הערוגות הקטנטנות הללו נוצרו בתיזמון מקסים. היה לי צורך לשתול ולייפות ערוגה במיקום מרכזי בקיבוץ במהירות שיא, לכבוד פסח. כיון שכך חשבתי על רב שנתיים עשבוניים, שלא בתוך האדמה ישירות.חשבתי על עציצים, על אדניות, ועל עוד אפשרויות, כשצצה בפיסבוק שלי תמונה להשראה. חיברתי אחד ועוד אחד והחלטתי להכין ערוגות מקורות עץ, קטנות, כשהן כשלעצמן מוסיפות חן גם ללא צמחים. בקיבוץ מסתובבים הרבה חומרי גלם, שרק צריך לזכור מי שם ואיפה.

לפני כמה שנים נתקלתי בתמונה מגינת גג ובה כמה עצים שגודלו בשולי הגינה. הם נגזמו באופן שטוח, ”דו-ממדי”. הם כמעט ולא תפסו מקום במרפסת, אבל נתנו פרי והוסיפו למגוון. הרעיון הזה ליווה אותי מאז ושימש לי השראה לגידול האבוקדו במרפסת שלי, כחלק מפרויקט ערוגות בעיר.
במדריכים קודמים כתבתי על שתי ערוגות הפתיל שבניתי במרפסת. בסרטונים אפשר היה לראות שיש גם חלק שלישי לערוגה. זה אזור השתילה לעץ.

הארון יאפשר לי לסדר את החפצים כך שלא ייפלו לי על הראש. החלטתי שהארון יהיה עם דלתות הזזה, גם בשביל האתגר וגם כי לא רציתי להתעסק עם חלוקות פנימיות למספר חללים כדי להקטין את גודל הדלתות. במצב כזה אני יכול להכין שתי דלתות גדולות, ולהסיע אותן על מסילה, פעם את זאת ופעם את זאת. וכך היה.

הדלת השניה הייתה דלת הכניסה לחדר התאומים טרם חלוקתו, ובסך הכל זזה מטר הצידה. הדלת קוצרה בכסנטימטר כדי להתאים למשקוף החדש – מחמת עין הרע לא צילמתי איך משכיבים דלת על הגבהה קטנה מהרצפה, מסמנים את קו החיתוך, מקבעים סרגל ארוך בעזרת שתי קליבות ומקווים לקבל קו ישר תוך שימוש במסור אנכי. טוב שלא צילמתי, אבל בניסיון השני הקו יצא ישר.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

הדרך הקלה היתה למצוא איזו חתיכת עץ מתאימה ולצור ממנה קושרת, לדפוק כמה מסמרים, להבריג איזה בורג וזהו. בחרתי בדרך קצת ארוכה יותר, שכן כבר זמן מה מסתובב בראשי הרעיון שככל שמרבים להשתמש בעץ זבל או למחזר ריהוט ישן, כדאי להשקיע קצת יותר בחיבורים טובים ונכונים, וגם לתת קצת כבוד לנגרות.

הכנת מסגרת ומדף קטן למראה למקלחת / חדר שירותים מעץ במקום הפלסטיק הלא כל-כך אסטטי שבדרך כלל עוטף את המראות הזולות הללו. בנוסף, היה לי כלי עבודה חדש שעוד לא עבדתי איתו והייתי חייב למצוא משהו פרודוקטיבי לעשות איתו.

כנראה שמישהו קרא את מחשבותיי, ששידרו את הצורך שלי לשולחן עבודה, והניח ליד הפח שמול ביתי משטח כבד ונפלא של שולחן ישן, כזה שכבר לא עושים היום. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבנות לו רגליים.

איך מכניסים שירותי קומפוסט (דלי) לחדר מקלחת ברוחב מטר, בלי ליצור מצב שבו אתם יושבים מתחת לכיור, עם עם חצי תהת באוויר? על זה נאמר – “אם לקומפוסט היו גלגלים, הייתי מרכיב לו מנוע”. גילוי נאות: המצלמה השתגעה, כך שיש רק תמונות סיכום, וגלריה של יצירות אומנות מודרניות.

כן, כן, לבנות מלונה רגילה לחלוטין יכול להיות עוד צעד מקיים קדימה. העץ מהזבל, המלונה מהפלסטיק נשארה בחנות, והכסף לא החליף ידיים. פשוט וקל – מדריך לבניית מלונה מעץ זבל.

נכון תמיד רציתם מחסן מסודר, כזה שלכל בורג, מסמר ואום יש את המקום שלו? קחו עוד צעד אחד קדימה, ובנו לכם מגרות אחסון פשוטות ופרקטיות ביותר, רק מזבל, ללא כל הוצאה כספית

בנוסף לפנלים סולריים ודודי שמש, ישנם שימושים פחות מוכרים לאנרגיית השמש. במדריך זה נציג בנייתו של אחד מהם, והוא מכשיר שעוזר לנו לייבש מזון על מנת לשמר אותו לאורך זמן, או לייבש זרעים לצורך שימור עד לעונת הזריעה הבאה. מה שבטוח, יש כאן שימוש נפלא בדלת של מקרר.

לשאלה ”מה הדרך הכי פשוטה לטהר מים?” יש המון תשובות, אך אחת טובה מכולן לאין שיעור – לא לזהם אותם מלכתחילה. שירותים יבשים, או בשמם המקובל ”שירותי קומפוסט” חוסכים כ-9 ליטרים להדחה. במשפחה של ארבע נפשות במשך שנה מודחים כ-52,000 ליטרים של מים שפירים ישירות לביוב.
אה, כן… ושירותי קומפוסט יכולים להיות נעימים לשימוש.