שלום לכולם ואביב שמח!

חודש מרץ הוא החודש בו מתחיל האביב באופן רשמי. אז אביב שמח לכולם! מאחלים לכולנו אביב פורח, תקופה טובה, מלאה בשפע ובאהבה.

מה קרה בחודש מרץ 2021?

זיהום החופים החמור שתקף את חופי ישראל קצת דעך וחלקים ממנו נוקו על ידי עשרות אלפי מתנדבים ועובדי הרשויות המקומיות. עיקר הזיהום כרגע מתרכז בחופי הצפון. מבצעי ניקיון ממשיכים להתקיים על ידי עמותת אקואושן שמנהלת חמ”ל ניקיון.

וככה הם כותבים בעמוד הפייסבוק שלהם:

“איזה חודש וחצי עברו עלינו, לא יכולנו אפילו לדמיין אותו בלעדיכם.
עמותת אקואושן מודה לרשויות החוף, למנהלי החופים, לרכזי המתנדבים, לארגונים הסביבתיים ובעיקר לעשרות אלפי המתנדבים שהקדישו מזמנם לצורך פעילות כה חשובה ומשמעותית שנועדה לסייע בשיקום הנזקים שנגרמו עקב זיהום הזפת.

זיהום הזפת בחופים עדיין ממשיך בעיקר באזור החופים הצפוניים של ישראל. הזיהום המתמשך נובע מזפת שככל הנראה שקעה או נדבקה לשוניות וסלעים באזור המים הרדודים ובכל פעם שהים סוער הגלים מעלים אותה לחוף. הרשויות החופיות ממשיכות במאמצי הניקוי, בסיוע עובדי קבלן ומתנדבים ובפיקוח של המשרד להגנת הסביבה, ואנו בעמותה נמשיך לפעול להבאת מתנדבים, בעיקר קבוצות וארגונים, לחופים בהם נדרש ניקוי נוסף. כמו כן העמותה מובילה מבצע ניקוי של המצע הסלעי – “מבצע שמרית” לזכרה של ד”ר שמרית פרקול-פינקל, נשמח שתצטרפו אלינו!
קישור להרשמת קבוצות: https://bit.ly/37SKzn0
חברות מהמגזר העסקי אנא פנו לעדי: Adi@ecoocean.org

שוב נאמר תודה, אתם הלב הפועם של העם שלנו שמוכיח כל פעם מחדש כמה מדהים הוא! שיהיה חג שמח”

אי אפשר לדבר על חודש מרץ 21 מבלי להזכיר את הבחירות שהתקיימו בשלישי ה-23.3. בחירות רביעיות בשנתיים האחרונות. אנחנו לא נכנס לפוליטיקה יותר מידי כי אנחנו לא גוף פוליטי, אנחנו רק מקווים שקהל הגולשים שלנו יצא לבחור ובחר מתוך מחשבה הוליסטית, דהיינו מחשבה ירוקה / אקולוגית. לדעתנו אין יותר חשוב ובוער ממצב האקלים; הנושא הזה צריך להיות בראש סדרי העדיפויות של ממשלות העולם. וזה מה שהוביל אותנו בבחירות האחרונות ובכל בחירות מאז שבידיים נוצרה (והיו לא מעט, לצערנו).

ואם בבחירות וסדרי עדיפויות עסקינן, נספר לכם על מיזם “לבחור ירוק”, שהוא איחוד של כל הארגונים הסביבתיים בישראל, ונוצר במטרה ליצור לחץ ציבורי על המתמודדים בבחירות לכנסת שיבינו שהעיסוק במשבר האקלים הוא צו השעה. לעמוד הפייסבוק שלהם לחצו כאן.

ZERO CARBON HOSPITAL CHALLENGE: מדובר במיזם הקורא לחברות טכנולוגיה בתחום האקלים לשתף פעולה עם המרכז הרפואי סורוקה שבבאר שבע במטרה להפוך את בית החולים לנקי מפליטות, דהיינו בית חולים עם אפס פליטות של פחמן דו חמצני. וכך נכתב באתר שהוקם במיוחד לשם כך: “המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע יחד עם קהילת החדשנות בבריאות HealthIL וקהילת שינוי אקלים PLANETech מזמין אתכן, חברות טכנולוגיה בתחום שינוי האקלים, לשתף פעולה, לבצע פיילוט ממומן בליווי צמוד, להטמיע טכנולוגיות במרכז הרפואי הגדול בנגב ולקדם את התחום במערכת הבריאות בישראל”. לכל מי שמעוניין, באתר שלהם יש פירוט על שיתוף הפעולה, על מה הם מציעים, מה החזון שלהם, מי עומד מאחורי זה (מעבר לביה”ח סורוקה) וכו’. שווה הצצה.

ערים ירוקות: האם מדובר בפנטזיה או בחלום בר הגשמה? בואו נדבר שניה על כפר סבא. כפר סבא היא דוגמה לעיר בישראל השואפת להיות עיר ירוקה. משמע, עיר שפליטת החמצן שלה מאופסת. דהיינו – כמות צריכת האנרגיה תואמת את כמות ייצור האנרגיה של העיר.  העיר בתהליכי התיירקות ואף בין המובילות בתחום. להלן: חדש תחת השמש – מיזם הגגות הסולאריים של כפר סבא; ערים לקראת אפס הדברה – מיזם בהובלת העיר כפר סבא; כפר סבא אירחה בזום כנס בינלאומי לקידום ערים ירוקות וחכמות עם למעלה מ-100 משתתפים; ועידת האקלים הראשונה של אזור השרון התקיימה החודש ובסופה ראשי רשויות השרון, בהובלת ראש עיריית כפר סבא, חתמו על אמנה המחייבת אותם לעמוד ביעדים סביבתיים עירוניים; כפר סבא היא בין הרשויות ברות-המזל שזכו לעבוד עם יוזמת האנרגיה הטובה ונטעו כחלק מפרוייקט יער האקלים 160 עצים חדשים. כל הכבוד! לסיכום נספר לכם על מרכז קיפוד, אם אתם עדיין לא מכירים – מרכז לקיימות פורצת דרך (=קיפוד). המרכז נולד מתוך הצורך לשינוי תפיסה והרגלי חיים ומעודד לאמץ את גישת האפס-פסולת. יש להם גם עמוד בפייסבוק.

יזמות: נושא חשוב ויקר לליבנו. ישנן מספר רב של יוזמות, חלקן נועדו לעודד את הציבור הרחב לקבל החלטה עצמאית לעבור לאנרגיה מתחדשת – אנרגיה סולארית. נספר לכם על שתי יוזמות כאלו שפועלות בישראל, והן: Community of sun קהילת השמש– מיזם חברתי ללא מטרות רווח לביסוס קהילות אנרגיה וחוסן אקלימי; חדשות האנרגיה הירוקה- כל מה שאקטואלי בנוגע לאנרגיות מתחדשות; יוזמה נוספת ומאוד מבורכת היא פורום כסף נקי Fossil Free Israel– קואליציה של ארגוני סביבה וחברה העוסקים בהיבטים הפיננסיים של ההתמודדות עם משבר האקלים. במילים פשוטות יותר: דרישה להשקיע את כספי הפנסיה שלנו בחברות לא מזהמות. קונספט דומה לזה של גרין ניו דיל. באותה הנשימה יהיה נחמד לציין גם את העמותה לכלכלה בת קיימא, על אף שעמוד הפייסבוק שלהם לא היה פעיל כבר שנתיים. המועצה הישראלית לבניה ירוקה- ארגון ללא מטרות רווח הפועל לשיפור פני המרחב הבנוי בישראל, מרמת המבנים ועד המרחב השכונתי והעירוני כולו, בעבודה משותפת עם גורמי התכנון והביצוע ועם קובעי מדיניות ברשויות מקומיות ובשלטון המרכזי. לאתר האינטרנט שלהם לחצו כאן. יוזמת האנרגיה הטובה (שציינו בסעיף הקודם) יזמה את פרויקט יער האקלים שאומץ על ידי 190 רשויות מרחבי הארץ במטרה לייער שטחים ציבוריים מוזנחים.

צעדות מחאה: בחודש מרץ היו שלוש צעדות מחאה חשובות שאנחנו יודעים עליהן: 1. צעדת מחאה בירושלים שהתרחשה ב-19.3 נגד בנייה בעיר ובעד הקמת גן לאומי. 2. צעדה נוספת התקיימה באותו התאריך ה-19.3 בת”א – מצעד האקלים שנועד להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לשים את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות. 3. צעדת מחאה בעמק יזרעאל נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק שהתקיימה ב-20.3.

מהעולם:

• נורבגיה מקימה מפעל שכל מטרתו למחזר סוללות ליתיום של רכבים חשמליים. לקריאה נוספת לחצו כאן.
• חזון אחרית הימים! ענקית הנפט ערב הסעודית חתמה על אמנה בה היא מתחייבת להפיק 50 אחוז מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. למידע נוסף לחצו כאן.
• ספינת הענק היפנית “Ever Given”, שנתקעה בתעלת סואץ וגרמה לפקק של מעל ל-400 ספינות, שוחררה ב-29.3 לאחר שהייתה תקועה כשבוע.
• הכירו את המתחרה המבוקשת של טסלה: מכוניות חשמליות וולינג מיני EV מתוצרת סין.
• נשיאה החדש של ארצות הברית ג’ו ביידן הכריז על תכנית חדשה בשווי 4 מיליארד דולר לטיפול במשבר האקלים. מסתבר שחברות הנפט והגז הגדולות מתכוונות לשתף פעולה עם התכנית הזאת.

אנקדוטה לפסח: חוקרים שונים עלו על כמה תיאוריות שיכולות להסביר את עשרת מכות מצרים שהובילו לשחרור בני ישראל מעבדות במצרים. מסתבר שהיה שינוי אקלימי באותה התקופה שיכול להיות ונותן הסבר הגיוני למכות השמימיות שנפלו על המצרים לפני 3,000 שנה בערך. מוזמנים לקרוא על כך עוד, לחצו כאן.

כבוד אחרון: נסיים את הגיליון לחודש מרץ 2021 בנימה עצובה ובמתן כבוד אחרון לד”ר שמרית פרקול-פינקל שנהרגה בתחילת החודש בתאונת קורקינט מחוץ לעבודתה ברחוב המסגר שבת”א. שמרית הייתה ביולוגית ימית ויזמית סביבתית ששמה לה למטרה לדאוג לסביבה הימית והקימה את הסטרט-אפ Econcrete שעוסק בשיקום חופי הים על ידי ייצור בטון ידידותי לבנייה ימית. הבטון, המיוצר מתערובת של חומרים, מעודד התיישבות מחודשת של בעלי חיים ימיים חשובים מהאיזורים הבנויים מהם נעלמו, כגון מרינות, נמלים ומזחים. פרסומיה ומסקנותיה של ד”ר פרקול-פינקל הובילו לשינוי גישה ותובנות חדשות בנוגע לשוניות מלאכותיות, מצעים מלאכותיים לגידול אלמוגים והקשר שבין האדם לים. כה עצוב שאישה כמוהה כבר איננה איתנו. יהי זכרה ברוך.

מקווים שאת הגיליון הבא נסיים בנימה יותר אופטימית. ועד אז, שיהיה חודש נעים ומוצלח לכולם.

אנחנו היינו בידיים.

פיס & לאב.