חיפשתי פעילות למפגש סיכום עם ילדים שעבדתי ולימדתי איתם במהלך השנה על מזון ותזונה מקיימת. במהלך השנה הקמנו יחד גינה ומאוד רציתי שהילדים ייקחו איתם משהו מהגינה הביתה. יחד עם יואב חשבנו כל מיני רעיונות ולבסוף הרעיון הזוכה היה להכין פצצות זרעים. לפעמים דברים שהם כל-כך נדושים עבורינו יכולים להיות הפתעה מרגשת עבור אחרים וכך גם היה.

לא פגשתי במילה אכמנה עד שלא פגשתי את מאיר. מדריך חקלאי בדימוס, שמסתבר שגר בשכונה שלנו. את מה שמאיר שכח על חקלאות אני לעולם לא אדע. ומאיר חשף אותי גם לתחום האכמנה. אכמנה היא שיטה לשמירת זרעים בטמפרטורה קבועה בלחות ובאויר. שיטה זו נהוגה בעיקר לזקוקים להבשלת יתר (בקירור כגון תפוח ומשמש) ולזקוקים להרבה חום עד לנביטתם כמו הדקלים. בעצם מדובר במנבטה לעצים. מקום מוגן ומנוטר בו ניתן להנביט הרבה זרעי עצים לצורך ריבוי.

התרנגולות מבלות את ימיהן בשיטוט באחו, שם הן סועדות עלים ירוקים, חרקים, זרעים ומטעמים ערבי חיך שהן מוצאות בקקי של הפרות, הסוסות והאיילים. כל יום, שעתיים לפני השקיעה הן מקבלות מאיתנו ארוחת ערב. הדלי עמוס בשלל הקומפוסט היומי, דגנים מונבטים ותולעים חתוכות. כל זאת ועוד כדי להחליף את התערובות הקנויות המוכנות מראש. לפני שאתן ניגשות להכין תערובת בעצמכן כדי להבין את תפקידם של הרכיבים השונים.