מקרר ללא חשמל או גם: "מ-כד-רר"

רוצה להיות הראשון?
טכנולוגיה נאותה

דוגמא מעניינת לאי היכולת של התרבות המערבית להתאים בין הכלי הנכון לצורך הנכון. אם נחשוב על כך, לפחות חצי מהמוצרים במקרר המודרני כלל לא זקוקים לקירור של עד 4 מעלות. במדריך זה נלמד לבנות מקרר קטן שאינו צורך חשמל, שמתאים למוצרים שדורשים צינון במקום קירור, ונחשוב על מה עובד, מה לא עובד – ולמה.

רקע

הפיתוח הוא פרי מוחו של בחור ניגרי בשם מוחמד בה-אבבה. הפיתוח זכה בפרסים בתחום תכנון לשיפור איכות החיים של העולם השלישי, בעיקר משום שהוא פשוט לבנייה, הוא מיוצר מקומית, אינו צורך אנרגיה (צורך מעט מאוד מים), ומחיר הייצור נמוך מאוד.
אתם מוזמנים לקרוא עוד על מקרר "כד-בתוך-כד" (pot-in-a-pot): כאן, וכאן.
כולנו מזיעים, ולכן כולנו מרגישים את פעולת הקירור של הזיעה על הגוף שלנו, אבל איך זה עובד?
מולקולות המים שעל גופינו (או על כד החרס, לצורך העניין) פוגשות באוויר יבש (שריכוז המים בו נמוך). התהליך הטבעי של האידוי הוא תהליך אנדותרמי או בעברית פשוטה – תהליך שצורך אנרגיה. ההבדל בין מולקולת מים כנוזל לבין מולקולת מים כגז, הוא המהירות שבו היא נעה. המשתנה שאנחנו מבינים כחם או קר, המתורגם לטמפרטורה, הוא מהירות החלקיקים של החומר.
על כן, כדי שמולקולת מים תעזוב את פני הגוף שלנו (מה שאומר בעצם להגיע למהירות יותר גבוהה), עלינו להעניק לה אנרגיה כדי שתוכל להשתחרר מהכוח שמחזיק אותה כנוזל, ולהתפזר באוויר כגז. אפשר לומר, לצורך ההסבר, שאנו מעניקים למולקולת הזיעה חום (=אנרגיה) כדי שתוכלנה לעזוב את הגוף שלנו, מה שאומר שאנחנו מאבדים חום, קרי מתקררים.
מה עוד? ככל שהאוויר יבש כך הקירור כפונקציה של ההזעה יעילה יותר. לראייה, באוויר הלח של תל-אביב, כשיש הרבה מים באוויר, פחות מים יכולים לעזוב את הגוף שלנו, ולכן אנחנו בעיקר נרטבים, ולא מרגישים הבדל טמפרטורות.
מצד שני, חשבו על טיפוס ארוך על מצדה עם תיק מלא. הגעתם למעלה, והורדתם את התיק… אוקי, הבנתם את הרעיון.

מאחר ואנחנו תלויים באספקת החשמל הסולארית שלנו לכל צרכי החשמל שלנו, ונכון לעכשיו הספק המערכת מתאים לצריכת התקשורת (10-12 שעות לב-טוב) והתאורה שלנו (8 שעות נורה אחת של 20w) ולא יותר מזה (ובטח שלא למקרר, שהינו צרכן לא קטן), את מוצרי המזון הטריים שלנו עד עתה שמרנו פשוט בארון המטבח (איננו אוכלים מוצרי חלב או בשר בבית).
בחום הישראלי, בפירוש אין זה מספיק. העלים הירוקים לא נשמרו יותר משלושה ימים, וגם ירקות אחרים התדרדרו די מהר. מקרר ללא חשמל בהחלט התאים כאן. אז החלטנו לתת לזה נסיון.

אז איך בעצם עושים את זה?

בחירת הכדים המתאימים

המקומות היחידים שיכולתי לחשוב עלהם שימכרו כדי חרס ללא גלזורה (כאילו שנושמים את המים החוצה) הם משתלות.
יצאתי לסיבוב, ביקרתי ב-3 משתלות בכפר-יאסיף, וכבר התחלתי להתייאש. משתנה אחד היה ששני כדים צריכים לשבת אחד בתוך השני כך שיישאר ביניהם בין 2-5 סנטימטר למילוי החול. משתנה שני היה שהכד הקטן יותר (שבתוכו יהיו הירקות) יהיה מספיק גדול כדי להכיל את כל הירקות שדרושים קירור.
בסופו של דבר, במשתלה קטנה בירכא, מצאתי שני כדים (במחיר של 60 ש"ח יחד) שהתאימו בקירוב לצרכים. נכון, הכד הקטן היה קצת קטן מידי, והרווח בין שני הכדים היה יותר קרוב ל-2 ס"מ מאשר ל-5, אבל צריך להתחיל מאיפה שהוא…

איטום החור בתחתית הכדים

השלב הבא היה לאטום את החור (שתמיד ישנו, כי במקור שותלים בהם שתילים, והחור נועד לנקז אותם). בהתחלה החלטתי להתחכם ולסתום את החור עם פקקי שעם. פקקי השעם נכנסו עם הרבה לחץ, והייתי צריך גם לגרוע מהם קצת כדי לדחוף אותם דרך החור (נעשה בזהירות עם סכין).

ניסיון לאטום את הכד עם פקק שעםהכד הקטן עם פקק שעםבצד הפנימי של הכד הפנימי השארנו את הפקק (כי אפוקסי זה לא בריא)

 

 

 

כשמיליתי מים בכדים כדי לבדוק את האטימות, ראיתי שלא הצלחתי לאטום מספיק טוב את הכד הקטן, ונוזלים ממנו מים, אז אטמתי שוב, הפעם עם מעט אפוקסי דו-רכיבי שמתקשה מהר, (ומשמש בין השאר לאיטום).

במקום פקק השעם, אפוקסיאפוקסי לאטימת הכד

 

 

חול בתחתית

החול משמש כמדיום למים, ומאפשר בעצם את ההזעה לאורך שעות של כדי החרס. כדאי שיהיה גם הבדל גובה בין הכדים, כדי שתוכל להיות גם שכבת חול בתחתית הכד. שכבת החול צריכה להיות בעובי כזה שתשלים את הבדל הגובה בין הכדים.

חול בתחתית הכדחול בשכבה שלא תפריע לכד הפנימי

 

 

חול בין הכדים

בעזרת התמונה הראשונה תוכלו לראות את שני הכדים, אחד ליד השני, לפני שלב החול, ואפשר לראות את הבדלי הקטרים ביניהם. נכניס את הכד הקטן לתוך הכד הגדול, ונשפוך את החול לרווח שבין הכדים במשפך עם צוואר דק, עד שכל החלל יתמלא. תתפלאו כמה חול נכנס שם!

שני הכדיםשיישבו הקטן בתוך הגדולהכדים יושבים אחד בתוך השני, חול בתווךומלמעלה

 

 

חבל, בשביל מה חבל?

טוב, אז הנחנו את המקרר במקום, התחלנו להשקות אותו מים, ולא תאמינו מה קרה! כשמפלס המים בחול היה די גבוה, הכד הפנימי פשוט נפרד מהחול וצף בתוך המים. הוא עלה בערך 10 ס"מ מעל הגובה המקורי. מה עשינו? פירקנו הכל, מילינו חול יבש מחדש, וקשרנו בחבל. אמיתי, אמיתי… לא נגענו.

תפקיד החבל להחזיק את הכד הפנימי שלא יצוףתפקיד החבל להחזיק את הכד הפנימי שלא יצוף

 

 

 

מיקום

איפה שמים את המקרר בחדר? בגדול, עדיפות למקום שיש בו הרבה אוויר זז, או יותר טוב – רוח. אבל מה, עם כל-כך מעט חלונות, חבל על המקום, אז שמנו אותו על שרפרף במקום פנוי כלשהו.

המיקום האידיאלי יהי ה במקום שבו הכד יקבל רוח

 

 

 

הפעלה

אחרי שהמיקום נבחר, ממלאים את המקרר בירקות, ומכסים במגבת רטובה. תפקיד המגבת הרטובה הוא לחסום את החום הישיר מהאוויר. העקרון מזכיר במקצת את המזגן הזה שתלוי מעל הדלת בארומה כשהדלת פתוחה, ודואג שהאוויר החם מבחוץ לא ייכנס. יחי ההבדל הקטן (2KW שעה…)

המקרר בפעולההמקרר בצורתו הסופית

 

 

 

סיכום

אנחנו לא כל-כך אוכלים מוצרים שדורשים קירור, אבל גם מי שאוכל מוצרי חלב ובשר יכול להשתמש בטכניקה הזו לירקות הטריים, ובכך להקטין את תפוסת המקרר, ואולי בכך יוכל לרכוש (עדיף מראש) מקרר קטן יותר, שגם צורך פחות אנרגיה. עדיף לקרר במ-כד-רר דברים שלא יתקלקלו בבת אחת.

היעילות שלו בדגם המדובר כאן התגלתה כחלקית. הוא אכן עבד, אבל לא כמו שציפינו. יכול להיות שהרווח בין הכדים (5 ס"מ, כמו שאמרנו) הוא משמעותי יותר ממה שחשבנו בהתחלה, ואולי עדיף גם לא למלא אותו עד אפס מקום, או מראש לקנות כדים גדולים יותר, שמתאימים ליותר מוצרים. בנוסף, גם הדופם הפנימית של הכד הפנימי צברה לחות, וקרו מקרים בהם הירקות בתחתית התחילו להרקב. צריך לשים לזה לב.

לגבי הטיפול בו, היה צורך למלא מים פעמיים ביום לפחות. אולי משהו כמו ה"בייבי סיטר לעציצים" יכול לעבוד כאן טוב ולחסוך את העבודה של ההשקייה התכופה שיכולה גם להעיק.

בנוסף, שיפור תכנוני שאין לי מושג איך ליישם אותו כי אני לא כדר – לשים גלזורה רק על הצד הפנימי של הכד הפנימי. בצורה כזאת, הכד הפנימי לא יוביל לחות לתוך חלל המקרר, שיישאר יבש, ואולי בזה נמעיט את מקרי ההרקבות של ירקות בתחתית המקרר.

לתוכן זה נכתבו 20 תגובות

  • "לשים גלזורה רק על הצד הפנימי של הכד הפנימי. בצורה כזאת, הכד הפנימי לא יוביל לחות לתוך חלל המקרר, שיישאר יבש, ואולי בזה נמעיט את מקרי ההרקבות של ירקות בתחתית המקרר."

    אם כך, למה לשים כד בפנים? אפשר לשים מיכל פנימי מפלסטיק או מתכת, לא?

  • נפלא, אני רוצה לבנות כזה לקראת הקיץ.
    ההזעה אגב היא מעניינת מאוד מבחינה תרמודינמית. תמיד חשבתי שקשה לנצל מעט חום מפוזר להנעת תהליכים, אבל זו דווקא דוגמא טובה לכך שאפשר.

    • אסף צ'רטקוף

      אני לא בטוח שמבחינה תיאורטית ניתן לקרוא לתהליך הזה "הנעת תהליכים".

      בעיקרון, האנתרופיה הכללית יורדת במכשיר הזה, מכיוון שהמוצרים בתוך המקרר נעשים פחות חמים, והסביבה החמה נעשית "יותר" חמה. זאת הודות לנימיות של החרס כחומר שמאפשר בכלל למים להספג בו ולכן גם להמצא על הפנים החיצוניות של הכד.

      תסביר למה אתה חושב שזו דוגמא טובה לניצול של מעט חום להנעת תהליכים.

  • שמואל ל |

    במקום חול כדאי לשים אבני טוף נקבוביים סופגי מים ואז הקירור יהיה יעיל יותר ופחות ריח לא נעים האופייני לחול רטוב העומד זמן רב,כמו כן יהיה יעיל יותר לבנות ארונית ייבוש לירקות ופרות ואפילו בשר(בילטונג) ודגים,עובד היטב מנסיון.
    שנה טובה לכולם.

  • יש לי קצת ניסיון בכדרות. לצפות רק את החלק הפנימי של הכד זה אפשרי. אפשר גם לדבר עם כדר שיצור כדים בלי חור בתחתית.

  • גם סתם שקית בד רטובה שתלויה בצל במקום עם רוח, ובתוכה מה שרוצים לקרר עובדת באותו אופן, זה לא עולה גרוש ואפשר לעשות כמה כאלה קטנות כדי למנוע את הלחץ על מה שבתחתית.השתמשנו בזה המון בעבר, ועוד שבוע נתחיל שוב…
    אני גם חושבת שדניאל צודק, ושאולי הכד הפנימי צריך להיות כזה שלא מעביר לחות כדי שהדברים בתוכו לא ירקבו.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן