גינת אנכית היא שיטה מלהיבה ומרתקת לגידול צמחים במקומות שלא חשבנו שזה יהיה אפשרי בהם. גינת אנכית יכולה להיות ממוקמת לצד קיר או לשמש כגדר. המבנה שלה יכול לחסוך מקום, מה שהופך אותה למתאימה במיוחד באזורים עירוניים שאין בהם קרקע כגון מרפסות וגגות או לחילופין, להקמת גינות קטנות מאוד

לפני כמה שנים נתקלתי בתמונה מגינת גג ובה כמה עצים שגודלו בשולי הגינה. הם נגזמו באופן שטוח, ”דו-ממדי”. הם כמעט ולא תפסו מקום במרפסת, אבל נתנו פרי והוסיפו למגוון. הרעיון הזה ליווה אותי מאז ושימש לי השראה לגידול האבוקדו במרפסת שלי, כחלק מפרויקט ערוגות בעיר.
במדריכים קודמים כתבתי על שתי ערוגות הפתיל שבניתי במרפסת. בסרטונים אפשר היה לראות שיש גם חלק שלישי לערוגה. זה אזור השתילה לעץ.

אחת הסוגיות שהעסיקה אותי לקראת המעבר לגינון במרפסת בבניין גבוה היא סוגיית ההאבקה. האם חרקים מאביקים עפים כ”כ גבוה ומסוגלים להגיע לקומות גבוהות בבניין מגורים? ומה יעזור למשוך אותם? השאיפה היא שיהיו אצלי במרפסת מאביקות דיירות קבע. סוג של דיור בר השגה.
מכיוון שתיבות קינון, לדבורים כמו לציפורים, הן השקעות ארוכות טווח, חשוב היה לי שתיבת הקינון תראה טוב ותשמש בפני עצמה איזשהו אלמנט עיצובי. כך גם אם לא יתמקמו בה דבורים, היא תראה טוב במרפסת. וחוצמזה, לכל אחד מגיע בית נעים שנראה טוב. גם לדבורי בר.

אצלי בגינה, ערוגות מאכל על הקרקע, כמעט לא אפשריות. השטח קטן והמעט שיש, נמצא ברובו בצל העצים, השמש בחורף חודרת לאזור קטן אחד. והנה צץ במוחי רעיון אולי אפשר להפוך את הגדר הזו לערוגה. הצבתי אותה וראיתי כיצד השמש ”מלטפת” אותה לאורכה. בשל מידותיה הקטנות, קוטרה 30 סמ’ וגובהה כ-80 סמ’, לא הייתי בטוחה לגבי כמות הגידולים האפשרית אך החלטתי לנסותה

בדגם ערוגת הפתיל שעליו הסברתי בעבר קיים רובד נוסף, מעבר להשקייה התת-קרקעית – שילוב חוות תולעים בתוך הערוגה. שילוב חוות התולעים בתוך הערוגה יוצר מערכת יותר שלמה, גם עבור הקרקע והצמחים וגם עבורנו כשותפים למערכת הזו.