הספר "הורות כמעשה ניסים" של שי אור הגיע לידי בדיוק בזמן – בתקופה של שינויים גדולים במשפחה. מה באמת מבקשים מאיתנו ילדינו? האם ילדים באמת צריכים גבולות? איך ייתכן שאנו ההורים מעבירים לילדים שלנו בדיוק את אותו "מזון רגשי" מקולקל שקיבלנו מהורינו? ולמה כל זה קשור לקיימות?