תנור אפייה מאדמה

טכנולוגיה נאותה

במדריך זה נתאר בניית תנור אפייה מאדמה. התנור בנוי משתי קומות, בקומה התחתונה חלל לאחסון עצים ובקומה השנייה כיפת התנור אשר בחלל שלה מדליקים אש, ולאחר מכן אופים בו. אין ספק כי שריפת עץ חי מעניקה לאפייה טעם מיוחד, ועל אחת כמה וכמה כאשר האפייה נעשית בתנור אדמה. תנורי אדמה נמצאים בשימוש כבר אלפי שנים, והנם פשוטים וזולים לבנייה.

הערות:

  • גובה התנור נתון להחלטתכם. אנחנו הגבהנו את המבנה כי רצינו שהתנור יהיה בגובה של אדם ממוצע, וכך יהיה נוח לתפעול. ניצלנו את החלל שנוצר מתחת לתנור לצורך אחסון עצים. חשוב לציין שניתן היה ליצור את אותו התנור נמוך בהרבה מזה שתראו מיד, פשוט בלי חלל אחסון העצים.
  • מידות התנור נבחרו לפי צרכינו. ניתן כמובן לשנותן לפי החלטתכם, אך חשוב להקפיד שיהיה תאום בין המידות בכל שלבי הבנייה.
  • ספרות רלוונטית: Build your own earth oven מאת Kiko Denzer.

תעלת ניקוז

לאור התכנון שלנו , ניקינו מעשבייה את השטח בו יעמוד התנור המתוכנן (מעגל שקוטרו 140 ס”מ). חפרנו תעלה בהיקף התנור המתוכנן, ברוחב 20 ס”מ (כך שנותר מעגל פנימי שקוטרו מטר) ובעומק של 20 ס”מ בערך. הקיר של התנור שתראו בהמשך יושב בדיוק מעל התעלה.

מילאנו את התעלה בחצץ על מנת לדאוג לניקוז טוב מתחת לקיר האדמה. למען האמת, באזור עם 300 מ”מ גשם בשנה בו נבנה התנור, תעלת ניקוז כזו היא לא ממש הכרחית. אנחנו החלטנו ליצור אותה בכל מקרה.

שרטוט התנורניקינו מעשבייה את השטח בו יעמוד התנור המתוכנןמילאנו את התעלה בחצץ

 

הנחת יסודות

אחרי שמילאנו את התעלה בחצץ, תקענו במרכז המעגל ברזל בניין קשור בחבל כמחוגה על מנת להניח את היסודות במיקום מדויק יחסית מהמרכז. התוצאה הסופית של הנחת היסודות נראית כך. כמו שאתם רואים, האבנים היפות מסודרות במעגל החיצוני, בעוד ששאריות הבטון מסודרות במעגל הפנימי. לאחר בניית הקיר, המביט בתנור יראה רק את האבנים היפות. רוחב היסודות הוא 20 ס”מ, כמו רוחב התעלה.

התאוריה מאחורי החשיבות של יסודות במבנים מאדמה רבה ומורכבת ועל כן לא נשלימה כאן. נאמר רק כי תפקיד היסודות העיקרי הוא להרחיק את מבנה האדמה מהקרקע, ובכך למנוע התפוררות של מבנה האדמה עקב עליה נימית של מים מפני הקרקע אל המבנה.

במרכז המעגל ברזל בניין קשור בחבל כמחוגה

מיקום מדויק יחסית מהמרכז

התוצאה הסופית של הנחת היסודות

בניית קיר האדמה

הכנו תערובת קוב מאדמה חרסיתית, חול, קש ומים (ראו מדריך “איך להכין תערובת קוב” באתר) והתחלנו לבנות את קיר הקוב בדיוק מעל היסודות, תוך כדי דאגה לכך שהקיר עולה פחות או יותר ישר. אפשר לראות את הקיר בסוף השכבה הראשונה של הקוב. ניתן להבחין בפתח לחלל אחסון העצים.

אחרי 20-30 ס”מ גובה קיר, יש לתת לקיר הקוב להתייבש לפני השכבה הבאה. על מנת שהחיבור של כל שכבה רטובה לשכבה יבשה יעשה בצורה הטובה והחזקה ביותר, אנחנו דואגים להשאיר את שטח הפנים אליו תתחבר השכבה הבאה הכי מחוספס שאפשר ועם כמה שיותר בליטות.

עלינו שלוש שכבות קוב שכאלה (זה לא באמת משנה כמה, אתם קובעים את הגובה המתאים לכם) עד שהגענו לגובה הרצוי (במקרה שלנו 65 ס”מ כולל היסודות), בו התחלנו לעבוד על רצפת התנור.

הכנו תערובת קובהתחלנו לבנות את קיר הקוב

הקיר בסוף השכבה הראשונה של הקובעם כמה שיותר בליטות

התחלנו לעבוד על רצפת התנור

 

תומך רצפת התנור

לאור התכנון שלנו שכלל את חלל אחסון העצים מתחת לתנור עצמו, החלטנו לבנות תומך לרצפת התנור. התומך יחזיק את רצפת התנור אשר מורכבת משכבות רבות שמשקלן רב.

כיוון שרצפת התנור מורכבת משכבות רבות, יש לחשב את עובי השכבות מראש כדי לדעת היכן להתחיל לבנות את תומך הרצפה.

כתומך לרצפת התנור השתמשנו בקורות עץ בעובי של 5 ס”מ על מנת ליצור משטח שיכסה את כל שטח הפנים העליון של המבנה, אך לא יבלוט מהקיר.

בכל קורה קדחנו שני חורים של 12 מ”מ בשני קצותיה. הכנסנו חתיכת ברזל בניין (כמסמר) ודפקנו אותה דרך החורים לתוך קיר הקוב (coboven14). אל דאגה, כמה מכות פטיש, וברזל הבניין נכנס יפה גם בקוב יבש.

לאחר מכן כיסינו את קורות העץ בשכבת קוב דקה יחסית (3-5 ס”מ), לא לפני שדפקנו מסמרים ישנים לקורות עצמן כדי לחבר אליהן את הקוב טוב יותר.

לבסוף, בייחוד לאור חדוות היצירה ובלי הכרח ממשי, מילאנו מבפנים את כל הרווחים בנקודות החיבור שבין הקורות לקיר שהן יושבות עליו. שלב תומך רצפת התנור הסתיים.

קורות עץ בעובי של 5 סנטימטר

משטח שיכסה את כל שטח הפנים העליון של המבנה

חתיכת ברזל בניין (כמסמר) דרך החורים לתוך קיר הקובבשכבת קוב דקה יחסית (3-5 סנטימטר)

 

 

מסמרים ישנים לקורות עצמן כדי לחבר אליהן את הקוב טוב יותר

 

מילאנו מבפנים את כל הרווחים בנקודות החיבור שבין הקורות לקירשלב תומך רצפת התנור הסתיים

 

 

 

 

הגבהת הקיר לקראת שכבת הבידוד

הבידוד שבתנור הוא מעין מיכל שלא מוליך חום כלפי חוץ (כמו צידנית), הנמצא מסביב לחלל בו נעשית האפייה, וזאת על מנת להקטין את הובלת החום מן התנור החוצה. בתוך ה”מיכל” המבודד ניצור עוד “מיכל” מתערובת קוב שתפקידו לקלוט את החום שנוצר בתא הבעירה, ולשמור אותו לאורך זמן.

לצורך הנחת שכבות הרצפה המשכנו לבנות את קיר הקוב באותה השיטה, אך הפעם הקיר היה דק יותר בחצי (בעובי של 10 ס”מ). הסיבה לכך היא שעכשיו קיר הקוב הוא רק המגן על כל שכבות הרצפה כדי שלא תהיינה חשופות, ולא קיר מסיבי כמו בשלב 3 שצריך להחזיק משקל.

לאחר שעלינו מספיק גבוה עם הקיר הדק על מנת למלא בתוכו את שכבות הרצפה, ופילסנו אותו, הגענו לשלב הנחת הבידוד.

קיר דק יותרעלינו מספיק גבוה עם הקיר הדקפילסנו אותו

 

 

 

שכבת הבידוד

חומר הבידוד הוא תערובת של נסורת מים וחרסית (היחסים שלנו היו 1 חרסית, 2 נסורת, חצי מים, אולם ראוי שתערכו בדיקה הראשונית כדי לוודא את היחסים). הרעיון הוא שאחרי מספר שימושים בתנור, הנסורת נרקבת, ונשארת שכבה שכולאת המון חללים קטנים של אוויר.

לפי תיאוריות בתנועה של אוויר חם, ככל שהחללים גדולים מ2 מ”מ כך הבידוד פחות משמעותי, כיוון שהאוויר מתחיל לנוע בתוך החלל ולהוביל את החום בקונבקציה.

למרות תיאוריות אלה, על מנת ליצור נפח לבידוד ועל מנת ללכת לפי הספר (Build your own earth oven), הנחנו כשכבת בידוד שכבה של צנצנות ובקבוקים שוכבים על הצד כשביניהם חומר הבידוד לעיל. עובי שכבה זו הוא 10 ס”מ.

בהיקף הרצפה, היכן שאמורה להמשיך שכבת הבידוד כלפי מעלה, הנחנו את הבקבוקים והצנצנות עומדים. עובי ההיקף עם הצנצנות והבקבוקים 10 ס”מ גם כן.

לאחר מכן כיסינו את הצנצנות והבקבוקים השוכבים במרכז המשטח בשכבונת יפה של חומר בידוד. עתה אנחנו מוכנים לשכבת המסה התרמית של הרצפה.

שכבת בידוד - שכבה של צנצנות ובקבוקיםשוכבים על הצד כשביניהם חומר הבידוד לאיטום תרמי

עובי שכבה זו הוא 10 סנטימטרהנחנו את הבקבוקים והצנצנות עומדיםכיסינו את הצנצנות והבקבוקים השוכבים

 

 

בניית מדף

החלטנו לבנות מדף בצד התנור כדי שיהיה מקום להניח בו מגשים רותחים מיד עם צאתם מהתנור. בנוסף, ידענו שדלת התנור תהיה כבדה, ולכן המדף עשוי לתת מענה גם לה.

הכנסנו בכוח הפטיש (אם הקיר עדיין רך אז מספיק כוח היד) לתוך קיר התנור חתיכות ברזל בניין, שיתפקדו כשלד תומך למדף הקוב.

לאחר מכן, הוספנו בכל פעם שכבה קטנה יחסית של קוב שמעצבת לאט לאט את צורת המדף סביב הברזלים. חשוב לבנות מדף שכזה בשלבים, כי אם בונים את כולו בבת אחת הקוב עלול להינתק וליפול. בסופו של דבר, יש לשים לב שהמדף חזק מספיק, אך לא כבד מידי. אפשר גם ליצור מדף מחומר אחר, אנחנו העדפנו 100% קוב מקומי.

הכנסנו בכוח חתיכות ברזל בניין, שיתפקדו כשלד תומךהוספנו בכל פעם שכבה קטנה יחסית של קוב

 

שכבת מסה תרמית

השכבה הבאה ברצפת התנור היא שכבה של מסה תרמית. המושג “מסה תרמית” מתייחס לחומר אשר מוליך חום למחצה, כלומר הוא מתחמם לאט ומתקרר לאט, ולכן משמש כ”מצבר” חום. לעומתו, קלקר שאינו מוליך חום כמעט בכלל, וברזל שמוליך חום טוב מאוד, אינם יכולים לשמש כמצברי חום.

אדמה היא חומר שיש לו מסה תרמית, וכך גם תערובת קוב אשר בה אחוזים גדולים של אדמה. בתנור זה קוב הוא החומר שאוגר את חום התנור ומאפשר אפייה לאורך זמן.

בנינו על גבי שכבת הבידוד שכבה של מסה תרמית מקוב בעובי של 10 ס”מ. בעוד שכבה זו רטובה הנחנו עליה כרצפת התנור הסופית לבני אקרשטיין גדולות (מה שנקרא “משתלבות”). במקרה שלנו עובי הלבנים היה 7 ס”מ. פילסנו את הלבנים ומילאנו ברווחים הקטנים שביניהן טיט מלט עדין (חול, מלט ומעט מים). בחרנו להשתמש בלבני אקרשטיין כי הן עמידות בחום רב (אפילו עשינו בדיקה במדורה ממושכת כדי לראות שאכן הן עומדות בכך), וכן כי חשבנו שאם נרצה לאפות ישירות על רצפת התנור, משטח שאינו מתפורר יהיה נעים לשימוש. אפשר לבחור בלבנים אחרות עמידות בחום וקלות לפילוס. מיותר לציין כי רצפת התנור הסופית אף היא בנוייה מחומר בעל מסה תרמית. במקרה שלנו לבני אקרשטיין העשויות בטון.

בתמונה, אני ממחיש בתיאטרליות שהמשטח חזק די והותר כדי לעשות את תפקידו. מסביב ללבנים השלמנו בקוב את המעגל עליו יבנה התנור (מעגל בקוטר מטר, ראו שלב שכבת הבידוד), אך השארנו 10 ס”מ היקף של בידוד מסביב למעגל הלבנים והקוב (בדיוק מעל הבקבוקים והצנצנות) עליו תבנה שכבת הבידוד המקיפה את כיפת התנור (ראו את שני השלבים הבאים). לצורך הבהרת השלב הנוכחי ראו את השרטוט של חתך המבנה מלמעלה כפי שהוא כעת. עכשיו אנחנו מוכנים להתחיל עם החלק האחרון של התנור, חלל האפייה עצמו. שימו לב שהמדף גמור בתמונה.

לבני אקרשטיין גדולות

כאן מומחש בתיאטרליות שהמשטח חזק דיו

מסביב ללבנים השלמנו בקוב

השארנו 10 ס''מ היקף של בידוד מסביב למעגל הלבנים והקוב

 

חתך המבנה מלמעלה כפי שהוא כעתעכשיו אנחנו מוכנים להתחיל עם החלק האחרון של התנור, חלל האפייה עצמו

 

 

הר של חול

הגענו לשלב המגניב ביותר של הבנייה, וחבל לנו עד מאוד שאין ברשותנו יותר תמונות המנציחות אותו.

שרטטנו מעגל שקוטרו 80 ס”מ במרכז רצפת התנור. יצרנו הר של חול רטוב בצורת חצי ביצה על כל המעגל הזה. אחר כך נבנה עליו את שכבת המסה התרמית, ואז נוציא את החול החוצה דרך הפתח שנפתח.

כדי לסמן לנו את הגובה הרצוי של הר החול תקענו ברזל בניין זמני, בנינו עד אליו, ואז הוצאנו אותו. גובה ההר הרצוי צריך להיות ביחס של 0.7 לקוטר המעגל. במקרה שלנו הגובה הוא 57 ס”מ. (פרטים נוספים בספר).

יצרנו הר של חול רטוב בצורת חצי ביצהכאמור אין לנו תמונות של שלב בניית כיפת הקוב על הר החול, אך הרעיון הוא לבנות שכבה של 10 ס”מ קוב ישירות על תבנית החול הרטוב, ובלי לפגוע בצורת הביצה. על מנת שהקוב והחול לא ידבקו אחד לשני, מניחים שכבה של ניירות עיתון רטובים על הר החול לפני התחלת הבנייה.

כמו שתראו בהמשך, החלטנו להוסיף בשלב בניית כיפת הקוב שתי חתיכות ברזל בניין מצד לצד של התנור, שישמשו כשלב גבוה יותר בתור התנור אם רוצים לאפות בקומות. לא בטוח שזו הדרך הכי טובה לעשות זאת, אבל כך עשינו.

חתכנו את פתח התנור רק אחרי ששכבת הקוב התייבשה יום או יומיים, וזאת כדי לא להזיק לצורה של התנור. בעת חיתוך הפתח חשוב שהקוב לא יהיה יבש לחלוטין, שכן אז יהיה קשה לחתוך את הקוב.

פתח התנור צריך להיות בגובה של 63% מגובה הר החול (במקרה שלנו 35 ס”מ), וברוחב חצי מקוטר המעגל עליו נבנה הר החול (במקרה שלנו 40 ס”מ). למידע נוסף, פנו לספר או נסו לפתוח פתח בקוב וגלו בעצמכם תוך ניסוי וטעייה.

הוצאת החול

טוב, לחפור בחול אתם בוודאי יודעים. פשוט מוציאים את כל החול אחרי שהקוב התייבש. אין מה לדאוג לגבי התפרקות הכיפה, הקוב היבש חזק ואיתן. והנה, לאט לאט כל החול בחוץ (זה לא מעט חול! לנו יצאו 12 דליים של 20 ליטר, מה שאומר בערך 220-240 ליטר חול – זה הנפח של פנים התנור). שימו לב בתמונה האחרונה לברזלי הבניין שיוצאים החוצה, אלו הם תומכות המדף בתוך התנור, ומה שמחזיק אותם זו שכבת הקוב עצמה. שימו לב גם לפתח שנוצר, ולמגרעת שיצרנו סביבו כדי שתחזיק את שכבת הבידוד (שאין לנו תמונות שלה – כמה חבל. ראו שלב בידוד הרצפה)מסביב לפתח. במבט פנימה אפשר לראות את העיתונים הדבוקים לקוב. הם נשרפים בהפעלה הראשונה של התנור.

לחפור בחול אתם בוודאי יודעיםפשוט מוציאים את כל החוללאט לאט כל החול בחוץבמבט פנימה אפשר לראות את העיתונים הדבוקים לקוב

 

שכבת בידוד

כמו שאמרתי, אין לנו (וחבל) תמונות של שכבה זו, אך די פשוט להסביר אותה במילים. יש להכין עוד (הרבה!) חומר בידוד, ולטייח עמו שכבה של 10 ס”מ לפחות על כל הכיפה שנוצרה. לאחר ששכבת הבידוד מתייבשת, על מנת להחזיק אותה שלא תתפורר לנו, טייחנו בשכבה נוספת של קוב (3-4 ס”מ). מתהליך הטיוח הזה גם אין לנו תמונות. אבל הנה כמה תמונות של התוצאה הסופית. בוודאי תצליחו להשלים את הפער.

תמונה סופית - שמאלתנור אפייה מאדמה, תמונה מלפנים

 

 

דלת

גם כאן אין לנו תמונות, ולכן נספק שרטוט חתך צד של התנור. הדלת היא בעצם מסה תרמית (קוב) שמחוברת ללוחות עץ. שכבת הקוב של הדלת היא בעובי של שכבת הקוב של התנור (10 ס”מ), ובעצם מתפקדת כמעין פקק על פתח התנור. תערובת הקוב מחוברת לצד האחורי של לוחות העץ בעזרת מסמרים וברגים ישנים. בתמונה הזאת אפשר לראות את הדלת ללא הקוב, ואת הברגים והמסמרים מבצבים.

מכיוון שהדלת מאוד כבדה (בערך 10-15 קילו), יש צורך בידיות מאוד חזקות. בדלת שלנו השתמשנו בענפי הדרים עבים כדי ליצור שתי ידיות. שימו לב לעובי הדלת בשרטוט

הדלת ללא הקוב, ואת הברגים והמסמרים מבצביםשרטוט התנור

 

סיכום

זהו, התנור מוכן לאפייה.
איך משתמשים? פותחים את הדלת, מדליקים מדורה קטנה עד בינונית בתוך התנור למשך שעתיים (דורש בדיקה), לאחר מכן חונקים את האש עם הדלת, מזיזים את הגחלים שבפנים לצדדים או מוציאים אותם מחוץ לתנור ומכניסים חלה לשבת. סוגרים את הדלת וממתינים בסבלנות. בתיאבון.

חשוב לזכור כי תנור זה הינו תנור אדמה, ולכן יש להגן עליו מגשם על ידי גג או טיח אטים למים, אבל זה כבר סיפור אחר…

לתוכן זה נכתבו 57 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן