אז מה זה בעצם גן יער?

רוצה להיות הראשון?
חינוך, חברה וקהילה

גן יער הוא גן ילדים שהפעילות בו מתנהלת בחוץ. סדר היום, דומה לסדר היום של גן במבנה והתכנים שלו יכולים להיות זהים אך כמובן שהם מגיעים עם זיקה לעובדה שאנחנו נמצאים בטבע. המודל התחיל בסקנדינביה לפני כ- 30 שנים, מאז נפוץ ברחבי העולם באירופה, בארה"ב, באוסטרליה, וכמובן גן היער המדברי במצפה רמון … אבל זה לא כל הסיפור…

רגע לפני שאספר על איך ומה גרם לי לחשוב ולהניע מהלך של הפיכת גן ילדים לגן שפועל ברובו המוחלט בטבע במרחב הפתוח אני צריך רגע להתעכב ולספר מעט על מה הביא אותי לכך…

זה החל לפני כשמונה שנים אחרי שבמשך כמה שנים הייתי בתהליך של ריפוי אישי מכל מיני חוליים שסבלתי מהם, התהליך המשמעותי של הריפוי החל כשלראשונה גיליתי במהלך טיול בספרד שבו זכיתי להגיע לאיזור שבו אנשים חיים במערות ששיפצו והזדמן לי להצטרף לצורת חיים זו למספר חודשים ובהם התחלתי לגלות את כוחו של המרחב וכוחה של הפשטות עבורי בתהליך הריפוי שלי, אחרי כמה חודשים שבהם חייתי חיים מאד פשוטים במערות ההן בספרד חזרתי לארץ והתחלתי לחפש היכן אני יכול לקיים את צורת החיים המיטיבה הזו כאן בישראל. לאחר תקופת חיפוש של כשנה הגעתי לכליל ושם התאפשר לי לחיות באוהל, לעבוד בחקלאות בשדה קטן ובמקביל לעשות את הקורס של ארגון "שומרי הגן".

השנים הללו שבהם חייתי בקרבה גדולה לאדמה היוו נדבך משמעותי מאד עבור הדרך שלי ועבור מה שאספר בהמשך על הקמת הגן, בשנים אלו גיליתי על בשרי עד כמה יש למרחב הפתוח יכולת עמוקה להעביר אותנו תהליכים משמעותיים ועד כמה התרבות שלנו באיך שהיא בנויה לא מזמנת סוג כזה של תהליכים באופן טבעי ופשוט. מספר שנים של חיים באוהל ובמקביל הלימודים בשומרי הגן הובילו אותי למצפה רמון בידיעה שהמתנה אותה אני מעוניין להעניק לעולם היא לאפשר לאנשים (מבוגרים או ילדים) מפגש בלתי אמצעי עם הטבע, עם החיים. בתחילת דרכי במצפה רמון הפעלתי חוגי טבע בגני הילדים ביישוב אך כעבור חודש של עבודה בתחום פנו אלי מאחד הגנים ושאלו האם אני יכול להיכנס כגנן משלים בגן לשלושה ימים בשבוע משום שאחת הגננות נכנסה לשמירת הריון. הנושא עניין אותי ועבודה עם ילדים תמיד הייתה חלק מחיי והחלטתי שאני מוכן לנסות באם יהיה לי ליווי כלשהו לעבודה.

כבר בראיון העבודה הראשון שאלתי את ההורים מדוע שלא נקיים את הגן בחוץ וציינתי בפניהם עד כמה אני חושב שזה משמעותי עבור הילדים להיות במפגש ישיר עם החיים. הרעיון נראה להורים נכון אך הגיבו בספקנות משום שמדובר בגן של משרד החינוך ולכן הציעו לי שפשוט אתחיל במבנה ומשם נראה. במהלך אותה השנה בכל פעם שהתאפשר לי דאגתי להוציא את הילדים החוצה לטיולים קצרים ודיברתי שוב ושוב עם ההורים על הערך הרב שאני רואה בכך שהילדים יבלו בחוץ, בטבע.

לקראת פסח של אותה השנה קיבלתי טלפון מחברה שהמליצה לי לדבר עם מכר שלה שביקר בגן בדנמרק שמתנהל בחוץ, יצרתי איתו קשר והוא אכן סיפר לי על יום אחד לפני כשש שנים שבו ביקר בגן שהילדים אכן מגיעים ליער ומחכה תה על המדורה ושהיום-יום מתנהל ביער, זה היה נשמע עבורי כמו חלום וביקשתי ממנו עזרה ביצירת קשר איתם, "לצערי", הוא אמר "אין לי שום פרטים שלהם וזה היה לפני הרבה שנים אך אולי שווה שתנסה לרשום בגוגל forest kindergarten או משהו, אולי יצא לך משהו". עשיתי כדבריו, נכנסתי הביתה ורשמתי בגוגל ולהפתעתי הרבה והמרגשת מאד גיליתי שאני לא לבד בעולם כלל וכלל. הסתבר לי שישנם אלפי גנים ברחבי העולם שפועלים בדרך הזו ושזה ממש זרם שהתפתח נחקר וצולם רבות בשלושים השנים האחרונות ורק אני (ורובנו כאן בארץ) לא ידעתי. כמובן שההתרגשות הייתה גדולה מאד ודאגתי להפנות את הורי הגן לסרטונים שקיימים ברשת של הגנים הללו.

באסיפת ההורים הקרובה שבה נתבקשתי לקחת על עצמי את ניהול הגן לשנה הבאה (כי הגננת הראשית יצאה לחופשת לידה…) דיברתי על כך שלמעשה אני חלק מזרם שלא ידעתי על קיומו, הסברתי את הרציונל שעומד מאחורי הדברים וקיבלתי את אישורם של ההורים להתחיל ללכת לחפש אנשי צוות שמעוניינים ללכת את הדרך הזו ולצאת לדרך.

שוטפים כלים

שוטפים כלים

באותו הקיץ יצרתי קשר עם גננת בגרמניה שעובדת בגן כזה וביקשתי להגיע לראות, היא ארגנה עבורי סיור של ארבעה ימים בארבעה גנים שונים שעובדים בשיטה זו, גן יער אנתרופוסופי, גן יער דמוקרטי ועוד.
בסיור הזה למדתי המון על איך זה מתנהל, מבחינת הסדר ומבחינה לוגיסטית וכן מעוד הרבה בחינות וכשחזרתי לארץ הכנתי מצגת (שבזמנו נראתה לי יפה…) ופניתי למפקחת על הגנים מטעם משרד החינוך במחוז שלי, היא נתנה את אישורה להתחיל עם יום אחד מלא בחורשה ועוד יומיים כמעט מלאים (דבר שבדיעבד הוא מאד לא טריוויאלי), במהלך אותה השנה אחרי שעברנו את החורף הראשון (ואחרי שנסעתי שוב לגרמניה על מנת לראות את הילדים משחקים במינוס חמש מעלות בשלג ולקבל קצת פרופורציות על מה זה חורף) כבר העברנו את הפעילות לשלושה ימים מלאים בשבוע, בסוף אותה שנה ואחרי תהליך ממושך עמדתי ביחד עם מיטל זגורי (שהייתה איתי בצוות באותה תקופה) בפני וועדה של משרד החינוך וסיפרנו על הרעיון והגן התקבל כגן ניסויי.

אחרי שהתנהלנו במשך כשנתיים בניסוי ובמהלכם העברנו את הפעילות שלנו לארבעה ימים מלאים המתנהלים בטבע הגן סיים את הניסוי בהצלחה ולמעשה התקבל כמודל להפצה…

אז מה זה בעצם גן יער?

גן יער הוא גן ילדים שהפעילות בו מתנהלת בחוץ. סדר היום, דומה לסדר היום של גן במבנה והתכנים שלו יכולים להיות זהים אך כמובן שהם מגיעים עם זיקה לעובדה שאנחנו נמצאים בטבע. המודל התחיל בסקנדינביה לפני כ- 30 שנים, מאז נפוץ ברחבי העולם באירופה, בארה"ב, באוסטרליה, וכמובן גן היער המדברי במצפה רמון …

מפגש

סדר היום בגן

8:00-8:45 – הגעה: הילדים מגיעים. בזמן ההגעה אנחנו מכינים יחד ארוחת בוקר שכוללת: הכנת בצק, טחינה, וירקות. הדלקת האש והכנת פיתות על הסאג', במקביל ברחבי החורשה ישנה מחצלת ועליה מעט ספרים וקוביות עץ קטנות למי שאינו מעוניין להיות שותף בהכנת ארוחת הבוקר. בסיום ההכנה הילדים שוטפים ידיים.

9:30 – מפגש: מתיישבים למפגש בוקר. הנושאים יכולים להיות מאד מגוונים אך כמובן עם התייחסות לתחומי הליבה של משרד החינוך . עונות שנה וחגים. אנחנו מחברים את הנושא להיותנו בטבע. לדוגמא – בימים אלו: הסתיו, והתחושה החיה של העונה המתחלפת. נושא שמחבר אותנו לעונה המתחלפת הוא מחסות לחורף ולכן אנחנו לומדים ומספרים סיפורים הקשורים בתופעות הטבע של העונה הנוכחית, חוקרים עם הילדים מחילות שונות ובונים היחד איתם מחסה במשך התקופה.

9:45 – ארוחת בוקר – ארוחת הבוקר מתחיל ה עם שיר ברכה קצר ואז כל ילד מקבל לידיו פיתה (שהכנו) עם טחינה וירקות.

10:15 – זמן בחירה/משחק חצר. בזמן זה אני מבקש מהצוות להניח לילדים ליצור משחק משלהם, בלי התערבות מבוגר למשך של כחצי שעה.

11:00 – זמן לעשייה – זה השלב ביום שאנחנו כצוות יכולים לגשת ולהחיל להזמין ילדים לבוא ולעשות איתנו דברים הקשורים בעונה בחג או בכל נושא אחר שאנחנו מעונינים להעביר, למשל, בניית מחסות (בהקשר הזה כמובן שיש צורך שאנשי הצוות יהיו מוכשרים או בעלי רצון ללמוד בכל מה שקשור בעבודה עם ילדים בטבע). במקביל קיימת פינה אחת קבועה ביום והיא שטיפת הכלים ביחד עם הילדים בשלוש גיגיות, אחת עם מים וסבון ושתיים אחרות עם מים נקיים, את הכלים נניח לייבוש על משטח אבנים שיצרנו עם הילדים.

13:00 – אוכלים פרי ומפגש סיכום יום. בתום המפגש ילדי הצהרון עולים ברגל לצהרון, את שאר הילדים באים ההורים לאסוף מהחורשה.

למה גן יער?

אשתף כאן כמה מהנקודות המשמעותיות עבורי ללמה חשוב לצאת ליער עם הילדים:

  1. נוסעים באוטובוס

    נוסעים באוטובוס

    אין צעצועים – יש כלי עבודה: הרציונל שעומד מאחורי העניין הוא להוציא את הילדים מאזור הנוחות שאליו הם רגילים שבו הכל מובנה ומוכן לקראתם, אין את פינת הבית או את פינת הרופא שילדים כל כך רגילים אליה ועל פניו זה משאיר אותם בתוך ריק מסוים שמאפשר להם ליצור את המשחק החופשי שלהם מתוך עולמם הפנימי והמלא בדמיון ולא מקבע אותם אל תוך תבניות מאד ברורות של בית וקופת חולים. העניין עם כלי העבודה מגיע על מנת לתת להם כלים בסיסיים אך מספיק מופשטים שאיתם יוכלו לגבות את עולמם הפנימי הרווי בדמיון ולא לקבע אותם אל תוך משחק מסוג מסוים.

  2. קרקע לא ישרה – טיפוס על עצים: בכל גן מומלץ שתהיה קורה או משהו דומה ללכת עליו על מנת לאפשר לילד לפתח שיווי משקל מתוך הבנה ששיווי משקל והיכולת של הילד לאזן את עצמו ברמה הפיזית משפיעה גם ברמה הפנימית על התפתחות הילד ומפעילה אצלו גם מערכות כמו מערכת העצבים ולא רק את מערכת השרירים, כשאנחנו נמצאים בחוץ והולכים על קרקע לא מיושרת ומטפסים על עצים המערכות האלה עובדות שעות נוספות מבלי שנשים את תשומת ליבנו על העניין.
  3. מרחב נשימה ומרחב לפעילות – המרחב הטבעי הפנוי מעומס של גירויים מאפשר לילדים את המקום להיכנס עמוק יותר לתוך העשייה שבה הם נמצאים, בין אם זה פעילות יצירה, גילוף, ניסור או פשוט משחקי דמיון. תוצר לוואי שחשוב להדגיש שקורה הוא שגם הצוות נהיה הרבה יותר פנוי משום שהוא לא עסוק בלהפעיל את הילדים אלא הוא נמצא שם על מנת לתמוך בעשייה שלהם, הפניות של הצוות מאפשרת כניסה לרבדים עמוקים יותר של עשייה ולמלאכות מורכבות יותר אשר על מנת ללמד אותם יש צורך בפניות הן מצד הצוות והן מצד הילדים העוסקים במלאכה, דבר נוסף וחשוב לאין שיעור הוא הפניות להיות באמת קשוב לצרכיו של הילד.
  4. כושר גופני ובריאות כללית פיזית ונפשית – כבר בשלב זה של השנה אפשר לראות איך הכושר הגופני והיכולות המוטוריות הקשורות בהליכה על משטחים לא מיושרים השתפרה לאין שיעור. הילדים מהר מאד מגיעים למצב שבו הם מצליחים לגמוע מרחקים אשר לפני חמישה חודשים היו נראים קשים מדי עבורם, מבחינת הבריאות הכללית מחקרים על גנים דומים אשר פועלים כבר למעלה מעשרים שנה ברחבי העולם מראים שהילדים בגנים מהסוג הזה חולים פחות מגנים אשר מתקיימים במבנה וזה משום שהם נושמים אויר נקי יותר מאשר האויר שנמצא בחלל סגור. דברים דומים נכתבו במחקרים בנושא הבריאות הנפשית של הילדים.
  5. התמודדות עם פחדים – מאז התחלנו במהלך לפני כארבע שנים מצאנו את עצמינו מלווים ילדים בפחדים אמיתיים שעלו להם מתוך השהייה בחוץ, כמו פחד גבהים או הפחד מלהתלכלך. יש תחושה מאד חזקה של העצמה שאנחנו נפגשים איתה בכל פעם שפחד כזה עולה ואנחנו מלווים את הילד דרכו.
  6. תחושות הצלחה והעצמה – המפגש של הילדים עם הצרכים הבסיסיים של החיים כמו הכנת אוכל או הבאת ציוד, התמודדות עם מזג אויר משתנה, הליכה באזורים יותר מאתגרים שמפגישים את הילד באופן יומיומי עם הצורך להתמודד ומתוך ההתמודדות לגדול. כשאנחנו נמצאים בחוץ האתגרים נמצאים איתנו כל הזמן, מה שמאפשר לילד לפגוש כל הזמן את גבולות היכולת שלו ולאט לאט, בקצב שלו, להצליח להרחיב אותם. אפשר לראות את זה בבירור כשילד מנסה לטפס על עץ ללא הצלחה ומבקש עזרה, אני אעדיף לא להרים אותו אל מקום שממנו לא ידע לרדת אלא לתת לו את הזמן להתמודד עם הקושי, ופעם אחרי פעם רואים שלבסוף, די מהר כולם מצליחים ועם ההצלחה מגיעה תחושת הצלחה מרגשת.
  7. אמרנו רגוע

    אמרנו רגוע

    זמן לעצמם – בהמשך למה שנאמר קודם לכן על היתרונות של המרחב הפתוח ראוי לציין שלילדים יש גם יותר זמן והזדמנות להיות עם עצמם ולזהות את האינדיבידואל שלהם, ביחד עם זה יש להם גם יותר מרחב ושקט למשחקים קבוצתיים במרחב הפתוח, דבר המאפשר עומק באינטראקציה החברתית מתוך פיתוח יכולות חברתיות.

  8. ילדים וגננים לומדים לסמוך אחד על השני יותר – למעשה כשאנחנו נמצאים בחוץ אנחנו נמצאים במרחב נייטרלי אשר לא נבנה במיוחד עבור הילדים או במיוחד עבור המבוגרים, אנחנו למעשה נמצאים באותה סירה ביחד איתם. על מנת שנוכל להכין אוכל אנחנו כולנו צריכים להתגייס לאסוף עצים לטובת המדורה, ואנחנו כולנו נדרשים לסחוב את הציוד אשר ישמש אותנו לעשיה, וכשיורד גשם, כשחם או כשיש רוח, אנחנו כולנו מתמודדים עם אותו המצב. הדבר הזה מחייב ומתוך כך גם יוצר ומאפשר הזדמנות לכולנו להיות בחוויה שאנחנו סומכים אחד על השני יותר ואנחנו שבט אחד שמתמודד ביחד עם הקשיים שעולים. זהו דבר מאד לא טריווילי בתרבות של ימינו שבה המבוגר מוצא את עצמו בשירות הילדים ומתוך כך למעשה גם לוקח מן הילד את האפשרות להיות אחראי על חייו ועל ההתמודדות עם הקשיים .

חשוב לציין שכל מה שנכתב לעיל מבוסס על החוויה האישית שלנו כצוות מתוך המפגש עם הילדים בחוץ בשנים האחרונות, וכן שניתן לבסס את כל הדברים הללו במחקרים שנעשו ברחבי העולם בעשרים השנים האחרונות.

אבל – אי אפשר גם לדבר על זה מבלי לציין כמה מהקשיים שעברנו בדרך וכמובן בזכות מי עברנו אותם!

אז קודם כל, על אף שהכל נראה וורוד מהמסמך עד כה, אפשר וודאי להבין שזה לא לאורך כל הדרך היה כך וכל הזמן אנחנו מתמודדים עם קשיים חדשים שצפים ועולים ואנחנו פותרים אותם וממשיכים למשוכה הבאה, חלק מקשיים הם לדוגמא בעובדה שמלכתחילה על מנת לצאת החוצה יש כמובן צורך באיש צוות נוסף (תלוי בכמות הילדים כמובן) ובאישור המפקחת והקב"ט לדוגמא.

אך אחד הקשיים המעניינים שחווינו לאורך הדרך ובעיקר בתחילתה היה הקושי הטבעי של הילדים שעבורם זהו שינוי גדול ולא פשוט, השנה הראשונה הייתה מורכבת ודרשה הרבה אוויר לנשימה הן מצד הצוות הילדים וההורים.

חוץ מהקושי הזה אחד האתגרים הגדולים שלנו ברמה של הגן  הייתה השאלה, איך אנחנו יוצרים את הגן בחורשה להבדיל מ"מביאים" את הגן לחורשה, למעשה איך אנחנו משחררים את הגואש והפלסטיק וסומכים על כך שלילדים ולמרחב יש הרבה מה להציע אחד לשני. אחת העזרות המשמעותיות שהיו לנו בעניין זו היועצת האקדמית של הגן, ברברה אנדרס, למעשה כל גן שהוא גן ניסויי מקבל תקציב עבור יועצת אקדמית והמפגש עם ברברה היה מאד מפרה ומאד מדייק לאורך השנים, ולמעשה המפגש עם אגף ניסויים באופן כללי שתומך את כל התהליך הזה מאחורי הקלעים כבר שלוש שנים.

אתגר נוסף שנתקלנו בו זה כמובן העובדה שהרעיון הזה הוא חדש עבור משרד החינוך ועל כן היינו ועודנו זקוקים לשותפים אמיתיים שילוו את התהליך מתחילתו, אז באמת באגף הניסויים היו לנו את הגברת חיה נסצקי וציפי פידר שמלווים אותנו אך מי שבלעדיה הנושא לא יכל לצאת לפועל מלכתחילה היא המפקחת שלנו על הגן הגברת רבקה מימון,  שבאמת מהרגע הראשון זיהתה את הפוטנציאל ונתנה לזה מקום וזה מאד לא מובן מאליו שכך היא פעלה וגם הקבטים המחוזי והמקומי שמרחיבים את היריעה על מנת שהגן יוכל להתקיים.

וכמובן שעל מנת להצליח להרים רעיון כזה יש צורך בשיתוף הפעולה לא רק של משרד החינוך אלא גם של המועצה המקומית ובאמת המועצה המקומית כאן במצפה רמון עשתה ועושה הרבה מאמצים לאורך השנים על מנת לאפשר לדבר הזה לקרות בכל מיני רבדים אז גם ליואב דוניץ (ראש מחלקת החינוך) ולדורית (אחראית על הגנים) תודה.

ואסור לנו לשכוח את השותפים העיקריים לרעיון והם כמובן ההורים שבהתחלה בספקנות מסוימת ועם הזמן באמון הולך וגובר ולאורך כל הדרך המקום של התהיות מלווה אותנו וטוב שכך, אני מאמין.

גם אני חייב להוסיף שהמסמך מספר בקווים מאד כלליים את השתלשלות האירועים מתוך הסיפור האישי שלי כאדם אך כמובן שלאורך הדרך קיימים כל אנשי הצוות שהתחלפו במהלך השנים וכל אחד תרם את תרומתו הגדולה לדיוק של הרעיון ולעיצוב שלו.

כמה קישורים לאתרים רלוונטיים לכל המעוניין
http://www.merrohawke.org/about/mission/
http://cedarsongnatureschool.org/resources-and-links/blogs/

וגם פרטים להתקשרות איתי אם יש עוד שאלות או רצונות אחרים.
e-mail – ganei.yaar@gmail.com
http://gan-yaar.co.il/
רון מלצר

 

לתוכן זה נכתבו 10 תגובות

  • מקסים, וגם הילד שלי הולך עכשיו לגן יער בגבעת יערים וזה נפלא וכל כך נכון. הלינקים בסוף הכתבה לא עובדים – אפשר לסדר?

    תודה ושנה טובה

  • מזה 30 שנה שאני מפעילה גן בהדר יוסף בתל אביב . התמזל מזלי והגן שלי היה ממוקם סמוך לחורשת עצים קטנה ומרחבי דשא מסביב .מידי יום יצאנו לטפס על העצים,לקושש עצים למדורה,צבענו בגועש אבנים וענפים.אכלנו על מחצלת בטבע.יצרנו עם דבק ממה שהזדמן.בנינו " מחנה" בין השיחים,אספנו גרוטאות ויצרנו מקום " כמו של גדולים" . שעות הילדים שיחקו שם ללא התערבותינו.אספו חלזונות שדה בכמויות ושיחררו אותם
    והיום? מזה חצי שנה שאני כל כך מתגעגעת לבחוץ,לטבע… הגן עבר למבנה אחר,רחוב אחד מהגן הקודם .אך הכביש…גורם לנו לצאת פחות .
    אני כל כך מאמינה בדרך הזו ושמחה מאוד לשמוע על. הגן שלכם. הלוואי יפתחו עוד ועוד כאלה …

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן