בעיני נגררות אופניים יכולות להיות הפתרון הבלעדי למשבר האנרגיה ההולכים וממשמשים על העולם. באמצעות טכנולוגיית ביניים פשוטה זו ביכולתנו להתנייד ממקום למקום כשאנו בעיני נגררות אופניים יכולות להיות הפתרון הבלעדי למשבר האנרגיה ההולכים וממשמשים על העולם. באמצעות טכנולוגיית ביניים פשוטה זו ביכולתנו להתנייד ממקום למקום כשאנו נושאים משקלים של עשרות קילוגרמים מבלי לשרוף דלק, פחם או גז יקרים, ומבלי לשחרר גזי חממה רעילים לאטמוספירה.

ראוטר, בסופו של דבר, הוא כלי מאוד פשוט. מדובר בסך הכל במנוע חזק ללא תמסורת שמסובב ביט (bit) חיתוך במהירות מדהימה. הפשטות הזאת לא מונעת ממנו להיות אחד הכלים הכי שימושיים, כשיודעים מה לעשות איתו (ואם לא מפחדים לאלתר, אז באמת שכמעט אין דבר שאי אפשר לעשות איתו). את השימושיות הזאת ניתן ממש להכפיל כיוון שבקלות יחסית ניתן להפוך את הראוטר, לחבר אותו לשולחן, ולהפוך אותו לכלי דומה אך שונה לראוטר הידני.

במדריך שליאור פרסם לפני כמה שבועות, הוזכר הנושא של מילוי חורים בעץ באמצעות חומר קנוי שנקרא שפכטל עץ (שהוא בעצם חומר מילוי, בדומה לשפכטל לטיח מלט). ובכן, לפני כמה שנים, חבר הכין דלת מלוחות בודדים, וחיפש באינטרנט כיצד ניתן לסגור את הרווחים בין הלוחות. האינטרנט אמר לו "תכין שפכטל עץ מנסורת ודבק נגרים". הוא סיפר לי על הרעיון הזה ומאז כל חור (בעץ) שאני צריך לסתום, אני מכין את השפכטל בעצמי. וכך אני עושה זאת.

בעניין הנמלים /מקקים/יתושים/עכברים הגישה הטבעית שלי עומדת למבחן מאתגר. הנטייה האימהית-היסטרית שלי היא "ספריי וגמרנו" רק כדי לא לראות אותם בתוך הבית שלי, אבל הרוקחת שבי מעדיפה לראות בזה אתגר לגישה הטבעית – הנה הזדמנות להוכיח שלא צריך כימיקלים ורעלים כדי לחיות טוב. לקח לי חודש של ניסויים להביא לכם את כל הפתרונות הטבעיים להרחקת נמלים. נוסה על בע"ח. וגם על בני-אדם.

כשהחלטנו לעבור לגור בטיפי, דווקא בחורף שהולך בוודאי להיות גשום וקר יותר ממה שאנחנו רגילים, התחיל הדיון לגבי אפשריות החימום שלנו. חברנו הטוב, שי, שהוא שוכן טיפים רב ניסיון, ניסה לשכנע אותנו שרק מדורה פתוחה באמת תיתן לנו את חווית הטיפי במלואה. חבר אחר, טים, שהוא בנאי מושבע של קמיני מסה (Rocket Stove). ניסה לשכנע שמדורה פתוחה זה טרוף ורוקט סטוב, שקל יותר לתפעל אותו, ועם מספיק מסה גם ישמור את החם ללילה, הוא הפתרון ההגיוני היחיד.

באחד המאמרים הקודמים, דיברנו על מהו מזון בסיס בר- קיימא, ממקור רב שנתי. הנושא מעסיק אותנו רבות, משום שאנחנו רואים בו נדבך חשוב לעבר אלטרנטיבה אמיתית לתזונה כפי שהיא כיום. מאז אותו מאמר התנסינו עם שימוש בקמח ינבוטים, זרעי צחר וחרובים.

לא פגשתי במילה אכמנה עד שלא פגשתי את מאיר. מדריך חקלאי בדימוס, שמסתבר שגר בשכונה שלנו. את מה שמאיר שכח על חקלאות אני לעולם לא אדע. ומאיר חשף אותי גם לתחום האכמנה. אכמנה היא שיטה לשמירת זרעים בטמפרטורה קבועה בלחות ובאויר. שיטה זו נהוגה בעיקר לזקוקים להבשלת יתר (בקירור כגון תפוח ומשמש) ולזקוקים להרבה חום עד לנביטתם כמו הדקלים. בעצם מדובר במנבטה לעצים. מקום מוגן ומנוטר בו ניתן להנביט הרבה זרעי עצים לצורך ריבוי.

ראשית אפתח בהתוודות, לא יצא לי להכין מסנן (פילטר) זה במו ידי, אך זכיתי לראות אותו עובד בדרום מזרח אסיה. המסנן מיועד לצרכני מים ממקור שאיננו מטופל כלל ובעל חשד לזיהום ביולוגי, לכן בעיקר לתושבי מדינות עולם שלישי, אך גם בארץ זכיתי להכיר לא מעט חבר'ה שגרים עד גדת נחל או ליד מעיין מפוקפק, לכן אם האופציה של חיטוי כימי (כלור) לא העדיפות הראשונה שלכם, הפילטר הבא הינו פתרון בסגנון ה-DIY – פשוט ביותר אך יחד עם זאת גאוני להפליא.

הערוגות הקטנטנות הללו נוצרו בתיזמון מקסים. היה לי צורך לשתול ולייפות ערוגה במיקום מרכזי בקיבוץ במהירות שיא, לכבוד פסח. כיון שכך חשבתי על רב שנתיים עשבוניים, שלא בתוך האדמה ישירות.חשבתי על עציצים, על אדניות, ועל עוד אפשרויות, כשצצה בפיסבוק שלי תמונה להשראה. חיברתי אחד ועוד אחד והחלטתי להכין ערוגות מקורות עץ, קטנות, כשהן כשלעצמן מוסיפות חן גם ללא צמחים. בקיבוץ מסתובבים הרבה חומרי גלם, שרק צריך לזכור מי שם ואיפה.

אני מניח שבתקופות מסוימות בעבר לא ממש התאמצו להכין אותו אלא שהוא התקבל כתוצר כשמשהו התפספס בהכנת משקאות אלכוהוליים, ובמקום אלכוהול קיבלו חומץ. אז במקום הבאסה של לנסות להכין אלכוהול ולקבל חומץ (או יחס צונן לצורך העניין), אפשר לכוון לחומץ מלכתחילה, ולהצליח! הגיוני וחיובי, נכון? לפעמים בכוונה אנחנו שותים את החומץ לפני שהוא מוכן מדולל במים ומקבלים משקה קל וקצת אלכוהולי. תשאלו את סבתא, כך בעבר היו מכינים משקאות קלים.