ספטמבר היקר,

בדרך כלל אתה אחד מהחודשים האהובים עלינו. המעלות יורדות ומזג האוויר נהיה נעים, מערכת החינוך חוזרת לפעילות, הרבה חגים ומפגשים משפחתיים, בסך הכל כיף. אבל מה, ספטמבר, מה השנה, כפרה עלייך? למה ככה? החום הכבד, שבדרך כלל מאפיין את אוגוסט, פתאום הגיע אלייך. מערכת החינוך אמנם חזרה לפעילות, אבל בגלל הקורונה נסגרו כל בתי הספר, הגנים, המכללות והאוניברסיטאות, ואנחנו מצאנו את עצמנו באמצע החודש בסגר נוסף, אז גם את ראש השנה, החג הכי חשוב שלך, העברנו רק בחיק אלו שגרים איתנו באותו הבית, לטייל בטבע לא הספקנו, ואת המשפחה, במיוחד את סבא וסבתא, לא יצא לנו לראות, אולי רק מרחוק… מה נהיה איתך ספטמבר?!

אז אחרי שקצת יצאנו על חודש ספטמבר ההזוי, נתחיל עם העידכונים:

סגר שני: אולי הדבר המשמעותי ביותר שקרה לנו החודש ומשפיע עלינו בכל תחומי חיינו ובכל דרך אפשרית. החל מאמצע החודש שאנחנו בסגר שגרם לביטול כל האירועים הקרובים ואלו שלא בוטלו עברו למתכונת מקוונת דרך הזום, סגר שגרם לכך שאת החגים האהובים עלינו כל כך העברנו במתכונת שונה מהרגיל, סגר שהשבית את חיי התרבות, סגר שסגר את הטבע. אנחנו מאחלים לכולנו שהסגר הזה יעבור במהירות, שהתחלואה תרד, שנוכל לחזור לשגרה יותר טובה ובריאה מהשגרה שהייתה לנו לפני כל משבר הקורונה ושנזכה לממשלה שדואגת לכל אזרחיה.

תעשיית הנפט: חברות הנפט נמצאות בגסיסה, מדובר בעובדה מוגמרת. בשל אי אילו סיבות, אם חשבנו שזה בשל המודעות ההולכת וגוברת למשבר האקלים החמור, הרי שמשבר הקורונה האיץ את התהליך משמעותית. מחיר הנפט צנח, חלק מהחברות פשטו רגל, פרויקטים של קידוח ימי כבר אינם רווחיים ותעשיית הנפט נדרשת להמציא את עצמה מחדש. ועדיין ולמרות כל זאת, בישראל שוקלים בכובד ראש להתחיל ביוזמה להקמת צינור נפט המחבר בין חצי האי ערב, האמירויות וערב הסעודית, לאירופה ועובר דרך ישראל. בכתבה הבאה בגלובס מסבירים מדוע הצינור הזה הוא טעות מוחלטת ועל הנזק האפשרי שיכול להיגרם מהקמתו.

המאבק על המרינות: למי מכם שיודע ולמי מכם שלא, יש ניגוד אינטרסים בין משרד התחבורה למשרד להגנת הסביבה על נושאים רבים, ביניהם על השימוש בחופי הים התיכון. ישנה תכנית להקמת 6 מרינות שונות לאורך מישור החוף, מדובר בתכנית ישנה שלא יצאה לפועל בשם לחץ המשרד להגנת הסביבה ואירגונים סביבתיים וכעת עומדת שוב על הפרק, והפעם הלחצים הגיעו מצד המועצות המקומיות שבשטחן עתידות לקום המרינות, והסיבות הן כלכליות. לא מפתיע. מעוניינים לקרוא עוד? בכתבה הזאת, של גלובס.

בז”ן – המפעל המזהם בישראל: בזכות לחץ ציבורי עצום של פעילי סביבה עיקשים ואיתנים, בתי הזיקוק של חיפה לא קיבלו אישור להפוך למועצה תעשייתית, שזה מין גוף שמחזיק בעצמו את רישיון העסק שלו, משלם לעצמו את הארנונה, וחוקר ואוכף בעצמו את כל מה שקשור למפגעים סביבתיים. תודה רבה לכל מי שידו הייתה בדבר שמנע מזה לקרות! תוכלו לקרוא על כך עוד בפוסט של ליהי.

שומרי הבית: ממשיכים להגן עלינו ועל הבית שלנו מאי אלו מזהמים! כמו שאנחנו כבר רגילים, מדובר בהצלחה קטנה שנראית כמעט לא משמעותית, אבל היא דווקא כן משמעותית. אסדת תמר זיהמה במשך 7 שנים את האוויר שלנו ללא היכר ועכשיו לא עוד. סוף סוף המשרד להגנת הסביבה אישר היתר פליטות לאסדת תמר וזאת בשל איום של אירגון שומרי הבית שיפנו להליכים משפטיים. תודה רבה לכם. רוצים לקרוא עוד? לחצו כאן.

הטרמיט הפורמוסי: מדובר במזיק, “טרמיט על”, שמסב נזק כלכלי חסר היקף, מסוגל לכרסם עמודי טלפון ואדניות רכבות, מגיע לכבלים תת קרקעיים וגורם להפסקות חשמל, והתגלה לראשונה בפתח תקווה. האזהרות הן ברורות: בעקבות החמרת ההתחממות הגלובלית, כמות המינים הפולשים, כגון הטרמיט הזה ונמלת האש הארגנטינאית, תעלה באופן משמעותי. בגלובס כותבים על כך.

פיצוי ראונדאפ: בית המשפט הפדרלי בארה”ב קבע שיצרנית חומר הריסוס הרעיל ראונדאפ צפויה לשלם 10 מיליארד דולר פיצויים לאנשים שחלו בסרטן בעקבות חשיפה לחומר, כך מדווחים לנו אדם טבע ודין. בארץ החומר עדיין מותר לשימוש, לצערנו הרב. רוצים לדעת האם בעירכם משתמשים בחומר הרעיל? רוצים לנסות לשנות את המצב? בפוסט הזה תקבלו עוד פרטים.

שריפות בחוף המערבי של ארה”ב: השמיים של החוף המערבי בארה”ב נצבעו בצבע כתום אפוקליפטי, כך עולה מדיווחים ומתמונות ברחבי הרשת ובכתבה בגלובס. מעבר לשריפות הנרחבות, מצטרף לכך גם גל חום שובר שיאים, וכל זה עוד לפני שהגענו לשיא השריפות של חודשי אוקטובר ונובמבר. עשרות אלפי אנשים פונו מבתיהם. השריפות התפשטו לאיזורים חדשים והנזק האקולוגי הוא עצום ובלתי הפיך. עצוב שכבר בשנות ה-90 המומחים הזהירו על שריפות קטלניות ברחבי קליפורניה בעקבות החמרה של שינויי האקלים, אבל לא נעשה עם כך דבר ועכשיו זאת המציאות. ועכשיו אנחנו מזהירים בריש גלי: הצפי הוא שעד 2100 החום בישראל יעלה ב-4 מעלות מה שיוביל לשריפות ענק שישתוללו בכל רחבי ישראל. ומה אנחנו נעשה עם זה?

הקוטב הצפוני ממשיך להתכווץ: תמונות בכתבה הבאה, גם היא של גלובס.

אלו העידכונים לחודש זה. אם אתם יודעים על משהו שלא כתבנו אתם מוזמנים לכתוב לנו contact@bayadaim.org.il.

אנחנו רוצים לסיים את הבלוג בנימה אופטימית לכן נאחל לכולנו שנדע מציאות טובה יותר במהרה, שנהיה אדיבים ונחמדים אחד אל השנייה תמיד ושנחוש כבוד לכל דבר חי ביקום. אמן. נתראה בחודש הבא.