טיוח בבטונייר (Papercrete)

טכנולוגיה נאותה

מדריך זה סוקר טיוח בחומר שנקרא בטונייר (papercrete) על ספסל מפסולת שהוכן מבעוד מועד. בטונייר הוא חומר שעשוי ברובו מנייר ממוחזר, מעט חול ומעט מאוד מלט. את התערובת מטייחים על מבנה מצופה ברשת לולים מתוחה.

רקע

בטונייר… איפה להתחיל?
רעיון השילוב של נייר בצורה משמעותית בבנייה צץ בשנת 1928 (לכל הפחות שכן אז רשמו עליו פטנט בארה”ב), אבל נזנח בשלב כלשהו. והנה, לפני פחות מ-30 שנה החומר “הומצא מחדש” באופן בלתי תלוי על ידי שני אנשים שונים ובשני מקומות שונים. החומר עושה שימוש באחת מתצורות הפסולת שהתרבות המערבית מייצרת בכמויות בלתי נתפסות – נייר. התערובת מורכבת מנייר ברובה, יחד עם אדמה / חול, ומעט מלט (ישנן נוסחאות שונות, את חלקן נציג בהמשך). היום עדיין אין תקנים חוקיים לבנייה בחומר זה בשום מקום בעולם, אף על פי שכבר ניתן למצוא כמה וכמה מבנים לא קטנים שנבנו בשילוב עם בטונייר או רק ממנו. לקריאה נוספת התחילו כאן.

 

הערות

  • כדי להכין בטונייר בצורה יעילה יש צורך באיזה שהוא מיקסר, שלכל הפחות יטחן את הנייר. מיקסר שניתן לערבב בו את כל התערובת יהיה אפילו טוב יותר. בכל מקרה, קשה מאוד להכין את החומר אחרת. ברחבי האינטרנט קיימות דוגמאות שונות למטחנות כאלו. בפרויקט הנוכחי השתמשנו במטחנה ידנית שבניתי מחבית כחולה, פדל של אופניים, מערבל צבע וחלקים נוספים.
  • ברחבי האינטרנט אפשר למצוא המון מתכונים לתערובת. חשוב לשים לב לפרטים הקטנים: מה יחידת המידה (משקל / נפח), על רטוב / על יבש וכן הלאה. בפרויקט הנוכחי כיוון שאת הנייר הטחון לא ערבבנו בתוך המכונה עם המלט אלא בתוך גיגית לאחר מכן, המתכון שלנו הוא בנפח (לצורך הפשטות): 70% נפח של נייר רטוב סחוט (מאוד רטוב אבל לא(!) צף במים, רק סחוט סחיטה גסה), 25% נפח חול בנייה (אפשר להתגמש לגבי סוג החול, אך צריך לקחת בחשבון שזה עלול לשנות את המתכון), ו-5% נפח מלט. עשו ניסיונות של מספר מתכונים על שטח קטן לפני שתחליטו על המתכון המדויק.
  • בפרויקט זה טייחנו בשלוש 3 שכבות – שתי שכבות ראשונות אותו דבר, ושכבה שלישית דקה מאוד (פחות מסנטימטר) עם 20-30% מלט כדי לאטום ממים. מניסיון בפרויקט אחר אנו יודעים שאחרי עובי של 5 ס”מ כמות השכבות היא עניין של בחירה. אם מטייחים בשכבה מגנה (סיד, מלט נקי) אין בהכרח צורך בשכבה השלישית. בנוסף, גם אם מטיחים בשלוש שכבות בשכבה השלישית ניתן פחות מלט. לאחר ניסיונות עם החומר תוכלו לבחור כמה שכבות ואלו לשים בכל מצב.
  • אחרי הגשמים הראשונים הספסל החזיק די יפה, אך במקום אחד החל להיווצר סדק בטיח (רק בנקודה אחת). על מנת שהסדק לא יתרחב ולא ירקיב לנו את כל הנייר בספסל, החלטנו לטייח בטיח סיד את הספסל שמבטיח אטימתו ממים, אבל זה כבר סיפור אחר.
  • יש להשרות נייר חתוך גס (לחתיכות של 5 ס”מ רבוע, נא לא לדייק. פשוט לקרוע) במיכל מים 24 שעות לפני הטחינה.
מטחנה ידנית שבניתי

מטחנה ידנית שבניתי

המטחנה מבפנים - עשויה מצינור של דוש מקלחת, מערבל צבע, עץ ופדאל של אופניים

המטחנה מבפנים - עשויה מצינור של דוש מקלחת, מערבל צבע, עץ ופדאל של אופניים

הכנת הטיח

אנחנו טחנו את הנייר במטחנת היד, וסיננו את המים העודפים. לאחר-מכן, את כל החומרים ערבבנו עם טוריה, לפי המתכון שבהערות (למעלה) פשוט.

טחינה ידנית של הנייר, כמעט כמו מיקסר ידני ע-נ-קי!

טחינה ידנית של הנייר, כמעט כמו מיקסר ידני ע-נ-קי!

ערבוב הנייר עם המלט והחול באמצעות טוריה

ערבוב הנייר עם המלט והחול באמצעות טוריה

טיוח שכבה ראשונה

בשכבת הטיח הראשונה, שצריכה להיות בין 4 ס”מ ל7-8 ס”מ במקומות שצריך למלא חורים וחריצים, כדאי להקפיד ללחוץ את הטיח דרך הרשת כך שיונח בין השלד לרשת ולא ידביק את הרשת לצמיגים, כיוון שאחרת היא מאבדת את תפקידה במבנה. אנחנו טייחנו בידיים חשופות , אך המלט הוא בסיסי ובאיזה שהוא שלב הוא מתחיל להרוס את הידיים. מומלץ להשתמש בכפפות, ובכל מקרה לא כדאי לתת לילדים לטייח בלי כפפות.

שימו לב למקומות שבהם יש לכם רק רשת ללא שלד . לאחר שהטיח יתייבש, ובטח אחרי שתיים שלוש שכבות, גם בנקודות אלו יהיה עובי לטיח והוא יחזיק את עצמו, אך בהתחלה הטיח מרגיש קצת גמיש. שימו לב וטייחו בעדינות במקומות הללו. כך הספסל נראה בסוף השכבה הראשונה.

טיוח בידיים חשופות, על אחריותכם האישית

טיוח בידיים חשופות, על אחריותכם האישית

לשים לב למקומות העדינים בחיבורים, בהם יש רק רשת, ללא שלד קשיח

לשים לב למקומות העדינים בחיבורים, בהם יש רק רשת, ללא שלד קשיח

סוף השכבה הראשונה

סוף השכבה הראשונה

טיוח שכבה שנייה

השכבה שנייה דומה בהרכבה לשכבה הראשונה, ומיושמת כשהקודמת התייבשה כבר . עניין שמתווסף בשכבה השנייה הוא עיצוב הצורה החיצונית הסופית של הספסל (הטיח הסופי לא משפיע עליה). כפי שניתן לראות אנחנו הוספנו עיצובים בשברי חרסינות למיניהן, ותעלות ניקוז קטנות על המושב על מנת לנקז מי גשמים.

השכבה הקודמת (הראשונה) התייבשה

השכבה הקודמת (הראשונה) התייבשה

חרסינות ומראות לעיטור

חרסינות ומראות לעיטור

תעלות ניקוז על מושבי הספסל

תעלות ניקוז על מושבי הספסל

כך זה נראה בין השכבות הראשונה והשנייה (העץ ויזואלית מפריד ביניהן)

כך זה נראה בין השכבות הראשונה והשנייה (העץ ויזואלית מפריד ביניהן)

אחד המושבםים המעוטרים ממבט על

אחד המושבים המעוטרים ממבט על

לקראת סיום השכבה השנייה

לקראת סיום השכבה השנייה

טיוח שכבה שלישית

בשכבה השלישית יש יותר מלט (ראו הערות) וזאת על מנת לאטום ממים . עם זאת היא ממש דקה (סנטימטר ומטה), ועל כן היא אינה מעלה את מפלס המלט בהרבה. כאן הזמן למלא את הרווחים בין החרסינות.
שימו לב שאת השכבה האחרונה אנחנו מחליקים יפה יפה, ולא משאירים סימני אצבעות או גבשושיות . ניתן להחליק באמצעות ספוג לח רבע שעה אחרי הטיח.
הנה יד מחליקה את השכבה האחרונה, ותמונה של רוב הספסל בפלאש המצלמה.

 

שכבה שלישית עם יותר מלט, על מנת לשפר את ההתנגדות למים, אך שכבה יותר דקה - טיח סופי

שכבה שלישית עם יותר מלט, על מנת לשפר את ההתנגדות למים, אך שכבה יותר דקה - טיח סופי

להחליק את הטיח יפה יפה, ללא סמני אצבעות או גבשושיות לא רצויה

להחליק את הטיח יפה יפה, ללא סמני אצבעות או גבשושיות לא רצויה

יד מחליקה את הטיח בגימור סופי

יד מחליקה את הטיח בגימור סופי

הספסל בפלאש המצלמה

הספסל בפלאש המצלמה

לסיכום

אין הרבה בנייה בבטונייר בארץ, כך שנשמח אם תשלחו לנו פרויקטים שעשיתם או ראיתם בתחום, ונשתדל לשתף את הקהל אם תחפצו בכך. כאמור את הספסל הזה טייחנו בסוף בטיח סיד כדי לצבור ניסיון וכדי לשפר את האטימה ממים. הספסל עומד מאמצע ספטמבר 2008, והוא עדיין נראה טוב, אם כי בסוף החורף שמסתיים עתה, כדאי לעשות לו חידוש של טיח הסיד. נמשיך לעדכן במצבו.

לתוכן זה נכתבו 5 תגובות

  • בטון ונייר זה לא עניין חדש.
    ראיתי בתאילנד בשיפוצים של מקדש שהם מערבבים נייר עיתון, ושני מרכיבי בטון ומים ועומדים עם קערת אבן גדולה ומוטי וטוענים ומערבבים טיח

  • אהלן אסף, אחלה אתר.
    אם לפרויקטים העתידיים שלך תוסיף וידאו זה יעלה לך את התנועה בהמון, לא יודע אם זה חשוב לך.
    עזוב עצות, בכלל התכוונתי שתייעץ לי-
    אני מתכוון לבנות מין גדר מצמיגים בחצר. רציתי לשאול לגבי הציפוי, האם הנייר אמור לחזק אותו, או שזה רק כדי לחסוך בחומרים כמו המלט? איזה תרכובת היית ממליץ בלי הנייר?
    תודה ושבוע טוב

    • הי ארנון,
      תודה על המחמאות. עניין הוידאו בטיפול, וברור שאתה צודק, וכן, זה גם חשוב לי, אבל עושים מה שאפשר (:

      הנייר בתערובת הבטונייר בבניית קישוטי חוץ שכאלה מקטין את כמות המלט, ופותר לנו בעיה אחרת של פסולת נייר. הנייר לא מחזק אותו, להפך – בטונייר צריך טיפול הרבה יותר משמעותי נגד מים מאשר בטון לבד.
      אפשרות מעניינת שראיתי פעם היא מילוי של הצמיגים באותה צורה, מתיחת בד יוטה על הצמיגים וטיוח בשכבה של 3-5 ס”מ של מלט לבן (בהנחה שהצמיגים אכן דחוסים וללא בועות אוויר). זה יחסית מעט מלט ועמיד יותר מבטונייר.
      בכל מקרה, אני קצת אמביוולינטי לניסיון של בטונייר לבניית קישוטי חוץ. בטונייר הרבה יותר מתאים כדי לבנות קירות אנכיים בעלי בידוד טוב. וקישוטי חוץ דורשים עמידות רבה יותר.
      מקווה שעזרתי.

  • יש לך אפשרות לספר כיצד בנית את המטחנה הידנית – נשמע מעניין ואשמח להעתיק ממך

    • טוב, את התמונות הכי טובות, אפשר לראות במאמר.
      כשבניתי את המטחנה עוד לא הייתי בתודעת צילום גבוהה של הפרוייקטים כמו שאני עכשיו, אז אצטרך לעשות את זה במלל.
      המטחנה היא מטחנה ידנית, שהיא פיתוח של מטחנה ששני חברים עשו לצורך עבודה דומה. בגדול, היא סוג של מקציף ביצים ענקי.
      מערכת תמסורת של אופניים ישנות ממירות סיבוב מהיר של הגלגל הקטן, לסיבוב איטי יותר אך בעל יותר כוח לגלגל הגדול.
      אל גלגל השיניים הגדול מחובר מערבל צבע (אותו קניתי בטמבור) שהשחזתי לו את הסכין בעזרת משחזת זווית (מה קוראים אותו דיסק)
      כל זה יושב בתוך חבית כחולה של 200 ליטר, שלאורכה מחוברים שני קרשים צמודים לדופן, מהתחתית ועד לראש. תפקידם הוא לשבור את הסיבוב ולמנוע מצב שכל החומר פשוט מסתובב במקום ולא נטחן.
      למטה הכנתי פתח יציאה (שאפשר להכין אותו מכל מיני חומרים ובכל מיני דרכים – זה נכון לכל המכשיר הזה בכלל).
      כל החבית יושבת על אמבטיה שאליה החומר נשפך אחרי הטחינה, ומסונן בעזרת רשת בנאים. את המים שנשפכים לאמבטיה ומסוננים החוצה מהחומר, אפשר להחזיר חזרה בדלי אל המטחנה.
      רעיונות לשיפור: כדאי מראש לעלות רמה לדיווש ברגליים (יותר קשה לייצר כזה מכשיר אבל הוא הרבה יותר יעיל בטווח הרחוק). אם רוצים להשקיע עוד יותר, ומתכננים לעבוד איתה הרבה ובצורה יותר מקצועית, כדי לשקול להכניס מנוע חשמלי (צריך אחד בומבסטי, מניסיון) או מנוע בעירה (בנזין, נניח של מכסחת דשא). אם רוצים להיות חורנים אפשר פשוט לחבר מערבל צבע לפטישון ולטחון חומר בדלי 20 ליטר. בגדול זה עובד.
      עוד טריק – אם מראש דואגים לנייר גרוס (זאת לא בעיה גדולה, פשוט למצוא מישהו שעובד בחברת ביטוח, משרד ראיית חשבון, עורכי דין או משהו דומה) אז הכל נהיה עוד יותר קל כי חצי מהעבודה כבר נעשתה.
      מה עוד?

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן