האם קוד פתוח יציל את העולם? חלק א'

חינוך, חברה וקהילה

פתאום קם אדם ומבין שהדוקטורט שלו בפיסיקה לא שווה כלום. אז הוא מחליט להקים חווה. מהר מאוד הוא מגלה שהוא אסיר טכנולוגי, אזוק כלכלית אל יצרני המיכון. אז הוא פוצח בפרוייקט במטרה לשחרר תכנונים מפורטים לבניית 50 כלים חקלאיים ותעשייתיים, לבנייה עצמית. לא ברור אם פרוייקט Open source ecology יציל את העולם, אבל הוא בהחלט מריח כך.

פתאום קם אדם ומבין שהדוקטורט שלו בפיסיקה לא שווה כלום. אז הוא מחליט להקים חווה. מהר מאוד הוא מגלה שהוא אסיר טכנולוגי, אזוק כלכלית אל יצרני המיכון. אז הוא פוצח בפרוייקט במטרה לשחרר תכנונים מפורטים לבניית 50 כלים חקלאיים ותעשייתיים, לבנייה עצמית. לא ברור אם פרוייקט Open source ecology יציל את העולם, אבל הוא בהחלט מריח כך.

לא אכביר במילים. האתר של הפרוייקט האדיר (והמגלומני?) הזה עושה את זה טוב ממני.
אתמצת בכמה נקודות את מחשבותיי, ולאחר מכן אתן לסרטון הבא לדבר בעד עצמו.
אתם כמובן מוזמנים לגשת לאתר (החדש) של הפרוייקט ולשוטט בעצמכם. אני מוריד את הכובע.

קוד פתוח – מי שלא שמע את צירוף המילים הזה מעולם, מוזמן לחפש ולקרוא. מי שמכיר יודע שהפרוייקט הזה הוא ייחודי. לא ברור עדיין (גם עכשיו) איך אמור באמת להראות ולעבוד פרוייקט קוד פתוח בעולם הפיזי. Open Source Ecology (OSE) בהחלט מציג אפשרות ראויה.

למי זה מתאים? – בהיסטוריה של הקוד הפתוח ראינו את זה. בהתחלה הקוד הפתוח היה נחלתם של מתי מעט, צמחים חלוצים. גם היום, 30 שנה אחרי, רבים לא מודעים אליו, אבל כולם כבר משתמשים בו. בfirefox 30-40% מהאוכלוסיה משתמשת, ו10% מהאתרים בעולם בנויים על wordpress (כולל עבדכם הנאמן). הגענו לשלב בו על מנת לעשות שימוש בקוד פתוח כבר לא דורש ממך לפתח בקוד פתוח.

OSE נמצאת בתחילת דרכה. מעטים פשוטי העם – ובטח הישראלים שתרבות הפנאי "עשה זאת בעצמך" רחוקה מהם – שיכולים להביט בתוכניות ובמודלים שמתועדים באתר הפרוייקט ולהבין מה באמת קורה שם, שלא לדבר על לבצע. את OSE, כמו פרוייקטים אחרים בקוד פתוח בשלב ראשוני, יכולים לתפוס ולהבין באמת רק יוצריה, רובם ככולם אנשי מקצוע – מהנדסים, פיזיקאים, טכנאים. יעבור זמן לא מבוטל עד שהLifeTrac יהווה 10% מסך הטרקטורים בעולם. אבל אם וכאשר זה יקרה – אפשר יהיה להכריז על מהפכה חדשה – Open source 2.0, המציאות.

אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור? – זאת באמת שאלה טובה. אנסה לתמצת כאן רעיון, אותו אני מקווה להרחיב יותר מאוחר ב"האם קוד פתוח יציל את העולם? חלק ב'". בכל תוכנה (או פרוייקט) שנכתבה בקוד פתוח, אפשר למצוא (לפחות) שלושה מעגלים: מעגל המפתחים – מעגל מצומצם ומקצועי האחראי על הפיתוח; מעגל המשתמשים – מעגל משתמשי הקצה, והמעגל הרחב ביותר, שבעצם מגדיר את היקף הפרוייקט ואת השימושיות שלו; ובינהם ניתן למצוא את מעגל נוסף – מעגל של משתמשים מנוסים, שתרומתם הגדולה ביותר היא לעבוד עם המערכת, ולעזור לדבג (Debugging), משמע למצוא בעיות ובאגים, לתעד אותם, ולעיתים אף לתרום קוד לפתרון הבעיה ובכך ולעזור למעגל המפתחים לשפר את המערכת, ולקחת אותה קדימה. לדעתי, OSE עדיין לא נמצאת שם. אבל כשהיא תהיה, הדרך הטובה ביותר לעזור תהיה לקחת תפקיד באחד המעגלים, ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.

ובנתיים? – בנתיים אפשר לתת יד כלכלית ולהיות חלק ממעגל חשוב אחר – מעגל התומכים. כל פרוייקט קוד פתוח, לפחות בשלביו הראשונים, זקוק לתמיכה כלכלית על מנת להחזיק את עלויות הפיתוח. בד"כ, בקוד סגור, הארגון המפתח לוקח על עצמו (יחד עם המשקיעים) את עלויות הפיתוח, בהנחה שכאשר המוצר יהיה גמור, הרווחים מהמכירות יכסו ואף יעלו על עלויות הפיתוח. בקוד פתוח, לעומת זאת, שאלת המימון היא תמיד נושא רגיש, מאחר ואף ארגון/ אדם לא יעשה רווח משמעותי מהמוצר עצמו, עניין שמקשה על מציאת המימון. אתם מוזמנים להפוך ל"מעריצים אמיתיים" (True Fans) ולעזור לממן את OSE.

 

לתוכן זה נכתבו 2 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן