הקדמה

בעבר כבר כתבתי מדריך על גידול פטריות מאכל בבית, אך כעת אני רוצה להתמקד בליקוט הפטריות המקומיות בטבע. כמו שניתן לראות נושא הפטריות מעסיק אותי מאוד, הסיבות העקריות לכך הן העלות הגבוהה של פטריות בחנויות, הרצון למצוא תחליף בשר מן הצומח וכמו שאורי מאיר-צ’יזיק תמיד אומר, חשוב לאכול מקומי.

כמובן שמדריך זה איננו מהווה שום תעודת ביטוח והליקוט על אחריות המלקט בלבד!

ציוד

מקל – מקל פשוט, יכול להיות מקל הליכה או פשוט ענף ארוך שמצאתם בשטח, בעזרת המקל תחסכו להתכופף ולגעת בכל פטרייה שתראו, המטרה של כך היא לא רק לשמור על הגב והברכיים שלכם, המטרה העיקרית היא לשמור שלא תזדהמו מספורות (נבגים) של פטריות רעילות, כאשר נוגעים בפטרייה והפעולה הראשונה שמתרחשת היא שחרור כל הנבגים שלה מיד לאוויר, הם נדבקים לגוף  הקרוב ביותר, לכן אם התכופפתם אז הגוף שלכם ספג זאת, אם הפטרייה רעילה, שישמור אותכם האל.

סכין – חיתוך הפטרייה יעשה רק עם סכין או מספריים, אך לעולם לא ע”י עקירה מהאדמה, הסיבה לכך היא שעקירה מהאדמה עלולה לפגוע בצימוח הפטריות שיבוא לאחר אירוע הגשם הבא. לכן תמיד נחתוך כך שהס”מ האחרון מרגל הפטרייה יישאר באדמה.

 

סלסלה עם כמה תאים – כאן יש אתגר, מצד אחד נעדיף סלסלה כדי שהפטריות לא ימעכו או ישברו בכלי האיסוף (מה שבטח יקרה אם תאספו לתוך שקית), מצד שני נרצה ליצור הפרדה בין סוגי הפטריות השונות שנאסוף, כך שאם בסוף האיסוף נגלה שחלקן רעילות לא נצרך לזרוק את כל הסל (בדומה לפתגם עם הביצים), לכן הכי מומלץ זה למצוא סל גדול, ומצוא דרך ליצור בתוכו תאים שונים משקיות שונות, אם בחרתם לעבוד בשקיות בד, דאגו לכבס אותם בסיום כל קטיף.

כפפות – יש כאלו אשר מעדיפים לקטוף עם כפפות חד פעמיות, לדעתי (ולדעת הקורא רוני) זה מיותר מכיוון שאם אתם קוטפים רק פטריות שידוע לכם שאינן רעילות, אז אין צורך בכפפות. אך קיימים אנשים גדול וטובים ממני שטוענים שזהו פריט חובה, אז זכות הבחירה בידכם.

חבר/ מדריך שניתן לסמוך עליו – מישהו שעשה זאת בעבר ויודע בדיוק מה הוא מחפש וממה הוא נזהר, לי יצא ללקט בצרפת עם בחור מקומי שטען כי סבתא שלו היתה מומחית והם תמיד היו יוצאים לטיולי ליקוט יחד, בת זוגתי לשעבר ואני מאוד סמכנו עליו ולבסוף העברנו לילה שלם בהקאות לא נעימות (ומזל שזה הסתיים כך).

סוגי פטריות

הכלל הראשון בליקוט פטריות הינו: אם יש ספק (בזיהוי), אין ספק (ולא קוטפים) ובאנגלית:

if you have a doubt, stay without

בקיצור, אם אתם לא בטוחים איזה פטריה זאת והאם היא טובה למאכל, אל תקטפו (או תגעו)!

אורניה מצויה: השכיחה והפופולרית בין פטריות ארצנו. בחורשות אורנים צעירים, בחורשות הקרובות מאוד ייתכן כי כבר מישהו אחר ישיג אותכם ויקטוף אותן קודם, הסיכוי גבוה יותר ביערות אורנים מרוחקים ושם הריכוזים גבוהים יותר. צבע הכובע חום-צהבהב עד חום אדמדם בקוטר 5-15 ס”מ, רירי מאד בעיקר בצעירות, בחלקו התחתון נקבוביות בצבע זהוב דמויות ספוג, בניגוד לרוב הפטריות בהן יש דפים למטה. הרגל גלילית, לא תפוחה ולא מרושתת. ועוד סימן הכר חשוב- כשמה היא גדלה מתחת לאורנים. פטרייה דומה לה הגדלה מתחת לאלונים היא רעילה! ותודה לגוגל על התמונות 

הערת הקורא הנאמן רוני: ההבחנה בין אורניות מאכל וכאלה שאינן למאכל לא מתבצעת רק ע”י סוג העץ מתחתן הן גדלות. אכן אורנית הגדלה תחת אורן טובה למאכל אבל יש המון מינים שדומים לאורנית (מבחינת הספוג הצהוב שמתחת) אבל למעשה נקראים גושיות, חלקן אכילות וחלקן רעילות מאוד (לדוגמא הפטריה בעלת השם המפתה -גושית השטן). נכון שתחת אלונים הייתי מעדיף לא ללקט גושיות אבל גם תחת אורנים לא כל מה שנראה כמו אורנית הוא אכן אורנית וכדאי מאוד שכמה שיותר אנשים ידעו את זה.

אחלמית ערומה: שמה מגיעה מאבן האחלמה, אחת מאבני החושן שצבעה סגול וצבע זה מבדיל אותה מרוב הפטריות. שכיחה מאד בדצמבר-ינואר.  למידע נוסף, לחצו כאן

אזניית הכלך: שכיחה בדצמבר-ינואר, בעיקר בגלבוע, מתחת לאורנים ולשיחי כלך. הכלך הוא שיח מהמשפחה של השומר ועליו דומים אך חסרי טעם.

הערת הקורא הנאמן רוני: אזנית הכלך – אכן גדלה סמוך לכלך מצוי (וגם ליד חרחבינה). הכלך עצמו אמנם ממשפחת הסוככיים כמו השומר. אבל העניין יותר מורכב מ”עליו חסרי טעם” האמת היא שהוא צמח רעיל ביותר למאכל אדם ובהמה, חוץ מניצני הפרחים שבעוד הם סגורים ניתן ללקט אותם ולבשל במים ללא סכנה. (ניסיתי בעצמי והיה טעים והכל בסדר אבל לא אקח אחריות עליכם)
כמו כן הפטריה עצמה אסורה לנשים בהריון.

פקועה מצויה: ממשפחת השמפיניון הידועה, שכיחה בנובמבר-ינואר בשדות ומדשאות. בסוג פקועה מספר מינים טובים אך גם מינים דומים רעילים ויש להבחין היטב. למידע נוסף, לחצו כאן

כמהין: פטריית המעדן היקרה הזו שונה מאלו שהוזכרו – אין לה צורת כובע על רגל אלא גוש בתוך הקרקע צמוד לשורשי צמח השמשון והיא גדלה בא”י בצפון ומרכז הנגב, זוהי הפטרייה היקרה בעולם, קילו שלה יקר יותר מק”ג זהב, (לפחות הכמהין השחור), בארץ גדל הכמהין הלבן, עד כה לא נמצא שיטה לגדלה בצורה חקלאית ועל מנת למצוא אותה יש להשתמש בכלבים או חזירים שאומנו לכך, לכן שכחו מזה, אך אם תראו בדואי בשטח דברו איתו, אולי תלמדו ממנו טריק או שנים.

ספרות מומלצת

מישהו כבר עשה את כל העבודה בשבילנו, יש בארץ לפחות 3 ספרים טובים שניתן לסמוך עליהם ב100%:

• פטריות הכובע בישראל מאת ניסן בנימיני בהוצאת הקיבוץ המאוחד – בשיתוף החברה להגנת הטבע. בספר מפורטים 270 מינים של פטריות הגדלות בארץ (מסדרת הפקועיים – AGARICALES). הספר בא למלא את החסר במידע זמין על פטריות המאכל ופטריות הרעל בארצנו (מסוג פטריות הכובע )הספר בא להסדיר גם לאדם ללא הכשרה מוקדמת את הידע בנושא הפטריות ולאפשר לכל הרוצה בכך לקטוף פטריות בלי להסתכן בהרעלה. מאת ניסן בנימיני- המחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל אביב.
• האנציקלופדיה של החי והצומח, כרך 9 צמחים חסרי פרחים – כעת יש 2 אופציות, או מהר לרוץ לרחוב ולאסוף את כל הכרכים שבדיוק העפתם למחזורית כי רציתם לפנות מקום בבית (ככל הנראה לאגרטל חסר תועלת) או להכנס לאינציקלופדית החי והצומח בחינם באינטרנט ולהודות למטח על כך שפתחו אותה לכל הציבור בחינם.
• אתר פטריות ישראל – אתר עם הרבה מאוד מידע, שלמרות שהוא נקרא פטריות ישראל הוא יושב על שרת רוסי וכל הידע בו נמצא גם בעברית וגם ברוסית…
• מדריך כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל – זיהוי איסוף ומתכונים/ ד”ר דליה לוינסון – מדריך מעולה מומלץ מאוד, הודפס ב2008 וניתן למצוא אותו אפילו בעלות של 50 שקלים לספר.

הערת הגולש הנאמן רוני: הספר של ניסן בנימיני שהמלצת עליו באמת מאוד מקיף ורציני אך יש לו בעיה אחת קשה – חלק גדול מן התמונות שם הן בשחור לבן, דבר שבלשון המעטה מאוד מקשה להשוות את הפטריה שמוצאים בשטח עם תמונת מקבילתה בספר. אני אוהב לעבוד עם הספר של בנימיני בשילוב עם הספר של דליה לוינסון (שגם הוא מאוד רציני, התמונות צבעוניות ומעולות, ההסברים בהירים אך המגוון קטן הרבה יותר. דליה לוינסון עצמה, דרך אגב עורכת כל חורף מספר סיורי ליקוט והגדרת פטריות לקהל. חוויתי, מעשיר וטעים. מומלץ מאוד. גם האתר מעולה והיה לי הכבוד לעזור להם בהגהה ועריכת תוכן של המדריך המקוצר בעברית.

אפליקציה לסלולר - מי ירים את הכפפה

במקביל לכל המיליון עיסוקים שלי התחלתי לאחרונה בפיתוח אפליקציה לSmart Phone, שתקל בזיהוי בשדה ברגע האמת, כי הרי לא נסחב עם הספר או מאגרי מידע עצומים מהאינטרנט לכל מקום. קיימות אפליקציות דומות, אך אף אחת מהן לא לקהל החיי באזור המזרח התיכון, והרי ליקוט פטריות זהו עסק מקומי, לכן האפליקציה שאני עובד עליה תהייה בעברית (לפחות לשם התחלה) ותתמקד באזור ישראל. העניין שמכוון שהקהל יעד שלה קטן ביותר ואם האפליקציה תעלה כסף, יקטן מספר המשתמשים בכמה סדרי גודל, היא תעלם מהתודעה הציבורית ומהעולם.

לכן ככל הנראה האפליקציה תהייה חינמית (לפחות כפי הנראה היום לעין), הבעיה היא שמדובר בשעות עבודה רבות מכיוון שיש מאות ואלפי סוגי פטריות שיש להזין למאגר מידע (database) ולמיינם לפי הקרטריונים, לכן אני מחפש פרטנר אמיץ שמוכן להתחייב ולפנות כמה שעות בשבוע לכך.

לכן אם את או אתה חשים את הצורך לתרום לעולם, או לפחות למדינתו הקטנה, תרומה אצילית שכזאת שתביא לכם הכרה וכבוד (ומי יודע, אולי גם להכנסה כלכלית בעתיד) אשמח אם תצרו עימי קשר בנושא.