בהמשך למדריך קודם, הפך העניין למנהג, וכל מיני שאריות עץ הפכו לתיבות קינון ונמסרו לילדי חברים לתליה על עצים באזורי מגוריהם. חברים מגיעים אלינו הביתה ומיד פוזלים למרפסת לראות האם יש משהו ב”מלאי” לקחת. בדרך כלל בנוי שלד התיבה מסנדביץ’ מסודר, והחזית ולפעמים גם המכסה – משאריות יותר מעניינות.

חברתנו ש. מלקטת האוצרות, אספה לה מגירה בגודל שהתאים לסלסלת האופניים שלה. קפצנו על ההזדמנות לבניית שולחן לילה קטן לחדר הילדים ממדריך קודם. המגירות והדלתות נאספות להן לאיטן אצלנו במרפסת בתל אביב. הידע והציוד הנדרש מצטברים לאיטם, ובנית שולחן לילה לחדרו של הג’ינג’י נראתה כמו הזדמנות ללימוד מעשי בקנה מידה קטן.