חברתנו ש. מלקטת האוצרות, אספה לה מגירה בגודל שהתאים לסלסלת האופניים שלה. קפצנו על ההזדמנות לבניית שולחן לילה קטן לחדר הילדים ממדריך קודם. המגירות והדלתות נאספות להן לאיטן אצלנו במרפסת בתל אביב. הידע והציוד הנדרש מצטברים לאיטם, ובנית שולחן לילה לחדרו של הג’ינג’י נראתה כמו הזדמנות ללימוד מעשי בקנה מידה קטן.

כבר אמרתי שאני לא אוהב ללכת לאיקאה? הפרויקט הבא אחרי הוילונות הוא מתלה מעילים. בחדרון הכניסה שלנו יש פניה ימינה לחדר של נועם, שמאלה לשירותים ולמטבח, קדימה לסלון, ואחורה לצאת החוצה, כמובן. אז אין קיר נוח לתלות עליו ווים, אבל יש פינה בין משקופי דלתות, ושם חלמתי לתלות את המעילים שלנו, דבר הכרחי בגרמניה המושלגת.

התאומים אספו לפינת החצר שלל קרשים וכפות תמר, והקימו מין חושה מכוסה סכך. רוח הסתיו הראשונה מוטטה את כל הקונסטרוקציה, ולבקשת השכנים פונו משם עיי החורבות. כפיצוי-מה הוחלט לבנות ספסל לפינת ה”זולה”, ממשטח ישן שניצל מהמפולת. לפניכם הספסל יחד עם תהליך העבודה והלמידה.

רוב המשתמשים בשרותי קומפוסט עושים את שלהם בתוך דלי צבע (בלי הצבע…) בנפח 20 ליטר. סביב הדלי בונים קופסאת עץ שעליה מתקינים את האסלה. ביחד עם הגזם והכמויות הבריאות של זבלאנושי שאני מייצר, זה הרגיש לי קצת קטן. בגלל הקרבה הפיסית ביני ובין החומר המתקמפסט ותדירות הפינוי הגבוהה ניסיתי למצוא פתרון אחר. על כן הגיתי את שירותי הדלי המוגדלים בפח של 50 ליטר.

לפני שבוע פרסמתי את מדריך שבו הסברתי איך אני מכין כוס מבקבוק בירה. בהקדמה למדריך הסברתי שיש שלושה שלבים לתהליך – חריצה, שוק טרמי וליטוש. לשם כך, השתמשתי בשלב החריצה במדריך במכשיר שבניתי, שדואג לחריץ אחיד וישר. אתחיל בשלבי התכנון, ולאחר מכן אציג כיצד בניתי את המכשיר. מה הוא יודע לעשות כבר ראיתם.

לפני זמן רב שמתי עיני על ערמת תקליטים שהושלכו ליד הפח. אספתי אותם בתקווה שיום אחד אעשה מהם משהו. בחלוף הזמן נתקלתי בשיטוטי ברשת בהמון רעיונות לשימוש חוזר לתקליטים, אחד הרעיונות היה מקורי במיוחד: שימוש בתקליטים כרעפים מעל לקונסטרוקציה של פרגולה. כשהחזאי הודיע בעליצות שהנה היורה מגיע, אצתי רצתי להקים גג מעל הספריה החופשית הקטנה, שנבנתה ללא הגנה מספקת מפני גשם. ערמת התקליטים, כמובן, קרצה לי…

הארון יאפשר לי לסדר את החפצים כך שלא ייפלו לי על הראש. החלטתי שהארון יהיה עם דלתות הזזה, גם בשביל האתגר וגם כי לא רציתי להתעסק עם חלוקות פנימיות למספר חללים כדי להקטין את גודל הדלתות. במצב כזה אני יכול להכין שתי דלתות גדולות, ולהסיע אותן על מסילה, פעם את זאת ופעם את זאת. וכך היה.

לחלון בחדר השינה לא הייתה שִינה, ולכן לא היה וילון. באחד הטיולים שלי מצאתי ערימה של ענפי אקליפטוס מכריתה לצורך דילול (שעתה עם השריפות נראה שהוא הכרחי באזור שלנו) וישר ראיתי את השִינה בתוכה.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.