[ליהי שחר ברמן]

1. תצפית ואינטראקציה: הגינון מבוסס על צמחייה מקומית. רוב המזון שלנו (לא בימי קורונה) מבוסס על הצלת מזון.
2. השגת תשואה/יבול: יש לנו קומפוסט שמדשן את הגינה.
3. לתפוס ולאחסן אנרגיה: בגינה עצי פרי (שסק ותות).
4. ליישם רגולציות עצמאיות ולקבל משוב: לא קונים (כמעט כלום ובפרט-) צעצועים. הילדים לא רגילים לתרבות הצריכה וכמעט ולא מבקשים. מעריכים יד שניה ומציאות
ברחוב. מצילים מזון, משוב חיובי סביבתי וכלכלי.
5. שימוש במשאבים ושירותים מתחדשים כערך: שימוש בקומפוסט ולא בדשן מלאכותי המבוסס על פוספט- משאב מתכלה.
6. צמצום ייצור הפסולת: שימוש חוזר ברוב הפסולת שלנו. עיסת נייר, אריזות משמשות כקופסאות, שקיות/קשים/כלים רב פעמיים…
7. עיצוב מדפוסים לפרטים: ירושלים רוב השנה קרה. הדירה בנויה כך שהחלל המרכזי מבודד לחלוטין מקירות חיצוניים ושומר על טמפרטורה נוחה.
8. שילוב במקום הפרדה: החלטנו לשלב את חדר השינה בחדר התעמלות ולהקים מתקן התעמלות מכשירים מעל כל מזרוני השינה.
9. שימוש בפתרונות איטיים וקטנים: בית קטן ( כ 60 מטר רבוע) שמאפשר לנו למזג פחות, לנקות פחות, ולהיות יחד יותר.
10. שימוש והערכת הגיוון: הסביבה מגוונת מבחינת צמחייה ובעלי חיים (יחסית למרכז עיר…)
11. שימוש בקצוות והערכת השוליים: חדר המדרגות בין דלת הבית לחצר בנוי בצורה יפיפייה, עם אור טבעי מתקרת הבניין ועציצים תלויים על המעקות.
12. שימוש ביצירתיות כתגובה לשינויים: אם נתייחס לסגר בימי הקורונה כשינוי בלתי נמנע, אז ניצלנו את הכביש הריק ללימוד רכיבה על אופניים ורולרבליידס.

[ליהי שחר ברמן]

אהלן,
שמי ליהי שחר ברמן, בת הזוג של דותן ואמא של מעיין ויהל.
יש לי דוקטורט בהנדסה ביו רפואית מהטכניון, אבל הלב שלי בתכנון ובסביבה. אז השנה הלכתי בעקבות הלב, והצטרפתי לתכנית ‘ממשק’ של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, במסגרתה אני עמיתה ברשות מקרקעי ישראל. אני עוסקת במגוון רחב של נושאים סביבתיים בתחומי האחריות של רשות מקרקעי ישראל (המון!) ובפרט מתמקדת בשני פרויקטים: תכנית מפרץ חיפה לסגירת התעשיות המזהמות וקידום פרויקטי התחדשות עירונית.
נעים מאוד!

[מאת]

תגובות