על כליבות כבר כתבתי בעבר. כליבות עץ הן מין יצור שכמעט עבר מן העולם. יש להן יתרונות שאין לכליבות מתכת – לחיי הכליבה רכות מכדי לשרוט את העץ הנכלב, ואפשר לכלוב לוח בעמידה. בעולם הנגרים החובבים ודלי התקציב, מקובל להכין חלק מכלי העבודה לבד – והנה ניסוי קצת ארוך ומסועף, בחלקו מוצלח ובחלקו הרפתקני. מידות בלוקי העץ ומיקומי הקידוחים נלקחו מכאן, שימו לב שרוב הכליבות אותן נציג, נקדחו בצורה הרבה יותר פשוטה, הקישור נעשה לשם מתן מידות בלבד. הפעם נדבר על שתי הכליבות שבצילום:

הנה חלק מחומרי הגלם: ארבע רגלי בוק שמצאתי ברחוב, כמה מוטות הברגה, ועוד רגלי שולחן חרוטות שהתכוונתי לבנות מהן ידיות אך ויתרתי עקב קוטרן הגדול מדי (הסבר בהמשך). בחזית התמונה – שתי לחיים כמעט מוכנות של כליבה קטנה יותר.

נתחיל מניסור הגלמים ללחיי הכליבה. ניסור הקו האלכסוני מתחיל בסימון בעפרון, לרבות שתי הצלעות הניצבות:

יצירת חריץ בעזרת מפסלת “knife wall”, להנחיית המסור:

הניסור לאחר כליבה לקצה השולחן:

נתחיל בכליבה העומדת אנכית בצילום הפותח את הפוסט. זו כליבת עץ מהסוג שסבינו היו עובדים איתן, אצל המהדרין גם הבורג היה עשוי עץ. באופן כללי, כליבה זו יוצרה לפי הסרטון של הנזיר תומס בקישור, ולכן נקרא לה “כליבת הנזיר”. אורכה 25 ס”מ, והמנגנון מוסבר בתמונה הבאה – מוט הברגה 12 מ”מ באורך 40 ס”מ שאחד מקצותיו מודבק באפוקסי לקדח מתאים בידית העץ ובהמשך לזוג אומים. לא נראה בתמונה, קדח בקוטר 12 מ”מ בלחי הכליבה, וקדח מתאים בלחי השניה, בו משוקע אום (בדומה לאום המשוקע הנראה בלחי זו והמיועד עבור הבורג השני. שימו לב להדביק אום זה לגוף הכליבה, או לקבע אותו בעזרת פין ניצב). עלות הברזלים (מטר מוט הברגה ו- 6 אומים), כ- 15 ₪ לכליבה. הידית מרובעת ולא מעוגלת, כדי לסייע בהידוק בכח.

את הקדחים למוטות ההברגה ניסיתי לקדוח ביד, תוך שימוש בדיסק כמראה לבדיקת אנכיות הקידוח. הניסוי הסתיים בכישלון חרוץ, הקדח נסתם בדיבל עץ, והמשך הקידוח נעשה על מקדחת העמוד של חברי מאיר.

כפי שראינו בתמונת הפתיחה, כליבות כאלה ניתן להניח אופקית על שולחן, ולכלוב בהן קרש אנכי. אפשר להוסיף שיפורים ללחיים כדי לכלוב מוט עגול, אפשר להיעזר בה לקידוח במקדחת עמוד – בקיצור כלי שימושי. חיסרון הכליבה כפי שיוצרה, הוא איטיות סגירתה עקב הצורך בסיבוב ארוך ומייגע של הידיות, וכן צורך בסיבוב בו זמני של הידיות (בכיוונים הפוכים), אחרת הכליבה נתקעת. מוט ההברגה אותו קניתי הוא הפשוט ביותר, יש מוטות הברגה בעלי פסיעה אחרת וחתך אחר של הסלילים, הנקראים “ברגי מכונה”, סיבובם מהיר יותר והם בנויים לעומס רב יותר.

הנה כליבת הנזיר מורכבת (למעט הידיות), מימין, ומשמאל לה ניסיון, שהסתמן ככישלון די מפואר (אבל חכו לסוף הטוב), לייצר כליבה כמפורט באתר גריזלי. כליבה דומה, מתוצרת Jorgensen, נכנסה כבר לפנתיאון כלי העבודה האמריקאיים, ויתרונה ביכולת להטות את לחיי הכליבה כך שלא תהיינה מקבילות זו לזו. כליבת Jorgensen מקורית ניתנת לפתיחה ולסגירה מהירות ע”י סיבוב הידיות באותו כיוון (כמו שמסובבים פדלים של אופניים), לא הבנתי זאת בתחילת התהליך, אך לשם כך יש צורך כי שני האומים באחת הלחיים יהיו בעלי הברגה הפוכה, ושני מוטות ההברגה יהיו בחציים עם הברגה ימנית ובחציים עם הברגה שמאלית.

שיטוט בדרום תל אביב הניב מוטות פליז מנוסרים למידה, איתם נסעתי לידידי מאיר לקידוח במקדחת העמוד שלו. הנה סימון מרכז הקדח ע”י מדגש:

קידוח בקוטר 10 מ”מ במקדח המתאים למתכת רכה:

והברזה (יצירת תבריג פנימי):

זו הפעם הראשונה שהתנסיתי בתהליך זה – מברז מתאים, שמן, זהירות בתחילת ההברגה ללא הפעלת כח, ואחר כך חצי סיבוב קדימה ורבע סיבוב אחורה, ניקוי ושימון כשצריך, ויש אום:

קידוחים אלכסוניים על מקדחת העמוד, הכליבה מחוברת לקרש המשופע בעזרת נייר דבק דו-צדדי. ראשית נקדחו 3 חורים רדודים כאשר הקרש אופקי, כדי לסייע במירכוז הקידוח, בהמשך נקדחו האלכסונים קודם ורק אחריהן הקדח האנכי שבמרכז:

חיבור הקדחים השונים יחד, ע”י מפסלת ופטיש:

וכאן נחזור כמה תמונות אחורה:

ניתן לראות פה איך מוטות ההברגה בכליבת גריזלי ניתנים להטיה, אבל – וזו הסיבה להגדרה “כישלון מפואר” – סיבוב המוטות לא ישנה את המרחק בין שני האומים, ומכאן שלא יסגור ויפתח את הכליבות. עלות החומר לכליבה כזו, כ- 8 ₪ למטר מוט הברגה, ועוד כ- 4₪ לכל אום, אבל מקדחת עמוד, ראש מקדח שמתאים למתכת, ידית מברז, ראש מברז רגיל ועוד אחד הפוך, ועוד זוג מחרוקות (הכלי איתו עושים תבריג חיצוני במוט עגול), זה כבר תיק לא פשוט, ואם צריך לקנות כלים – גם לא זול.

עצה שנתן לי בדיעבד חבר (נגר אמן מקצועי), היתה לקנות כליבה כזו מוכנה, או לפחות את המנגנון שלה. כשנה אחרי הניסיון המתואר, קניתי אכן מנגנון באתר הקנדי LeeValley, כ- 60 ₪ לפני משלוח, וכך הוא נראה כאשר הגיע. שימו לב כיצד משתנה כיוון התבריג באמצע מוטות ההברגה:

ולאחר הרכבה ראשונית. כיוון שלחיי הכליבה נוסרו ונקדחו לפי תכניות של חברה אחרת, היו כמה הפתעות, ובהן בליטת האומים מפני הכליבה, מה שמונע שימוש בה כאשר היא מונחת על השולחן:

אך אל דאגה, חבקי הידיות הגיעו עם פינים (Roll Pins), ולכן הידיות לא הודבקו ותמיד אוכל לפרק ולייצר לחיים חדשות.

ולסיום נחזור לתמונת הפתיחה כדי להדגים את ההבדלים בין שתי הכליבות. בכליבה הפשוטה נעות הלחיים רק במקביל זו לזו, בשנייה  ניתן להטות את הלחיים כדי לכלוב עצמים לא מלבניים, והיא מהירה יותר בפתיחה ובסגירה:

אפשרות נוספת היא לנסר מגרעות בלחיי כליבת הנזיר, לסיוע בכליבת אלמנטים עגולים:

לסיום, גרסא נוספת ופשוטה יותר, נקרא לה “כליבה צרפתית”, על שם הבחור הקנדי הכותב בצרפתית, מהאתר הזה, והנה החלק השני, והשלישי (לקראת סוף קישור זה, וריאציה נוספת על הכליבה, שלא בניתי).

והנה כל הסיפור לפני ההרכבה. שתי שאריות עץ בחתך כ- 4/6 ס”מ ובאורך כ- 20 ס”מ כ”א, שתי שאריות עץ דקות וקטנות שאחת מהן נקדחה עם מקדח כוס ולאחותה הסתפקתי בעיגול הפינות, חצי מטר מוט הברגה 10 מ”מ, מנוסר לשניים, שתי שייבות ננעצות 10 מ”מ, מוטות ההברגה הודבקו ללחי השמאלית בדבק אפוקסי דו רכיבי ביתי רגיל, ולאחר שההדבקה התפרקה, נקדחו דרכן פינים roll pins. אם יש לכם שאריות עץ ואת כלי העבודה, עלות הברזלים כ- 9 ₪ לכליבה.

במבחן התוצאה, הכליבות ה”צרפתיות” נוחות לשימוש, מהירות לפתיחה ולסגירה, חסרונן שאי אפשר להניח אותן אופקית על שולחן בשל הידיות הבולטות. להדגמה, הנה כל העסק עומד באוויר:

סיכום

כליבות עץ הן כלי שימושי לנגר החובב. הן איטיות בשימוש יחסית לכליבות מקובלות, וחזקות פחות מכליבות איכותיות. עם זאת יש להן שימושים ייחודיים, וכיוון בעסק הזה גם הכמות חשובה, אפשר לבנות אותן לבד ובזול.