רצינו לשפר את חווית התחב”צ למבוגרים ודמיינו תחנות אוטובוס ורכבת שמשמשות כמרכז משחקים חברתי. ככאלו היה עליהן, בין השאר, לכלול חיבור לאינטרנט, מסכי מגע ומקורות אנרגיה. תוך כדי העבודה כרסמו בנו הספקות שזה בכלל אפשרי – אבל על זה שכבר יש בתל-אביב תחנות אוטובוס שכל הטכנולוגיה כבר מוטמעת בהן, את זה לא ידענו. פרוייקט פיילוט חדש של החברה הלאומית לדרכים.
אז זהו, שלא בדיוק…
אבל כן בערך. בסופ”הש האחרון של אוקטובר השתתפתי ב-TLVsustainabilityJAM, עליו כתבתי כאן. את כל מה שעבר עלי באותו סופ”ש סיקרתי כבר שם, כך שבשביל אלו שכבר קראו, וכדי ליישר קו עם אלו שלא – הג’אם עסק בעיצוב מגרשי משחקים, והקבוצה שהשתתפתי בה בחרה לגעת בקונספט של גן משחקים למבוגרים. מפה לשם הגענו לרעיון שאם נכניס משחקים למבוגרים לתחנת האוטובוס והרכבת, ונעביר להם את הזמן בכיף, נוכל ע”י כך לחזק את התחבורה הציבורית. אם מוסיפים לזה גם משחקים חברתיים, ז”א כאלו שמשלבים יותר משחקן אחד, קיבלנו על הדרך גם אינטראקציה חברתית בין הנוסעים, והגדלנו את מרכיב האושר והרוגע בחיים שלהם – וואלה, יופי.
“למה לא?”, אתם שואלים? אחד המכשולים שעלו בין משתתפי הקבוצה היא העלות הגבוהה שכרוכה בכל המכשור הדיגיטלי והאנרגיה שתחנה שכזו תדרוש. אחד אמר “הפרסומות יממנו”, חלק תמכו בו, חלק טענו הפוך, וכולנו בלענו רוק והמשכנו הלאה. “שהיזם יתעסק בזה”, כולנו חשבנו לעצמנו, והפסקנו לדוש בנושא זה.
והנה, פחות משבועיים אחרי, אני מתקרב לתחנת אוטובוס מול רכבת האוניברסיטה בת”א, בצד של גני התערוכה לכיוון צפון, ורואה את העמוד המוזר הזה עוד מרחוק. 
כשאני מתקרב אני מבחין בלוח דיגיטלי שמציג את מה שאמור להיות זמני ההגעה של האוטובוסים הקרובים לתחנה בדקות. העמוד מופעל (לפחות למראית עין) על אנרגיה סולארית (בזמן שצילמתי את התמונה הפאנל היה בצל).
על העמוד מודבק השלט הבא, שמספר שזהו פיילוט 
של שילוט אלקטרוני ש”נועד לקדם את התחבורה הציבורית” בישראל על ידי מתן מידע בזמן אמת אודות זמני הגעה משוערים של האוטובוסים השונים לתחנה. כמובן ש”החברה הלאומית לדרכים” שיזמה את הפרויקט מתנערת מן האחריות על מתן מידע מוטעה. אכן, בעשר דקות שחיכיתי בתחנה המידע אכן היה מוטעה, אבל זהו רק עניין של זמן עד שהמידע יהיה מדוייק להפליא. 
אז כן, המערכת עדיין לא עובדת בצורה מספקת, אך זהו עדיין פיילוט. מה שחשוב לעניינו – וכאן ההקשר לתחנת האוטובוס כמרכז משחקים למבוגרים – שהדוגמא הקטנה הזאת מעניקה פתח לאפשרות שהתמיכה ב- Play/Station יכולה להיות בכלל ממשלתית או ציבורית עירונית. אם חיברנו את התחנה לאינטרנט ולחשמל, הוספנו מסך מגע ופאנל סולארי, וכל זה רק בשביל לספר לנוסעים על האוטובוסים הקרובים, למה לא פשוט להוסיף כמה ג’ובות, להגדיל את המסך, לשים מערכת הפעלה אנדרואיד עם כמה משחקים חברתיים?
זהו סיפורו של רעיון כל-כך מוצלח, שבמקום לחכות ליזם שיראה את הפוטנציאל וייקח את הסיכון הכלכלי, חברה ממשלתית עשתה זאת בעצמה.
עכשיו השאלה היא האם להוסיף משחקים חברתיים בתחנת אוטובוס זה טוב או רע ליוממים.
תציע וויפיי או עמדות טעינה לפלאפון אולי…
:)
זה בהרצה כרגע, ולכן המידע לא מדוייק.
חשיבות המידע על הגעת תחבורה ציבורית הוא
1. כשיודעים בעוד כמה זמן האוטבוס יגיע ההמתנה נראית קצרה יותר
2. אם יודעים שזמן ההמתנה ארוך אפשר לעשות דברים אחרים (כמו לקרוא, או ללכת לחנות, או לקחת קו אחר או ללכת)
3. לדעת אם משלתם לשלב שני קווים במקום הקו הזה
יחד עם זאת, החשיבות של כל התכונות האלה היא קטנה יחסית. הנה ההשלכות היותר חשובות שיכולות להיות לנתונים האלה.
1. יצירת שפה אחידה בין כל המפעילים של התחבורה הציבורית ותקינה מול משרד התחבורה.
2. אם משרד התחבורה היה מפרסם את המידע – יצירת שקיפות (לדגומה כדי לוודא שהקווים יוצאים בזמן, שהמפעילים מוציאים את כל הקווים שהם מחוייבים להם ביום ועוד).
3. החשיבות הגדולה ביותר היתה יכולה להיות אם הייו מיישמים בארץ תחבורת מעברים ומשלבים את המידע הזה בSMS. אז היית יכול לדעת מתי האוטובוס השכונתי שלך יבוא לתחנה הקרובה לביתך. בקווים הראשיים, כמו בתחנה הנ”ל – המידע הזה הוא דווקא פחות משמעותי – שכן זמן ההמתנה לא אמור להיות יותר מ-5 דקות (בתחבורת מעברים).
השינוי הגדול ביותר בתחבורה ציבורית בישראל הוא לא שינוי טכנולוגי אלא שינוי פוליטי – הקצאת מסלולים יעודיים לקווי אוטובוס, ושינוי הפריסה של הקווים – מקווי ספגטי שמנסים להגיע מכל מקום לכל מקום, לתחבורת מעברים שבה יש קווים ראשיים בתכיפות גבוה ועם מעט עצירות, שמקבלים הזנה על ידי אופניים ומיניבוסים שכונתיים.
תודה על ההרחבה. אכן, חשוב מאוד.
חשוב לי לומר, שפרסמתי את זה בקשר לפוסט הקודם, שעסק בעיצוב מוצר כביכול שלא קיים, ואז יום אחרי אני נוסע באוטובס ורואה שוואלה, זה לא כזה מדע בדיוני כמו שחשבנו כשישבנו ועיצבנו את הPlay/Station. בוודאי שבכל הקשור ליעילות התחבורה עצמה, המידע הזה הוא הדבר החשוב, ולא היכולת לשעשע את עצמך כשאתה מחכה לאוטובוס. מה גם, שאם האוטובוסים מגיעים כל-כך מהר (5 דקות) אין ממש זמן לשעשע את עצמך (:
כן. מידע כמו “האוטובוס שלך יגיע עוד 45 דקות” או “הנסיעה שלך של 10 ק”מ, תיקח שעה וחצי” הן די מבאסות, וזה הדבר העיקרי שצריך לשנות.
הדיון הזה הוא בן שנה וכמה דברים השתנו מאז, אז רק כדי ליישר קו:
– מאז שהחל הפיילוט של החברה הלאומית לדרכים, כמה חברות אוטובוסים הצטרפו לגל והציבו שלטים אלקטרוניים משלהן בתחנות רבות, הם כבר לא מחזה נדיר בגוש דן (רמת הדיוק לא יציבה אך משתפרת).
– משרד התחבורה שחרר עבור חברות ומפתחים את מאגר הנתונים המתעדכן בזמן אמת על מועדי הגעה צפויים של אוטובוסים, פר תחנה.
– הסטארטאפ Moovit משתמש במאגר המידע של משרד התחבורה וגם במידע של משתמשים ומאפשר לבדוק מועדי הגעה בזמן אמת – באפליקציות לאיפון ואנדרואיד ובמפה מקוונת באתר. אנחנו קוראים לאפליקציה הזו Waze לתחבורה ציבורית.