על צרכנות רגועה

נפש בריאה

תמי צרי, מגדלת עץבעיר, פורשת בפנינו את הדיאלוג הפנימי שיש לכל ארגון מ”העולם החדש” לגבי החזון הכלכלי שלו, דרך המושג “צרכנות רגועה”. ספתח נאה למאמר הראשון מחוץ לכתלי “בידיים” שעולה באתר

או בשם המלא: על צרכנות רגועה ולמה עץבעיר לא פותח חנות או מסעדה

‫מהי צרכנות רגועה?‬

‫כתבנו והרחבנו בעניין בעבר, כשעוד הייתה לנו (סוג של) חנות. לצורך המאמר הבא, בואו נסכם שצרכנות‬ ‫רגילה מבוססת על סטרס, על תחושת צורך עמוק שלא ניתן לענות עליו, ואני לא אמשיך בהאשמות כי זה‬ ‫יעשה לנו כאן מאמר ארוך ושלילי על “תרבות” הצריכה )תרבות העודף( ועל תאגידים מרושעים, רבים כבר‬ ‫עשו זאת לפני.‬
‫צרכנות רגועה לעומת זאת, היא הצד החיובי של המטבע, ובו לטעמי אין מספיק עיסוק ואין מספיק יישום.‬
‫ובשביל זה אני מגדלת עץ, וגם כותבת היום.‬

‫איך מייצרים צרכנות רגועה?‬

‫זמן מה ניסינו להתפרנס על ידי כך שקישרנו ידע שימושי למוצר, למשל:‬

“הנה כך תכינו לכם מאור אקולוגי…”‬
”…והנה קערת קרמיקה מקסימה ואותנטית שעשינו במיוחד בשביל נרות אקולוגיים, היא עולה רק 90 שקלים!”‬

אבל זה הרגיש לא נוח, וגם לא הצלחנו להתפרנס מזה. למה?‬
‫משום שאם מכירת מוצרים זה מה שמעניין אותנו, מירב האנרגיה צריכה ללכת להקמת מערך מכירה, שיווק‬ ‫והפצה. מערך שקשה מאוד לבנות ולהתפרנס ממנו בלי להתכופף לחוקי העולם הישן. למה?‬
‫כי מוצר הוא “דבר” ומוצמדת לו תגית מחיר (כמה עלה לנו לייצר, לשווק ולשנע).‬
‫כי קל להפסיד כסף כשמנסים להתפרנס ממשהו שעולה כסף, ולא מוכנים לשחק את המשחק הרגיל.‬

‫ולמה לא לשחק במשחק המכירה ולהתפרנס ממנו?‬
‫כי מוצרים הם בעיתיים, בעולם שכל כך מלא בהם.‬
‫כי לתחושתנו יש מספיק מוצרים, אבל אין מספיק עזרה עצמית ועזרה הדדית ליצירה שמביאה תועלת.‬
ולכן, בעץ, אנו מקשרים ידע ל- ה ‪ know-How‬של איך להרכיב כל מה שאנחנו רוצים ממה שקיים ממילא:‬
‫”הנה כך תכינו לכם מאור אקולגי…”‬

‫”…את הקערה הזו פשוט מצאתי בבית – לכל אחד יש כלים מהסוג הזה שלרב שמים בהם את הנרות החד-‬‫פעמיים המעצבנים והרעילים… הנה כך אתם עושים לכלי שכזה הסבה…”‬

‫מכיון שאנשים רגילים לשלם על “דברים” אבל פחות רגילים לשלם על ידע – ובצדק – הידע צריך להיות באמת ‫חופשי. זה מאוד טריקי להתפרנס מ”מכירת” ידע. תג המחיר הוא הרבה יותר ערטילאי, שלא לאמר מופרך‬ ‫מעיקרו.‬

‫איך זה עובד בעסקים כרגיל

‫אני מגיעה לסדנה בידיעה מראש שהמנחה לא באמת מתפרנסת מהסדנה (הרי “אי אפשר להתפרנס‬ ‫מסדנאות”, קרי: הפצת ידע, כמו שכל אחד יודע). הסדנה היא רק כלי שיווק למוצר, שיכול גם להיות לא פיזי (טיפול למשל).
זה לא אומר שהידע איננו “אמיתי” אבל זה כן אומר שהפוקוס של הסדנה איננו שאני אדע משהו ‫אלא שאני ארשם לטיפול או אקנה קערת קרמיקה.‬
‫אמרו לי בעבר: “אי אפשר להתפרנס מסדנאות”. כולם יודעים שממכירת מוצרים אפשר גם אפשר.‬

‫מה צריכת מוצרים יוצרת?‬

‫תלות.‬

“בלי אותה קערת קרמיקה, כנראה שלא אוכל להכין לעצמי נר”‬
‫”בלי הטיפול, כנראה שלא אוכל לקבל מרפא למצוקה שלי”‬

סממני הפתולוגיה

‫”כדאי לך לבוא לסדנה, כל מי שמביא חבר מקבל 50% הנחה על כל המוצרים!”‬
‫”הקערות האלה בעצם לא משהו, מזל שקיבלתי הנחה אז קניתי שתיים במחיר אחת”‬
‫”רגע, בוא נוציא את הקערות מכל האריזות האלה. אוף, מה אני אעשה עם כל הנייר הזה עכשיו?”‬
‫”אוי, איפה אני אשים את הקערות? הבית כבר מלא בקערות”‬
‫”הייתי רוצה להכין לעצמי מאור אקולוגי, אבל אין לי זמן לכל השטויות האלה. אני כנראה לא כל כך אקולוגית,‬ ‫אין מה לעשות. באיקאה מוכרים מאה נרות חד פעמיים בשלושה שקלים, והם גם פתוחים בשבת! איזה מזל!”‬
‫”אשתמש בקערות הקרמיקה החדשות שלי, עם נירות מאיקאה – לאיקאה יש מטרות סביבתיות – קראתי‬ ‫בעיתון”‬

‫כשהמוצר מגיע אלי מוכן, אני לא מחוברת אליו חיבור עמוק, הסיכוי שאשתמש בו הוא קטן, חוויית הצריכה‬ ‫החליפה את חוויית הידע ואם חוויית היישום!‬
‫במקביל אני ממשיכה להיות מחוברת חזק לצורך לעבוד הרבה שעות כדי להשיג את הכסף שדרוש לי כדי‬ ‫לקנות את כל הדברים שאין לי זמן להשיג בעצמי כי אני עובדת כל כך קשה (ומי שלא שם לב ללופ שייגש‬ ‫למורה אחרי השיעור).
במקביל, העולם מתמלא במוצרים אחידים ומשעממים – שמי רוצה להתחבר אליהם בכלל?‬

‫איך זה עובד עסקים לא כרגיל

‫אני מגיעה לסדנה שהתארגנה בקהילה שלי. אני מקבלת ידע ולא מוכרים לי שום מוצר ושום דבר.‬
מה כן נותנים לי?‬

  • ידע שבעזרתו תמיד אוכל לעזור לעצמי – וגם לעזור לאחרים בעת הצורך‬
  • רעיונות להשגת כל חומרי הגלם מהסביבה הקרובה שלי‬
  • חיבורים לאנשי המקצוע שמתפרנסים ממכירת חומרי הגלם הדרושים

‫כמה זה עולה לי? – כמה שבא לי! (תשורה)‬

‫מה אנחנו יוצרים?‬
‫עצמאות (של עצמעם)‬
‫אם אני מחוייבת לסיגול הרגל חדש, כמו הכנה עצמית של המאור שלי, אני אצא למסע הדרוש להשגת חומרי‬ ‫הגלם. המסע עצמו ילמד אותי המון על מאור אקולוגי, יווצר גיוון (כשכל אחד עושה את המסע הפרטי שלו,‬ ‫הפתרונות הם שונים ומגוונים – כל מאור שונה!), יחבר אותי למקורות של חומרי הגלם ולסיפור שלהם, ויהפוך ‫אותי לסוכן שינוי, כי יהיה לי ידע שבודאי ארצה להפיץ!!‬
‫המפגש עם אנשי מקצוע שמתפרנסים ממכירת חומרי הגלם הוא שונה עכשיו. אכן אני קונה מוצר, אבל המפגש‬ ‫הוא נקי וישיר: הוא מוכר מוצר ואני קונה. אני יכולה לבחור למי ללכת לקנות, את הידע קיבלתי במנותק ‫מהמוצר. היה לי זמן לנשום, לחשוב, לבדוק חלופות, להחליט שזה באמת חשוב ודרוש לי, ואז עשיתי את הצעד ‫ופניתי למי שמוכר את המוצר. אני במקום אחר!‬
‫בנוסף, הכסף שלי הגיע ישירות ליצרן. תמכתי בהמשך הייצור של חומר גלם שאני מאמינה בו, ובהמשך עבודתו‬ ‫וחייו של מישהו שיש לי בו אמון.‬
‫שדרוש לנו, ממש מתחת לאפנו.‬
‫להרכיב כל מה שאנחנו רוצים ממה שכבר קיים סביבנו ממילא?‬
‫כן! זהו עקרון מרכזי בפרמקלצ’ר, והכוונה היא שאם רק נפתח את העיניים ואת הראש נגלה את כל השפע‬
‫שדרוש לנו, ממש מתחת לאפנו.‬

למשל:

מה אני רוצה: מאור אקולוגי
מה דרוש: ‫בבית שלי או של ההורים או של חברים שלי, בטוח יש שמן שאינו ראוי עוד למאכל, בית של נר, חרוז קרמיקה, חוט כותנה עבה
מה לעשות:‬ לקבל את הידע, לדבר עם ההורים, לדבר עם חברים, אולי ללכת לחנות של חוטים, להרכיב!, להנות!!

‬או:

מה אני רוצה: ‫מרפא‬ ‫למצוקה שלי
מה דרוש: ‫לשבת בשקט ולחשוב – מהי ההגדרה המדוייקת ככל האפשר של המצוקה? מה הם הפתרונות האפשריים למצוקה‬?
מה לעשות: ‫לדבר עם אנשים שסובלים או סבלו בעבר מאותה מצוקה, לקבל את הידע על פתרונות שונים, ‫להתחיל לנסות על עצמי את ‫הפתרונות השונים‬, ‫להגיד תודה למצוקה על כך שהביאה‬ ‫אותי להכיר את עצמי עוד קצת‬.

‫שימו לב, מה שחוזר על עצמו זה “לדבר”. להיות בקשר, לשאול שאלות, לגשת לאנשים שאנחנו מכירים או‬ ‫אפילו כאלה שאנחנו לא מכירים, ולבקש עזרה, לבקש מענה, לבקש טיפים, לשאול אם יש להם במקרה.‬
‫אנחנו חיים בעולם שבו אנשים לא יכולים להרשות לעצמם לפזר יידע ללא תגמול כספי, כי הרי הפצת ידע‬ ‫דורשת זמן, והזמן כידוע שווה כייסף!‬

‫לא נראה לכם אירוני?
‫הרי זמן לא באמת שווה כסף? איך הגענו לעיוות הזה? (על כך ידידי מתיקון עולם יכול בודאי להרחיב, אני‬ ‫מרגישה שהארכתי כבר מספיק למאמר אחד קטן).‬
‫אנחנו גם חיים בעולם שבו לכולם יש עודפים של דברים שהם אינם משתמשים בהם ולאחרים חסרים דברים.‬
‫הכייסף והצורך להתפרנס מעכב את הקמתן של מערכות שיתוף משאבים – אבל בעזרת הטכנולוגיה הקיימת‬ ‫היום הן פורצות בכל זאת, אתרים כמו אגורה, כמו ‪ ,LandShare‬כמו וויקיפדיה וכל תוכנות שיתוף הקבצים ‫ושיתוף הקוד ושיתוף הידע ושיתוף כלים שעומדים בבית ללא שימוש, ועוד ועוד.‬

‫אז למה עץבעיר לא מוכר מוצרים?‬

‫בגלל שהפוקוס שלנו הוא הפצת ידע, וברגע שאנחנו מוכרים מוצרים, אנחנו מאבדים מהאמינות שלנו,‬ ‫בשתי דרכים:‬

  • הראשונה היא אמתית. הפוקוס שלנו הוא סגירת העיסקה בסוף הסדנה. לתת סדנה שאנחנו יודעים שאיננה‬ ‫מכניסה כסף ולהישאר בפוקוס על הידע ועל החוויה ועל “לעשות שאנשים יהיו עצמעם”, בידיעה שבסוף הסדנה (למה בסוף בעצם? כל אחד יודע שהכי טוב להכניס את המכירה כבר באמצע הסדנה…) – זה דורש התעלות‬ ‫נפש, ממש מאמץ נפשי.‬
  • ‫השנייה היא תדמיתית, חיצונית, והרסנית. גם אם אתעלה מעל עצמי ואתן סדנה ממש מצויינת, ברגע‬ ‫שההקשר הוא מכירת מוצר, האמון של משתתפי הסדנה ניפגם, ולו רק בגלל השפעתו של העולם הישן – אין ‫מה לעשות הוא עדיין כאן והוא משפיע עלינו חזק.‬

‫כן זה נכון – יש פחות אנשים שמוכנים למסע אישי, שמוכנים באמת לעשות בשביל עצמם ובשביל אחרים:‬
אבל אין באמירה הזו ולא כלום – משום שממילא אנחנו לא עובדים “עם כולם”, אלא רק עם סוכני השינוי, או עם‬ ‫אלה שרוצים להיות סוכני שינוי, במילים אחרות, עם כל אותם שמוכנים לקחת אחריות. ויש מספיק אנשים כאלה ‫– עוד לא התחלנו להגיע אל קצה הקרחון!‬
‫אחדים מחברינו הטובים ביותר מתפרנסים משילוב של מכירת מוצרים והפצת ידע!‬
‫נכון! מדובר ביצרנים קטנים שלא יכולים להתפרנס אך ורק ממכירת מוצרים בדיוק בגלל אותה בעייתיות‬ ‫שדברתי עליה קודם. הם גם אוהבים לספר על המוצרים שלהם, לפגוש לקוחות, לבצע מכירה ישירה ולספר‬ ‫לכולם איך עושים! שום דבר באמון לא ניפגם! מלכתחילה אנחנו יודעים שאנחנו באים לסדנה אותה מעביר יצרן, ‫ואנחנו מתים לקנות ממנו את המוצרים שלו, להכיר אותו על הדרך, ולבנות איתו מערכת הדדית של היכרות‬ ‫ואמון. העולם החדש!‬
‫עץבעיר לא מייצר מוצרים, זה לא מה שאנחנו עושים. אז אין לנו “דברים” למכור. כשאנחנו מייצרים מוצר זה רק‬ ‫לצריכה עצמית ולהדגמה של מה ניתן לעשות. זה אילוסטרציה למסר, ולא המסר!‬

‫אז אם עץבעיר עסוק בהפצת ידע, אבל לא מתפרנסים מזה, איך משלמים את שכר ‫הדירה?‬

‫אמרנו קהילה – אמרנו דמי חבר!‬
‫תאמרו: אז הנה, את בכל זאת מוכרת משהו!! ואתם צודקים לגמרי.‬
‫ההבדל נמצא בפרטים הקטנים:‬

  • דמי החבר משחררים את הידע – 500 חברים משלמים מאפשרים לכל מי שמעוניין ללמוד בחינם ולא‬ ‫להידרש לקנות כלום ולא להרגיש כפוי טובה, או ש”משהו לא בסדר” אם לא קניתי כלום.
  • דמי החבר משחררים אותנו מהפצת “דברים”, מה-‪ MESS‬של שינוע, אריזה, ושיווק של דברים שממילא‬ ‫קיימים בנקודת היעד.‬
  • “אותנו” זה “אנחנו” – הקהילה עצמה עושה בשביל עצמה. אנחנו עושים יחד שזה יהיה, אנחנו נהנים ביחד‬ ‫מזה שזה נהייה, ואנחנו מפיצים את הידע ביחד – כל חבר בקהילת עץבעיר הוא סוכן שינוי!‬

‫לכל חבר יש מזוודה וירטואלית מלאה בכלי עבודה (רעיונות, כלים מחשבתיים, טיפים, ידע על איך להשתמש‬ ‫במה שיש…) החבר לוקח איתו את המזוודה לכל מקום – אין לו ברירה, היא נמצאת בראשו – והנה, הוא לא‬ ‫מצליח להסתיר יותר את המזוודה שלו… בארוחה משפחתית הוא מספר לאמא שאפשר להשתמש במי חמצן ‫במקום באקונומיקה, בנסיעה ברכבת, בזמן שהוא אוכל, אשה אחת שואלת אותו: “מה, אפשר לאכול בטטה לא‬ ‫מבושלת?”, בקניות בשוק הוא מתחיל שיחה עם המוכר לגבי השימוש בקופסאות פלסטיק, ובדרך למטה הוא ‫פוגש שכן ונותן לו ח”ח.‬
‫החיים שלנו בעץ מלאים בחיוכים, ויש להם מטרה ברורה – לחבק את המציאות ולשנות אותה!‬

עץבעיר – עסק חברתי לאקולוגיה עירונית‬

‫עץבעיר הוא רשת חברתית ממשית המתגבשת מתוך התנועה הסביבתית העירונית המקומית ומקדמת אותה. העץ יוזם‬ ‫ומטפח עשייה למימוש חיים בריאים בעיר, בקשת שבין האישי לקהילתי. חברי העץ מקיימים אורח חיים עירוני מתחשב, ‫ומשתפים בחוויות ובמידע שימושי באתר האינטרנט, בעלונים אלקטרוניים ובמפגשים פתוחים. בנוסף, העץ מציע סדנאות, ‫קורסים, הרצאות וסיורים מודרכים בנושאים שבהם חבריו עוסקים: קומפוסט עירוני, תזונה מתחשבת, גידול וליקוט מזון ‫בעיר, כבוד למשאבים, צרכנות רגועה, שכנות, רב-פעמיות, ניקיון נקי וניידות ידידותית.‬
‫הפעילות מתרחשת בדירות אקולוגיות של חברי העץ, בגינות הקהילתיות, בשטחים הציבוריים, על גגות ובכיכרות. העץ ‫מפיץ מידע חופשי ופרטים לגבי פעילויות אקולוגיות בעיר. העץ גם מהווה במה לחיבור בין פעילים ליוזמות, ובין עסקים ‫חברתיים מקומיים לקהל לקוחות מודע.‬
‫את העץ שתלו בלב תל אביב קומץ תושבים המתרגלים חיים של מודעות סביבתית וחברותא. העץ צומח תוך שהוא מרחיב‬ ‫את הקהילה סביבו ותומך בה. הקהילה מצידה מאפשרת את המשך גידול העץ, ונטיעת עצים חדשים ביישובים נוספים.‬
‫כרגע גדלים עצים חדשים בחיפה ובהוד השרון.

‫הזמנה להצטרפות‬

‫עץבעיר הוא קהילה פתוחה, ואנו מזמינים את כל מי שמעוניינת לחיות חיים בריאים בעיר להצטרף אלינו. אין יותר מדי‬ ‫חוקים או תנאי קבלה ורמת המעורבות האישית משתנה על פי היכולת, הרצון, ומצב הרוח. ‫הצעד הראשון אחרי השיטוט באתר, או קריאה באחד העלונים שלנו הוא כמובן לצאת מהבית ולהגיע לפעילויות שלנו. זה ‫המקום להכיר את חברי העץ. מניסיון, ההיכרות מולידה חיבור שמוליד קסמים.‬ ‫אם כל זה נראה לכם מתאים, הצעד המתבקש הוא תשלום דמי חבר.‬
‫דמי החבר הם הדרך של חברי הקהילה להצביע עם הארנק שלהם ולהגיד:‬

‫אין לכם אמצעים לשלם דמי חבר? זה לא אומר שלא נהייה חברים! : ( 500 חברים “עשירים” זה מה שהעץ מבקש לכיסוי‬ ‫ההוצאות החודשיות הבסיסיות של תיפעול העייסק, חוץ מזה הוא מזמין שפע של עבודה משותפת, אהבה וחיבוקים. אנחנו ‫מתים על מחבקי עצים!‬

תמי צרי – עץבעיר‬

‫מיישמת אקולוגיה עירונית בכל דרך שאני מוצאת שאפשרית בשבילי. בוגרת בצלאל בעיצוב גרפי, קורס הפרמקלצ’ר של‬ ‫טליה שניידר, הקורס לכלכלה אקולוגית של העמותה לכלכלה בת קיימא ותכנית העמיתים של מרכז השל. ב-18 השנים ‫האחרונות חוקרת את התזונה והבריאות שלי ומאמצת בהדרגה הרגלים שטובים לי. בעבר מעצבת ומנהלת בשלל פרויקטים ‫דיגיטליים (היי-טק-ניו-יורק-ג’ט-לג-טייק-אווי), והיום מגדלת עץבעיר, מלמדת פרמקלצ’ר עירוני, קומפוסט ותזונה מתחשבת.‬

לתוכן זה נכתבו 2 תגובות

  • יש אתרים שעושים את מה שכותב המאמר אומר:
    א. פטנטים חופשיים – אנשים מוסרים בחינם את הרעיונות שלהם למוצרים, וכל אחד יכול להכין את המוצר http://www.openpatents.co.il
    ב. המפקיד – השאלת והשכרת ציוד בין גולשים באינטרנט, יש לכם ציוד שאתם לא משתמשים בו כל יום, למה לא להשאיל לחברים, או לקחת ציוד שצריכים. http://www.hamafkid.com

    • אסף צ'רטקוף

      יש אלפי אתרים “שעושים את מה שכותב המאמר אומר”, ובכל זאת, אין קשר עמוק בין תוכן המאמר לאתרים הספציפיים שקישרת אליהם, אלא רק קשר עקרוני (תפיסת עולם דומה). אתרים עם קשר עקרוני יש בערימות, ולאו דווקא הייתי בוחר בשני האתרים הספציפיים שבחרת.
      אין לי בעיה עקרונית עם זה שאתה מקדם את האתרים שאתה מוביל, אבל בהחלט לשניהם עוד הרבה מה לעבור לפני שהם “יעשו” במלוא מובן המילה את מה שהם מתיימרים לעשות.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן