כל התוכן בנושא: ביוצ'אר

ביוצ'אר: לגדל יותר מזון, לייצר גז בישול, למנוע ריחות רעים בקומפוסטר (ולהציל את העולם מהתחממות גלובלית)

כי בלי חופן ביוצ'אר אני לא יוצר מהבית!

אם נכסה עשרה אחוזים מקרקעות כדור הארץ בביוצ'אר, נוכל להקטין משמעותית את בעיות שינויי האקלים, לטייב את הקרקע ולייצר יותר מזון, ועל הדרך לייצר חשמל וגז בישול ממקור מתחדש. נשמע מדהים? ביוצ'אר זו אכן, לדעתי, אחת מהטכנולוגיות המבטיחות ביותר בתחום יערות המאכל, החקלאות והכלכלה הבת קיימא.

פורסם בקטגוריית מאמרים | מתוייג תחת , , , , , | 6 תגובות | תראה לי עוד מידע, בבקשה.
| רמת קושי:

מטרה פרטה לביוצ'אר – חלק ג'

איור 6: ממוצעים, שגיאת תקן ודמיון לפי קבוצות (מבחן טוקי) המסומנות בa, b ו-c.

זהו חלק ג'. נקרא לו "המחקר". בחלק א' סיפרתי על הטרה-פרטה, אותה פלא חקלאי ילידי ששימש השראה לביוצ'אר, בחלק ב' סיפרתי על התכונות הכימיות והפיסיקליות, על המבנה ועל השימושים. בחלק ג' אספר על המחקר שלי ומסקנות (מעניינות) שהסקתי ממנו, בעיקר עבור אנשי פרמקלצ'ר (ויותר מהכל – ש100% קומפוסט בשל זאת תערובת שתילה מעולה!), ובחלק ד' אספר לכם איך מכינים ביוצ'אר. נא להתאזר בסבלנות. אז נמשיך?… נמשיך.

פורסם בקטגוריית מאמרים | מתוייג תחת , , , , , | תגובה אחת | תראה לי עוד מידע, בבקשה.
| רמת קושי:

מטרה פרטה לביוצ'אר – חלק ב'

ביוצ'אר טרי מהחבית (תרתי משמע)

המונח ביוצ'אר אוזכר לראשונה בשנת 1998, כמשקע מוצק כתוצאה מפירוליזה של ביומאסה. באותם שנים, בעקבות הצורך ההולך וגובר למצוא טכניקות חדשות לקיבוע פחמן בקרקע, צמחה הפופולאריות העולמית של ה-ADE והשלכותיו אל מעבר לקהילה המדעית. העולם החל להתעניין בתחום המחקר הצעיר גם בקרב ארגונים לאומיים ורב-לאומיים שעוסקים באופן יזום במיתון פליטות הפחמן, אם כמשימה סביבתית גלובאלית ואם בעקבות זיהוי השוק הצעיר יחסית של מסחר בפליטות פחמן כפוטנציאל כלכלי.

פורסם בקטגוריית מאמרים | מתוייג תחת , , , , | 7 תגובות | תראה לי עוד מידע, בבקשה.
| רמת קושי: