באלת קש נקשרת אצלי תמיד עם האורווה בקיבוץ שבו גדלתי. הריח הזה, הקש המפוזר על האספלט מחוץ לגורן שאחסן את החבילות אחת על השנייה עד לממדי גובה מרשימים ביותר הולך איתי תמיד. כילד נהגנו להשתמש בקש בעיקר בפסח בבניית טאבון מלבני אדמה ובחג שבועות, חג הקציר, כתפאורה לחג. אף פעם לא באמת התוודעתי אליו ואל איכויותיו.
