אז מה היא אקווהפוניקה? הפירוש המילולי הוא למעשה שילוב בין אקווהקולטורה (טיפוח זנים ימיים) והידרופוניקה (גידול מנותק מצע ע”ג תמיסה מימית). המערכת שאנו מטפחים היא מערכת ביולוגית סינרגיסטית שהגורמים בה שלובים זה בזה.
מערכת זו חסכונית מאוד באנרגיה ומשאבים היות וניתן להכינה מחומרים ממוחזרים. בנוסף, היא דרך מצויינת ללמוד עם ילדים (ועצמנו) על תהליכים ביולוגים וממש מעניקה לנו הדגמה חיה (תרתי משמע) אודות איך (מיני) אקוסיסטמה עובדת.

החלטתם להקים יער מאכל? או אולי פשוט לשתול כמה עצים בגינה? אחד מהצעדים הראשונים בדרך לכך יהיה כמובן בחירת הצמחים המתאימים. ישנה כמות עצומה של צמחי תועלת בעולם, ובחירה מתוך רשימה כמעט אינסופית יכולה להיות משימה מורכבת. אנו זקוקים לפילטרים שיצמצמו לנו את הרשימה: אם נדע להגדיר את המטרות שלנו ואת בית הגידול בו יחיה הצמח, נוכל לצמצם את הרשימה לכדי הצמחים אשר גם יניבו את התוצרים הרצויים וגם ישגשגו בתנאים הקיימים.

פרי בשל הוא בעל טעם נפלא ויוצר תגובה בסיסית בגוף. פירות לא דורשים חימום או בישול, לא הוספת מלח ותבלינים – אפשר פשוט לאכול אותם ולהנות כמו שהם. רוב הפירות גדלים באזורנו ולכן יש לאכילת פירות גם יתרון סביבתי בחיסכון אנרגיה וזיהום: אין צורך לשנע אותן מקצה אחד של העולם לקצהו שני. שאריות פירות קל לקמפסט וכך להחזיר נוטריינטים לאדמה. יותר עצי פרי משמע מזון נגיש, אוויר נקי, מזג האוויר נעים יותר וסביבה נאה המאפשרת מגוון ביולוגי.

ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. הרעיון פשוט ואלגנטי: על ידי יישום עקרונות אקולוגיים בחקלאות נוכל לעצב מערכת אשר מתנהלת באופן בר קיימא כמו מערכת אקולוגית טבעית, ויחד עם זאת מניבה תוצרת מועילה לאדם כמו מערכת חקלאית. סער אוסרייכר פורס חזון גדול.