לפני זמן רב שמתי עיני על ערמת תקליטים שהושלכו ליד הפח. אספתי אותם בתקווה שיום אחד אעשה מהם משהו. בחלוף הזמן נתקלתי בשיטוטי ברשת בהמון רעיונות לשימוש חוזר לתקליטים, אחד הרעיונות היה מקורי במיוחד: שימוש בתקליטים כרעפים מעל לקונסטרוקציה של פרגולה. כשהחזאי הודיע בעליצות שהנה היורה מגיע, אצתי רצתי להקים גג מעל הספריה החופשית הקטנה, שנבנתה ללא הגנה מספקת מפני גשם. ערמת התקליטים, כמובן, קרצה לי…

ארון זה בנוי סיבית פשוטה ומחורבנת, נקנה לפני כעשור באיזו מאורה ברח’ הרצל, כיוון שהיינו זקוקים לארון קטן ”בינתיים”. עם השנים וההעברות נוספו לו עוד ועוד חיזוקים ”בינתיים, שלא יתפרק”. למען השימושיות הוחלט להוסיף לארון מגירות, וחיש מהר נמצאה מגירה ישנה במידות מתאימות. המגירה נסעה במקור על לייסטים מעץ, והוחלט לזרום עם התכנון המקורי.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

עלה צורך בדלת נוספת, וזו נמצאה במכולת השיפוצניק באחד הבתים הסמוכים. יש לי דעה קדומה בעד דלתות העץ החסונות של פעם – דלת זו בת כ- 50 שנה, צורתה נשמרה ומילימטר לא זז בחיבורי הסין-וגרז בפינות. העץ קצת יבש אך ללא נזקי רטיבות, והצבע במצב קביל וניתן לחידוש. העץ הוא אורן קליר משובח המצופה בצבע בלבד – במקרה של נזק לדלת פשוט מעבירים מברשת צבע על המקום הפגוע, עם או בלי החלקת שפכטל.

כנראה שמישהו קרא את מחשבותיי, ששידרו את הצורך שלי לשולחן עבודה, והניח ליד הפח שמול ביתי משטח כבד ונפלא של שולחן ישן, כזה שכבר לא עושים היום. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבנות לו רגליים.

ביקור בניו-אינגלנד ומתנת יום הולדת הניעו את בניית הכיסא. התוכניות מהאינטרנט, העצים מהחנות (אבל אפשר גם עם עץ מהזבל). יעקב גילת משתף אותנו בתהליך ובמסקנות.