רקע

בטונייר… איפה להתחיל?
רעיון השילוב של נייר בצורה משמעותית בבנייה צץ בשנת 1928 (לכל הפחות שכן אז רשמו עליו פטנט בארה”ב), אבל נזנח בשלב כלשהו. והנה, לפני פחות מ-30 שנה החומר “הומצא מחדש” באופן בלתי תלוי על ידי שני אנשים שונים ובשני מקומות שונים. החומר עושה שימוש באחת מתצורות הפסולת שהתרבות המערבית מייצרת בכמויות בלתי נתפסות – נייר. התערובת מורכבת מנייר ברובה, יחד עם אדמה / חול, ומעט מלט (ישנן נוסחאות שונות, את חלקן נציג בהמשך). היום עדיין אין תקנים חוקיים לבנייה בחומר זה בשום מקום בעולם, אף על פי שכבר ניתן למצוא כמה וכמה מבנים לא קטנים שנבנו בשילוב עם בטונייר או רק ממנו. לקריאה נוספת התחילו כאן.

הערות

• כדי להכין בטונייר בצורה יעילה יש צורך באיזה שהוא מיקסר, שלכל הפחות יטחן את הנייר. מיקסר שניתן לערבב בו את כל התערובת יהיה אפילו טוב יותר. בכל מקרה, קשה מאוד להכין את החומר אחרת. ברחבי האינטרנט קיימות דוגמאות שונות למטחנות כאלו. בפרויקט הנוכחי השתמשנו במטחנה ידנית שבניתי מחבית כחולה, פדל של אופניים, מערבל צבע וחלקים נוספים.
• ברחבי האינטרנט אפשר למצוא המון מתכונים לתערובת. חשוב לשים לב לפרטים הקטנים: מה יחידת המידה (משקל / נפח), על רטוב / על יבש וכן הלאה. בפרויקט הנוכחי כיוון שאת הנייר הטחון לא ערבבנו בתוך המכונה עם המלט אלא בתוך גיגית לאחר מכן, המתכון שלנו הוא בנפח (לצורך הפשטות): 70% נפח של נייר רטוב סחוט (מאוד רטוב אבל לא(!) צף במים, רק סחוט סחיטה גסה), 25% נפח חול בנייה (אפשר להתגמש לגבי סוג החול, אך צריך לקחת בחשבון שזה עלול לשנות את המתכון), ו-5% נפח מלט. עשו ניסיונות של מספר מתכונים על שטח קטן לפני שתחליטו על המתכון המדויק.
• בפרויקט זה טייחנו בשלוש 3 שכבות – שתי שכבות ראשונות אותו דבר, ושכבה שלישית דקה מאוד (פחות מסנטימטר) עם 20-30% מלט כדי לאטום ממים. מניסיון בפרויקט אחר אנו יודעים שאחרי עובי של 5 ס”מ כמות השכבות היא עניין של בחירה. אם מטייחים בשכבה מגנה (סיד, מלט נקי) אין בהכרח צורך בשכבה השלישית. בנוסף, גם אם מטיחים בשלוש שכבות בשכבה השלישית ניתן פחות מלט. לאחר ניסיונות עם החומר תוכלו לבחור כמה שכבות ואלו לשים בכל מצב.
• אחרי הגשמים הראשונים הספסל החזיק די יפה, אך במקום אחד החל להיווצר סדק בטיח (רק בנקודה אחת). על מנת שהסדק לא יתרחב ולא ירקיב לנו את כל הנייר בספסל, החלטנו לטייח בטיח סיד את הספסל שמבטיח אטימתו ממים, אבל זה כבר סיפור אחר.
• יש להשרות נייר חתוך גס (לחתיכות של 5 ס”מ רבוע, נא לא לדייק. פשוט לקרוע) במיכל מים 24 שעות לפני הטחינה.

מטחנה ידנית שבניתי

המטחנה מבפנים - עשויה מצינור של דוש מקלחת, מערבל צבע, עץ ופדאל של אופניים

הכנת הטיח

אנחנו טחנו את הנייר במטחנת היד, וסיננו את המים העודפים. לאחר-מכן, את כל החומרים ערבבנו עם טוריה, לפי המתכון שבהערות (למעלה) פשוט.

טחינה ידנית של הנייר, כמעט כמו מיקסר ידני ע-נ-קי!

סינון של המים העודפים באמצעות רשת בנאים, איתה אספנו את הנייר

להפוך את הפסולת שלכם למשאב!

אסף צ’רטקוף מספר לכם למה כל פרמקלצ’ריסט צריך לחשוב ברצינות על לרכוש מערכת כזו.

- קידום עסקי

ערבוב הנייר עם המלט והחול באמצעות טוריה

טיוח שכבה ראשונה

בשכבת הטיח הראשונה, שצריכה להיות בין 4 ס”מ ל7-8 ס”מ במקומות שצריך למלא חורים וחריצים, כדאי להקפיד ללחוץ את הטיח דרך הרשת כך שיונח בין השלד לרשת ולא ידביק את הרשת לצמיגים, כיוון שאחרת היא מאבדת את תפקידה במבנה. אנחנו טייחנו בידיים חשופות , אך המלט הוא בסיסי ובאיזה שהוא שלב הוא מתחיל להרוס את הידיים. מומלץ להשתמש בכפפות, ובכל מקרה לא כדאי לתת לילדים לטייח בלי כפפות.

שימו לב למקומות שבהם יש לכם רק רשת ללא שלד . לאחר שהטיח יתייבש, ובטח אחרי שתיים שלוש שכבות, גם בנקודות אלו יהיה עובי לטיח והוא יחזיק את עצמו, אך בהתחלה הטיח מרגיש קצת גמיש. שימו לב וטייחו בעדינות במקומות הללו. כך הספסל נראה בסוף השכבה הראשונה.

טיוח בידיים חשופות, על אחריותכם האישית

לשים לב למקומות העדינים בחיבורים, בהם יש רק רשת, ללא שלד קשיח

סוף השכבה הראשונה

טיוח שכבה שנייה

השכבה שנייה דומה בהרכבה לשכבה הראשונה, ומיושמת כשהקודמת התייבשה כבר . עניין שמתווסף בשכבה השנייה הוא עיצוב הצורה החיצונית הסופית של הספסל (הטיח הסופי לא משפיע עליה). כפי שניתן לראות אנחנו הוספנו עיצובים בשברי חרסינות למיניהן, ותעלות ניקוז קטנות על המושב על מנת לנקז מי גשמים.

השכבה הקודמת (הראשונה) התייבשה

חרסינות ומראות לעיטור

תעלות ניקוז על מושבי הספסל

כך זה נראה בין השכבות הראשונה והשנייה (העץ ויזואלית מפריד ביניהן)

אחד המושבים המעוטרים ממבט על

לקראת סיום השכבה השנייה

טיוח שכבה שלישית

בשכבה השלישית יש יותר מלט (ראו הערות) וזאת על מנת לאטום ממים . עם זאת היא ממש דקה (סנטימטר ומטה), ועל כן היא אינה מעלה את מפלס המלט בהרבה. כאן הזמן למלא את הרווחים בין החרסינות.
שימו לב שאת השכבה האחרונה אנחנו מחליקים יפה יפה, ולא משאירים סימני אצבעות או גבשושיות . ניתן להחליק באמצעות ספוג לח רבע שעה אחרי הטיח.
הנה יד מחליקה את השכבה האחרונה, ותמונה של רוב הספסל בפלאש המצלמה.

שכבה שלישית עם יותר מלט, על מנת לשפר את ההתנגדות למים, אך שכבה יותר דקה - טיח סופי

להחליק את הטיח יפה יפה, ללא סמני אצבעות או גבשושיות לא רצויה

יד מחליקה את הטיח בגימור סופי

הספסל בפלאש המצלמה

לסיכום

אין הרבה בנייה בבטונייר בארץ, כך שנשמח אם תשלחו לנו פרויקטים שעשיתם או ראיתם בתחום, ונשתדל לשתף את הקהל אם תחפצו בכך. כאמור את הספסל הזה טייחנו בסוף בטיח סיד כדי לצבור ניסיון וכדי לשפר את האטימה ממים. הספסל עומד מאמצע ספטמבר 2008, והוא עדיין נראה טוב, אם כי בסוף החורף שמסתיים עתה, כדאי לעשות לו חידוש של טיח הסיד. נמשיך לעדכן במצבו.