תנור אפייה מאדמה

תנור אפייה מאדמה, תמונה מלפנים
מידע כללי-
  • זמן השלמה: חודש (כולל זמן ייבוש בין השכבות)
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: זניחה
  • ידע נדרש: בנייה אדמה (מתקדם)
חומרים+
  • אבנים ליסודות
  • בקבוקים וצנצנות זכוכית
  • ברזל בניין
  • חול
  • חצץ
  • חרסית
  • לבנים עמידות בחום
  • מים
  • מסמרים וברגים ישנים
  • נסורת
  • עץ מהזבל
  • עץ משובח
  • קש
כלי עבודה+
  • את חפירה
  • ברזל בניין
  • חבל
  • יריעה
  • מסור
  • מקדחה / מקדחה ידנית
  • מקדחים
  • מקוש
  • מקצוע
  • פטיש
  • פלס
הדפסה

הערות:

  • גובה התנור נתון להחלטתכם. אנחנו הגבהנו את המבנה כי רצינו שהתנור יהיה בגובה של אדם ממוצע, וכך יהיה נוח לתפעול. ניצלנו את החלל שנוצר מתחת לתנור לצורך אחסון עצים. חשוב לציין שניתן היה ליצור את אותו התנור נמוך בהרבה מזה שתראו מיד, פשוט בלי חלל אחסון העצים.
  • מידות התנור נבחרו לפי צרכינו. ניתן כמובן לשנותן לפי החלטתכם, אך חשוב להקפיד שיהיה תאום בין המידות בכל שלבי הבנייה.
  • ספרות רלוונטית: Build your own earth oven מאת Kiko Denzer.
מהר למעלה

תעלת ניקוז

לאור התכנון שלנו , ניקינו מעשבייה את השטח בו יעמוד התנור המתוכנן (מעגל שקוטרו 140 ס”מ). חפרנו תעלה בהיקף התנור המתוכנן, ברוחב 20 ס"מ (כך שנותר מעגל פנימי שקוטרו מטר) ובעומק של 20 ס"מ בערך. הקיר של התנור שתראו בהמשך יושב בדיוק מעל התעלה.

מילאנו את התעלה בחצץ על מנת לדאוג לניקוז טוב מתחת לקיר האדמה. למען האמת, באזור עם 300 מ"מ גשם בשנה בו נבנה התנור, תעלת ניקוז כזו היא לא ממש הכרחית. אנחנו החלטנו ליצור אותה בכל מקרה.

שרטוט התנורניקינו מעשבייה את השטח בו יעמוד התנור המתוכנןמילאנו את התעלה בחצץ

 

מהר למעלה

הנחת יסודות

אחרי שמילאנו את התעלה בחצץ, תקענו במרכז המעגל ברזל בניין קשור בחבל כמחוגה על מנת להניח את היסודות במיקום מדויק יחסית מהמרכז. התוצאה הסופית של הנחת היסודות נראית כך. כמו שאתם רואים, האבנים היפות מסודרות במעגל החיצוני, בעוד ששאריות הבטון מסודרות במעגל הפנימי. לאחר בניית הקיר, המביט בתנור יראה רק את האבנים היפות. רוחב היסודות הוא 20 ס"מ, כמו רוחב התעלה.

התאוריה מאחורי החשיבות של יסודות במבנים מאדמה רבה ומורכבת ועל כן לא נשלימה כאן. נאמר רק כי תפקיד היסודות העיקרי הוא להרחיק את מבנה האדמה מהקרקע, ובכך למנוע התפוררות של מבנה האדמה עקב עליה נימית של מים מפני הקרקע אל המבנה.

במרכז המעגל ברזל בניין קשור בחבל כמחוגה

מיקום מדויק יחסית מהמרכז

התוצאה הסופית של הנחת היסודות

מהר למעלה

בניית קיר האדמה

הכנו תערובת קוב מאדמה חרסיתית, חול, קש ומים (ראו מדריך “איך להכין תערובת קוב” באתר) והתחלנו לבנות את קיר הקוב בדיוק מעל היסודות, תוך כדי דאגה לכך שהקיר עולה פחות או יותר ישר. אפשר לראות את הקיר בסוף השכבה הראשונה של הקוב. ניתן להבחין בפתח לחלל אחסון העצים.

אחרי 20-30 ס"מ גובה קיר, יש לתת לקיר הקוב להתייבש לפני השכבה הבאה. על מנת שהחיבור של כל שכבה רטובה לשכבה יבשה יעשה בצורה הטובה והחזקה ביותר, אנחנו דואגים להשאיר את שטח הפנים אליו תתחבר השכבה הבאה הכי מחוספס שאפשר ועם כמה שיותר בליטות.

עלינו שלוש שכבות קוב שכאלה (זה לא באמת משנה כמה, אתם קובעים את הגובה המתאים לכם) עד שהגענו לגובה הרצוי (במקרה שלנו 65 ס”מ כולל היסודות), בו התחלנו לעבוד על רצפת התנור.

הכנו תערובת קובהתחלנו לבנות את קיר הקוב

הקיר בסוף השכבה הראשונה של הקובעם כמה שיותר בליטות

התחלנו לעבוד על רצפת התנור

 

מהר למעלה

תומך רצפת התנור

לאור התכנון שלנו שכלל את חלל אחסון העצים מתחת לתנור עצמו, החלטנו לבנות תומך לרצפת התנור. התומך יחזיק את רצפת התנור אשר מורכבת משכבות רבות שמשקלן רב.

כיוון שרצפת התנור מורכבת משכבות רבות, יש לחשב את עובי השכבות מראש כדי לדעת היכן להתחיל לבנות את תומך הרצפה.

כתומך לרצפת התנור השתמשנו בקורות עץ בעובי של 5 ס"מ על מנת ליצור משטח שיכסה את כל שטח הפנים העליון של המבנה, אך לא יבלוט מהקיר.

בכל קורה קדחנו שני חורים של 12 מ"מ בשני קצותיה. הכנסנו חתיכת ברזל בניין (כמסמר) ודפקנו אותה דרך החורים לתוך קיר הקוב (coboven14). אל דאגה, כמה מכות פטיש, וברזל הבניין נכנס יפה גם בקוב יבש.

לאחר מכן כיסינו את קורות העץ בשכבת קוב דקה יחסית (3-5 ס"מ), לא לפני שדפקנו מסמרים ישנים לקורות עצמן כדי לחבר אליהן את הקוב טוב יותר.

לבסוף, בייחוד לאור חדוות היצירה ובלי הכרח ממשי, מילאנו מבפנים את כל הרווחים בנקודות החיבור שבין הקורות לקיר שהן יושבות עליו. שלב תומך רצפת התנור הסתיים.

קורות עץ בעובי של 5 סנטימטר

משטח שיכסה את כל שטח הפנים העליון של המבנה

חתיכת ברזל בניין (כמסמר) דרך החורים לתוך קיר הקובבשכבת קוב דקה יחסית (3-5 סנטימטר)

 

 

מסמרים ישנים לקורות עצמן כדי לחבר אליהן את הקוב טוב יותר

 

מילאנו מבפנים את כל הרווחים בנקודות החיבור שבין הקורות לקירשלב תומך רצפת התנור הסתיים

 

 

 

 

מהר למעלה

הגבהת הקיר לקראת שכבת הבידוד

הבידוד שבתנור הוא מעין מיכל שלא מוליך חום כלפי חוץ (כמו צידנית), הנמצא מסביב לחלל בו נעשית האפייה, וזאת על מנת להקטין את הובלת החום מן התנור החוצה. בתוך ה"מיכל" המבודד ניצור עוד "מיכל" מתערובת קוב שתפקידו לקלוט את החום שנוצר בתא הבעירה, ולשמור אותו לאורך זמן.

לצורך הנחת שכבות הרצפה המשכנו לבנות את קיר הקוב באותה השיטה, אך הפעם הקיר היה דק יותר בחצי (בעובי של 10 ס”מ). הסיבה לכך היא שעכשיו קיר הקוב הוא רק המגן על כל שכבות הרצפה כדי שלא תהיינה חשופות, ולא קיר מסיבי כמו בשלב 3 שצריך להחזיק משקל.

לאחר שעלינו מספיק גבוה עם הקיר הדק על מנת למלא בתוכו את שכבות הרצפה, ופילסנו אותו, הגענו לשלב הנחת הבידוד.

קיר דק יותרעלינו מספיק גבוה עם הקיר הדקפילסנו אותו

 

 

 

מהר למעלה

שכבת הבידוד

חומר הבידוד הוא תערובת של נסורת מים וחרסית (היחסים שלנו היו 1 חרסית, 2 נסורת, חצי מים, אולם ראוי שתערכו בדיקה הראשונית כדי לוודא את היחסים). הרעיון הוא שאחרי מספר שימושים בתנור, הנסורת נרקבת, ונשארת שכבה שכולאת המון חללים קטנים של אוויר.

לפי תיאוריות בתנועה של אוויר חם, ככל שהחללים גדולים מ2 מ"מ כך הבידוד פחות משמעותי, כיוון שהאוויר מתחיל לנוע בתוך החלל ולהוביל את החום בקונבקציה.

למרות תיאוריות אלה, על מנת ליצור נפח לבידוד ועל מנת ללכת לפי הספר (Build your own earth oven), הנחנו כשכבת בידוד שכבה של צנצנות ובקבוקים שוכבים על הצד כשביניהם חומר הבידוד לעיל. עובי שכבה זו הוא 10 ס"מ.

בהיקף הרצפה, היכן שאמורה להמשיך שכבת הבידוד כלפי מעלה, הנחנו את הבקבוקים והצנצנות עומדים. עובי ההיקף עם הצנצנות והבקבוקים 10 ס"מ גם כן.

לאחר מכן כיסינו את הצנצנות והבקבוקים השוכבים במרכז המשטח בשכבונת יפה של חומר בידוד. עתה אנחנו מוכנים לשכבת המסה התרמית של הרצפה.

שכבת בידוד - שכבה של צנצנות ובקבוקיםשוכבים על הצד כשביניהם חומר הבידוד לאיטום תרמי

עובי שכבה זו הוא 10 סנטימטרהנחנו את הבקבוקים והצנצנות עומדיםכיסינו את הצנצנות והבקבוקים השוכבים

 

 

מהר למעלה

בניית מדף

החלטנו לבנות מדף בצד התנור כדי שיהיה מקום להניח בו מגשים רותחים מיד עם צאתם מהתנור. בנוסף, ידענו שדלת התנור תהיה כבדה, ולכן המדף עשוי לתת מענה גם לה.

הכנסנו בכוח הפטיש (אם הקיר עדיין רך אז מספיק כוח היד) לתוך קיר התנור חתיכות ברזל בניין, שיתפקדו כשלד תומך למדף הקוב.

לאחר מכן, הוספנו בכל פעם שכבה קטנה יחסית של קוב שמעצבת לאט לאט את צורת המדף סביב הברזלים. חשוב לבנות מדף שכזה בשלבים, כי אם בונים את כולו בבת אחת הקוב עלול להינתק וליפול. בסופו של דבר, יש לשים לב שהמדף חזק מספיק, אך לא כבד מידי. אפשר גם ליצור מדף מחומר אחר, אנחנו העדפנו 100% קוב מקומי.

הכנסנו בכוח חתיכות ברזל בניין, שיתפקדו כשלד תומךהוספנו בכל פעם שכבה קטנה יחסית של קוב

 

מהר למעלה

שכבת מסה תרמית

השכבה הבאה ברצפת התנור היא שכבה של מסה תרמית. המושג "מסה תרמית" מתייחס לחומר אשר מוליך חום למחצה, כלומר הוא מתחמם לאט ומתקרר לאט, ולכן משמש כ"מצבר" חום. לעומתו, קלקר שאינו מוליך חום כמעט בכלל, וברזל שמוליך חום טוב מאוד, אינם יכולים לשמש כמצברי חום.

אדמה היא חומר שיש לו מסה תרמית, וכך גם תערובת קוב אשר בה אחוזים גדולים של אדמה. בתנור זה קוב הוא החומר שאוגר את חום התנור ומאפשר אפייה לאורך זמן.

בנינו על גבי שכבת הבידוד שכבה של מסה תרמית מקוב בעובי של 10 ס”מ. בעוד שכבה זו רטובה הנחנו עליה כרצפת התנור הסופית לבני אקרשטיין גדולות (מה שנקרא "משתלבות"). במקרה שלנו עובי הלבנים היה 7 ס”מ. פילסנו את הלבנים ומילאנו ברווחים הקטנים שביניהן טיט מלט עדין (חול, מלט ומעט מים). בחרנו להשתמש בלבני אקרשטיין כי הן עמידות בחום רב (אפילו עשינו בדיקה במדורה ממושכת כדי לראות שאכן הן עומדות בכך), וכן כי חשבנו שאם נרצה לאפות ישירות על רצפת התנור, משטח שאינו מתפורר יהיה נעים לשימוש. אפשר לבחור בלבנים אחרות עמידות בחום וקלות לפילוס. מיותר לציין כי רצפת התנור הסופית אף היא בנוייה מחומר בעל מסה תרמית. במקרה שלנו לבני אקרשטיין העשויות בטון.

בתמונה, אני ממחיש בתיאטרליות שהמשטח חזק די והותר כדי לעשות את תפקידו. מסביב ללבנים השלמנו בקוב את המעגל עליו יבנה התנור (מעגל בקוטר מטר, ראו שלב שכבת הבידוד), אך השארנו 10 ס"מ היקף של בידוד מסביב למעגל הלבנים והקוב (בדיוק מעל הבקבוקים והצנצנות) עליו תבנה שכבת הבידוד המקיפה את כיפת התנור (ראו את שני השלבים הבאים). לצורך הבהרת השלב הנוכחי ראו את השרטוט של חתך המבנה מלמעלה כפי שהוא כעת. עכשיו אנחנו מוכנים להתחיל עם החלק האחרון של התנור, חלל האפייה עצמו. שימו לב שהמדף גמור בתמונה.

לבני אקרשטיין גדולות

כאן מומחש בתיאטרליות שהמשטח חזק דיו

מסביב ללבנים השלמנו בקוב

השארנו 10 ס''מ היקף של בידוד מסביב למעגל הלבנים והקוב

 

חתך המבנה מלמעלה כפי שהוא כעתעכשיו אנחנו מוכנים להתחיל עם החלק האחרון של התנור, חלל האפייה עצמו

 

 

מהר למעלה

הר של חול

הגענו לשלב המגניב ביותר של הבנייה, וחבל לנו עד מאוד שאין ברשותנו יותר תמונות המנציחות אותו.

שרטטנו מעגל שקוטרו 80 ס"מ במרכז רצפת התנור. יצרנו הר של חול רטוב בצורת חצי ביצה על כל המעגל הזה. אחר כך נבנה עליו את שכבת המסה התרמית, ואז נוציא את החול החוצה דרך הפתח שנפתח.

כדי לסמן לנו את הגובה הרצוי של הר החול תקענו ברזל בניין זמני, בנינו עד אליו, ואז הוצאנו אותו. גובה ההר הרצוי צריך להיות ביחס של 0.7 לקוטר המעגל. במקרה שלנו הגובה הוא 57 ס”מ. (פרטים נוספים בספר).

יצרנו הר של חול רטוב בצורת חצי ביצהכאמור אין לנו תמונות של שלב בניית כיפת הקוב על הר החול, אך הרעיון הוא לבנות שכבה של 10 ס"מ קוב ישירות על תבנית החול הרטוב, ובלי לפגוע בצורת הביצה. על מנת שהקוב והחול לא ידבקו אחד לשני, מניחים שכבה של ניירות עיתון רטובים על הר החול לפני התחלת הבנייה.

כמו שתראו בהמשך, החלטנו להוסיף בשלב בניית כיפת הקוב שתי חתיכות ברזל בניין מצד לצד של התנור, שישמשו כשלב גבוה יותר בתור התנור אם רוצים לאפות בקומות. לא בטוח שזו הדרך הכי טובה לעשות זאת, אבל כך עשינו.

חתכנו את פתח התנור רק אחרי ששכבת הקוב התייבשה יום או יומיים, וזאת כדי לא להזיק לצורה של התנור. בעת חיתוך הפתח חשוב שהקוב לא יהיה יבש לחלוטין, שכן אז יהיה קשה לחתוך את הקוב.

פתח התנור צריך להיות בגובה של 63% מגובה הר החול (במקרה שלנו 35 ס"מ), וברוחב חצי מקוטר המעגל עליו נבנה הר החול (במקרה שלנו 40 ס”מ). למידע נוסף, פנו לספר או נסו לפתוח פתח בקוב וגלו בעצמכם תוך ניסוי וטעייה.

מהר למעלה

הוצאת החול

טוב, לחפור בחול אתם בוודאי יודעים. פשוט מוציאים את כל החול אחרי שהקוב התייבש. אין מה לדאוג לגבי התפרקות הכיפה, הקוב היבש חזק ואיתן. והנה, לאט לאט כל החול בחוץ (זה לא מעט חול! לנו יצאו 12 דליים של 20 ליטר, מה שאומר בערך 220-240 ליטר חול – זה הנפח של פנים התנור). שימו לב בתמונה האחרונה לברזלי הבניין שיוצאים החוצה, אלו הם תומכות המדף בתוך התנור, ומה שמחזיק אותם זו שכבת הקוב עצמה. שימו לב גם לפתח שנוצר, ולמגרעת שיצרנו סביבו כדי שתחזיק את שכבת הבידוד (שאין לנו תמונות שלה – כמה חבל. ראו שלב בידוד הרצפה)מסביב לפתח. במבט פנימה אפשר לראות את העיתונים הדבוקים לקוב. הם נשרפים בהפעלה הראשונה של התנור.

לחפור בחול אתם בוודאי יודעיםפשוט מוציאים את כל החוללאט לאט כל החול בחוץבמבט פנימה אפשר לראות את העיתונים הדבוקים לקוב

 

מהר למעלה

שכבת בידוד

כמו שאמרתי, אין לנו (וחבל) תמונות של שכבה זו, אך די פשוט להסביר אותה במילים. יש להכין עוד (הרבה!) חומר בידוד, ולטייח עמו שכבה של 10 ס"מ לפחות על כל הכיפה שנוצרה. לאחר ששכבת הבידוד מתייבשת, על מנת להחזיק אותה שלא תתפורר לנו, טייחנו בשכבה נוספת של קוב (3-4 ס"מ). מתהליך הטיוח הזה גם אין לנו תמונות. אבל הנה כמה תמונות של התוצאה הסופית. בוודאי תצליחו להשלים את הפער.

תמונה סופית - שמאלתנור אפייה מאדמה, תמונה מלפנים

 

 

מהר למעלה

דלת

גם כאן אין לנו תמונות, ולכן נספק שרטוט חתך צד של התנור. הדלת היא בעצם מסה תרמית (קוב) שמחוברת ללוחות עץ. שכבת הקוב של הדלת היא בעובי של שכבת הקוב של התנור (10 ס”מ), ובעצם מתפקדת כמעין פקק על פתח התנור. תערובת הקוב מחוברת לצד האחורי של לוחות העץ בעזרת מסמרים וברגים ישנים. בתמונה הזאת אפשר לראות את הדלת ללא הקוב, ואת הברגים והמסמרים מבצבים.

מכיוון שהדלת מאוד כבדה (בערך 10-15 קילו), יש צורך בידיות מאוד חזקות. בדלת שלנו השתמשנו בענפי הדרים עבים כדי ליצור שתי ידיות. שימו לב לעובי הדלת בשרטוט

הדלת ללא הקוב, ואת הברגים והמסמרים מבצביםשרטוט התנור

 

מהר למעלה

סיכום

זהו, התנור מוכן לאפייה.
איך משתמשים? פותחים את הדלת, מדליקים מדורה קטנה עד בינונית בתוך התנור למשך שעתיים (דורש בדיקה), לאחר מכן חונקים את האש עם הדלת, מזיזים את הגחלים שבפנים לצדדים או מוציאים אותם מחוץ לתנור ומכניסים חלה לשבת. סוגרים את הדלת וממתינים בסבלנות. בתיאבון.

חשוב לזכור כי תנור זה הינו תנור אדמה, ולכן יש להגן עליו מגשם על ידי גג או טיח אטים למים, אבל זה כבר סיפור אחר…

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

51 תגובות לתנור אפייה מאדמה

  1. גלעד הורביץ:

    היי אסף. קודם כל תודה רבה על כל ההשקעה והנתינה, כיף גדול…
    השגתי אדמת טרהרוסה כהה, לפי ידיעתך, ערבוב של הקרקע עם חול מים וקש צריך להפיק מוצר טוב?

  2. סיגל וייס:

    היי אסף!
    מה נשמע?

    כל הכבוד, מרשים ביותר ונראה גם כיף.

    שאלה לי: אפשר להחליף את הקש בעשבים יבשים מתוצרת בית? כלומר לעשב בחוץ ולתת לזה להתייבש?

    תודה,

    סיגל וייס

    • הי סיגל,
      הכל טוב (:

      חובה שיהיה קש, ולא סתם קש – קש חיטה. ולמה:
      1. כי קש חיטה עמיד מאוד ולא נרקב. רוב העשבים האחרים וסוגי הקש (קש זה גבעולים של דגנים שונים) נרקבים בנוכחות מים. אולי קש של שעורה ותירס גם יתאים, אבל לכי תמצאי כזה…
      2. יש מחקרים שמדברים על כך שקש החיטה, בעת הלישה עם החרסית והחול, משחרר חומרים מדביקים אל העיסה.

      מבחינתי גם אם הסעיף 2 הוא אגדה אורבנית, סעיף 1 בהחלט מספיק כדי לבחור אך ורק בקש חיטה. בכל מקרה, לא צריך הרבה ממנו.

      בהצלחה.

  3. דודי נמר:

    היי אסף
    ראשית תודה על כל המידע החשוב והמעניין.
    יש לי בחצר אדמה שמוגדרת כנזז. נראה לי שנזז הוא תוצר לוואי הנוצר ומתקיים בעומק של כ 20 ס״מ מתחת לפנ השטח. כלומר, לאדמה הנמצאת בשכבת הקרקע העליונה יש את הפוטנצאל להפוך לנזז. אולי אני טועה.
    השאלה היא האם אדמה כזאת מתאימה לבניית תנור אדמה?
    שאלה נוספת היא שימוש בחלבון ביצים. נאמר לי כי בית הבד של ריש לקיש במושב ציפורי נבנה מאדמה אשר צופתה בחלבון ביצים לשם איטום. המקום נראה נהדר, מהנוסף לשמן הזית האיכותי שהם מפיקים, האם שמעת על הטכניקה הזאת והאם היא מתאימה לציפוי החיצוני של תנור האדמה
    תודה

    • בכל מקרה לבנייה אתה צריך את האדמה התת-קרקעית. לפחות 30 סנטימטר מתחת לקו הקרקע, כי אחרת יש לך יותר מדי חומר אורגני באדמה. האדמה מתאימה אם היא נקייה מספיק ומייצרת חיבור טוב ולא מתפרק עם חול בקלות. כדאי לעשות בדיקות אדמה.
      לגבי חלבון ביצים – תראה, זה עשוי לתת איזו שהיא הגנה (לא ניסיתי, רק שמעתי על זה, אני חייב להודות) אבל ממש לא נראה לי שזה עמיד בגשם חזק.

  4. לילך רוסו:

    הי אסף
    אני עובדת בפנימיית הנוער הדסה נעורים עם כיתה יב' ואנחנו רוצים לעשות את התנור שלך כמתנה לכפר בפינת מדורה שכבר קיימת…
    רציתי לשאול לגבי החרסית איפה ניתן להשיג באזור הקרוב אלינו…בית ינאי, נתניה?
    תודה מראש

    • בן:

      "משה מקור החומר" האורג 14, נתניה. באזור התעשייה הישן. שק חרסית של 25 ק"ג עלה לי בסביבות ה-80 ש"ח ובשביל התנור הבינוני שלי הייתי צריך שניים

      • סיון:

        שלום, איזה יופי של הדרכה זה נפלא שיש אנשים כמוך..
        בן, או אסף אשמח לשאלה דחופה.
        אני רואה שהחרסית יקרה עד מאוד.
        מה הכמות חרסית שאצטרך עבור בניית טאבון גדול יחסית?
        ומה הם היחסים בין המרכיבים האחרים?

        תודה תודה תודה
        סיוון

        • יש הרבה דברים שצריך להבין לפני שאני יכול לענות לך על השאלה הזאת. חרסית טהורה יקרה אבל צריך ממנה מעט. רוב החומר יהיה חול. היחסים בין חול לחרסית טהורה הן בערך 1:5 או 1:6. כדאי מאוד לעשות בדיקות אדמה לפני.

  5. אורי:

    היי אסף,
    מצטרף לברכות והתודות של החברים…
    אשמח לדעת אם התנור מתאים גם לשרפת כלים מחימר או בכלל אם ידוע לך לכמה מעלות מגיע התנור?
    המון תודה
    אורי

    • בן:

      לא. בשביל לשרוף כלי חימר צריך להגיע לשכונת ה- 1000 מעלות צלזיוס. תנור כזה יצליח בתנאים אופטימליים לגרד את ה- 500.

  6. טלי:

    וואוו , אסף איזה יופי!

    איזו עבודת הדרכה מושקעת מפורטת וכתובה בפשטות ובהירות . כמו כן גם התנור עצמו נראה ששמו בו הרבה לב . כיף לראות שיש אנשים כמוך בעולם הפרמקלצ'ר שעושים את עבודתם בדקדקנות והשקעה שכזו ופשוט פותחים את הידע הזה לציבור.

    כל הכבוד – ישר כוח

  7. ברק:

    הי אסף
    שמי ברק ואני מדריך בכפר הנוער נירים.
    אני והקבוצה שלי רוצים לבנות טאבון כפרויקט קבוצתי ורציתי לדעת אם זה הגיוני להעזר בך
    תודה

  8. אוריה:

    הי אסף,
    ראשית תרשה לי להצטרף לכל המפרגנים וקבל פירגון גדול ממני על המדריך והאתר בכלל:)
    לשאלתי: השתמשתי באבני שמוט על מצע של חול כמסה טרמית. השאלה שלי היא כיצד אני סוגר את החיבורים שבין הלבנים בהנחה שאני רוצה להשתמש בחומרים טיבעיים? האם אני חייב להשתמש במלט? האם נראה לך שאפשר להשתמש בקוב במקום?

    • תודה אוריה!
      קוב בהחלט יכול לסגור את הרווחים. העניין היחיד הוא שאם אתה רוצה לאפות ישר על הלבנים, הקוב ישאר גרגירי ולכן סיכוי טוב שידבק מעט חול על המאפים. מצד שני אם אתה עובד עם תבניות, אז אין שום בעיה. הקוב יכול להתאים.
      שים לב שאם הרווחים בין הלבנים קטנים מאוד, עדיף לא להשתמש בקש ארוך מדי, כי יהיה קשה לדחוף את הקוב לרווחים. במקרה כזה עדיף להשתמש בזבל סוסים או חמורים יבש, ומה שנוצר זה בעצם טיט (כמו הטיט של הלבנים במדריכים השונים באתר) אותו תוכל לדחוף לרווחים בקלות יחסית.
      בהצלחה.
      אסף.

  9. כהן אהרון:

    שלום,

    בניתי (כמעט סיימתי) תנור, אך השכבה החיצונית נסקת מעט, אני רוצה לצפות את כל התנור
    בציפוי שימנע סדקים ונזקי מים.
    מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת?
    חשבתי על רשת +טיח.

  10. דורית:

    אסף שלום
    האם אפשרי להשתמש בחימר עם שמוט באחוז גבוה שמיועד למגע עם אש חיה?
    בקרמיקה חימר כזה מאפשר עמידות בשינויי טמפ קיצוניים
    האם יש לך ניסיון עם בנית תנור מחימר?

    • אין לי ניסיון בעבודה עם חימר טהור ושמוט, אבל השאלה היא "למה לעשות זאת בכלל?".
      האדמה בהחלט מספיקה, ולחומרים שתיארת יש מחיר אנרגטי יחסית גבוה (בכרייה ובטיהור שלהם) ביחס לאדמה שפשוט נמצאת שם.

  11. balkees:

    שלום אסף
    אם ארצה לבנות תנור אתה יכול לעזור לי
    תודה

  12. קובי פיין:

    אסף שלום,
    מעוניין לבנות תנור בוץ ויש לי כמה שאלות.
    אימי בישלה ואפתה בתנור כזה והיה לי העונג להנות כל הילדות והייתי שמח לשחזר זאת.
    מאחר ואני נאלץ לבנות על שלחן ברזל,(עליו אני בונה קונסטרוקציה בצורת "הר "מברזל 6 ועליו רשת לולים )רציתי לדעת איך להתייחס לבידוד,האם יש חומר אחר מלבד הבקבוקים שאפשר להשתמש? לא הבנתי בדיוק איך יוצרים את הבידוד בכיפת התנור עצמו?
    האם כדאי לרצף את רצפת התנור בליבני שמות?
    האם אפשר לקבל מינונים מדויקים יותר בתערובת הקוב? באיזה סוג "חול" מדובר?
    אני גר בבית לחם הגלילית,אדמת עמק יזרעאל,האם ידוע לך רמת החרסית בה? כמה חרסית להוסיף לתערובת ומאיזה סוג בדיוק? מוצא, c 5 ?
    אני מעוניין לצפות את התנור בשכבה חסינת גשם,האם יש דרך? הייתי רוצה שהגוון החיצוני של התנור יהיה הכי קרוב לבוץ,האם יש איזה פיגמנט שאפשר להוסיף לתערובת או לשכבה האחרונה?
    אשמח לצלם ולשתף בתהליך.
    תודה!
    קובי פיין

    • הי קובי, מגניב שהצטרפת אלינו.
      בתנור האדמה בתכנון הספציפי הזה, שכבת הבידודת בכל ההיקף היא נסורת רטובה במי חרסית, משהו במרקם של מקופלת. בבסיס התנור זאת אותה התערובת בין הבקבוקים והצנצנות, ובהיקף זה רק התערובת עצמה בשכבה של 10 ס"מ. אם אתה שואל אותי, ממה שלמדתי עד היום, הייתי מוותר על הבקבוקים והצנצנות עצמם ונשאר רק עם הנסורת והחרסית. הרעיון של תערובת הבידוד הזאת היא שהנסורת עם הזמן נרקבת ומשאירה חללי אוויר בתוך החרסית, כמו הבועיות הקטנות שיש בשוקולד אוורירי.
      במקרה שלך אני היייתי עושה כזה דבר:
      אחרי שיש קונסטרוקצית כיפה של ברזל 6, הייתי מעדיף במקום רשת לולים רשת טייחים, כי הקוב ינזל דרך החורים הגדולים של הרשת. לחילופין הייתי הולך בכלל על כיפה עשויה מענפים גמישים עליהם מיישמים שכבה של עשרה סנטימטר (ואולי אפילו 15 או 20) של קוב ואז בידוד וכל השאר, והענפים בסוף נשרפים בשריפה הראשונה.
      בכל מקרה אחרי שכבת הקוב כל הקונסטרוקציה, מיישמים שכבה של 10-15 סנטימטר בידוד בכל ההיקף, ולאחרי עוד שכבה של קוב 3-5 סנטימטר ל"החזקת" הבידוד במקום כיוון שהבידוד כלשעצמו הוא די פריך, הוא צריך שכבה מגינה.
      לבני שמוט לרצפה התנור – אפשרי בהחלט. מה שצריך חומר לא מתפורר שעומד בחום גבוה. אנחנו עבדנו עם מה שיש. אתה מוזמן לקנות מה שתבחר שעונה להגדרות שציינתי, או למצוא חומרים ופשוט להעמיד אותם במבחן. למשל, כשבנינו את התנור שבמדריך בהצלחה חשבנו לשים שכבת שיש. אבל החלטנו לבדוק אותה לפני זה והדלקנו עליה מדורה. טוב שעשינו זאת כיוון שאחרת היא הייתה מתפוצצת בזמן האפייה כמו שהתפוצצה במדורה. צריך לזכור שהחום בתוך התנור מגיע לטמפרטורות גבוהות יותר משל המדורה, מכיוון שהוא לא נותן לחום לברוח, אלא אוגר אותו.

      לגבי סוגי חומרים – לא צריך לעשות בלאגן. חול הוא חול, וחרסית לצורך עניינינו היא אדמה חרסיתית. לבנאים הקדמונים לא הייתה שום דרך לדעת גודל גרגר ותכונות פיסיוכימיות של חיבורי חומרים, ועדיין הם בנו מבנים שעד היום אנחנו מנסים להבין איך הם עשו זאת. אז מה שאנחנו כן יודעים זה שהיו שם הרבה ניסוי וטעיה.
      ויותר ספציפי – אם אתה בונה עם חומרים מקומיים, ואני מקווה שכן, אז אני מציע להתחיל פשוט בניסויים, כמה שיותר, עם הפרדת משתנים. יש לך חול מקומי? (הגיוני שלא) אז כנראה תשתמש או בחול ים (הומוגני) או בחול מצבה (יותר הטרוגני וגרגירים טיפה יותר גדולים) תלוי מה יהיה בחנות. יש לך אדמה חרסיתית (כזאת שנהיית בוצית עד דביקה בחורף) לפי המיקום אני מניח שתוכל למצוא כזאת. נסה לקחת אדמות עם מרקמים שונים ולעשות כמה שיותר ניסויים. קח את הנוסחה:
      a יחידות של חול (מחצבה/ים) * b יחידות של אדמה (סוג א'/ב'/ג') * c יחידות של קש (ארוך/קצר) * d יחידות של מים = ? ומצא את התערובת שבסופו של דבר תיתן לך את הקובייה 10x10x10 הכי חזקה שיש. איך אפשר לבדוק את זה? אולי לנסוע על הקוביה עם טנדר ותראה מה קורה (תמיד רציתי לעשות זאת (: ).

      יש לך זמן? עדיף שתעשה גם מכל אחד מהחומרים פלטה בעובי 4 ס"מ ובגודל של 30×30 ס"מ לפחות ותניח אותן לאורך כל החורף בחוץ בזווית של 45 מעלות. בסוף החורף תראה איך כל אחת מהתרכובות מגיבות לחורף. אני בטוח שהתוספת הזאת לניסוי תעזור לך בהחלטה על התערובת הנכונה.

      בכל מקרה מה שאני מנסה לומר שזה לא מלט. אין חומר אחיד ומתכון אחיד. זה היופי בבנייה טבעית ועקב אכילס שלה (אולי?). רציתי פעם לכתוב מדריך על איך בודקים תערובות של קוב, אבל לא יצא לי. אולי אני עדיין צריך לעשות אחד כזה. בכל מקרה, אתה בונה תנור, לא גורד שחקים. אל תפחד כלל. פשוט תעשה, והאדמה – היא תסלח לך, היא חומר סלחני. מקסימום מתקנים אחרי שנה, שנתיים. רק לומדים מזה.

      שכבות ציפוי – סיפור ארוך עד אין קץ. בסופו של דבר יש ארבע אופציות "טבעיות" – יחד עם לעשות שכבת מלט על הכל, אבל אני לא אמליץ על זה, כי איפה שלא ממש ממש צריך, לא משתמשים במלט. לפחות אני לא.
      אופציה א', או: האופציה לעצלנים – גג מעל התנור, או תנור מתחת לגג – פשוט לדאוג שהתנור יהיה מקורה. מה שנקרא בבניה טבעית "כובע, מעיל ומגפיים" – אז זה הכובע.
      אופציה ב', או: האופציה הבלתי הגיונית – טיח סיד. גילינו שזה לא פשוט ליישם טיח סיד על אדמה. צריך הרבה ניסיון עם הסיד, כך שאני יכול אולי להמליץ על מומחים, או לומר שאדם שבוחר באופציה הזאת, שיקח בחשבון שהוא הולך לעשות כמה שנים טובות של טיח פעם בחודשיים כדי לצבור מספיק ניסיון לטיח שיחזיק כמו שצריך. שתי הבעיות העיקריות עם סיד על אדמה הן שסיד ואדמה לא אוהבים להתחבר כל-כך, והזווית הלא ידידותית שיש בקודקוד של התנור היא גם בעייתית.
      אופציה ג', או: האופציה הריאלית – על שכבת הטיח הסופית במרקם הרצוי, לעשות פיניש שמן עם שמן מכונות משומש או שמן טיגון משומש (שגם זה צריך לדעת איך אבל הרבה יותר פשוט) ולהיות מוכנים לחדש את הפיניש הזה פעם שנתיים שלוש.
      אופציה ד', או: האופציה הבודהיסטית – לא לעשות שום פיניש, לתת לתנור להתמוסס לאיטו ולקבל את ההתפרקות שלו. ופעם בשנה שנתיים לחדש ממש את הקוב חזרה למצב המקורי שלו.

      פיגמנטים – אם אתה לא עושה טיח בכלל (אפשרות ד'), מקים גג מעל (אפשרות א') או עושה פיניש שמן (אפשרות ג'), אז אין צורך בפיגמנט. הצבע הסופי יהיה קרוב מספיק. בשמן – יצא ממש כהה, אבל עדיין טקסטורה וצבע של אדמה (שמן מכונות אולי ייצא שחור מדי). באפשרות של הסיד, צריך מומחה סיד כדי להבין איך הוא מתנהג כדי שהפגמנט לא יישתף בגשמים. בקיצור, לא הייתי הולך לכיוון של הסיד, כך שאין צורך בפיגמנט.

      חשוב: עם הקוב נעשה אחרי תכנון ומגיע לחומר מדוייק יחסית, אפשר גם שהתנור יחזיק חמש שנים בלי שיקרה לו נזק משמעותי ובלי לעשות שום עבודת תחזוקה.

      אם אני הייתי צריך היום להתמודד עם שאלת התנור אפייה אך לתת פתרון שלא כולל גג, הייתי עושה את הצורה כמה שיותר דומה לשמאלית (בשרטוט), במקום הימינית שזאת הצורה הקלאסית (שגם מוצגת כאן במדריך). למה? כי זווית הפגיעה של הגשם, שהוא הגורם העיקרי לבלאי היא פחות הרסנית בצורה הזאת. ואל הצורה עצמה של התנור אולי אפילו אפשר להתרגל. (:

      עד כאן – מחשבות.
      הצעה לצורה ניסיונית של תנור אפייה מאדמה

      • קובי פיין:

        אסף שלום,
        אין לי מילים להודות לך על כל הידע והאינפורמציה והנסיון ששיתפת אותי ואני מניח גם את יתר הקוראים המתעניינים בנושא.
        אני שמח להצטרף למשפחה של "אנשי האדמה", ומן הסתם אשתף אתכם בתהליך ובתוצאות.
        אהבתי את הגישה הבודהיסטית ,לתת לתנור לקמול ולחדש כל זמן שיהיה צורך. בילדותי אמנם שמו גג מעל התנור כי פשוט השתמשו בו לאורך כל עונות השנה,וכן, גם בנגב יורדים גשמים ,אם כי מעטים לצערינו. מה שבטוח הוא,גם לבנייה וגם לבערה,השתמשנו בחומרים המקומיים שהיו,הייתי נותן את הכל לחזור לימים התמימים הללו.
        אסיים בברכת חורף רווי גשמים ופריחת אביב מבושמת.
        תודה.
        קובי פיין

        • הי קובי,
          הימים ההם היו תמימים ואלו אולי מפוכחים יותר, אך אין סיבה שהפשטות לא תוכל לחזור על עצמה.
          רק צריך לתת לה להכנס, ולזכות למה ביקשנו אותו ברגעים הקשים. לפשטות יש את המחירים שלה, במיוחד כשהם עומדים מול הנוחות שהתרגלנו אליה כל כך.
          אבל זה אפשרי.

          שמח שאתה כאן.
          אסף.

      • כל הכבוד אסף על המאמר.
        יש לי שתי הערות:

        א. בבקשה אל תמליץ על שימוש בשמן מכונות לאיטום מבנה אדמה. שמן בישול משומש עושה את העבודה. שמן מכונות מכיל חומרים שונים חלקם מסוכנים לאדם ולסביבה לכן השימוש בו לא מומלץ – עדיף להשאיר למוסך ולרשויות להתמודד איתו.
        ב. בשכבות הבוץ הבאות במגע ישיר עם האש אפשר או לוותר על הקש או להשתמש בו במידה מועטה – הוא נוטה להשרף ואז הוא מאבד את המשמעות שלו בשכבה…

        שוב סחטיין על המאמר!
        אבנר

  13. שמעון:

    תודה על ההסבר המפורט
    יש לי שאלה לגבי ארובה
    בזמן הבערת האש יש צורך במילוט העשן, ללא ארובה העשן יהיה דרך הפתח ועם הזמן הוא יחשיך את הפתח
    מה דעתך על הוספת ארובה?
    האם יש צורך לפתח נוסף קטן להזרמת חמצן לאש?
    תודה
    שמעון

    • אלעד ציפיס מאיר אלעד:

      שלום שמעון,
      אין לי שום ניסיון בתנור הזה (ואני ממש רוצה לצבור נסיון כזה…) אבל ממה שהבנתי מהמדריך הזה אין צורך בארובה. בזמן הבערת האש פתח התנור פתוח ואכן העשן יצא ממנו. גם אם זה יגרום לפתח להשחיר- מה הבעיה (אסתטית אולי)?
      מעבר לכך, הרעיון בתנור הזה הוא אגירת החום בקירות התנור לאורך זמן ולאחר מכן (אחרי שמכבים את האש ומוציאים את הגחלים) שחרור איטי ושמירה של החום שנאגר. במידה ותהיה ארובה יחד עם העשן שיעלה מעלה נאבד גם הרבה חום שיכול היה להיאגר בקירות. לעומת זאת, כאשר העשן יוצא מהדלת (שהיא נמוכה ולא בתקרת התנור) זה רק אחרי שהוא טייל לאורך הקירות והם ספגו ממנו חום. למעשה, העשן שיצא החוצה מהדלת הוא יחסית קר יותר מהעשן שיצא החוצה מהארובה.
      בנוגע לפתחי חמצן- להבנתי אין צורך בכך שהרי הדלת פתוחה והיא די גדולה, כך שלא צריכה להיות בעיה של זרימת חמצן למדורה.

      מקוה שעניתי על שאלותיך.
      אם למישהו יש הסבר אחר ואולי אני טועה- אשמח לשמוע.

      אלעד.

    • ש:

      לגבי ההשחרה, מה שקראתי (כי אין לי טיפת נסיון בבניה ו\ או שימוש בתנור שכזה), אחת הבדיקות לדעת שהתנור הגיע לחום מספיק הוא לראות ששכבת הפחם (שחורה) הפכה לבהירה\ לבנה – משמע התנור הגיע לטמפ' מספיק גבוהה כדי לשרוף את העשן\ פחמן.

      בראיה של 5 שנים קדימה – יש מלא מדריכי יוטיוב שמסבירים על הכל מהכל.

  14. רון עשת רון:

    אסף שלום,
    בשעה טובה, אחרי כ-3 חודשי עבודה לסירוגין התנור פעיל.
    אני חייב להגיד שהרגשתי התרוממות רוח בהפעלה הראשונה.
    שוב תודה על המדריך המפורט ועל הנכונות.
    אשמח להתארח באתר בצורה שתראה לך, עם תמונות, הסברים ודגשים שלי לגבי בניית התנור.
    בברכה,
    רון

  15. שמשון:

    הי אסף
    תודה על ההסבר
    כך זה כשלא קוראים את המבוא עוברים ישר לשלבי הבניה .

    שמשון

  16. שמשון:

    רון שלום
    יופי של הסבר
    לא ברורים שני עניינים 1) למה לבודד את הריצפה עם צנצנות ובקבוקים אם האש מלמטה אמורה לחמם את החלק העליון?
    2) האם אין חשש שקורות העץ בבסיס של החלק העליון ישרפו ?

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי שמשון,
      אענה על שתי השאלות יחד, כיוון שמקור שתיהן הוא באי-הבנה לגבי מבנה התנור ושיטת האפייה – התנור מחולק לשני תאים, אכן, אך השריפה מתבצעת רק בתא העליון, לפני האפיה. התא הוא עניין של נוחות בלבד – רצינו להרים את התנור לגובה מותניים, וניצלנו את המרווח שמתחת לתנור לאחסון עצים. השריפה מתבצעת בתא העליון, לפני האפיה, ולאחר שהחום נקלט לקירות האדמה של התנור, מכבים את האש ומכניסים לאותו החלל את מושא האפייה.
      מקווה שעזרתי, אסף.

  17. אמיר:

    שלום רב,
    לשם מה העיתון בחלק הפנימי של הטאבון?
    בתודה מראש,
    אמיר

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי אמיר,
      תפקיד דפי העיתון הוא למנוע הדבקה בין החול הרטוב שיוצר את התבנית לבין האדמה שמכסה
      את התבנית.
      לאחר היבוש, הרעיון הוא להוציא את החול דרך הדלת שנפתחה, והעיתונים מאפשרים
      לשמור על הצורה השלמה הפנימית של התנור.

      ככל הנראה אפשר לעשות זאת גם בלי עיתונים, ולא יקרה שום דבר נורא. ובכל
      זאת, הטכניקה עם העיתונים היא מדוייקת יותר.

      אסף.

  18. רון עשת רון:

    אסף האם תוכל לתת מתכון לשכבת הטיח החיצונית. התנור נמצא אצלי במקום שסופג השקיה באופן קבוע קבוע וצריך להגן עליו.
    תודה

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום רון,
      מים ואדמה לא הולכים ביחד. אם התנור סופג השקיה ממטרה שמשפריצה בלחץ, אני בספק אם תוכל לעשות טיח ללא מלט שיחזיק את התנור שלם לאורך זמן.
      בכל מקרה הגישה הטבעית להגנה ממים היא שימון האדמה בארבעה שכבות. העדיפות היא שמן פשתן, אך לאלמנט כמו תנור שיושב בחוץ, אפשר להשתמש גם בשמן משומש, או שמן מכונות. בשכבה הראשונה ניישם 100% שמן, בשניה נדלל ב25% טרפנטין מינרלי, בשלישית 50%-50%, וברביעית 25% שמן ו-75% טרפנטין. יש לתת לשמן להספג בין השכבות, ולדעת שזה לוקח זמן.
      השיטה הפחות טבעית להגנה ממים היא סוגים שונים של סילרים, אפוקסיים או ביטומנים, אבל מכיוון שאין לי ניסיון ממשי בכאלו, לא אוכל להמליץ.
      אסף.

  19. רון עשת רון:

    שכחתי להוסיף קש כמובן

  20. רון עשת רון:

    אסף שלום. בשעה טובה התחלתי את התנור. שכבה ראשונה של אדמה שחורה עם מעט חול ותוספת של מעט חרסית שקניתי. אחרי ייבוש ראשוני התחילו סדקים די רחבים. מה עשיתי לא נכון?

  21. רון עשת רון:

    אסף שלום ותודה על המדריך המפורט והיפה.
    אני מתכנן לבנות תנור דומה וברשותך כמה שאלות:
    1. האם אדמה חקלאית שחורה משדות במרכזהארץ תתאים לבניית התנור? כיצד אפשר לדעת שהאדמה מכילה מספיק חרסית?
    2. האם לדעתך דלת ברזל תתאים לתנור? אני חושב על דלת משתי שכבות ברזל עם 2-3 שכבות זכוכית (מתנור בישול ביתי).

    דרך אגב יש הרבה בעיות ניווט באתר גם עם אקספלורר.

    תודה רבה
    רון

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      שלום רון,
      אז ככה:
      א. ראשית, מנסיון אפשר למצוא הרבה תוכן באנגלית ברשת. אם השפה היא לא מחסום בשבילך, למרות שגם עבור אנשים שקוראים טוב באנגלית, קריאה טכנית בשפה לא מוכרת זה לעיתים בעיה.
      ב. בהקשר לא' – בפוסט הזה תוכל למצוא הסבר על טכניקת בדיקת אדמה.
      ג. ואכן, קשה למצוא מדריך טוב לבדיקת קוב (אדמה לבנייה), ולכן בקרוב אולי אנסה לכתוב אחד שכזה.
      ד. אם להוסיף עוד משהו על רגל אחת – אדמה החקלאית השחורה היא בדרך כלל מאוד חרסיתית, ותרצה להוסיף לה חול. הדרך הכי טובה לדעת איזה תערובת היא המתאימה ביותר היא (גם בקישור לעיל תוכל למצוא הסבר) לייצר כמה תערובות ביחסים שונים של אדמה, חול וקש, ומכל תערובת לייצר כדור בגודל אגרוף וחצי. התערובת הטובה ביותר תהיה זאת שתהיה עם אחוז החרסית הגבוהה ביותר שאין בה סדקים. אבל אין מנוס מלנסות בעצמך, כי כל אדמה והסיפור שלה. לא לשכוח כשעושים את התערובות לרשום את היחסים שערבבת בכל תערובת.
      ה. נראה לי שדלת מתנור בישול ביתי תתאים. היא כנראה לא תהיה עמידה לחום הישיר של האש, אבל אם תשים אותה רק בזמן האפיה (כשאין אש חיה) היא תעשה את העבודה. מה שכן, נראה לי שהיא תהיה גדולה מדי בשבילך. חשוב – היחסים של התנור הם חשובים לאפיה אידיאלית. דלת גדולה מדי תשחרר יותר מידי חום החוצה. אבל כמובן שאתה מוזמן להתנסות.
      ו. בעיות ניווט – תודה על ההערה. בקרוב מאוד העיצוב של האתר יעבור שדרוג, ובהחלט המטרה היא לפתור את כל בעיות התצוגה.

      אסף.

      • אורית:

        אסף שלום,
        אני שמעתי שניתן להוסיף לתערובת האדמה סוכר,שמקשה את התערובת אחרי האפייה…
        מה אתה אומר על זה?? הכרתי את זה בהודו וגם מישהו מדרום אמריקה סיפר לי שהם מערבבים פנימה סוכר…. בנוגע להגנה מפני הגשם יש לי טאבון כזה שהשתמשתי בלבני שמוט לציפוי וחיברתי במוצא… (חומר לקרמיקה מקצועי)…. לא מרוצה מזה כי זה לא טבעי אבל זה מגן מפני גשם…. במרוקו נתקלתי בבתי אדמה והם מתקנים כל הזמן….המראה נשאר אותנטי מדהים!!
        מה שכן את המקלחון והכיור גם בנו מאדמה וציפו בחומר סינטטי עם פיגמנט…. מהמם…
        תודה על כל הטיפים הנפלאים..
        אורית

        • הי אורית. נשמע מעניין הקטע עם הסוכר. אני לא מכיר את זה, וכשאני חושב על זה אני לא מצליח למצוא את הכימיה מאחורי זה.
          אבל אשמח לנסות פעם.

  22. א:

    כל הכבוד על המדריך המפורט!
    אחרי חיפוש ארוך בגוגל , מפתיע לגלות את המדריך הכי טוב דווקא בעברית.
    בעיה אחת לדעתי – לבני אקרשטיין שהשתמשתם בהם. אין שום התחייבות שהן לא מכילות חומרים רעילים, ובפרט כאשר משתמשים בצד הצבוע.
    רצוי להשתמש באבן טבעית לדעתי, ( או אולי יציקת בטון ? )

    נ.ב. האתר לא נראה תקין ב firefox או ספארי על mac

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      תודה.
      לגבי לבני האקרשטיין, יש צדק בדבריך.
      אבן טבעית טובה לא מצאנו. עשינו ניסויים עם כמה סוגי אבן וכולם התפוצצו בחום גבוה.
      יציקת בטון כנראה תעבוד טוב.

      לגבי תאימות דפדפנים, אני יודע ומצטער, אני משתדל לאט לאט לטפל בזה, אבל יש לי מעט מאוד זמן עבודה על פיתוח האתר.
      אשתדל לעשות זאת בהקדם.

  23. אבי:

    ראשית תודה על ההסברים והתמונות.
    לא ברור לי לגבי כניסת אוויר ויציאת עשן דרך ארובה?
    נ.ב אין הפרדה בין הגחלים לתבשיל- נניח בצק וכו'?

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי אבי,
      תנור האדמה עובד על טכניקה של מסה תרמית, ובעצם אוגר את החום באדמה עצמה. רק לאחר אגירת החום, מתחילים באפייה. אפשר לקרוא לזה אפייה פאסיבית, בניגוד לאפייה אקטיבית שבה נאפה ישירות על אש חיה.
      כבר ראיתי תנורי אדמה עם ארובות, אבל לדעתי ארובה רק תזיק, מכיוון שדרך הארובה עצמה יברח הרבה חום.
      האפייה בתנור אדמה באפייה פאסיבית מתוארת במדריך, אך אפשר לומר בקצרה שהאפייה מתחלקת לשניים – קודם כל מדליקים מדורה לאורך זמן, ונותנים לאדמה לקלוט את החום, ואז מכבים את האש (חונקים אותה עם הדלת), מזיזים את הגחלים לצדי התנור ואופים במרכז. על מנת שהמזון לא יקלוט את האפר, כדי לאפות על תבנית כלשהי.
      אסף.

  24. שי:

    מה עושים בקשר לעשן שמפריע לשכנים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)