על יער מאכל כבר קראתם הרבה כאן ב”ביידים” וכנראה שעוד תקראו. אני אתאר כאן את תחילת דרכנו ביער מאכל שכונתי, נגבי ואנצל במה זו להזמין להמשך התהליך. עם הדס וסער אני מפלרטט כבר הרבה זמן על לקיים קורס יערות מאכל לעיר אבל, הזמן והמשאבים דחו את העניין הזה וכנראה שהיו דוחים אותו לנצח. אז במקום שהיער יבוא אל העיר, העיר באה ליער. שלחנו את יובל לקדרון לקורס יערות מאכל לאסוף קצת ידע והתנסויות. ויובל – בור סוד אכן הביא את מה שהיה צריך להביא משם ועוד.

אדם האשים את חווה, והיא האשימה את הנחש. מאז הנחש מתקדם על גחונו, ובני האדם גורשו מגן העדן וחייהם נעשו קשים, מנותקים מעצי הפרי היפים והטעימים. האם סקרנותו של אדם לדעת טוב ורע – השתלמה לו? איני בטוחה. לצד ההתרגשות מגילוי ידע חדש, נוצר לא אחת קרע תרבותי בין מי שהיינו לפני הגילוי ומי שאנחנו מבקשים להיות לאחריו. למרות הזמן הרב שחלף מאז הגירוש, מוצאת אני את עצמי ”מתגעגעת” לשפע הנגיש שהיה בגן עדן, לאור העובדה שכיום מציאת פירות בשלים וראויים למאכל היא עדיין אודיסאה.

החלטתם להקים יער מאכל? או אולי פשוט לשתול כמה עצים בגינה? אחד מהצעדים הראשונים בדרך לכך יהיה כמובן בחירת הצמחים המתאימים. ישנה כמות עצומה של צמחי תועלת בעולם, ובחירה מתוך רשימה כמעט אינסופית יכולה להיות משימה מורכבת. אנו זקוקים לפילטרים שיצמצמו לנו את הרשימה: אם נדע להגדיר את המטרות שלנו ואת בית הגידול בו יחיה הצמח, נוכל לצמצם את הרשימה לכדי הצמחים אשר גם יניבו את התוצרים הרצויים וגם ישגשגו בתנאים הקיימים.

בחזוננו אנו רואים רשת של אתרים בהם מטופחים חורשי מאכל ים-תיכוניים, אשר לאחר ביסוסם הם כמעט ואינם דורשים תשומות מים ואנרגיה לא מתחדשת. לכן הם מהווים אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.