מדי פעם אני מסתובב בבית הספר וצריך להזיז כלים מכאן לשם. ארגז כלים פשוט לא מספק, כי אי אפשר לשים בתוכו את כל הכלים החשמליים, או לחילופין צריך מלא ארגזים ואז זה הרבה הלוך חזור. לא, צריך היה למצוא פתרון לקחת הרבה ציוד, בבת אחת, עם מעט התארגנות מקדימה ככל הניתן. הארון קרץ לי. ארון כלים על גלגלים. סדנא ניידת. סדנה נעה. הסד-נע.

בשעה טובה הגיע החורף אל ההרים, ומסתבר שהדום הנפלא שהקמנו בתחילת הקיץ עומד יפה בפגעי מזג האוויר, וגם מבודד נהדר את הטמפרטורות. הנה מדריך למלאכה קצת מורכבת של כיסוי ובידוד אוהל כיפה גאודזית (המכונה גם דום). שלב אחרי שלב מהתכנון, דרך השגת החומרים, ועד הביצוע. ניתן להסיק מכאן על בידוד אוהלים אחרים, יורטים וכו’, בערבון מוגבל.

זהו המדריך השני בסדרת מושבים נוחים ואסטיים מצמיגים. הפעם ניצור ספסל נוח, מהיר הכנה, מבלי לחתוך שום צמיג. אנחנו בצענו ספסלים של שלושה מושבים (עם משענות יד אפילו!) אבל עקרונית אפשר לעשות כל מספר מושבים רצוי – ממושב אחד ועד אינסוף.

שולחן נגרות רציני אינו רק סמל סטטוס, ולא רק “מבחן חניכה” לנגר המתחיל. מי שתחביב הנגרות שלו יקר לליבו, בטח לא ירצה שהשולחן הקטן והקל שלו יטייל בכל החדר כשמפעילים עליו כח, שהגב יכאב כיוון שהשולחן נמוך מדי, או שהכסא אותו מתקנים יתברר כרחב מכדי להיות מונח על השולחן, ולכן צריך לעבוד על הרצפה.

בהמשך למדריך קודם, הפך העניין למנהג, וכל מיני שאריות עץ הפכו לתיבות קינון ונמסרו לילדי חברים לתליה על עצים באזורי מגוריהם. חברים מגיעים אלינו הביתה ומיד פוזלים למרפסת לראות האם יש משהו ב”מלאי” לקחת. בדרך כלל בנוי שלד התיבה מסנדביץ’ מסודר, והחזית ולפעמים גם המכסה – משאריות יותר מעניינות.

לפני זמן הסתיים שיפוצון בחדרי הילדים בניצול מלוא התקציב, ובהתאמה מחדש של אותה דלת שהיתה בין חדרה של הקטנה לבין המרפסת, אך ללא התריס שהיה שם בעבר. לדלת במידות 1.5/2 מ’ הפונה למרפסת קטנה, מוטב להתאים תריס גלילה. יש לנו בדירה תריסי “חבל” במידות כאלו, אבל הם לא מתאימים לכוח פיזי של ילדה. על תריסים חשמליים כבר חיוויתי את דעתי בפוסט קודם, תריס פתיחה, אי אפשר כיוון שהמרפסת קטנה מדי, ונותרנו עם דלתות הזזה. ביז’ו חושב שהוא מבין בנגרות, ויצאנו להרפתקה.