מסנן מים – כד חימר-קפה

טכנולוגיה נאותה

ראשית אפתח בהתוודות, לא יצא לי להכין מסנן (פילטר) זה במו ידי, אך זכיתי לראות אותו עובד בדרום מזרח אסיה. המסנן מיועד לצרכני מים ממקור שאיננו מטופל כלל ובעל חשד לזיהום ביולוגי, לכן בעיקר לתושבי מדינות עולם שלישי, אך גם בארץ זכיתי להכיר לא מעט חבר’ה שגרים עד גדת נחל או ליד מעיין מפוקפק, לכן אם האופציה של חיטוי כימי (כלור) לא העדיפות הראשונה שלכם, הפילטר הבא הינו פתרון בסגנון ה-DIY – פשוט ביותר אך יחד עם זאת גאוני להפליא.

ראשית אפתח בהתוודות, לא יצא לי להכין מסנן (פילטר) זה במו ידי, אך זכיתי לראות אותו עובד בדרום מזרח אסיה.

למי המסנן מיועד

לצרכני מים ממקור שאיננו מטופל כלל ובעל חשד לזיהום ביולוגי (למשל שפכי אדם או בעלי חיים), לכן בעיקר לתושבי מדינות עולם שלישי, אך גם בארץ זכיתי להכיר לא מעט חבר’ה שגרים עד גדת נחל או ליד מעיין מפוקפק, לכן אם האופציה של חיטוי כימי (כלור) לא העדיפות הראשונה שלכם, הפילטר הבא הינו פתרון בסגנון ה-DIY – עיקרון המסנן הינו פשוט ביותר אך יחד עם זאת גאוני להפליא.

פילטר כד חימר חול עתיק מלפני 1200 שנה

פילטר כד חימר חול עתיק מלפני 1200 שנה

חומרים

  • חימר (חרסית טהורה – clay)
  • שאריות קפה או קליפות אורז, חיטה, דוחן או כל דגן אחר שמגדלים במקום
  • דלי פלסטיק גדול

הוראות הכנה:

ראשית יש לערבב את החימר יחד עם הקפה ביחס של 1:1. כדי לוודא ערבוב הומוגני ניתן להוסיף עוד מים לבלילה ועל ידי כך לערבב בקלות יותר.

ערבוב חימר וקפה ביחס 1:1 : ערבוב של החימר עם החומר האורגני (קפה או מוץ)

ערבוב חימר וקפה ביחס 1:1 : ערבוב של החימר עם החומר האורגני (קפה או מוץ)

יחס זה הינו המומלץ לאחר אופטימיזציה שנעשתה ע”י אוניברסיטת ACT באוסטרליה (הפקולטה להנדסה, היחידה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה). כמובן שהאופטימיזציה תלויה בתנאי הסביבה, לכן ייתכן ובארץ יחסי ערבוב אחרים עדיפים. כמו כן ניתן לעשות זאת עם חומר אורגני אחר כגון קליפות של אורז או חיטה (מוץ).

מתערובת זאת יש להכין את כד החימר, למשל ע”י אופני כדרים, או ע”י מדחס מכני.

הכנת הכד ע"י אופני כדרים: כד החימר פילטר ע"י כדרות קלאסית

הכנת הכד ע”י אופני כדרים: כד החימר פילטר ע”י כדרות קלאסית

הכנת הכד חימר ע"י מדחס הידראולי: דרך מהירה ומדוייקת יותר, אך לוקחת את מקומות הפרנסה למקומיים שהיו מתפרנסים מהכדרות פילטרים.

הכנת הכד חימר ע”י מדחס הידראולי: דרך מהירה ומדוייקת יותר, אך לוקחת את מקומות הפרנסה למקומיים שהיו מתפרנסים מהכדרות פילטרים.

את הכד חימר המוכן יש להשאיר בשמש לייבוש בין 8 ל-12 יום, בהתאם לטמפרטורת הסביבה וללחות היחסית.

לאחר הייבוש מגיע שלב השריפה, שלב שמספרים מדריכים ממליצים ליישם באמצעות עטיפה של הכד בקש יבש, ואז לכסות את הכד העטוף בקש בצואת פרות לחלוטין (עד שלא ניתן לראות את החימר או הקש, אלא רק את צואת הפרות). שוב, לא יישמתי זאת בעצמי לכן אני רק מצטט מדריכים מבוססים אחרים.

עטיפת הכד חימר בצואת פרות ושריפה בטמפרטורה בין 830- 950 מעלות צלזיוס

עטיפת הכד חימר בצואת פרות ושריפה בטמפרטורה בין 830- 950 מעלות צלזיוס

כעת יש לשרוף בטמפרטורה של בין 830 ל-950 מעלות צלזיוס. צואת הפרות המחסה את הכד תאפשר שריפה אחידה מבלי לפוצץ את הכד.

תהליך השריפה לרוב לוקח כשעה, כאשר השלב של הטמפרטורה הגבוהה צריך להמשך כחצי שעה. בקרת איכות טובה היא שינוי צבע החימר לכתום בהיר.

שלב השריפה הינו השלב העיקרי. בשלב זה נשרפו שאריות הקפה (או קליפות האורז/חיטה) לCO2 ואדי מים, הגזים יצאו לאט לאט מדפנות הכד והשאירו פורות (חורים) בכל דפנות הכד. הפורות מעלות את מוליכות המים דרך כד החימר (המים גם עוברים את החימר הרגיל אך במוליכות נמוכה בהרבה), בעצם שריפת הקפה גורמת לנקבוביות בכד החימר ולהעלאת שטח הפנים.

כד חימר נקבובי אשר יצא משריפה ומוכן לסנן מים.

כד חימר נקבובי אשר יצא משריפה ומוכן לסנן מים.

כדי חימר נקבובים מוכנים שיצאו משריפה ומוכנים לסנן מים

כדי חימר נקבובים מוכנים שיצאו משריפה ומוכנים לסנן מים

הכד יתקרר לאיטו לאורך 10 עד 12 שעות.

שלב נוסף שמומלץ ומיושם על ידי הצלב האדום הינו השרייה בתמיסת יוני כסף. יונים אלו מעלים את כושר החיטוי של הפילטר מכיוון שהינם רעילים לחיידק אך לאדם בריכוזים נמוכים.

נשים מקומיות מיישמות את תמיסת יוני הכסף על הפליטרים

נשים מקומיות מיישמות את תמיסת יוני הכסף על הפליטרים

אופן השימוש

כד החרס (הפילטר) יוצב בתוך דלי הפלסטיק, כך שייווצר נפח ריק מתחת לכד. הפד עצמו ימולא במים החשודים כמזוהמים, שיעברו דרך הפורות בכד החרס. המים שיעברו דרך הכד נאספים בדלי המים החיצוני. בניסוי שנעשה ע”י אוניברסיטת  ACT באוסטרליה, לקח לסנן ליטר מים בין שעה לשעתיים, כאשר המים שיצאו היו נקיים מחיידקים. המחקר של ACT ביצע ניסויים, אני יכול רק לאשר כי אמנם ייתכן כי ישנם בקטריות או וירוסים אשר קטנים יותר מגודל הפורות, אך רוב החידקים או הוירוסים אינם “שוחים” לבד במים, אלא יושבים על גבי חלקיקים (חרסיות למשל) ולכן הרחקה של כל אותם חלקיקים אכן תרחיק את כמות החיידקים בכמה סדרי גודל.

מערכת מוכנה לשימוש וילד מקומי עצוב (אני מקווה שלא בגלל המים)

מערכת מוכנה לשימוש וילד מקומי עצוב (אני מקווה שלא בגלל המים)

מסנן כד חימר קפה מוכן לשימוש: זוהי הגרסא הסופית של הצלב האדום.

מסנן כד חימר קפה מוכן לשימוש: זוהי הגרסא הסופית של הצלב האדום.

שרטוט פשוט כיצד המערכת הסופית עובדת

שרטוט פשוט כיצד המערכת הסופית עובדת

תחזוקה

את החלק הפנימי של הכד יש לנקות כל פרק זמן של עד חודש בעזרת מים מסוננים (נקיים מחיידקים) ומברשת על מנת למנוע גידול של מושבות חיידקים או ירוקת על דפנות הכד וסתימת הפורות. דלי הפלסטיק ינוקה באותה תדירות על ידי מים וסבון על מנת למנוע התפתחות חיידקים.

מסנן חימר קפה קטן שמדגים כמה יפה המערכת עובדת

מסנן חימר קפה קטן שמדגים כמה יפה המערכת עובדת

טוני פליין מאוניברסיטת ACT אוסטרליה מדגים כיצד מכינים את הפילטר

טוני פליין מאוניברסיטת ACT אוסטרליה מדגים כיצד מכינים את הפילטר

טוני פליין מאוניברסיטת ACT אוסטרליה מדגים כיצד הפילטר עובד יפה

טוני פליין מאוניברסיטת ACT אוסטרליה מדגים כיצד הפילטר עובד יפה

דוגמאות מוצלחות

בסרי לנקה, לאחר הצונמי שפקד את המקום בשנת 2004, הצלב האדום אימץ את הטכנולוגיה הזו ועל ידי כך סיפק מים ראויים לשתייה ולהיגיינה לכ-60 אלף בני אדם. בנוסף, ייצור הפילטרים סיפק עבודה לתושבי המקום ואף לנשים אשר עסקו בכדרות.

אישה מקומית בבית מלאכה (והדרכה) בו מכינים את הפילטרים

אישה מקומית בבית מלאכה (והדרכה) בו מכינים את הפילטרים

הדרכות בסרי לנקה על נפלאות הפילטר והגיינה

הדרכות בסרי לנקה על נפלאות הפילטר והגיינה

אישה מקומית בסרי לנקה שקיבלה את מערכת הפליטר כד חרס קפה ועוברת על הוראות השימוש

אישה מקומית בסרי לנקה שקיבלה את מערכת הפליטר כד חרס קפה ועוברת על הוראות השימוש

עלון הסברה למערכת הפילטרים בסרי לנקה

עלון הסברה למערכת הפילטרים בסרי לנקה

הפילטר הסופי של הצלב האדום, פשוט עובד יפה

הפילטר הסופי של הצלב האדום, פשוט עובד יפה

הפילטר אשר סיפק הצלב האדום מסנן כ-2 ליטרים של מים בשעה, ולכן מעל ל-40 ליטר ליום, כמות מים אשר מספיקה לבית אב. הפילטר נמצא בשימוש גם באפריקה, גווטאמלה, בקרב נפגעי ההוריקן מיטשל ועוד. הבנק העולמי נותן מימון במגוון במדינות לבתי מלאכה ליצירת הפילטר.

סרטונים של תהליך הייצור

 
 

מקורות

http://info.anu.edu.au/mac/Newsletters_and_Journals/ANU_Reporter/098PP_2005/_004PP_Autumn/_water.asp

http://en.howtopedia.org/wiki/How_to_Make_the_Sri_Lankan_Clay_Water_Filter

לתוכן זה נכתבו 27 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן