשים בשלטי פרסום בתחנת הרכבת כמסך למשחק, בו הרציפים מתחרים אחד בשני על במשחק בו נשאלות שלוש שאלות עם תשובה אחת נכונה (משחק מאוד פשוט להפקה וגם למשחק עצמו).

Give Me 5

הפרויקט הזה נראה פשוט העתק דל של Play/Station. רק כדי להוכיח את המסקנה הראשונה שהעלתי למטה.

מסקנות ומחשבות

  • יצא שנוצרו הרבה פרויקטים שהיו דומים במאפיינים רבים, כאילו הקבוצות "העתיקו" אחת מהשנייה. מכיוון שאנחנו יודעים שזה לא המקרה (כל הקבוצות עבדו על הפרוייקטים שלהם באותו סוף שבוע, והנושא לא היה גלוי לאף אחד, גם לא מהמארגנים לפני שישי בבוקר), אפשר אולי להסיק שחלק מהרעיונות, לפחות בקרב קהילת האנשים שעוסקים בקיימות, מוכנים ליישום. הם עברו באיזו שהיא מידה את בדיקת הרלוונטיות.
  • אלמנטים משומשים מאוד בהרבה מהפרויקטים היו אתרי אינטרנט ואפליקציות לסמארטפונים. אולי זאת התקופה ואולי זה מתבקש, אבל אולי גם משתתפי הקבוצות חולות במחלת ה"וואי, שמעו איזה רעיון מגניב לסטרטאפ/ אפליקציה יש לי!”, מחלה מדבקת וויראלית קשה מאוד. אני מזהיר כי גם אני חליתי, אבל עכשיו אני מחלים.
  • אולי זה קשור למגבלות שפה, ואולי לעובדה שראיתי את תהליך ההתפתחות של כל הפרויקטים הישראליים במהלך אותו סוף שבוע, וצפיתי בפרזנטציה בלייב – אבל אחרי שעברתי על כל הפרוייקטים אני יכול לומר (בלב לא שלם) שהקבוצות הישראליות היו ברמה מאוד גבוהה. וזאת למרות שהיה לנו חצי יום פחות מאשר כל שאר העולם (כיוון שהסופ"ש שלנו נגמר בראשון), ובסופ"ש אחד חצי יום פחות זה ממש עשרות אחוזים פחות זמן. וזאת לא פטריוטיות (כי אני לא פטריוט), זאת עובדה.

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן